לקחת בקלילות את התופעות בעולם הזה

(Minghui.org)

כשאנו חיים בעולם האנושי שהוא חבית צביעה ענקית, קל מאד להיות מושפע ממצבים היוצרים רושם כוזב ואינטרסים חומריים. אלה שמטפחים לממד גבוה יותר צריכים להתרחק מהדברים האלה, לקחת אותם בקלילות ומוטב לוותר עליהם. ברצוני לשתף אתכם בחלק מההבנות שלי מתוך הפא.

המאסטר אמר:

"הוא יותר ויותר מייחס חשיבות לרווחים המעשיים המועטים האלה אז לבו ייעשה יותר ויותר צר, וכך הוא ירגיש שהרווחים החומריים של האנשים הרגילים הם משהו שלא ניתן לוותר עליו. כך הוא חושב שהוא מעשי מאוד ולא מפסיד." ("גו'אן פאלון", הרצאה תשיעית)

אחרי לימוד הפא של המאסטר, בפסקה זו הגעתי להבנה שאני צרת אופקים והסתכלתי מגבוה על אחרים ועל נקודות התורפה שלהם, זה גרם לי קושי לפרוץ מחסומים. למעשה, ייחסתי חשיבות מרובה להבנה שלי מתוך הפא, בחושבי שצדקתי.

המאסטראמר:

"מובן שאדם כזה אינו באמת טיפש. אנחנו פשוט מתייחסים לנושא של אינטרס אישי בקלילות ואילו בתחומים אחרים אנחנו נבונים מאוד. במובנים של ניהול פרויקטים של מחקר מדעי, או ביצוע משימות שקיבלנו מהאחראים עלינו, או ביצוע עבודות אחרות, יש לנו ראש בהיר וצלול מאוד ואנחנו מבצעים אותם היטב. אבל דווקא במובן של הרווח האישי שלנו או הקונפליקטים הבין אישיים יהיה לנו אכפת פחות." ("ג'ואן פאלון", הרצאה תשיעית)

הגעתי להבנה שלגבי הדברים בחברה האנושית, אשר נחשבים לא ממשיים, אני חייבת לאמץ שוויון נפש עד שאשיל מעלי לחלוטין את המושגים האנושיים. לפעמים, אם לא הסכמתי עם הדרך שבה אחרים עשו דברים, דרשתי מעצמי לקחת אותם בקלילות ובשוויון נפש, וכאשר עשיתי זאת, הבחנתי בזאת שלא הושפעתי כלל. אם נוכל לפתח את ההרגל של לקחת דברים בקלילות בזמן שקונפליקט מתרחש, הכל יתפוגג באמת.

זה בגלל שהמאסטר אמר:

"למעשה אני אומר לכם שהחומר והנפש הם דבר אחד". ("ג'ואן פאלון", הרצאה ראשונה)

למעשה, רציונליות זו אינה לפי חוקי ההגיון, תופעות אנושיות הן תופעות שווא - אין צורך לייחס להן חשיבות , ויש להתייחס אליהן בקלילות.

הרשו לי לדבר על הבנתי בקשר "להיות בטוחה בצדקתי". באופן כללי, להיות בטוח בצדקתי זה לבקש או לשפוט אחרים עם ההבנה או ההיגיון שלנו. לפעמים, זה מתבטא בחוסר יכולת להקשיב לדעות של אחרים. בסופו של דבר, אנו מאמתים את עצמנו, מחזקים את החשיבה שלנו (על עצמנו, המת'), ויתכן שגם מגדילים את השפעת דעותינו. סיכון אחרים ניתן לסכם בשלוש נקודות: (1) חוסר היכולת להבין את ההשקפה של אדם כלשהו המעמיד את עצמו גבוה מדי. (2) לגרום לאחרים להרגיש שאט נפש (3) לקבל בקלות הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו.

"להיות בטוח בצדקתי" מתבטא כאילו הידע של מישהו נכון בצורה אבסולוטית, מנטאליות זו היא נגד עקרונות הפא של היקום.

כיום אני מובטלת, ומחפשת עבודה חדשה. במחשבתי, העבודה האידיאלית עבורי תהיה זו שתקנה לי זמן לטיפוח ולהבהרת אמת. העבודה החדשה אמורה להימצא קרוב לאזור מגוריי ומשכורתי צריכה להיות גבוהה. הכל כלול, אני רוצה את מה שאני רוצה. כששיתפתי מתרגלים עמיתים במפגש לימוד הפא על מצבי , מתרגלת אחת שאלה, "האם זו עמדתך הסופית? " היא צדקה. אני מחפשת עבודה כבר כמה חודשים ועדיין לא מצאתי. (אני שוללת את התכנונים של הכוחות הישנים) זאת אומרת שאני לא יכולה להשיג את כל מה שאני רוצה. מצב זה גרם לי להבין שיש לי נטייה חזקה "להיות בטוחה בצדקתי". למרבה המזל, המורה דאג שמתרגלת עמיתה תצביע על הנקודה הזו ותעיר לי. מתרגלת עמיתה זו אמרה שעבודתה הקודמת הייתה יחסית מחייבת ומגבילה, והדבר גרם לה לחשוב לעיתים קרובות על משרה עם פחות שעות עבודה, כך שתוכל לעשות יותר למען הדאפא. מי היה יכול להאמין שלמחרת היום תוטל עליה משימה חדשה שאפשרה לה לעשות כמה דברים שהעסיקו אותה ימים ספורים בחודש.

היא ציטטה את הפא של המאסטר: (תרגום זמני לא מדויק)

ללא הפרעה (הונג-ין II)

"דרכי הטיפוח שונות ומגוונות אך אף אחת אינה מחוץ לחוק הגדול כשאין החזקה לדבר באופן טבעי הדרך תהייה חלקה וישרה"

הגעתי להבנה שאין להפריז בהערכת דברים מתוך הארה עצמית. אחרת אפשר ליפול למצב מסובך בלי אפשרות להיחלץ ממנו. הגם שמנטאליות זו יכולה להתעצם ולהוביל למצב שההבנה שלנו נראית נכונה לחלוטין ולגרום למצב של חוסר יכולת להתחשב בדעותיהם של אחרים, שלא לדבר על, לקבל אותם.

הבנתי שלמטפח דאפא מתחום שונה ומרמה שונה יכולות להיות סיבות והבנות שונות של הדברים. אפילו ההבנות של דברים אצל אנשים רגילים שונות אחת מהשניה. עם סוג זה של הבנה אין שום סיבה להסתכל מלמעלה על מתרגלי דאפא ולדרוש מהם לעשות אותו הדבר כמוני. איך אפשר להיפטר מהרעל של "להיות בטוח בצדקתי" .אני צריכה לחשוב פחות על עצמי, להתחשב באחרים קודם ולבסוף אנוכי להיות נטולת אנוכיות.

הבה נוותר על כל ההחזקות הגשמיות, כולל החשיבה האנושית כדי שנוכל למלא את המשימה שלנו, ללכת בעקבות המאסטר ולחזור הביתה!

תודה לך מאסטר, תודה לכם מתרגלים עמיתים.