מתרגל הפאלון גונג מר הו צ'ואן-לין סובל מהתמוטטות נפשית לאחר שעונה וסומם במחנה עבודה בכפייה – עורך דינו נחוש חרף האיומים

(Minghui.org)

ב-30 באוקטובר מתרגל הפאלון גונג מר הו צ'ואן-לין נעצר ללא עילה חוקית ונלקח למחנה העבודה בכפייה שי-נאן בבייג'ינג. תוך שבועיים ממעצרו הוא התמוטט נפשית עקב העינויים וההתעללות הבלתי אנושיים שהוא עובר שם.

לאחר שכבר נעצר בעבר, מר הו כתב מכתב שהוא דורש ייצוג חוקי.

מתרגל הפאלון גונג מר הו צ'ואן-לין

עורך הדין שלו עבר תהליך מפרך ורב המחסומים שהרשויות הציבו בפניו, והאיומים שהרשויות איימו על משפחת המתרגל ועל עורך הדין שמשפחתו שכרה לייצג את חפותו. הרשויות חמקו מעורך הדין, לא נתנו לעוה"ד ולמשפחה להיפגש עם מר הו, השמידו מסמכים שיפלילו אותם, מנעו ממשפחתו ומעורך הדין לדעת על ה"עונש" שנקצב לו ושהוארך ללא ידיעתו ולא על בסיס החוק, ועוד.

עוה"ד הגיש תלונה חוקית נגד משרד מחנות העבודה בכפייה ונגד רשויות החוק העליונות בבייג'ינג כמו משרד התובע הכללי, על כך שמונעים ממר הו ביקורים בתואנה שהם נמנעים ממחלות מדבקות.

ב-14 בנובמבר דיבר עוה"ד עם מנהל מחנה העבודה בכפייה, ג'י גואנג-נאן, לגבי ביקור. ב-15 בנובמבר הודיע לו המנהל לבוא למחרת, ב-16 בנובמבר, להיפגש עם מר הו. באותו יום הכריח צוות מחנה העבודה בכפייה את מר הו להתקשר לאמו (קודם לכן מעולם לא אפשרו לו להתקשר אליה) ולהגיד שהוא החליט לא להגיש ערעור על כליאתו. ברור שאיימו עליו לעשות כן. יותר מאוחר התקשר מר הו לאמו ואמר לה: "איך יכולה לדמיין אפילו איך זה להיות פה". אמו חשה שהוא אינו כרגיל ואינו במצב נפשי יציב, וכי הוא בדיכאון חמור כתוצאה מעינוייו.

ב-15 בנובמבר קיבל עוה"ד שיחת טלפון מאגודת עורכי הדין המקומית שבה נשאל על התיק ונאמר לו לא לנסוע לבייג'ינג להיפגש עם מר הו או להגן עליו.

חרף כל זאת הלך עוה"ד ב-16 בנובמבר בבוקר למחנה העבודה בכפייה. אותו מנהל לקח את עוה"ד לחדר התייעצות ואמר לו לא לדבר עם לקוחו שום דבר מלבד על התיק. ואז סוהר מהאגף בו כלוא מר הו אמר לעוה"ד שמר הו לא מעוניין יותר להגיש את הערעור ולכן הביקור אינו הכרחי.  עוה"ד אמר לסוהר: " אני עורך הדין של מר הו ונשכרתי על ידי משפחתו. אני חייב  להיות אחראי ללקוחותיי ולראות בעצמי את מר הו. עליי לומר לי בעצמו מה הוא רוצה". הסוהר ראה שהשקר לא מצליח לו ויצא מהחדר.

עוה"ד ישב עם מר הו זמן רב, וראה שמר הו לא נראה טוב, נראה מבולבל ולא ערני. מר הו סיפר שהוא סובל מהזיות, אך לא ענה כשעוה"ד שאל אותו אם הוכה, עונה, או שהוזרקו לו סמים לא ידועים. המנהל, שהיה נוכח בפגישתם לכל אורכה, והסוהרים שבאו שוב ושוב לראות מה קורה בפגישה הכחישו כל דבר כזה. ככל שהפגישה התארכה, הסוהרים נעשו חסרי סבלנות יותר ויותר. עוה"ד סיפר למר הו על ההתנהלות הלא חוקית של הרשויות, כולל אי מסירת הודעות למשפחתו, על כך שהאריכו את מאסרו ללא יידוע המשפחה והעבירו אותו בחשאי למחנה העבודה בכפייה ללא יידוע המשפחה. הוא הראה לו את מכתב התלונה שהגיש לרשויות הגבוהות. הוא סיפר לו שהפגישה שרצה לקיים עם מר הו ב-7 בנובמבר  נדחתה שלא כחוק על ידי מחנה העבודה בכפייה, ועל כך שהוא התלונן לרשות האחראית על מחנות העבודה בכפייה על כך.

כאשר עוה"ד ביקש את חתימתו של מר הו על מכתבו, הסוהרים והמנהל צעקו עליו. מר הו ענה "אני רק רוצה שתאפשרו לי ולעוה"ד להיפגש בחופשיות". הסוהרים ניסו לחטוף ממנו את העט. עוה"ד אמר: "מה אתם עושים? מה אתם עושים? מרשי מעוניין להשתמש בזכותו החוקית לערער. מה אתם עושים? תחשבו טוב טוב לפני שאתם עושים משהו טפשי". המנהל והסוהרים פחדו שעוה"ד קלט מה קורה ולא העזו להמשיך בכך.

מר הו אפילו לא ידע שביום מעצרו ניסו לעצור גם את אשתו בביתם. היא ברחה כשראתה את כלי הרכב חונים ליד הבית. כאשר עצרו את מר הו רימו אותו ואמרו שהיא לא בסכנת מעצר. עוה"ד סיפר לו מה שקרה ושלאשתו שלום. המנהל שנכח כל הפגישה ושמע את מה שעוה"ד מספר למר הו התרגז שהשקר שלו נגלה וצעק שזה לא נכון. הוא אמר להם לא לדבר יותר על המשפחה.

עוה"ד שאל את מר הו האם הוא קיבל הודעה חוקית על פסק דין בעניינו, ומר הו אמר שהראו לו אותה ב-30 באוקטובר אך לא הרשו לו לקבל אותה. עוה"ד חקר את המנהל "למה לא נתתם לו את ההודעה? זו הפרה חמורה של החוק". המנהל ענה שזו לא אחריות מחנה העבודה בכפייה לתת למר הו את המסמך. עוה"ד עמד על כך שהנושא ידווח לרשות ממשלתית גבוהה יותר.

בסופו של דבר הסוהרים מסרו למר הו את ההודעה, ומר הו הקריא אותה לעוה"ד, אשר רשם את מספרה והחתים אותו על כל המסמכים הנדרשים לערעור. עוה"ד היה מודאג לגבי מצבו של מר הו ונתן לו את מספר הנייד שלו להתקשר בכל עת שיידרש. הוא אמר למר הו טרם שעזב: " הזכויות שלך הן משהו שחייבים להיאבק עבורן. נעבוד יחד לעשות זאת".

ב-18 בנובמבר עוה"ד שלח את בקשתו למשרד הממשלתי המתאים שישקלו מחדש את כליאתו של מר הו במחנה העבודה בכפייה.

ב-19 בנובמבר הוריו של מר הו, אנשים מבוגרים, הגיעו למחנה העבודה בכפייה לראות את בנם. נתנו להם לחכות עד שכל הביקורים נגמרו ואז נתנו להם רק לראות אותו מאחורי מחיצת זכוכית פחות מעשרים דקות. מר הו סיפר שהוא לא יכול לישון והוא הוזה במשך היום. פעם אחת סוהר קרא לרופא לתת לו תרופה, אך הרופא אמר שזה עלול להחמיר את מצבו. בינתיים מצבו של מר הו התדרדר והוא נחלש יותר ויותר.

רק שבועיים מיום מעצרו, וכבר הוא חלש כל כך ובמצב של התמוטטות נפשית. אפילו מול עוה"ד שלו העזו סוהרי מחנה העבודה בכפייה לאיים עליו שלא ישתף פעולה עם עוה"ד. אפשר רק לדמיין מה הם עושים לו כשאין עדי ראייה בסביבה.

לקריאה נוספת על הנושא: מתרגל הפאלון גונג צאו דונג שעדיין כלוא לאחר שנפגש בחשאי בסין עם סגן יו"ר הפרלמנט האירופי, הגיש תלונה נגד הוועדה המנהלית של מחנות העבודה בכפייה

---