מתרגלים אינם צריכים להיות בורים בקשר למהות הטיפוח

(Minghui.org)

כשאנחנו מדברים על אלוהויות, אנשים רבים מתייחסים לאלוהויות כגדולות, כל יכולות ועל נורמאליות. לאחדים מהמתרגלים כדי להיות בודהא או אלוהות זה להיות גדול וכל יכול.

להבנתי, טיפוח הוא אודות ויתור על החזקות וחיפוש פנימה. אין עלינו לרדוף אחר הטיפוח במטרה להיות גדולים וכל יכולים. עדיף שנטפח את לבנו עם רצון אמיתי להיטמע בתכונות היקום של "אמת-חמלה-סובלנות" ולהיות ישויות טהורות ונטולות אנוכיות. אלוהיות הן גדולות וכל יכולות. אבל אם מטפח שומר בלב על מניע לא טהור זה כסיבה לטיפוח, אזי קשה יהיה לוותר ולהיפטר מההחזקות.

המאסטר אמר לנו:

“Cultivate, my disciples, ‘til no single omission is found.” (Cultivating Amidst the Delusion ", in "Hong Yin")

אנחנו גם לא צריכים שתהייה לנו החזקה להגשמה שלנו.

מתרגלים אחדים יודעים שעלינו לטפח את לבנו אך בתת ההכרה הם שואפים להיות גדולים וכל יכולים. אלוהויות הן גדולות וכל יכולות, בגלל שאין להן החזקות. עלינו לחפש פנימה ולטפח את הלב שלנו במקום לחפש החוצה ולרדוף אחר "גדוּלה". למעשה רדיפה אחר "גדוּלה" זה אותו דבר כמו רדיפה אחר תהילה.

כשהמאסטר משבח אותנו בהרצאות הפא, יש מתרגלים שיש להם דעה טובה על עצמם. מאחר וכולנו מייצגים קבוצות גדולות של ישויות חיות וגופים שמימיים, וכולנו מנסים להציל ישויות חשובות, אחדים מהמתרגלים חושבים "אני מאוד חשוב. אני יותר טוב מישויות אחרות". מחשבות אלו משקפות את ההחזקה לתהילה, שמופעלות למעשה על ידי סנטימנטליות. סנטימנטליות זו מתייחסת לקנאות וקיצוניות. כשסנטימנטליות כזו מתפתחת, מחשבתו של מתרגל זה אינה נכונה ,והפרצות שלו עלולות להיות מנוצלות.

מטפחים אינם צריכים להיות בורים בקשר למהות הטיפוח. לאלוהויות אין החזקות, וכמו כן אין להן סנטימנטליות או מאוויים. הזיקוק של לב האדם הוא דבר מהותי ויסודי, וגדוּלה היא רק תוצר לוואי של הטיפוח. רדיפה אחר גדוּלה היא בדיוק כמו רדיפה אחר "יכולות על טבעיות".