ללמוד את הפא בלב שלם

לפני כשנה מטפח שיתף בפגישה של ה-הפא עם לב שלם. בתקופה ההיא שיתפתי את ההתנסות הזאת עם מתרגלים בספרד, אבל לא יכולתי להבין באמת מה המשמעות של ללמוד את הפא עם לב שלם. חשבתי שהכוונה היא להשקיע את כל לבך בפעולת לימוד הפא.

המאסטר ציין בוועידה בוושינגטון הבירה שהמחשבה שלנו נודדת לה כאשר לומדים את הפא ואסור לנו לתת לכך לקרות. לא משנה כמה קשה ניסיתי, מחשבתי תמיד נדדה.

לפני כמה שבועות נסעתי ללונדון לראות את הצגת הבכורה של ה- Shen Yun. שהיתי בבית מתרגלים, שם פגשתי מתרגלת מרוסיה שבאה לסייע במכירת כרטיסים במרכזי קניות. כשהתכוננתי לחזור לספרד שמעתי אותה משתפת משהו עם מתרגלת אחרת, מה שגרם לי להרהר במשך די הרבה זמן במהלך הטיסה. היא אמרה: "למען עבודה כזאת שאני עושה (מכירת כרטיסים) עלי ללמוד שתיים או שלוש הרצאות ביום".

חשבתי מייד לעצמי: האם אני לומד את כל הפא שאני צריך ללמוד? אני מתאם שני פרויקטים ואף עוסק במכירות עבור העיתון. האם מספיקה לי באמת הרצאה אחת ביום ולימוד הרצאות שונות מוועידות במשך שעה וחצי במשך יומיים או שלושה בשבוע? היו כמה סופי שבוע שאפילו לא סיימתי הרצאה אחת! כמה מביש זה עכשיו כשאני מספר על כך לכולכם.

כמה פא עלי ללמוד? התכוננתי לגלות. ברגע שחזרתי הביתה התחלתי ללמוד את הפא כפי שמעולם לא למדתי מאז תחילת הטיפוח שלי לפני שש שנים. ככל שלמדתי יותר, רציתי ללמוד עוד וככל שיכולתי להתרכז בפא, פחות הייתי צריך לאלץ את עצמי למשהו באמת. בדיוק כמו בתחילת הטיפוח שלי, כאשר יכולתי ללמוד את כל הספר "ג'ואן פאלון" ביום אחד, כשאני מצפה כבר להתחיל שוב מההתחלה. הבנתי אז מה פירוש ללמוד את הפא בלב שלם. עם הלב הזה ש"זקוק" ללמוד את הפא, לא היה עלי לאלץ את עצמי לשים לב. תשומת הלב שלי הייתה שם באופן טבעי.

נזכרתי בהתנסות של אמנית מה-Shen Yun שאמרה שהכול השתנה סביבה כשהחלה ללמוד את הפא בלב שלם. היה עלי לנסוע לברצלונה לפגישת עסקים רגילה ורציתי לנצל את ההזדמנות לבקר בתיאטרון המרכזי שם. למדתי במשך כל הנסיעה לשם, כשאני עוצר רק להבהיר את האמת לאדם שישב לידי ברכבת. לא קבעתי פגישה, אבל צלצלתי בכל אופן כדי לנסות להשיג פגישה באותו בוקר. בתחילה האישה מהתיאטרון לא רצתה לפגוש בי באותו בוקר, אבל התעקשתי בדרך ידידותית ואדיבה כזאת (בצורה חלקה כל כך, ללא כל פחדים וחששות, רק הפא בתוכי), שהיא הסכימה לבסוף בחיוך.

הפגישה ארכה יותר משעה וזו בטוח הייתה המצגת הטובה ביותר שעשיתי אי פעם ל-Shen Yun. לא מהזיכרון אלא מהלב. יכולתי להרגיש שהאישה הזאת התרגשה והייתה להוטה לראות את המופע. לא הייתה לי הבהירות והחכמה הזאת כבר במשך זמן ארוך מאוד והכול פשוט בא מהפא.

במשך שנים חשבתי שהרצאה אחת ביום מספיקה ללימוד הפא. אשתי הייתה שואלת אותי: "האם למדת כבר?" כלומר, אם למדתי כבר את ה"הרצאה של היום". זה היה בדיוק כמו שהמאסטר אומר, פורמאליות בלבד. כמה זה מביש.

כעת אני יכול לראות בבירור מדוע השין-שינג שלי התרומם באטיות כזאת במהלך השנים האלה ומדוע נאבקתי לאורך זמן כה רב במאמצים שלי בהבהרת האמת.

כעת אני לומד בלב שלם והכול הולך פשוט חלק יותר. אני יכול לראות את ההחזקות שלי בקלות, אני יכול לרסן את עצמי בקלות. אני יכול להחליט החלטות ביתר חכמה, אני יכול להתנהג באופן טבעי יותר...זה לא אומר שהכול מושלם כעת, אבל זהו ממש הבדל עצום.

כמתאמים עלינו להוות דוגמה לאחרים ואני רואה כמה זה מגיע באופן טבעי. אחרי שיתוף ההתנסות שלי "ללמוד את הפא בלב שלם" עם עמיתים העובדים בעיתון א"ט וכשראו בעצמם ממקור ראשון את השינוי במצבי, הם הולכים על זה באופן טבעי גם כן.

כפי שהמתרגלת אמרה, אני חושב באמת שעלינו להתחיל ליישם תחילה את הסטנדרטים האלה של לימוד הפא בתוך עצמנו.

ובכן, אני חושב שזה כבר מספיק להיום. אני לא רוצה לבזבז עוד זמן מזמנכם. אני מקווה שזה סייע לכם במשהו.