מעשים טובים צוברים גמול טוב; אורך רוח מבטל פורענות

(Minghui.org)

בסיפור הבא מתוך: Records Beneficial to Wisdom של יי ג'י לו (Yi Zhi Lu) מסופר על אדם שצבר גמול טוב על ידי עשיית מעשים טובים ועל כך שהלך בעקבות עצה של אלוהות וטיפח איפוק והבלגה שמנעו אסון במשפחתו.

טוב לב ואורך רוח שתיהן מידות חשובות מאוד. טוב לב יביא עמו ברכה ואורך רוח ימיס כל צער ושנאה בין אנשים, ואף יכול לשנות את גורלם כי אז הם יכולים להתעלות מעבר למעגל החובות הקארמתיים.

סו צ'אנג משושלת צ'ינג (1644-1912) היה איש טוב לב ורב חסד שעשה מעשי צדקה רבים. בדרכו הביתה באחד מימי הקיץ עצר לנוח למרגלותיו של עץ ערבה גדל ממדים. קשיש עיוור מהמזרח עבר שם. כה מהיר היה הילוכו שאף אנשים חדי ראייה לא יכלו לראותו. כשעבר תחת העץ מלמל לעצמו: "לא הצלחתי לקבץ נדבות היום. ייטיב עמדי לחסות תחת העץ הזה, הבה אנבא את עתידו"

לפתע קרא בתמיהה "כמה עצוב! קיצו של עץ הערבה קרב .זה כמו לנבא עתידו של אדם מת". הוא ניער ראשו והמשיך בדרכו.

סו חשב שהקשיש פלט הערות אקראיות ולא שם לבו לדבריו. זמן קצר לאחר מכן התקרבו מספר גברים האוחזים בידיהם גרזנים ומסורים. הם אמרו לסו, " אנחנו עומדים לכרות את העץ"

סו די הופתע והשיב :"העץ הזה נטוע בצדי הדרך. אם תכרתו אותו לא יהיה לעוברי אורח מקום מוצל לנוח בו." הגברים אמרו "בעל העץ מכר לנו אותו. מה עוד אנחנו יכולים לעשות איתו?? "

סו אמר: "אני מוכן לשלם לכם אף יותר מהמחיר ששילמתם עליו, התוכלו בבקשה לשמור אותו למען העוברים ושבים?" הגברים השיבו: "בוודאי, זה יספק אותנו!" וקבעו פגישה למחרת לביצוע העסקה.

סו חשב, "הקשיש העיוור ידע את העומד להתרחש. האם הוא אינו אלוהות? רק אלוהות יכולה לדעת את העתיד! אבל מדוע הוא לא ידע שמישהו יציל את העץ?" הוא מיהר אחר הקשיש ושאל אותו, "מדוע לא יכולת לומר שהעץ יוצל?

הקשיש השיב:"אתה צודק. ראיתי שייתכן שמישהו יקנה את העץ ויציל אותו. אבל יש מעט מדיי אנשים טובים בעולם היום. אז לא רציתי לקפוץ למסקנות".

סו אמר, "אני הוא זה שהציל את העץ". הקשיש השיב : "עשית מעשה כה טוב. אתה מסוגל למנוע אסונות ולגרום לדברים טובים!" סו המשיך: "אעריך מאוד אם תדריך אותי לגבי העתיד שלי".

לעבור מבחן כביר

הקשיש השיב, "חוץ מכל השאר, יהיה לך אסון מוזר מאוחר יותר היום. אך כיוון שצברת דה על ידי שהצלת את העץ, ייתכן שתמצא לך דרך מילוט. זכור להבליג , וכך תוכל למנוע את האסון".

כשסו שמע שהוא עומד לקראת אסון הוא מיהר לביתו. כשהגיע לשם הוא ראה שאשתו ישנה במיטה עם גבר צעיר. הוא זעם והתכוון להרוג את שניהם. אך לפתע נזכר בעצתו של הקשיש ודיכא את כעסו.

הוא העיר את אשתו ושאל:"עם מי את ישנה?" אשתו ענתה שזו בתם. סו חייך ואמר: "מדוע בתנו לבושה כגבר?" האשה אמרה:"היום הוא יום הולדתי. צר לי שאין לנו בן, אז ביקשתי ממנה להתלבש כגבר רק לכבוד היום".

סו נרגע ואמר:"כמעט שהרגתי את שתיכן היום לולא העצה שקיבלתי מקשיש עיוור". הוא סיפר לאשתו את הסיפור על עץ הערבה.