לי יינג נעצרה ונכלאה שוב – נרדפת על ידי המשטר מאז ילדותה

(Minghui.org)

לי יינג הייתה רק בת 10 כשנשלחה למרכז מעצרים. היא נחשפה לצורות שונות של שטיפת מוח כמו מניעת שינה. לאחר מכן נשלחה למוסד סיעודי כנגד רצונה ורותקה תחת מעקב קבוע.

חמישה מבני משפחתה של לי מתו כתוצאה מרדיפת פאלון גונג. כיום אמה משותקת עקב עינוייה ושוהה במרכז מעצרים. לי שהיא בת 21 היום, נעצרה שוב כשביקרה את אמה. היא כלואה כעת במרכז המעצרים המחוזי צ'או-יאנג בבייג'ינג.

נעצרה לאחר ביקור אצל אמה בכלא

ב-2002 נגזרו על אימה של לי, גב' צ'ן שו-לאן 7 שנות מאסר בכלא .לי הייתה אז בת 10. ב-2010 במקום לשחרר את האם מהכלא שלחו אותה היישר למרכז צ'אנג-פינג לשטיפת מוח מבלי שהייתה לה הזדמנות לראות את בתה. רק 79 יום לאחר מכן שוחררה האם לביתה.

בשנתיים שלאחר מכן האם והבת גרו ביחד והיו כל הזמן תחת מעקב הרשויות. בדצמבר 2012 האם נעצרה שוב על שמסרה חומר המבהיר את האמת בנוגע לפאלון גונג.

בית הדין המחוזי גזר על גב' צ'ן באופן בלתי חוקי 4 שנות מאסר בכלא. בדרך לשם, במכונית המשטרה, נשברו כמה מחוליות חוט השדרה שלה. היא הפכה משותקת, מרותקת למיטה בכלא ואינה יכולה לדאוג לעצמה. עורך דינה לא קיבל רשות לבקר אותה ורק לאחר שעתר ביחד עם בתה לרשות ולמשטרת בייג'ינג, התירו להם בסופו של דבר לראותה.

במהלך הביקור במרכז המעצר שוחחה לי יינג עם אחד האחראים במרכז המעצר על מצב משפחתה. היא ציינה שאמה היא הניצולה היחידה ממשפחתה ושחמישה בני משפחת האם מתו כתוצאה מהרדיפה. בשל דבריה היא הואשמה כמעורבת בקידום הפאלון גונג והאחראי הזה דיווח עליה לרשויות. ב-31 באוקטובר 2013 עצרו הרשויות את לי ומאז היא כלואה במרכז המעצרים צ'אנג-יאנג.

אסירה בת 10

עם תחילת הרדיפה ב-1999 נסעו כמה בני משפחה לעתור בבייג'ינג למען הפאלון גונג. כמו מתרגלים רבים אחרים הם נעצרו ועונו. לי הייתה רק ילדה בתקופה ההיא.

בילדותה לי יינג הייתה חולנית, לקחה תרופות מדי יום ולא יכלה אפילו ללכת לגן הילדים עקב מחלתה. ב-1998, בהיותה בת 6, החלה לתרגל פאלון גונג והבריאה לחלוטין. ב-2002 היא נעצרה ביחד עם אימה ונשלחה ביחד איתה למרכז לשטיפת מוח. לאחר מכן נגזרו על האם 7 וחצי שנות מאסר בכלא הנשים דא-שינג.

ביום בו נעצרה אימה הייתה לי בבית הספר. שוטרים מ"משרד 610" הגיעו לבית ספרה ולקחו אותה למרכז לשטיפת מוח. לילדה בת ה-10 התייחסו כאל מבוגר ולחצו עליה באיומים ובתעמולה לעבור "שינוי". כפ עליה לצפות בסרט תעמולה ואיימו עליה שלא תוכל לחזור לבית הספר אם תסרב לחתום על הצהרה בה היא מוותרת על הפאלון גונג. כשסירבה לכתוב זאת, הורו לה להעתיק את ההצהרה שהם הכינו. היא סירבה, ואז מנעו ממנה ללכת לישון עד 1:00 אחר חצות.

כדי לשוב ללימודים נכנעה הילדה הצעירה לבסוף וחתמה את שמה על ההצהרה. אולם עדיין הצרו את צעדיה ואת חירותה. במשך היום שלחו אותה לבית הספר ולאחר השיעורים חזרה למרכז לשטיפת מוח. רק לאחר 3 שבועות כאלה הסכימו שהיא תעזוב את המרכז. לילה לפני שעזבה אילצו אותה להצהיר בעל-פה שלא תתרגל פאלון גונג ולהבטיח זאת. עד שלא הצהירה לא הרשו לה ללכת לישון. השעה הייתה כבר אחר חצות.

באותו זמן כל בני משפחתה כבר היו בכלא ולא היה לה מקום לחזור אליו. בתחילה הייתה בהשגחה יומית מיום שני עד יום ששי. בסופי שבוע השגיחו עליה המורות שלה בתורנות.

הילדה היחידה הגרה במוסד סיעודי

שלושה חודשים לאחר מכן נשלחה לי בת ה-10 ללא הסכמתה למוסד סיעודי בצ'אנג-פינג בהוראת "משרד 610". המרחק משם לבית ספרה היה 2 קילומטר והיא הלכה לבדה כל הדרך לבית הספר וחזרה. הדרך הייתה באזור מבודד ובחורף היה כבר חושך כשסיימה את הלימודים. לי פחדה ללכת בחושך לבדה וביקשה מהנהלת המוסד וממשרד 610 לנסוע באוטובוס, או לרכב על אופניים לבית הספר, אך בקשותיה לא נענו.

היא הייתה הילדה היחידה במוסד הסיעודי. אף אחד לא בא לבקרה בשנתיים שהייתה שם. לפעמים, כששבה מאוחר מבית הספר, היה עליה לאכול ארוחה קרה. אף אחד לא היה כבר במטבח כדי לחמם עבורה את האוכל. היו פעמים שלא נשאר מספיק אוכל עבורה וגם לא נענו לבקשתה להשאיר לה ארוחה בקופסת אוכל.

אף אחד במוסד לא דאג לה. היא הרגישה חופשייה רק בבית הספר, ואף זאת חרף העובדה שבני כיתתה התייחסו אליה בזלזול [התעמולה של המשטר גרמה לבידוד של ילדיהם של מתרגלי פאלון גונג – המער']. לכל מקום שרצתה ללכת הייתה צריכה לקבל אישור. אם רצתה לקנות משהו היה עליה להגיש טופס בקשה. אם אשרו את בקשתה, התלווה אליה מישהו לקנות עבורה ובדרך כלל זה היה משהו זול מאיכות ירודה. מדי יום קיבלה יואן וחצי כדי לקנות ארוחת בוקר. כסף כיס לא היה לה.

אחרי ששהתה שם יותר משנתיים אישרו לה לעזוב את המוסד הסיעודי. היא עזבה גם את בית הספר על אף שהשיגה ציונים טובים. למרות היותה עדיין נערה בת 12, ניסתה כל מיני עבודות כמו שמרטפות, מלצרות, כדי לשרוד. קשה לתאר במילים את המצוקות שסבלה.

רקע משפחתי של האם, גב' צ'ן שו-לאן

בני משפחתה של גב' צ'ן שו-לאן – שני אחיה, אחותה והוריה מתו כתוצאה מהרדיפה. גב' צ'ן היא היחידה ששרדה ממשפחתה.

דודה של לי, צ'ן אי-ג'ונג, אחיה הבוגר של האם, נשלח למחנה עבודה בכפייה בטאנג-שאן ב-2001. שמונה ימים לאחר מכן מת במחנה והוא בן 33.

דודתה של לי נעצרה ועונתה על ידי שוטרים ושתי רגליה נשברו ממכות. לאחר מכן נשלחה למחנה עבודה בכפייה גאו-יאנג. לאחר שהייה של שנה וחצי במחנה חזרה הביתה חולת נפש. היא מתה ב-2003 בגיל 32.

אחיה הצעיר של האם, צ'ן אי-לי נעצר פעמים אחדות הוכה ועונה. בהיותו בכלא ג'י-דונג שפך עליו אחד הסוהרים מים רותחים והוא שוחרר לביתו על סף מוות. הוא מת ב-2004 בגיל 36.

סבתה של לי נאלצה לעזוב את ביתה כדי להימנע ממעצר. לאחר שסבלה רבות מאבדן שלושת ילדיה היא מתה ב-2006 בגיל 65.

סבה של לי גר לבדו והרשויות עקבו אחריו לאחר שאיבד אשתו ושלושת ילדיו. בינואר 2009 הוא נפגע בתאונת פגע וברח ומת. הנהג לא נמצא מעולם והתאונה נותרה כתעלומה.

פרטים נוספים ותמונות של המשפחה ראה בקישור: Long-term, Bloody Persecution Reduces a Seven-member Family to Two (Photos)