(Minghui.org)

שמי הוא לי ג'יה (שם בדוי) ויש לי כמה חברי ילדות שהלכו אתי באש ובמים. כאשר חליתי במחלה קשה, הייתה זו חברה לכיתה שהביאה לי את ספרי הפאלון דאפא וחברה לכיתה שמצאה בשבילי אתר תרגול. במהלך 14 שנים של רדיפה אכזרית, חבריי לכיתה הלכו איתי בזמנים האפלים ביותר של טרור. עכשיו הם כולם מבינים את האמת וחלקם נכנסו בהדרגה לתוך הטיפוח בדאפא. (השמות שלהלן הם בדויים)

ב-1995, הייתה לי מחלה קשה והייתי מרותקת למיטה. כשסבלתי פיזית ונפשית, עמיתה לכיתה פאנג צ'י הגיעה. היא הוציאה 2 ספרים, ג'ואן פאלון ופאלון גונג. היא אמרה, "עבדתי בחנות ספרים במשך שנים רבות ולא חל היקף מכירות כה גדול של איזה שהם ספרים, מלבד כמה שנמכרו במהלך מהפכת התרבות וספרי לימוד. אני לא יודעת מה כתוב בספרים האלה, אבל הם פופולריים מאוד. מאחר שאין לך שום דבר לעשות בזמן שכיבה במיטה, קראי אותם וספרי לי על זה כשתסיימי". כך התחלתי לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון" בזמן שהייתי מרותקת למיטה. המבוא, "לון יו", סקרן אותי מיד ואני המשכתי לקרוא בהתרגשות. מאוחר יותר, כאשר הייתי מסוגלת ללכת, עמיתה לכיתה שלי שו פינג מצאה אתר תרגול בפארק סמוך בשבילי. ככה עליתי על נתיב הטיפוח והתחלתי לתרגל פאלון דאפא.

בשנתיים הראשונות לאחר שהחלה הרדיפה, נשלחתי למחנה עבודה ועמיתיי לכיתה ביקשו שמישהו יבוא למחנה העבודה ויבקר אותי. לאחר שחזרתי הביתה כיבדתי את כולם בארוחה. במהלך הארוחה, שו פינג הרימה כוסית עם בעלי. היא אמרה בהתרגשות, "אני מודה לך בשם כל חבריה לכיתה של לי ג'יה! היא הייתה בצרות כל כך הרבה זמן ובכל זאת אתה מתייחס אליה כל כך טוב. כולנו מתרגשים מאוד. תודה לך!" בעודה מדברת היא החלה לבכות. כולנו ידענו כי באותו זמן, בין אם היו אלה תלמידי דאפא שהיו כלואים או בני משפחתם בבית, מבצעי הרוע לחצו על כולם וכפו על בעלים ונשים להתגרש ממתרגלים וניסו לגרום להם לוותר על הטיפוח שלהם. בני זוג רבים לא יכלו לשאת את הלחץ והאיומים האינטנסיביים וכך משפחות רבות התפרקו וחבריי לכיתה דאגו לי. בעלי אמר, "כולנו חווינו את המהפכה התרבותית ואנחנו יודעים מה קורה". בעלי ואני היינו אסירי תודה ביותר שחבריי לכיתה מעריכים מצפון וטבע אנושי.

באותה השנה, בתקופת ראש השנה הסינית, המשטרה באה לעצור אותי. לחץ הדם שלי עלה ל- 260 ופיתחתי תסמינים של מחלת לב כלילית חמורה וכך מחנה העבודה לא קיבל אותי. לאחר שחזרתי הביתה, בני משפחתי היו מודאגים מהבריאות שלי וניסו לקחת אותי לבית חולים לבדיקה.

חברתי ווי ווי באה לבקר אותי וביקשה ממני ללכת לבית החולים שבו עבדה בפיקוח על אק"ג וציוד איתור נוסף. היא אמרה שלא הייתה מרגישה בנוח אם מישהו אחר היה בודק אותי. בחדר הבדיקה בבית החולים, היא מדדה אותי עם כל מכשיר ועיינה בתשומת לב בתוצאות. לבסוף היא נדה בראשה ואמרה בהתרגשות, "הרשימה הזאת נשארת פה אתי כדי להראות אותה למתמחים. אפילו אחרי שנים רבות כל כך של עבודה עם המכשיר, מעולם לא ראיתי אק"ג כה מדויק!"

כשעיינה בגליונות הבדיקות שלי מאותו שבוע, היא לא ידעה מה לומר: הראשון הראה כי המצב שלי חמור מאד, המאוחר יותר הראה שאני בריאה מאד. איך יכול להיות הבדל כזה גדול? למרבה המזל, היא נשמה לרווחה לאחר שבדקה זאת באופן אישי. היא גם אמרה לי, "ההורים שלי ידעו שעצרו אותך. הם כעסו מאד כששמעו על זה ורצו שאומר לך שאם הבית שלך אינו מקום בטוח בשבילך, את יכולה לבוא ולגור בבית שלי, ואנחנו ננזוף במשטרה הרעה הזו".

התרגשתי מאד כששמעתי את זה והודיתי להוריה. לאורך השנים, היא קראה את החומר שהבאתי לה לגבי הפאלון הדאפא (פאלון גונג) ועכשיו היא קוראת את "ג'ואן פאלון". היא הייתה באה לבית שלי כל כמה ימים ומדברת באריכות על דברים שהשתבשו ושואלת על אותם הדברים שהיא לא הבינה ב"ג'ואן פאלון". בכל פעם שהיא הייתה צריכה ללכת, היא הייתה אומרת, "זה כל כך נחמד לבוא לבית שלך. אני מרגישה בנוח אחרי שדיברתי איתך. השדה הוא טוב מאד".

אחד מחברינו לכיתה, יואן פאנג. היה שובב. הוא גלוי ונלהב, נועז ויש לו חוש צדק. הוא קצין ביחידת העבודה שלו וכולם מגיעים אליו כשהם זקוקים לעזרה. הוא מתקשר אחת לכמה ימים ואומר, "אני מרגיש בטוח אחרי שאני שומע את הקול שלך". בהתחלה, כאשר היו לנו מפגש או ארוחת ערב, הוא לא נתן לי לדבר על הפאלון גונג. כשפתחתי את הפה הוא היה עוצר אותי. לא הבנתי למה הוא עשה צרות בשעה שהבהרתי את האמת.

מאוחר יותר, נודע לי כי הוא פחד שאהיה עצובה כשאזכר ברדיפה. לפיכך, בכל מפגש, נראה שכולם הביאו בפניי ורצו שאהיה שמחה ולא אפשרו לי "לומר את הדברים העצובים האלה". כשנודע לי על זה, הייתי אפילו יותר אסירת תודה לכולם מעומק ליבי. הבנתי שאנשים רגילים לא יכולים להבין את מצב המחשבה של מטפחים ולא יודעים את המשמעות של הבהרת האמת.

לאחר שהעניין הזה הובן וטופל אני יכולה לדבר בחופשיות. במפגש אחד הוא משך אותי הצידה ואמר, "אני רוצה לגלות לך בסוד שיש לי כמה בתים וחלקם ריקים. אם את מרגישה שהם (השוטרים) מגיעים או מציבים לך קשיים, כל המשפחה שלך יכולה לעבור ולגור בבית הריק שלי. כמו כן, יש לי חברים במערכת המשפטית. אם מישהו עושה לך צרות בואי אליי והכול יהיה מסודר. את יכולה לקרוא לכל אחד מאתנו ואנחנו נבוא לעזרתך. אל תהיי פסיבית ותסבלי את הרדיפה!" לאחר מכן הוא הנמיך את קולו ואמר לי באוזן, "מתרגלי פאלון גונג אחרים מצאו מקלט בבית שלי. זה בטוח יהיה בסדר".

חבריי לכיתה הם כעת בשנות השישים שלהם. אחרי 40 שנה ההתכנסויות הגדולות שלנו הן בחתונות של הילדים שלנו.

יום אחד, בנה של שיאו הואה התחתן. כל בני המשפחה שלהם היו בטקס. כשהיינו צעירים, היינו שכנים. אני מכירה את ההורים והאחים שלה טוב מאד וזה היה מחמם לב לראות כל אחד מהם שוב אחרי כל כך הרבה שנים. קודם כל בירכתי את שיאו הואה ואמרתי לה: "המשפחה שלך כבר פרשה מהמק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) והארגונים הקשורים אליה. אני חייבת לדבר עם ההורים והאחים שלך." היא אמרה, "קדימה. אני עסוקה עכשיו." הלכתי לקבל את פני אביה, ולאחר שיחת חולין אמרתי, "אתה יודע שמיליוני אנשים עזבו את המק"ס והארגונים הקשורים אליה?"

מבולבל, הוא הסתכל אליי ואמר, "כמה אנשים כבר סיפרו לי על זה". אמרתי "זה משום שכולם דואגים לך! אבל האם פרשת?" הוא אמר, "לא". אמרתי, "אתה פקיד ותיק! אתה יודע טוב יותר מכל אחד אחר לגבי המק"ס. אתה צפית בי מתבגרת. הייתי ילדה טובה. אני מדברת אל לבך שתעזוב את המק"ס וזה לטובתך! האם הייתי משקרת לך?" הוא אמר "זה נכון". הוא חשב לרגע ושאל "האם עליי לפרוש אם כן?" ואז הוא אמר בתקיפות "אני פורש" וצחק מכל הלב. המשכתי לשאול, "מה לגבי הנכדים שלך?" הוא הניף את ידו ואמר "לכי ודברי איתם. לכי ודברי איתם." במהלך קבלת הפנים בחתונה 13 אנשים ממשפחת שיאו פרשו מהמק"ס ומהארגונים הקשורים אליה.

זה לא קל לאדם בשנות השמונים לחייו ואחרי יותר מ- 50 שנות חברות במפלגה לפרוש. שנה לאחר מכן, שמעתי שיש לו מיימת בכבד והוא אושפז בבית חולים. חייו הגיעו ככל הנראה לסיומם והם הכינו משככי כאבים שונים בשבילו. הלכתי לבית החולים לבקר אותו וביקשתי ממנו לחזור על המילים "אמת חמלה סובלנות הם טובים. פאלון דאפא הוא טוב." שיאו הואה הייתה לצידו ודחקה בו לחזור על המילים האלה. הוא היה ער לחלוטין ודקלם שוב ושוב. כמה ימים לאחר מכן, שיאו הואה אמרה לי שאביה הלך לעולמו בשלווה. ללא כל משכך כאבים ושהרופאים הופתעו, כי מקרים כאלה היו נדירים.

לין שן השתחרר מהצבא והתגייס למשטרה המקומית, והוא ביחידה הרודפת ישירות את הפאלון גונג. בכל פעם שנפגשנו, אמרתי לו שלא יהיה מעורב ברדיפה של תלמידי הדאפא. הוא אמר " אני כמו זה!", ועשה תנועות של "לא רואה, לא שומע".

אמרתי לו "אתה לא יכול לכסות את העיניים ולאטום את האוזניים. אתה חייב להבין את האמת. הוא אמר "לא צריך לספר לי! יש לי מחשב ואני קורא את אתר האינטרנט מינג הווי כל יום. אני יודע הכול". הו! לא ציפיתי לזה. הוא השתמש באצבעו והצביע על האף שלו ואמר בחגיגיות, "אני בן אדם טוב, לא שוטר רע!" לאחר מכן, הוא לחש לתוך האוזניים שלי ואמר, " גם אמא שלי מתרגלת פאלון גונג!" ואוו! כל כך שמחתי בשבילם!

בכל פעם שעמיתינו לכיתה נפגשו, תמיד ארזתי תיק גדול של חומר ותקליטורים כדי לתת לכולם. פעם אחת, זה היה בחתונה של הילד של חבר לכיתה. רק נכנסתי ושתי ידיים לחצו את כתפיי מאחור וקול אמר "נחשי מי זה?" החברים לכיתה ממול צחקו. היה צורך לנחש? זה היה אותו לין שן. הוא הוציא את ראשו מאחור, הביט בשקית הגדולה בידי ואמר "אילו דברים טובים הבאת לנו היום?" כולם צחקקו. בכל פעם שנפגשנו הייתי שואלת על אמו. הוא גם אמר לי, "אמא שלי תמיד שואלת עליך ומקווה שאת בקוו הבריאות ולא בסכנה. אם תהיי בצרות, היא תחפש אותי בסיבוב ..." הוא הדגיש את המילה "אותי" והאריך אותה בשלושה טונים. החברים לכיתה אמרו ללין שן "אנחנו גם כן נגיד לך שביטחונה של לי ג'יה הוא בידיך. אם היא תהיה אפילו קצת בצרות, כולנו נחפש אותך!"

לחברים לכיתה שלי יש קרובי משפחה, עמיתים לעבודה, שכנים וחברים טובים שהם תלמידי דאפא וכך שמעו את האמת מזוויות שונות.

צ'נג צ'נג היה האדם הראשון ששכנעתי אותו לבצע את "שלוש הפרישות" וזה היה קל בשבילו לפרוש. אני רק אמרתי כמה מילים והוא אמר "זה טיפשי ללכת לפי המפלגה הקומוניסטית. אני פורש!" לאחר מכן, נודע לי מהמתרגלים שאחותו של צ'נג צ'נג היא גם תלמידת דאפא וזה מה שהציל אותה ממוות. זה לא פלא, כי כרופא, צ'נג צ'נג מבין עוד יותר את הערך הרב של הפאלון דאפא. הייתה זו חתונה של בן של עמית לכיתה שוב וראיתי עמיתים לכיתה שלא ראיתי כבר הרבה זמן. לא הספקתי לסיים את הבהרת האמת לכולם. כאשר החתונה נגמרה, צ'נג צ'נג לקח אותנו הביתה.

אחת מהעמיתים לכיתה הייתה הראשונה לצאת מהמכונית ולא הספקתי להבהיר לה את האמת. אמרתי לצ'נג צ'נג, "חכה לי", ירדתי אחרי העמיתה לכיתה והבהרתי לה את האמת. אפילו נתתי לה DVD של מופע השן יון. צ'נג צ'נג ועמיתיי האחרים לכיתה חיכו לי במכונית. כשחזרתי הייתי נבוכה והתנצלתי. אבל צ'נג צ'נג אמר, "את עושה דבר טוב! את מצילה אנשים!" לא ידעתי מה לומר. אני אסירת תודה לאנשים האלה שיש להם קשר גורלי אליי והם מבינים את האמת. הם עושים את מה שהם אמורים לעשות.

אחותו של קאו גואי גם מטפחת דאפא ומתגוררת במקום אחר. הוא היה נשאר בביתה של אחותו לכמה ימים בכל שנה. בכל פעם אחרי שהוא חזר, הוא היה מדבר בלי סוף על כמה בריאה אחותו ושהיא תמיד אופטימית ועליזה. הוא גם דיבר על איך היא מדפיסה חומרי דאפא בבית ומפיצה אותם. הוא אפילו נתקל בתלמידי דאפא עורכים ועידת פא ודיבר על איך הם טיפחו והצילו אנשים. אחותו גם הראתה לו איך לתרגל את התרגילים. הוא אמר, "כשאני מתרגל מדיטציה, אני מרגיש כאילו אני מרחף. התחושה הזו היא מאד נוחה."

קאו גואי גמגם מעט. יותר בשקיקה הוא רוצה לבטא את עצמו, ככל שהוא לא יכול לדבר היטב פניו יהיו סמוקות. "אחותי מתרגלת בכל יום והיא נראית צעירה מאוד. אבל, לא תרגלתי אחרי שהלכתי הביתה. כמו כן, אין לי את הוראות התרגילים בוידיאו ומוסיקת התרגול." לכן, אני נתתי לו אותם וקיוויתי שהוא ימשיך לתרגל.

הוא ממש טוב ומועיל כאשר הוא מבהיר את האמת לעמיתים אחרים לכיתה. בזמן שאני דיברתי, הוא היה מוסיף פרטים. אנחנו גם הזכרנו אחד לשני שאנחנו יכולים ליצור קשר ולבוא למפגש הבא. אם הוא מסוגל לפגוש את העמיתים לכיתה, אני אתן לו את החומרים והוא יוכל להעביר במהירות את החומרים לכיתה זו. בפגישה הבאה שלנו, הוא יספר לי על התהליך של העברת החומרים, מה הוא אמר ועד כמה הכיתה הבינה. כשהוא עושה את זה, הוא מאד שמח. הוא מאושר מליבו והוא מבין את הדחיפות של הצלת אנשים.

לאחר שפרש, הוא הלך להיות מאבטח, בזמן שלא היה לו מה לעשות. אמרתי לו, "אתה לא יכול לפגוע בתרגלי פאלון גונג כאשר אתה בתפקיד! אתה חייב להגן עליהם!" הוא אמר, "כמובן!", אמרתי, "יש עדיין אחרים! יש קבוצה של כמה אנשים בתפקיד גם כן." הוא הבטיח לי, "כל עוד אני בסביבה, לא תהיה שום בעיה!"

במהלך חתונה של הילד של עמית אחר לכיתה, דה צ'ואן ישב במכוון לידי ואמר, "היום אני צריכה ללכת ראשונה. אבל תני לי להסביר לך משהו. פעם אחרונה הדבר הזה שביקשת ממני לקחת, אני כבר מסרתי את זה לידיים של כולם ולא פספסתי אף אחד. " כשהוא אמר את זה, הוא מנה את השמות על אצבעותיו. במהלך הפגישה האחרונה, נתתי לו חמישה תקליטורי די. וי. די. של השן יון והטלתי עליו שיעזור לי לתת אותם לקבוצה הבאה של עמיתים לכיתה כי זה היה יותר לו יותר קל ליצור איתם קשר. במהלך החתונה הזאת של הילד של עמית לכיתה, דה צ'ואן ניצל את ההזדמנות להעביר את תקליטורי הדי. וי. די. לידיהם וגם העביר את המילים שלי אליהם. הוא אמר, "דבר זה חייב להיעשות ללא כל דיחוי."

לאחר מכן הוא הסתובב, הצביע על האדם שישב בשולחן הסמוך ושאל אם אני מזהה אותו. כאשר הוא הזכיר את יאנג פאנג, הייתי ממש מופתע. ילד חכם ממולח שהפך לאדם זקן. למרבה הצער, החיים יותר מדי מהירים לאחר שלא נפגשנו במשך 40 שנה! דה צ'ואן נופף ליאנג פנג ואני עברתי על ידו. במעבר בין השולחנות, לחצנו ידיים. הוא אמר בקול רם, "פאלון דאפא הוא טוב, לי ג'יה!" אני הייתי מופתע. הוא ראה את המבט המופתע שלי והוסיף "אני חייב לומר שפאלון דאפא הוא טוב כשאני רואה אותך!" קולו היה חזק מאד והאנשים בשולחן הסמוך הסתכלו עלינו. אני גררתי אותו לכיסא ריק מול הקיר והתיישבתי.

אני שאלתי, "אתה מטפח דאפא גם, יאנג פנג?" הוא אמר "אני לא מתרגל. זו אימא שלי שמתרגלת פאלון גונג. " לאחר ששאלנו אחד את השני על המצב שלנו לאחר כמעט ארבעה עשורים, שאלתי אותו, " אימך מטפחת דאפא, כך שאתה כבר יודע את האמת?" הוא אמר בגאווה, "אני יודע. ישנם יותר מעשרה אנשים הלומדים את הפא בכל יום בבית שלי. אימא שלי היא בשנות השמונים לחייה והיא יוצאת החוצה בכל יום להבהיר את האמת. אדם בגיל כל כך מבוגר ועכשיו זה חורף וקר ויורד שלג. לפני יומיים, היא החליקה ונפלה ולא סיפרה לנו, אבל היא בסדר."

שאלתי אותו, "אז אתה מבין את האמת. האם אתה מספר לאחרים?" יאנג פנג יישר את הגב שלו, כחכח בגרונו ואמר, "זה מה שאני אומר, 'קח את אימא שלי כדוגמא. היא בשנות השמונים ולא חולה. כמו הילדים שלה, יש לנו שקט נפשי...שאנו מייחסים זאת ל? בכל מקרה, אני רק יודע שפאלון דאפא הוא טוב!" מסתכלת עליו, לא יכולתי להכיל את האושר שלי בשבילו וצחקתי. הוא שאל אותי, "האם זה בסדר לי להגיד את זה ככה?"

דה צ'ואן קרא לו לבוא. יאנג פנג קם בחיפזון ואמר, "אני אקח אותך לבית שלי יום אחד ואת יכולה לדבר עם אימא שלי ואחרים...פאלון דאפא הוא טוב!"

פאלון דאפא הוא טוב! זהו קול מעומק הלב מיצורים חיים שמבינים את האמת.

אני מקווה שחבריי לכיתה מסוגלים לחוש את פא הבודהא ולהשיג רווחה. אני מקווה שיותר אנשים בעולם ילמדו דאפא ויינצלו.