הוראת הפא ביום הפאלון דאפא העולמי

בוועידת הפא של ניו יורק 2014 לי הונג-ג'י, 13 במאי 2014

(כל תלמידי הדאפא הנוכחים נעמדים ומוחאים כפיים בהתלהבות, מקבלים את פני המאסטר בכבוד. המאסטר עונה במחוות הא-שי ואז מסמן לנוכחים לשבת).

שלום לכולם! (התלמידים עונים: "שלום, מאסטר!") (התלמידים מוחאים כפיים בחום) עבדתם קשה! (התלמידים עונים: "המאסטר הוא שעבד קשה!") חלק מאלו שנאספו כאן הם תלמידי דאפא מסין. בין אם מדובר ברחבי העולם או בסין, המצב של תיקון הפא הוא אותו הדבר. ככלל, נראה כאילו אין סדר בהתקדמות שלו, אבל למעשה כולו מסודר ביותר.

אמרתי בעבר שהמטרה של הכוחות הישנים ברדיפה היא לגרום לתלמידי הדאפא, באמצעות הרדיפה, לוותר על ההחזקות האנושיות שלהם. הם יכירו בהגעה לשלמות המלאה של הטיפוח שלכם רק אם תוכלו לצלוח דרך המבחן האכזרי הזה. זה מה שהם תכננו. אני לגמרי לא מכיר בדברים האלה שלהם. הגישה שלי הייתה ליישב את כל הדברים בדרך טובה. הגישה שאני משתמש בה כעת נובעת מהתוצאה של ההפרעות שלהם.

אבל במובן של טיפוח אישי, עם התפשטות הפא בפעם הזאת הדלת הייתה פתוחה לגמרי, ואנשים רבים נכנסו והפכו לתלמידי דאפא רק הפעם הזאת. והאנשים האלו, שאליהם התייחסתי בעבר כקבוצה השלישית של המתרגלים, לא סילקו את הקארמה שלהם באופן שיטתי לאורך ההיסטוריה. אלו שירדו לכאן בעקבות המאסטר, ואלו שיצרו קשרים גורליים עם המאסטר בתקופות השונות של ההיסטוריה, האנשים האלה נוקו מהקארמה שלהם בכל תקופת חיים לפני ששוב התגלגלו. אבל אלו שנכנסו רק הפעם הזאת, לא עברו את זה לאורך ההיסטוריה, והם מביאים עמם כמויות עצומות של קארמה. בעולם הזה אדם יוצר באופן בלתי נמנע קארמה, ובכל תקופת חיים כמות גדולה של קארמה נצברת. אז חישבו על זה, האם כמטפחים הם יכולים להשיג את השלמות המלאה בקלות כזאת? זה בלתי אפשרי. האם ישוע לא אמר שלאדם יש חטאים? לא משנה איך מפרשים את זה, העובדה היא שכל עוד מישהו חי, הוא יוצר קארמה. אז אדם חייב לנקות את עצמו, וחייב לטפח החוצה כל שמץ של קארמה ולהשיג מצב של טוהר לפני שהוא יכול להשיג את השלמות המלאה.

אינני מכיר במה שהכוחות הישנים עושים. עם זאת, בנוגע לטיפוח האישי שלכם, אתם חייבים לטפח ואתם חייבים לעבוד קשה. בהיבט הזה, חישבו על כך: מאז שהמק"ס החלה לרדוף את תלמידי הדאפא ב-20 ביולי 1999, החזקות אנושיות רבות באמת נחשפו. אנשים רבים שלא היו יציבים נסוגו במהלך הרדיפה, ויש כאלו שלא מצאו את האומץ לצעוד קדימה. כעת הנסיבות השתנו באופן דרמטי, ונראה שהדברים נעשו קלים יותר. יש אנשים שהצליחו עכשיו לגייס את האומץ שלהם, ויש אנשים שחזרו [לטיפוח]. אבל תוך כדי מהלך הדברים אנחנו באמת ראינו כל מיני החזקות אנושיות שהרימו את ראשן. לראות את הרדיפה מסתיימת בקרוב, זאת היא רק תקווה, מה שתלמיד דאפא צריך לעשות הוא לעבוד על חשיפת הרדיפה ולהתמודד מולה עם מחשבות נכונות. אבל יש אנשים שרוצים למצוא מקום שבו הם יוכלו להתחמק מהרדיפה ושיהיו להם חיים נוחים ושקטים. ולאנשים כאלה יש כל מיני גישות לגבי הרדיפה. לא משנה מה, כל מיני סוגים של החזקות אנושיות אכן הראו את עצמן במהלך הרדיפה האכזרית הזאת.

אז מנקודת המבט הזאת, רבים מאתנו באמת פעלו באופן גרוע. אז הכוחות הישנים השתמשו בזה כצידוק ואמרו: "תסתכל – האם זה תלמיד שלך? אתה רוצה אותו, אז אנחנו נעזור לך לסלק את ההחזקות שלו. האם מישהו כזה יכול ללכת לשמים? תראה את כל מיני ההחזקות שהם מציגים". אפילו תוך הרדיפה האכזרית מכול היו אנשים שהפיצו שמועות, שהתפארו – כל מיני החזקות עלו, וזה רק החריף את האכזריות של הרדיפה. ברגע שהחזקה שלך עולה, הכוחות הישנים ידאגו שהמשטרה תבוא לדפוק על דלתך. הרוע יבוא לתקוף אותך.

אותו דבר נכון גם בשאר העולם. בהתחלה הרדיפה הייתה ממש פראית! היו לחצים מכל סוג, ואפילו מחוץ לסין הלחץ היה מסיבי. באותו הזמן תלמידי הדאפא לא הצליחו להשמיע את קולם בשום מקום; כל כלֵי התקשורת של סין נשלטו על ידי המק"ס המרושעת והם תקפו ודיכאו [את הפאלון גונג] בקול אחד אחיד. לעולם החיצוני לא היה מושג מהו הפאלון גונג, וכך כלי התקשורת בכל רחבי העולם פשוט פרסמו את הדיווחים השקריים, בעלי האופי הדיכויי, של המק"ס המרושעת. אז אם אתם חושבים על זה, רדיפה כזאת הייתה כמו לכסות את השמים ואת הארץ בהתקפות ודיכוי מצד התקשורת של כל העולם. בעמדם אז מול לחץ כזה עצום, המתרגלים שמחוץ לסין הראו גם כן כל מיני סוגים של החזקות אנושיות. כתוצאה מכך מתרגלים רבים נפלו החוצה. אלו שיכולים לצלוח את זה עד הסוף הם באמת יוצאים מן הכלל. אפילו בעיני אלוהויות אתם יוצאים מן הכלל. כפי שהן רואות את זה, אתם [השגתם את זה בהיותכם] בעולם האנושי, וההבדל הוא פשוט מדהים. אז הם מעריצים אתכם.

הישויות החיות של התחומים השונים של היקום היו במקור נפלאות, והדברים לא היו כה מסוכנים וקשים כפי שהם עבור בני אדם. אז אלו שהיה להן האומץ לבוא לכאן הן פשוט יוצאות מן הכלל. היות שהעקרונות של בני האדם הם הפוכים – כמו למשל מה טוב ומה רע – אז אנשים יוצרים קארמה פשוט כי הם חיים כאן. ובדיוק משום שבני האדם חיים בתוך העקרונות ההפוכים האלו, אף ישות בשמים לא מעזה להתקרב למקום הזה. לפיכך, כל מי שכן בא, הוא אף עוד יותר ראוי לציון. אם מישהו יכול להיות מסוגל לצלוח את הרדיפה הזאת, אז אלוהויות באמת יעריכו אותו. אם משווים איך ישויות בשמים מתקיימות, מול הדרך שבה בני אדם חיים כאן, אז אפשר להבין תכף ומיד עד כמה יוצאים מן הכלל הם אלו שהעזו לבוא לכאן.

האנשים בעולם האנושי היום – לא הייתי אומר שכולם, אבל הרוב הגדול – באו מן השמים, באו לכאן ממגוון של קוסמוסים עצומים ומרוחקים, מתחומים שונים, וממקומות שונים כדי לקבל את הפא. אבל ברגע שהם מתגלגלים כאן הם כבר לא יודעים מאיפה הם באו, זה משום שהחברה האנושית היא מבוך, מקום של אשליה. כשמישהו נכנס לכאן זה שווה ערך לקפיצה לתוך אשליה. רק אחרי שהוא קופץ לתוך האשליה הוא יכול לטפח. כעת אחרי שקפצתם לתוך האשליה, סביבה שהיא מסוכנת וקשה כמו זאת, אם אתם עדיין יכולים ליצור מחשבות נכונות, אם אתם עדיין יכולים להבין שאתם אמורים לטפח, אם אתם יכולים לעזור למאסטר לתקן את הפא כשהדאפא מופץ, ואם אתם יכולים להציל אנשים אחרים אפילו בזמן שאתם עוברים קשיים גדולים, אז זה פשוט יוצא מן הכלל. כך מסתכלים על זה, וזאת הסיבה שאני אומר שאלו שצלחו את זה מאז ה-20 ביולי הם פשוט יוצאים מן הכלל.

כמובן, אתם אולי תקבלו לעתים חבטות וחבלות פה ושם, או שתמעדו לעתים קרובות, או שתטפלו בדבר אחד היטב ובדבר אחר לא כל כך טוב, אבל כל זה הוא חלק מתהליך הטיפוח. כל עוד אתם יכולים להתמיד ולצלוח את זה, אז אתם ראויים לציון. אם אתם יכולים לעשות את מה שתלמיד דאפא אמור לעשות, אז אתם ראויים לציון. כך מסתכלים על זה. להיות באמת בלי כל בעיות, לטפל בכל דבר היטב, לשעוט קדימה לאורך כל הדרך, ובכן, יש כמה כאלה, אבל הם מועטים מאוד ופשוט ממש יוצאים מן הכלל. אבל, לא כולם יכולים להיות כך. בטיפוח, מי חף מטעויות? כשמסתכלים על מה שהתרחש במשך הרדיפה הזאת, היו אנשים שאולי עשו טעויות יותר רציניות בשעה שאחרים עשו טעויות פחות רציניות, אבל אם אתם יכולים להתעורר לזה, לקחת על זה אחריות, להבין את הבעיה שלכם ולפעול היטב מכאן והלאה, אז זהו טיפוח.

יש אנשים שכשהם מועדים ונופלים, הם לא קמים עוד, ומאותו רגע ואילך הם רואים את עצמם כמקרה אבוד וחסר תקווה, "אם כבר אז כבר", שוברים את הכד השבור, ובמקרים מסוימים אפילו הולכים לצד השני. יש גם אנשים שלמדו אמיתוֹת מסוימות באמצעות הדאפא; לפני כן לא היה להם מושג בענייני דת, אמונה או טיפוח. באמצעות הדאפא הם למדו על אלוהויות, בודהות וטיפוח. אבל אז במהלך הרדיפה, מתוך פחד, הם ניסו להתחמק מפגיעה, אז הם ברחו לדתות אחרות. אבל לא משנה לאן אתה בורח, לא תוכל להשיג את השלמות המלאה כשאתה נושא פחד. כל פחד הוא החזקה.

כמובן, טיפוח בדאפא אינו דומה לגישות של העבר כלפי טיפוח, בהן אדם היה צריך לסלק בקפדנות את כל ההחזקות האנושיות בזמן הטיפוח שלו. משום שתלמידי הדאפא עדיין צריכים לטפח בין אנשים רגילים, כמות מסוימת של דברים אנושיים רגילים נשמרת, וכך מבטיחים שיהיו להם החשיבה וההתנהגות הנדרשות לחיים בין אנשים רגילים. עם זאת זה מבטיח שתוכלו לסייע למאסטר לתקן את הפא בסביבה הזאת, כמו גם להציל ישויות חיות בסביבה הזאת. אם כולכם הייתם הולכים למנזרים או לתוך מערות בהרים, אז מי היה מציל את כל האנשים האלה בעולם הזה שבאו לכאן בשביל הדאפא?

מהו "תלמיד דאפא"? מי שהמאסטר מלמד אותו הם בדיוק אתם, התלמידים האלו של הדאפא. מנקים אתכם, מחשלים אתכם לבשלות, מכינים אתכם שתוכלו להציל ישויות חיות. אלו הם תלמידי דאפא. הכינוי "תלמיד דאפא" כלל וכלל אינו דומה למושגים של טיפוח אישי או הגעה לשלמות המלאה האישית שהיו בעבר בחברה הרגילה. לא הייתה להם האחריות להציל ישויות חיות. עבורם היה מדובר רק בהגעה לשלמות המלאה האישית. מה שתלמידי הדאפא ישיגו יום אחד הוא בכלל לא כמו מה שהשיטות או הנתיבים הנמוכים האלה כוללים. אני חושב שהדבר הזה כבר ברור לכולכם. "תלמידי דאפא" הם אלו שנושאים את האחריות של תלמיד דאפא ומצילים ישויות חיות.

באשר להצלת ישויות חיות, זה משהו שרבים מתלמידי הדאפא שלנו עשו אותו באמת טוב מאוד, לא משנה מה גילם או רמת ההשכלה שלהם. יש תלמידי דאפא שהם מבוגרים יותר, אפילו אלו עם השכלה מועטה, שפעלו טוב מאוד. לגבי תלמידי הדאפא שמשתתפים בפרויקטים השונים, רבים מהם השקיעו מאמץ רב, וגם פעלו טוב למדי. אמרתי בעבר לפרויקטים השונים שלנו – בפרט לחברות התקשורת – שכדי לעשות אפילו טוב יותר את הבהרת האמת, את ההתנגדות לרדיפה ואת הצלת הישויות החיות, על חברות התקשורת להיות מבוססות בחברה הרגילה, לתפעל את העסק שלהן היטב, לשמור על ניהול פיננסי בריא, ללמוד מחברות תקשורת רגילות, ובאמת לפעול באופן נורמלי. רק אז החברות שלנו יהיו אפקטיביות במה שהן אמורות להשיג.

בהתחלה, לאנשים רבים הייתה חשיבה לטווח קצר. הם חשבו שהם פשוט צריכים להשקיע מאמץ רב למשך תקופה קצרה וזה ייגמר. עכשיו הם הבינו שזה לא כך. תלמיד דאפא חייב לעשות כל דבר ביציבות, להשקיע בו את לבו, להיות ללא החזקה לזמן, ולא לחשוב יותר מדי. אתם צריכים לתת את מיטבכם בכל דבר שאתם אמורים לעשות, ואז הוא ייעשה היטב. תחת הלחץ של הרדיפה, אנשים רבים תמיד קיוו שהרדיפה תסתיים מוקדם יותר, וכך הם השקיעו מאמץ רב מאוד למשך תקופה מסוימת. אבל זה לא עובד כך. כמובן יש לומר שלחברות התקשורת שלכם באמת הייתה השפעה גדולה בהצלת ישויות חיות.

אז לגבי הצלת ישויות חיות, חישבו על הדבר הבא. רבים מתלמידי הדאפא שלנו מחוץ לסין התרגלו לצורות חשיבה נורמליות, שלא כמו האנשים בסין. למה אני מתכוון בכך? זה משום שהחשיבה ודרכי החשיבה של האנשים שחיו במדינה הנשלטת על ידי קומוניזם מרושע הן כאלה של תרבות המפלגה. המשטר הקומוניסטי שואף להרוס את המורשת התרבותית של העם, ואז להחדיר בך בשיטתיות את הערכים ואת הבסיס המושגי המרושעים בצורה קיצונית של המפלגה המרושעת – כל הדברים האלה נוצרים במחשבה באמצעות ההחדרה השיטתית שהמפלגה המרושעת מבצעת. אז זאת צורת החשיבה של אנשים שגדלו בתוך תרבות המפלגה המרושעת, וזה אפילו מעצב את האופן שבו הם רואים דברים. קשה לסלק לגמרי את הדבר הזה. אבל אנשים שחיו מחוץ לסין זמן ארוך יחושו שיש הבדל בין החשיבה שלהם לבין החשיבה של אחרים, שהיא לא אותו דבר. אלו שיצאו מהמדינה של המפלגה המרושעת הם כאלו שמגינים על עצמם מאוד, ויש להם רצון עז להשמיע את דעותיהם בנושאים מסוימים, בעוד שאנשים מחוץ לסין אינם כאלו.

ובמיוחד במקרה של כלֵי התקשורת, אם אתם משתמשים בתיאוריות האלו, במינוח או בהיגיון של תרבות המפלגה, אז זה שווה ערך להפצת תרבות המפלגה. אז אתם צריכים לשים לב לדברים האלו. במיוחד, כמה אנשים חדשים הצטרפו לאחרונה לכלי התקשורת, והאנשים הצעירים האלו באו מסין. אתם צריכים במיוחד להיזהר עם זה. לא משנה באיזה כלִי תקשורת אתם נמצאים, אתם צריכים להיות על המשמר לגבי זה. תלמידי הדאפא עבדו קשה ביותר כדי להקים את כלי התקשורת האלה תוך כדי הרדיפה, והם באמת הצליחו להפוך את המצב הנורא שהיה מחוץ לסין על פיו – פשוט מדהים. כלי התקשורת שלנו הרימו תרומה עצומה. אתם באמת צריכים להוקיר אותם. אל תשנו אותם עם תרבות המפלגה ותהפכו אותם דומים לכלי התקשורת של סין עם אותו מראה מוזר ואותו מינוח, ואל תדפיסו ישירות את הכתבות שפורסמו בסין. אתם צריכים לשים לב לדברים מסוג זה.

תיארתי, אם כן, נושאים שעלו במהלך הצלת הישויות החיות, ושאתם צריכים לשים אליהם לב. נושא נוסף הוא, יש לנו אנשים רבים שכדי להבהיר את העובדות צלחו דרך כל הקשיים המפרכים, באמת עבדו קשה. כפי שציינתי בוועידת הפא הקודמת [הקבוצה שלנו ככלל] חייבת לא להרפות בהבהרת האמת שלנו באתרי תיירות. במיוחד לגבי תיירים שבאים מסין, אתם באמת חייבים למקד את הבהרת האמת שלכם בהם. בכל מקום המתרגלים נוקטים בפעולות, ופועלים היטב. התבוננתי, וזה באמת מצוין. משום שהמצב הכולל של הדברים משתנה, אז הגישות של האנשים שבאים מסין הן שונות כעת. בסין הם מעזים כיום לבקר את המפלגה המרושעת, וכשהם מחוץ לסין הם אפילו מפחדים פחות – הם למעשה קולניים יותר מהסינים שעזבו את סין קודם לכן, שהופחדו כל כך על ידי הקונסוליות והשגרירויות של המפלגה המרושעת, שהם אפילו לא מעזים ללכת לראות את ה"שן יון", בעוד שאלו שנוסעים היום אל מחוץ לסין כן מעזים ללכת לצפות בו; אם הם נתקלים ב"שן יון" הם הולכים לראות אותו. ולגבי פרישה מהמפלגה, מספיקים משפטים ספורים של הסבר והם מבינים את זה. וכשהם פורשים, ואתם מציעים להם שם בדוי, הם אומרים: "אין צורך. אני אשתמש בשמי האמיתי".

כשמדברים על זה, הדברים אינם פשוטים כפי שהם נראים. מה שמתרחש הוא תוצאה של ההתקדמות הכוללת של תיקון הפא לנקודה הזאת. השינויים האלה התאפשרו בזכות תרומתם העצומה של תלמידי הדאפא בהבהרת העובדות ובהצלת ישויות. לתלמידי הדאפא יש השפעה עצומה על מצב העניינים האנושיים כאן בפני השטח, בעוד שהכוח העצום של תיקון הפא כל הזמן שועט קדימה, והגורמים של הרוע כל הזמן עוברים השמדה. תלמידי הדאפא הם כבר לא היחידים שיודעים מהו הדאפא. אנשי העולם החלו ללמוד על הדאפא מחדש. במעמקי הישות של האדם, בצד היודע שלו, הוא יודע מי אתם. אבל פני השטח האנושיים הם כמו בגד שהישות הזאת לובשת, ופני השטח האלה לא יודעים שום דבר. אנשים רבים חושבים שפאלון גונג הוא פשוט צ'יגונג. הם לא יכולים לשער שהפאלון גונג הוא דבר כל כך עצום – שכל שלושת העולמות נוצרו בשבילו, שהחברה האנושית נוצרה בשביל תיקון הפא.

הישות היסודית של האדם, שאתם קוראים לה "נשמה" (לינְג-הוּן), ושאנחנו מתייחסים אליה כ"הנפש העיקרית" (יואן-שן), מגיעה מן השמים, והן באו לכאן לקבל את הפא. אז מדוע שהן יבואו לכאן לקבל את הפא? האם זה לא יהיה נהדר לקבל אותו שם למעלה, היכן שהכול צלול לחלוטין? אבל מדוע הם לא יכולים לעשות את זה? כפי שאמרתי, רק כאן אדם יכול לטפח, ורק בסביבה מלאה בסבל אפשר לבחון אתכם ולראות האם אתם ראויים לקבל את הפא. זה מה שהוחלט בעבר הרחוק.

דבר נוסף הוא, שהחברה האנושית היא הרמה הנמוכה ביותר. "הצלת ישויות חיות" מתייחס לכל הישויות, לא רק לבני האדם – לכל החיים. כפי שאתם יודעים, הממד הזה שבו החברה האנושית קיימת אינו מאוכלס רק על ידי בני אדם. אנשים עכשיו מבינים שיש חייזרים. האם אתם יודעים כמה סוגים של ישויות יש? אנשים לא מסוגלים לדמיין כמה ישויות מצורות שונות יש, ועדיין יש ישויות אחרות הקיימות ברמות שונות. המרחב הזה פה הוא הנמוך ביותר בין כל הממדים. רק כאשר מלמדים את הפא פה יתאפשר שכל אחת מהרמות, מהגבוהה יותר ועד לנמוכה לאורך הגוף הקוסמי, וכן כל צורות החיים, יוכלו לקבל את הפא. אם זה היה נעשה ברמה אחת גבוהה יותר, אז החיים שמתחת לה לא היו יכולים לקבל את הפא; ואם הם לא היו יכולים לקבל אותו, אז הרמה הזאת הייתה מפסיקה להתקיים אחרי שהפא יתקן את הקוסמוס – היא כבר לא תתקיים. זאת הסיבה שמלמדים את הפא ברמה הנמוכה ביותר, שעושים את הדברים ברמה הנמוכה ביותר, ושמשתמשים בשפה של הרמה הנמוכה ביותר. כמו כן, אם עקרונות הפא היו קשים [להבנה], אז רק אלוהויות היו יכולות להבין אותם, ורק הן היו יכולות להינצל. אז איך לחיים ברמה הנמוכה יותר הייתה יכולה להיות מספיק חוכמה כדי לקבל אותו? הפא שמלמדים בפעם הזאת הוא נטול מסתורין. זאת הסיבה שאומרים שיש בו "אמיתות פשוטות", משום שעקרונות הפא הם פשוטים ובהירים. "אמיתות פשוטות ומילים פשוטות" – כלומר, המילים שנאמרות הן הכי פשוטות שאפשר, הכי פשוטות וישירות. אז הישויות ברמה הנמוכה ביותר הבינו אותו, אבל זה למעשה בלבל הרבה ישויות בממדים גבוהים יותר. הן תהו איך הפא הזה יכול להיות כה פשוט וכה ישיר, וכתוצאה מכך הן לא מאמינות לו. הן למעשה תוהות איך זה יכול להיות אפשרי. אכן, הוא כל כך ברור מאליו, פשוט וישיר. רק מישהו שבאמת לומד אותו ובאמת מטפח לפיו יהיה מסוגל לראות את האמיתוֹת הגבוהות יותר שלו. זאת הסיבה, כפי שאמרתי, שאף על פי שאין מסתורין, זה למעשה בלבל את הישויות ברמות הגבוהות ביותר. זה הרעיון.

כשמסתכלים על המין האנושי מנקודת המבט של הקוסמוס הזה, אז הוא רק צורת חיים אחת שעל פני חלקיק קטן קטנטן. הוא אפילו לא גרגיר אבק בקוסמוס העצום והרחב יותר. כשמתחילים מכוכב הלכת הזה, אם אתם מרחיבים את נקודת המבט שלכם ומסתכלים על מערכת השמש, ואז מרחיבים אותה עוד ומסתכלים על מערכת שביל החלב, אז תבינו – ואולי אלו העוסקים באסטרונומיה או סטודנטים באוניברסיטה יודעים – שעבור בני אדם גלקסיות מרוחקות נראות בדיוק כמו כוכבים. אבל במקרים רבים, כשמשתמשים בטלסקופ אסטרונומי כדי להסתכל מקרוב על כוכב, אז מגלים שהוא גלקסיה. ואותו הדבר נכון אפילו ליקום הזה: כשמסתכלים עליו מרחוק הוא נראה רק כמו חלקיק. לחלקיק הזה יש גם כן גבול חיצוני שנראה פשוט עצום לאנשים – הוא מסיבי כל כך שהוא נראה חסר גבולות – מה שגרם לאנשים לקרוא לו היקום. אבל היקום הזה הוא לא החלקיק הגדול ביותר בגוף הקוסמי. ומספרם של יקומים כאלה הוא כמספר הכוכבים שאנחנו רואים. כשמסתכלים רחוק עוד יותר, אז היקום הזה הוא חלק מיקום גדול יותר. ואם מסתכלים ממרחקים גדולים ורחוקים עוד יותר, אז היקום הזה של השכבה השנייה גם הוא ייראה רק כמו חלקיק קטן דמוי כוכב בגוף הקוסמי. מה שאני אומר הוא, שבגוף הקוסמי המסיבי, המין האנושי אינו נחשב הרבה. אבל במשך תיקון הפא הזה הוא הפך לנקודת המוקד של הגוף הקוסמי. חיים רבים מרמות גבוהות התגלגלו לכאן כדי לקבל את הפא. אף אחד לא יכול לדמיין עד כמה עצום הוא העניין הזה.

החברה האנושית היא אכן אשליה. כפי שכבר שיתפתי אתכם, בסין, לדוגמה, השושלות משתנות: כששושלת נעשית בסופו של דבר רופפת מאוד מבחינה מוסרית, רקובה ביותר, מוכתמת על ידי שחיתות וניוון, כאשר הערכים שלה הגיעו לשפל המדרגה, אז היא גמורה, והיא תוחלף על ידי השושלת הבאה. זה הפך לדפוס בסין. לגבי סין של ימינו, אפילו אזרחים ממוצעים רואים שיָמיה של המפלגה המרושעת ספורים. אני רק מציין בפניכם שגם זה הוא חלק מהעיקרון של היקום של יצירה, התייצבות, התנוונות, הרס. אצל בני אדם הוא מתבטא כלידה, הזדקנות מחלה ומוות. לגבי מדינה הוא מתבטא כשלב הראשון שמלא מרץ וחיוניות: אחר כך מגיע שלב השגשוג; אחר כך שלב ההתדרדרות; שאחריו מגיע בסופו של דבר שלב ההתמוטטות. זהו עיקרון. האם הייתה איזו שהיא שושלת או איזו שהיא ממלכה ששרדה מהזמנים העתיקים עד לימינו? האם הייתה איזו שהיא מדינה שנותרה חסונה מהזמנים העתיקים עד לימינו? אף פעם לא, משום שזהו עיקרון של היקום.

לגבי כל ישות חיה, לא משנה לאיזו רמת קיום היא שייכת בגוף הקוסמי הזה, לגבי תיקון הפא והוראת הפא בפעם הזאת, אפילו אלוהויות רבות, אפילו אלוהויות ברמות גבוהות מאוד, לא מבינות עד כמה עצום הוא העניין הזה בסופו של דבר. הן רק יודעות שהוא מסיבי ביותר. ובני אדם יודעים אפילו פחות, ואז הם לא מאמינים לדאפא, ואפילו מעזים להשמיץ את הדאפא ולרדוף את תלמידי הדאפא. אפילו לומר שהפשעים והחטאים שלהם "מגיעים עד השמים" לא יכול לתאר את החטאים האלה. אבל החיים האלה יצטרכו לשלם על זה בסופו של דבר, לשלם על הפשעים המסיביים האלה. אם תלמידי הדאפא לא יצליחו להציל אותם באמצעות מאמצי הבהרת האמת שלהם, אז החיים האלה יצטרכו מאוחר יותר לשלם על החטאים והקארמה חסרי הגבול שלהם, משום שכמעט כל האנושות – ובמיוחד האנשים הסינים – הוסיפו עצים למדורה במשך הרדיפה, וכמעט לכל אחד הייתה השפעה שלילית והוא חטָא. אבל הם באו לכאן בשביל הפא. מה שהתרחש היה התוצאה של השימוש שהרוע עשה בהם.

משום שהפא הזה הוא כה משמעותי, אם מישהו מזלזל בו אפילו קצת, אז הישות הזאת בסכנה. רק חישבו על זה, כשמדובר בפא כה עצום איך יכול מישהו לשלם על זה? אמרתי שבני האדם באו מרמות גבוהות, וכל אחד מייצג חיים מתחום מסוים, שבו יכולים להיות אפילו אין-ספור חיים השייכים לו, פשוט רבים מספור – רבים כל כך. החיים האלה ששייכים לו כולם יושמדו כדי לשלם על החטאים שהוא ביצע. והאדם הזה עצמו גם יצטרך לשאת את הסבל של השמדתו רמה אחר רמה. זה פשוט איום. לא התכוונתי לדבר על דברים כאלה. מה שאני רוצה לומר הוא שלגבי הצלת ישויות חיות, אנחנו חייבים להבין עד כמה עצום הוא העניין הזה, ושכל חוליה, כל התרחשות, הן בכלל לא דברים פשוטים.

בחברה האנושית רואים שאנשים עושים עסקים כרגיל, עובדים במשרד, הולכים לבית ספר... כל המקצועות ומשלחי-היד ממשיכים, בהתאם לדפוס השגרתי. חישבו על זה היטב: כבר דיברתי על כך שבעבר הטיפוח נעשה באופן בו מישהו היה עוזב את עולם החולין והיה הופך לנזיר או נזירה, או שמאסטר היה מדריך תלמיד או קבוצת תלמידים בטיפוח שלהם. זאת הייתה הצורה שאימצו. אבל הדבר שונה עבור תלמידי הדאפא. אתם עושים את הטיפוח שלכם בכל רחבי החברה. לא משנה מה המקצוע שלך, בין אם אתה בתחום שימור התרבות, בעסקים, באמנויות, בפוליטיקה, או שאתה סטודנט, לא משנה מה, אתה יכול לטפח בסביבה שלך. אז חישבו על זה, האין הסביבה הזאת עצמה, האין הסביבה האנושית, אתר תרגול שסופק לתלמידי הדאפא? היא מספקת לכם סביבה וגורמים שיכולים לעורר בכם כל מיני סוגים של החזקות, ומסַפקת לכם כל מיני סוגים של הזדמנויות להשתפר. עם העניין הזה שהוא כה עצום, כל החברה האנושית הפכה להיות מנזר [לטיפוח שלכם].

אחרי שאמרתי את כל זה, אני חושב שהעניין הזה הוא פשוט רציני ביותר! הוא כל כך רציני, אך אנשים רבים לא מתייחסים אליו ברצינות. זה במיוחד כך עבור מספר תלמידי דאפא ותיקים. האם חשבתם על זה שכל דבר בחיי היום יום שלכם הוא חלק מהטיפוח? כל מילה ופעולה שלכם, וכל מה שאתם עושים – כל זה הוא חלק מהטיפוח שלכם. האם אתם מבינים את זה? לגבי אנשים רבים, בפרויקטים של הדאפא שהם עבדו עליהם, היו בעיות רבות בשיתוף הפעולה. כיום הדברים דעכו במידת מה. אולי אינכם מבינים בדיוק למה אני מתכוון ב"דעכו". זהו ביטוי מצְפוֹן [סין] שמשמעו: "נרגעו". לא משנה מה, כיום אנשים מסוגלים לשתף פעולה.

דבר נוסף הוא, שאנשים רבים לא התנהגו בצורה ראויה, ולא התייחסו לטיפוח שלהם ברצינות. הדבר יביא לכם צרות, קשיים, אפילו כאב, או אפילו לאובדן חייכם. יש תלמידי דאפא שמשתתפים בכל אירוע של הדאפא, ועל פני השטח נראה שמצבם טוב. ממה שאחרים רואים, הטיפוח שלהם נראה בסדר, והם נראים די מתקדמים במרץ. אבל אף אחד לא יודע אֵילו החזקות נמצאות בפנים, אֵילו תסבוכות יש בלבם שהם אינם מסוגלים לעבור; אף אחד לא יודע לְמה הם אולי נצמדים בעקשנות בפנים, או כמה קשה להם להתגבר על זה, משום שהדברים האלה אינם מוצגים כלפי חוץ. אבל, בשל מגוון סיבות, תלמידי דאפא הם קבוצה המיועדת לטיפוח רציני, והכוחות הישנים ינצלו כל הזדמנות אפשרית לגרום צרות לתלמידי דאפא, וישתמשו בהזדמנויות שונות לגרום למספר תלמידי דאפא לאבד את חייהם. יש אנשים שאוהבים להסתכל על איך אחרים פועלים, ואז פועלים באותו האופן. אז אתה אינך מטפח בעצמך אלא רק הולך אחרי אחרים. אבל מטפחים חייבים ללכת את הנתיבים שלהם עצמם עד לשלמות המלאה. כדי ללמד אותך לקח, לגרום לך באמת לחשוב ברצינות על דברים, הכוחות הישנים אולי אפילו ירחיקו לכת עד כדי לגרום צרות לאותו אדם שלקחתָ כמודל לחיקוי, והם אפילו יכולים לגרום לו שיעזוב מוקדם. יש כמה אנשים שהחביאו את ההחזקות שלהם. אבל בעצם, כל המחשבות האנושיות הן החזקות. הרדיפה בדיוק נועדה להפוך על פיהם את הטוֹב והרע, לטשטש בין הטוּב והרֶשע, לגרום לאי סדר, ולראות לאיזה כיוון תפנה ואיך תפרש את הדברים ותבין אותם.

היו לקחים רציניים מהמקרים האלה. אבל אי אפשר לייחס אותם לרדיפה. אלא שהם תוצאה של כך שאתה לא היית רציני לגבי הטיפוח שלך. כמובן, זה לא בהכרח שהמתרגל איבד את חייו משום שלא היה רציני. יכול להיות שזה נגרם בגלל אחרים – כשאחרים הסתכלו עליו כמודל לחיקוי. אז הכוחות הישנים יפילו מישהו כדי להחליש עוד יותר את האמונה של אלו שאינם מתקדמים במרץ. והם אמרו: "אם הם לא מספיק טובים, אז שיעזבו מוקדם יותר". זו בהחלט סיבה אפשרית. כמובן, היו גם מקרים שבהם זה קרה מפני שלמתרגל הייתה כמות גדולה של קארמה. יש כל מיני מצבים.

טיפוח הוא באמת רציני. כדי שאדם ממוצע ורגיל יהפוך לאלוהות – חישבו כמה טהורה צריכה להיות המחשבה שלו כדי להשיג את זה. אף על פי שתלמידי הדאפא מטפחים בין אנשים רגילים – נושאים את האחריות להצלת ישויות חיות – ושרק אם יישמרו אצלם תכונות מסוימות הם יוכלו לחיות כאן, בכל זאת טיפוח הוא עדיין עניין רציני; דבר זה הופך אותו למעשה לאפילו רציני יותר. בכל פעם שאני רואה מספר תלמידי דאפא מאבדים את חייהם, אני מרגיש שחבל. אבל האדם הזה עצמו באמת לא הצליח להתקדם במרץ. ויש אנשים שחושבים: "עכשיו כשאני מטפח בדאפא יש מסביבי מטריית הגנה. מעתה ואילך המאסטר יגן עליי". האין ההחזקה הזאת אפילו גרועה יותר? האם ירשו למישהו לטפח עם החזקה מהסוג הזה? האם לא באת לכאן בשביל ההגנה? איך זה יכול להיות טיפוח?

תלמיד דאפא חייב להיות מסוגל לוותר על כל החזקה, ונוסף על כך הוא חייב להציל אחרים. למעשה הדרישות הן גבוהות. יש אנשים שחושבים: "אני לא מרגיש שטיפחתי לרמה גבוהה. אני לא חש את זה אפילו אחרי כל השנים האלה". אכן, [יכול להיות שלא תחוש את זה] משום שכפי שאמרתי בעבר, הגישה לטיפוח שמשתמשים בה לגבי תלמידי הדאפא נועדה להבטיח שתוכלו לטפח בסביבה המסובכת של בני האדם, וכך אחרי שחלק שלך טופח לחלוטין, הוא מיד מופרד. החלק שנותר על פני השטח שלא טופח באופן מלא לא יוכל להשתמש בחלק המופרד, והאדם אפילו לא חש דבר כשההפרדה מתרחשת. זו הגישה הטובה ביותר כדי להבטיח שתוכלו להגיע בסופו של דבר לשלמות המלאה. לא משנה כמה גרוע אדם עלול לפעול בצד האנושי כאן, זה לא ישפיע על הצד שטופח באופן מלא. זה מה שהחלטתי עליו עבורכם בהתחלה, וכך זה נעשֶה. אחרת, מיד אחרי שחלק אחד כאן היה מטופח באופן מלא, חלק אחר היה מושפע מהחזקות אנושיות שהתפתחו בחברה הרגילה והיה נופל, ואז הייתם מטפחים לשווא. זה לא היה עובד. יש לנו מספר כה גדול של אנשים, ואין שני אנשים שיש להם אותה חשיבה, או אותה גישה לדברים. יש יותר משבעה מיליארד אנשים בעולם, ואין ספור מחשבות אנושיות יכולות לעלות במחשבה של אדם כלשהו. יש מספר כה גדול של דברים מסובכים שמפריעים למטפחים. זאת הסיבה שהגישה הזאת אומצה, וזאת הסיבה לכך שאתם מטפחים באופן הזה. אפילו כך, ככל שמתקרבים יותר לסוף, כך הדברים שעולים הם גרועים יותר – אף שלדברים הרעים יש פחות ופחות כוח. זו הסיבה שאנשים מסוימים מגלים שהדברים שעולים במחשבתם הם מלוכלכים. אני רוצה לומר לכם, ופעמים רבות עודדתי מתרגלים בכך שאני אומר: זה בסדר, פשוט דְחו את זה, נהלו את עצמכם היטב, אל תתנו לזה להפריע לכם, ואז זה יהיה בסדר.

משום שאתם כאן בין בני האדם, מה שהעיניים שלכם רואות והאוזניים שלכם שומעות כולל דברים מלוכלכים ביותר מהחברה. האם אתם יודעים מה משמעות הדבר "לשמוע" או "לראות" משהו? זה לא כמו שאנשים חושבים, שאחרי שראיתם משהו אז זה נגמר אם לא אימצתם את זה; או שאם שמעתם משהו אבל לא לקחתם את זה הלאה, אז זה לא ישנה. זה לא כך. כל הדברים הם חומר. כששמעתם משהו, אז הוא נספג לתוככם, והוא נכנס לתוך גופכם. כשראיתם משהו, אז הוא נכנס. אתם יודעים מדוע מטפחים מסוימים בעבר גרמו לעצמם עיוורון וחירשות? הם הבינו את זה. הם לא רצו שום דבר חוץ מהטיפוח, והם לא רצו כל זיהום נוסף. ולכן הם עשו את זה. כמובן, אלו הן דרכי פעולה של שיטות נמוכות. אני רק מסביר את הרעיון. אנחנו לא מודאגים מהדברים האלה, משום שהחברה היא מה שהיא. המאסטר ראה את זה מזמן, ותכנן עבורכם היטב כדי להבטיח שזה לא ישפיע עליכם. אבל לא משנה מהו המצב, ועד כמה הוא קשה, אתה צריך לזכור שאתה מטפח, ואתה צריך לשאוף לצעוד קדימה. ואז זה יעבוד. כך אתם צריכים לפעול.

כמאסטר שלכם, כשאני מלמד את הפא ואני מדבר אל כל כך הרבה אנשים, אני יכול לדבר רק בצורה כללית. לחלק מכם אולי יש שאלות שאתם רוצים מאוד לשאול אותי, אבל כשיש כאן כל כך הרבה אנשים, לא אוכל לענות על השאלות של כולם. אבל אפילו אם אענה על מעט מהן, אז יכול להיות שתחשבו שזאת הזדמנות טובה. (מחיאות כפיים). אז אני אעצור כאן. עכשיו אענה על כמה מהשאלות שלכם, אפילו אם זה לא יהיה למשך זמן רב (מחיאות כפיים), משום שאני יודע שהוועידה התחילה קצת מאוחר היום ושעדיין לא הייתה לכם הפסקת צהריים. אעשה את מיטבי לענות על כמה שאלות בשבילכם. אוקיי, אתם יכולים להעביר את הפתקים שלכם.

תלמיד: השנה עורכים את ועידת הפא של ניו יורק ב-13 במאי, שהוא יום חול. הגענו להבנה שזה משום שצריך שתלמידי הדאפא יבהירו את האמת לשדרה המרכזית של החברה בקנה מידה גדול יותר בימי ועידת הפא. אבל מתרגלים רבים לא מבינים מדוע זה נעשה כך.

המאסטר: אני החלטתי על כך. בכל פעם שהייתה לנו ועידת פא, רציתי להשתמש בזה להציל ישויות חיות. אנחנו רוצים שאנשי העולם יראו שכל כך הרבה אנשים מטפחים ושאין זה כמו שהמפלגה המרושעת טענה. ובמהלך ועידות הפא, תלמידי הדאפא הולכים להבהיר את העובדות ולהציל ישויות חיות. אבל ועידות פא תמיד נערכו בסוף השבוע, הערים למעשה ריקות. אין מי שיראה את הצעדות שלכם, אין מי שישים לב. אבל זאת הייתה הדרך שזה נעשה תמיד. אמרתי [למארגנים] שאחרי הכול, רוב האנשים שבאים לוועידת הפא אינם מקומיים, והם בכל מקרה צריכים לקחת ימי חופשה, אז אין צורך שהיא תתקיים דווקא בסוף שבוע. זאת הסיבה שאמרתי לא לערוך אותן יותר בסופי שבוע. (מחיאות כפיים נלהבות)

תלמיד: לאחרונה חשתי שיש בעיה די נרחבת שאנשים מרפים בטיפוח שלהם. ואנשים רבים מתייחסים לפרוייקטים שהם עובדים בהם כחשובים יותר מהבהרת האמת בקנה מידה רחב יותר, וכחשובים יותר משיתוף פעולה בעבודה.

המאסטר: למעשה הבחנתי בבעיה הזאת לפני זמן מה. התבוננתי. הסיבה שלא אמרתי שום דבר הייתה שכלֵי התקשורת שלנו באמת חייבים לעשות עבודה יציבה מאוד, ולהקדיש את לבם למה שהם עושים. אבל אינכם יכולים לשכוח שאתם מטפחים.

בהקשר הזה אומר מספר מילים על כלֵי התקשורת שלנו. בעבר כמה מהמתאמים של כלֵי התקשורת שלנו שאלו אותי איך לעשות עבודה טובה בכלֵי התקשורת, ואיך צריך לטפל בדברים אחרת מאנשים רגילים. אמרתי שזה פשוט: רק עשו את הדברים באופן שבו חברות תקשורת רגילות עושות – כמה שיותר דומה, כך טוב יותר. היו כמוהם, נהלו את הפעילות העסקית שלכם היטב, ושימרו על מצב כספי בריא. היו בדיוק כמו חברה רגילה. הדבר היחיד שיש לזכור הוא: דעו שאתם תלמידי דאפא וזה הכול. אז, אם כך, לא משנה מה, אל תרפו בטיפוח שלכם.

תלמיד: בהרצאות קודמות, המאסטר דיבר על בודהא מאיטרייה. הזכרת שהדרך בה הוגים [בסינית] את המילה "מי-לֶה" אינה מדויקת, וציינת שבהמשך תספר לנו מהי ההגייה המדויקת.

המאסטר: בזמן הנוכחי המק"ס המרושעת כל הזמן מפיצה שקרים. אני לא מפחד מהם, ואני גם לא מודאג שהם משמיצים אותי. אבל אינני רוצה שהם יפריעו להצלת הישויות החיות. אז בנוגע לדברים מסוימים, נדבר עליהם במועד מאוחר יותר.

תלמיד: אני תלמיד דאפא שהגיע לארה"ב מסין ב-2012. שמעתי שאגודת הדאפא הוציאה הודעה שאלו שהגיעו לסין אחרי 2005 לא מורשים לסייע לשן יון מאחורי הקלעים או בהגשת אוכל.

המאסטר: משום שזה עלה, אומר מספר מילים על המצב נכון לעכשיו. בפעם הזאת גילינו, באמצעות מסמכי הזיהוי שאנשים הגישו באזורים שונים, שיש בעיה גדולה. כמעט מחצית מהמתרגלים שלנו מחוץ לסין חזרו לבקר בסין, ויש כאלה שנוסעים הלוך וחזור כל הזמן. במיוחד חלק מאלו שהגיעו מסין רק לאחרונה נוסעים לשם לעתים קרובות. יש גם מתרגלים ותיקים שעשו את זה, אבל רק מעטים. ובין אלו שעזבו את סין לאחרונה, שעזבו אחרי תחילת הרדיפה, חלק מהם חוזרים לעתים קרובות. חישבו על זה קצת. אני יודע שבמקרים רבים אחרי שמישהו חזר, המק"ס זימנה אותו ל"שיחה". כל מה שאמרת, והדרך שבה התמודדת עם זה – אין ספור אלוהויות ראו את זה.

האם אתה מבין משהו? במה שעכשיו אמרתי התייחסתי למשהו: אתה מתייחס לטיפוח יותר מדי בקלילות, ואתה משחק הן עם הקיום של עצמך והן עם הקיום של אין ספור הישויות החיות שלך שמחכות לקבל את הפא ולהינצל! אתה מתייחס לטיפוח שלך כל כך כלאחר-יד. האם אתה חושב שהכמה מילים שאמרת למק"ס כדי להוריד אותה ממך, שהמילים שאמרת בנוכחותם, לא נשמעו על ידי אף אחד אחר ושזה נגמר בזה? נאמר בעבר: "יש אלוהויות אפילו מֶטֶר מעל הראש". יש אין ספור אלוהויות.

כפי שאתם יודעים, קודם דיברתי על כמה מסיבי הוא הקוסמוס, וכמה רבות הן הישויות החיות. כל מה שאמרתי לכם הוא לגמרי אמת. ברגע זה, בחלל שבו נערכת ועידת הפא הזאת, באוויר כאן, ברמה דחוסה מאוד ומיקרוקוסמית ביותר, יש עיניים על כל חלקיק – עיניים שמסתכלות פנימה ממרחקים גדולים, מסתכלות על אולם הוועידה, מקשיבות לדבריי, מסתכלות על מחשבותיכם ומקשיבות למילים שלכם. דבר משמעותי כל כך מתרחש כאן בחברה האנושית, משהו שמשפיע על החיים שבקוסמוס. רק חישבו כמה אלוהויות מתבוננות בכם בתשומת לב! כל מחשבה או רעיון שלכם, לפני שהם נוצרים במחשבה שלכם – ואפילו לפני שהם נוצרים – הן כבר יודעות מה אתם רוצים להביע. לפעמים אני באמת תוהה: איך מתרגלים מסוימים יכולים להיות מאכזבים כל כך? מדוע הם עדיין כך אחרי שהם קיבלו את הפא?

אם אינך אחראי לעצמך, זה יגרום נזק גם לאחרים. למפלגה המרושעת יש יחידות שבאופן ספציפי חוקרות את הפאלון גונג. האם אתם יודעים שיש להם משהו כל כך מגוחך כמו "מומחים" לפאלון גונג ו"מומחים" לשן יון שחוקרים את ההתפתחויות של הפאלון גונג ואת הדבר הזה והדבר ההוא לגבי השן יון. בשביל המפלגה כל דבר הוא "מודיעין". מה שהמפלגה עושה זה לשחק באנשים ולהקשות עליהם, אז הם רוצים לדעת היטב ולשלוט אפילו בפרטים הקטנים בחיי היום יום של האנשים. אז כשהם פונים אליך, נראה שהם כבר יודעים הכול ושהם מכירים אותך באופן יסודי. המטרה היא להפחיד אותך ולגרום לך לחשוף דברים ולחשוב שהם יודעים הרבה דברים אפילו בלי שתספר להם. למפלגה המרושעת יש עשורים של ניסיון בניצול לרעה של אנשים למטרות פוליטיות.

לא אומר שיש טעות בהודעה או במדיניות שפורסמו. הבעיות שעכשיו תיארתי אכן קיימות ביניכם. תיארתי רק כמה מהן, ומתוכן רק היבט אחד. הצלת האנשים של השן יון היא בעלת עוצמה, אז האם אין עלינו לקחת בחשבון שכל היבט והיבט לא ייחשפו לסיכון כלשהו?

תלמיד: הרשה לנו להעביר למאסטר דרישת שלום בשם תלמידי הדאפא בעיר צ'נג-דו שבפרובינציית סצ'ואן. המאסטר השקיע מאמץ בלתי רגיל כל כך בכל דבר.

המאסטר: תודה לכם (מחיאות כפיים).

תלמיד: תלמידי הדאפא בצ'נג-דו מתגעגעים למאסטר מאוד, ומקווים שהיום שבו יוכלו לראות את המאסטר יגיע במהרה.

המאסטר: תודה לכם. כיוון שהזמן מוגבל, בואו לא נעביר פתקים עם ברכות.

תלמיד: יש סביבי מטפחים מבוגרים רבים שעושים את שלושת הדברים היטב על בסיס יום יומי, כולל לימוד פא והתרגילים. אבל הם עקשנים מאוד. הם מטפחים כבר יותר מעשור, אבל תנועות התרגול שלהם אינן מדויקות, וכשהם עושים את התרגילים או שולחים מחשבות נכונות הם לעתים קרובות מתנמנמים. כשמצביעים להם על כך, הם לא רוצים לשמוע או להשתנות.

המאסטר: הגוף של רבים מתלמידי הדאפא המבוגרים שלנו הזדקן. יכול להיות שיש שם מספר בעיות. אבל באופן כולל, רבים מהם עשו עבודה טובה בטיפוח ובעשיית שלושת הדברים. עם זאת, בואו באמת ננסה לשים לב יותר לעניינים האלו ולא לתת לאחרים סיבה לדאגה. בואו ניתן דוגמה טובה למתרגלים הצעירים שלנו (המאסטר צוחק) (התלמידים מוחאים כפיים).

תלמיד: מתאם מסוים של פרויקט יותר מדי קשור לרווח, ואומד כל דבר במונחים של כסף. האיש הזה אינו מתנהג באופן גלוי ומכובד בהתנהלות העסקית שלו, והוא לעתים קרובות נוקט בגישה של כפייה בניהול אנשים. הדבר גרם לי להטיל ספק אם הפרויקט נמצא על הנתיב הנכון. אם אתפטר מהפרויקט, האם זה אומר שאני משנה את נתיב הטיפוח שלי עם הכוונות האישיות שלי?

המאסטר: הנה מה שאני חושב. אם אנחנו מדברים על אחד מכלֵי התקשורת, שהוא פרויקט של תלמידי דאפא, אז צריך לנהל אותו באופן שבו חברות רגילות מנוהלות. אבל יש תלמידי דאפא שחושבים: "כל הדברים האלה הם של כולנו. מדוע ההנהלה צריכה להיות קפדנית כל כך?" הם אפילו עושים כל מה שהם רוצים. אני לא מסכים לנקודת המבט הזאת. אני מצדד בשימוש בשיטות ניהול רגילות.

אל תחשבו על כלֵי התקשורת שלנו כסוג של כלֵי תקשורת שהוא מיוחד ושונה מכלֵי תקשורת רגילים. חֶברה היא חֶברה. בדאפא אין חברות, ובדאפא אין כלי תקשורת. הדברים האלה אינם טיפוח, והם לא חלק מהדאפא. אבל בסביבה הזאת אתם יכולים לטפח, ואתם מטפחים. כך אני מסתכל על זה. לא משנה באיזו חברה אתם, עליכם לנסות לפעול טוב יותר ולא לסלוד מכך שינהלו אתכם.

כאשר מנהלים חברה צריך לחשוב על הביצועים הפיננסיים. אני בהחלט מתנגד לכך שכל הזמן תהיו תלויים בחסות ובמימון של מתרגלים. אז באופן טבעי האדם האחראי יחשוב על ההשלכות הכספיות, ואין בכך שום בעיה.

אבל אם האדם האחראי שוכח שהוא תלמיד דאפא, אם הוא שוכח שהוא מטפח, אז זאת בעיה. כך אני רואה את זה. כמובן, אם בחזית הניהול אנשים מגזימים עם זה והולכים מעבר למה שחברות רגילות היו עושות, אז אני חושב שזה לא בסדר.

תלמיד: 1) לבני משפחה מסוימים יש הסתייגות מכך שתלמידי דאפא סינים שמחוץ לסין היו צריכים לאחרונה להגיש מסמכים מזהים. האם אפשר לבקש מהמאסטר לומר כמה מילות הסבר?

המאסטר: אסביר באמצעות דוגמה. מתרגל סיפר לי איך בהונג קונג יש מספר אנשים שמופיעים בכל פעם שיש פגישה קריטית או פגישה של פרויקט, אבל באופן רגיל אין לכם מושג איפה הם. אינכם מכירים אותם, ואיש אינו יודע את השמות האמיתיים שלהם. אף על פי שאני נותן את הדוגמה של הונג קונג, יש מקומות רבים בהם קיימת אותה בעיה. הפרויקטים של תלמידי הדאפא צריכים להישמר מאובטחים, ואחרי הכול זוהי תקופת זמן מיוחדת בה המפלגה המרושעת רודפת אנשים. אז אני חושב שזה בסדר שהעניין טופל באופן זה.

מישהו שאל אותי: "כתלמידי דאפא, בטיפוח שלנו לא אמורות להיות רשימות חברים, נכון?" נכון. אין לנו רשימות חברים. המידע שאנשים מסרו לא ישמש לרשימת חברים. המטרה היא רק לדעת מי אתם. זוהי תקופת זמן מיוחדת. מתי אי פעם בהיסטוריה מטפחים הקימו חברות תקשורת? מי אי פעם התנגד לרדיפה? נכון, הדברים האלו אינם חלק מהטיפוח. אבל הם פרויקטים שתלמידי הדאפא עושים כדי להציל ישויות חיות.

תלמיד: 2) אחרי תקופת תיקון הפא תלמידי הדאפא יעזבו עם המאסטר. האם עדיין תהיה אגודת דאפא בעתיד? אם כן, מה יהיה היחס בינה לבין הדאפא?

המאסטר: המחשבה שלך פעילה מדי (כולם צוחקים). ענייני העתיד הם ענייני העתיד. הדברים בזמן של תיקון הפא של העולם האנושי בכלל לא יטופלו באותו האופן כמו היום. אם תהיה או לא תהיה אגודה תלוי באם יהיה בה צורך באותו הזמן (המאסטר צוחק).

בני אדם אינם פשוטים כמו שהם נראים. בני אדם, בני האדם שאני מתייחס אליהם, הם אנשים הנוטים לפעול בהתאם ל"מאמינים במה שרואים". הם לא מכירים במה שהם לא יכולים לראות. אבל טיפוח מאפשר לכם להבין דברים באמצעות התעוררות לאמת. אז זה ההבדל. לגבי אנשי העתיד, אחשוף ואציג בפניהם את המראה האמיתי של המציאות. אז הדברים יהיו אחרת באותו הזמן.

תלמיד: בוועידת הפא הזאת אגודת הדאפא הייתה אמורה לפקח בקפדנות מי נכנס ומי לא. אבל יש מתרגלים שלא עומדים בקריטריונים אבל עדיין ניסו להיכנס באמצעות שימוש בקשרים, והם אפילו פנו לכל מי שהם מכירים.

המאסטר: הרצון להיות נוכח בוועידת פא של הדאפא – אנחנו לא יכולים לומר שיש משהו לא נכון בכוונה הזאת, וזה דבר טוב. אבל אלו שמנהלים את האירוע לא יסתכלו על זה כך. הם צריכים לדאוג לביטחון, ולהבטיח שוועידת הפא שלנו תתנהל כמתוכנן וללא הפרעות. [שני הדברים] האלו מנוגדים זה לזה, אז אני אשאיר לכם לפתור את זה בעצמכם (המאסטר צוחק).

תלמיד: יש מתרגלים שהגיעו להכיר תלמידי דאפא רבים ברחבי העולם באמצעות פרויקטים של דאפא, ואז הם פתחו עסקים משלהם. האם צריך לראות בזה הפרעה לתלמידי הדאפא?

המאסטר: כן. אם אתה משתמש במשאבים של הדאפא כדי לעשות כסף לעצמך, אז מה שאתה עושה אינו שונה מרדיפה. אתם תבינו את זה בעתיד. הצורה הזאת של הפרעה מכלה את המשאבים של תלמידי הדאפא. המשאבים הם מוגבלים, והם נועדו לשימוש עבור תיקון הפא והצלת אנשים. בעתיד יהיו לכך תוצאות רציניות.

תלמיד: אני מתרגל מערבי. אני עובד בכלִי התקשורת שלנו בניו יורק כבר מספר שנים. גיליתי שמתרגלים סינים רבים אפילו היום עדיין לא יודעים הרבה על החברה המערבית.

המאסטר: זה נכון מאוד. רבים מן האנשים שלנו מבלים את כל זמנם בקהילה הסינית. לעתים קרובות הצעתי להם שעליהם למצוא עבודה רגילה בחוץ בחברה הרגילה ושילמדו להכיר את החברה, שילמדו איך אנשים בחברה חופשית חושבים על דברים ועושים דברים. אמרתי זאת לעתים קרובות.

תלמיד: אין לי הבנה ממש טובה כיצד אנחנו יכולים לגרום שכלֵי התקשורת שלנו יהיו מבוססים היטב בתוך החברה.

המאסטר: אני חושב שהשאלה הזאת אכן מצדיקה חשיבה רצינית מצִדנו. שמעתי שאין אנשים רבים שעובדים באפוק טיימס באנגלית בניו יורק, אבל שיש שם כמה מתרגלים מערביים שמאורגנים מאוד באופן שבו הם עושים דברים. שמחתי מאוד לשמוע את זה. הוא בטוח יצמח באופן בריא בעתיד, ואפילו יעבור את כלִי התקשורת שלנו בסינית, משום שאחרי הכול זאת חברה דוברת אנגלית (מחיאות כפיים עולות ומתגברות).

תלמיד: כאשר למתרגל הייתה הפרעה של קארמת מחלה, מתרגל אחר הציע שנבקש ממטפחים שהטיאן-מו שלהם פתוחה "להשיג יישוב בדרך טובה".

המאסטר: אז האדם הזה אִפשר להפרעה דמונית להתפתח במחשבה שלו. איזה "יישוב בדרך טובה"? האם יש איזה שהוא דבר שקורה לתלמיד דאפא במקרה?

אתם יודעים, אחרי שהתכנונים נעשים עבור תלמיד דאפא, אפילו אני, המאסטר שלו, לא יכול יותר לשנות אותם. יש שתי סיבות מדוע אינני יכול לשנות אותם. אם הייתי משנה אותם אז כל נתיב הטיפוח שלו – מההתחלה ועד הסוף – היה משתנה לחלוטין, והיה צריך להתחיל את הכול מההתחלה. הסיבה השנייה היא שאם באמת הייתי משנה את התכנונים, אז כל הגורמים הישנים היו מפריעים.

אני לא מקבל את הרדיפה הזאת. אז איך זה שהם יכולים להפריע? זה מפני שהגוף האנושי של המאסטר הוא בממד החיצוני ביותר. הגוף העצום שלי והכוח העצום שלי מופרדים מהחלקים של הגוף הקוסמי שעדיין לא תוקנו על ידי הפא, ובתוך המקומות האלה יש אין ספור רמות של יקומים וחיים, וכולם אלוהויות. לולא הם, לא הייתי חסום. בתיקון הפא אני כל הזמן דוחף קדימה, מתקן את הפא רמה אחר רמה. רמה אחר רמה אלו שאמורים להישאר נשמרים, ואלו שלא אמורים להישאר – מושמדים; אני כל הזמן לוחץ קדימה במהירות הברק. הגופים הקוסמיים שעדיין לא תוקנו על ידי הפא מפרידים אותי באופן כזה, ומסיבה זאת הכוחות הישנים מסוגלים לרדוף את תלמידי הדאפא ולהפריע לי. אז מה אתה יכול "ליישב בדרך טובה"? האם אתה מסוגל להשפיע על משהו עצום כזה?

יתר על כן, ממדים הם מורכבים ביותר. בתוך משהו דק אפילו כמו דף נייר, יכולים להיות מאות מיליוני ממדים. לכל ממד יש ציר זמן משלו, שהוא עצום. כפי שאתם יודעים, כמה שחלקיק הוא יותר מיקרוקוסמי, כך האנרגיה שלו גדולה יותר. או במילים אחרות, כך הכוח שלו גדול יותר. מולקולות לא יכולות לעשות דבר לאטומים, אבל אטומים יכולים לפורר מולקולות. אתם מבינים את הרעיון, נכון? כמה שחלקיק הוא יותר מיקרוקוסמי, כך הכוח שלו גדול יותר. איך אתה יכול להשפיע על זה? הם נמצאים בשכבות שונות. יש לנו מתרגלים שלעתים קרובות הם לא בהתאם לפא. הם מתעניינים בדרכים קטנות ובכל מיני דברים מבולגנים, והם מדברים שטויות.

כאשר ממדים הם מורכבים כל כך, יש מתרגלים עם טיאן-מו שאינה פתוחה לחלוטין, אך פתוחה חלקית, שלא יכולים לראות את המראה האמיתי, וכל מה שהם רואים הם חזיונות מסובכים וכוזבים. זה לא שמישהו מנסה להראות לאדם הזה מראה כוזב, אלא שהאדם הזה פשוט אינו יכול לראות את כל המראה האמיתי. הוא יכול לראות רק שמץ ממנו, והשמץ הזה יהפוך להיות מראה כוזב בשבילו. אם יש פה אדם, אז מלפניו ומאחוריו של אותו אדם, ומימינו ומשמאלו, יש מספר עצום לאין ספור של ממדים שבתוכם יש אין ספור של סוגים שונים של ישויות חיות שכבה על גבי שכבה. אז איך הוא יכול בכלל להבחין בין דבר לדבר? איך הוא מסוגל לדעת מהו הקשר בין הישויות האלה לבין האדם הזה? זאת הסיבה שלפעמים כשמתרגל מדבר על הפו-טי הזה או הזה, אני אומר שהוא זה שיש לו פו-טי. תמיד אמרתי לכם: אינכם יכולים לראות את התמונה האמיתית, אז אל תעירו הערות לא אחראיות, ותוודאו שאתם מטפחים בהתאם לפא. כל דבר שנתקלים בו בטיפוח הוא דבר טוב.

תלמיד: קבוצה של מתרגלים צעירים עומדת לסיים את בית הספר "פיי טיאן" בטייוואן ולהפוך לסטודנטים באוניברסיטה. הייתי רוצה לשאול איך הם יכולים לפעול היטב באימות הפא בעתיד.

המאסטר: אני חושב שאם אתה עומד בדרישות, אז אתה יכול להצטרף ללהקה מקצועית [של אמנויות במה], או שאתה יכול ללמוד לימודים מתקדמים בתחום שלך. אם אין לך הכישורים לכך, אתה יכול לבחור תחום אחר של לימודים. לא משנה מה אתה לומד, עשה זאת היטב, כך שלכל הפחות תהיה מיומן במשהו בחברה הזאת. יש הרבה תלמידי דאפא שהם מומחים למחשבים, מדענים, ואנשים עם כישורים מהמעלה הראשונה. זאת הסיבה שטכנולוגיות-רשת שפיתחו תלמידי הדאפא הן היחידות בעולם המסוגלות לפרוץ דרך מחסום האינטרנט של המק"ס המרושעת (מחיאות כפיים). ממשלות שונות ותאגידים גדולים משתמשים בפורטלים של הרשת שלנו כדי להתחבר עם סין. מה שאני אומר הוא, עשה שימוש במומחיות שלך. אם להשתמש במילים שלכם בשביל זה, עזור למאסטר בתיקון הפא והצל ישויות חיות. זה מה שעליך לעשות.

תלמיד: בשנה שעברה אחותי הביאה חברה ליפן במיוחד כדי לראות את השן יון. אחרי שהחברה חזרה להונג קונג, היא הצטרפה בנחישות לְצעדה של פאלון גונג, והלכה את כל המסלול. היא אמרה שהלוואי שהייתה יכולה לבוא לוועידת הפא של ניו יורק השנה, וביקשה ממני שלוש פעמים להעביר למאסטר דרישת שלום ממנה ואת תודתה. החברים [הרגילים] שלי גם השאירו לי הודעה במשיבון שהם מאחלים לוועידת הדאפא הצלחה. ישויות חיות מתעוררות.

המאסטר: יש גם אנשים רגילים אחרים, אנשים שלא מטפחים, שגם הצטרפו לצעדות של הדאפא, הם כולם מתעוררים.

יש לנו כמה מתרגלים חדשים, מתרגלים מערביים, שאולי לא מבינים למה הכוונה כשאני אומר שהעניין הזה הוא כה עצום. אומר לכם, בין אם אתם מאמינים לזה או לא – היות שזאת ועידת פא ואני מלמד את הפא לתלמידי דאפא, אני מדבר ברמה שהיא גבוהה מהרגיל, אז יכול להיות שלא תוכלו לקבל את זה ושמתרגלים חדשים אולי לא יוכלו להבין את זה – אבל אני רוצה לומר לכם שהמלכים של כל מדינה בכל העולם ומכל תקופה היסטורית, ומלכים רבים בשמים, כולם התגלגלו בסין [ורבים מהם] הם כיום אנשים סינים. זה משום שסין יועדה להיות לב ההפצה של הפא והטיפוח. זה היה משהו שהוחלט לפני שההיסטוריה החלה.

הסינים, בגלל כל הרדיפות שהם עברו, הם במצב גרוע מאוד בזמנים האחרונים, ואפילו ההופעה החיצונית שלהם מכוערת. אך אומר לכם, המלך שלכם, המלך של העם שלכם, ייתכן מאוד שהוא אחד מהם. זה בכלל לא עניין קטן, כפי שיום אחד תבינו. לגבי מדינות אחרות, חוץ מהישויות החיות שהצלחנו להציל ויוכלו להישאר, יתרחש תיקון הפא של העולם האנושי, שיקרה מאוחר יותר. אבל זה עניין של העתיד, עניין אנושי.

תלמיד: נכון לעכשיו יותר מ-160 מיליון אנשים פרשו משלושת [ארגוני המפלגה]. אבל מספר גדול של סינים עדיין צריכים לבצע את שלוש הפרישות. מספר מתרגלי הדאפא הוא ענק. אם כל תלמיד דאפא יכול היה לקום ולהשמיע את קולו, היינו יכולים להציל מספר גדול יותר של אנשים. האם זה כך שכרגע המספר של תלמידי הדאפא המבהירים את האמת הוא עדיין קטן מדי?

המאסטר: אני מאמין שכל תלמידי הדאפא מבהירים את העובדות במידה זו או אחרת בהתאם למצבי הטיפוח שלהם. אלו שיש להם מצב טיפוח טוב מבהירים את העובדות הרבה מאוד, ואלו שהמצב שלהם קצת לוקה בחסר מבהירים את העובדות מעט. זה פחות או יותר מה שקורה. ובאשר לעוצמה של הבהרת האמת שלהם, אלו שהולכים לעתים קרובות להבהיר את העובדות לאנשים הם באמת יוצאים מן הכלל, והם נעשו מנוסים למדי. מספר [הפרישות שהם עזרו לגרום להן] הוא די גדול. העניין הוא שהרבה אנשים לא התייחסו להבהרת העובדות ברצינות. אבל לא להתייחס לזה ברצינות למעשה אינו עניין קטן. אם זה כיוון שאתה מעורב בפרויקט, אז אין בעיה כי אתה עוזר לפרויקט להבהיר את העובדות. אבל אם זה לא המצב, ואתה, כתלמיד דאפא, לא מבהיר את העובדות, אז פירושו של דבר הוא שלא לקחת על עצמך את האחריויות שתלמידי דאפא אמורים לקחת.

תלמיד: למספר מתרגלים שעוסקים בכלֵי התקשורת באזור שלנו, היו בעיות רציניות במידה כזו או אחרת. במהלך לימוד הפא, נראה שהעפעפיים שלהם לא יכולים להישאר פתוחים. כשחלק מהם שולחים מחשבות נכונות אז כפות הידיים שלהם נשמטות ממש מטה, ובמהלך התרגילים הם נרדמים.

המאסטר: במקרים של תלמידי דאפא רבים, אם הם באמת עסוקים בפרויקט דאפא, אז אפשר לסלוח לזה. מה שנדרש בהצלת אנשים באמת יכול לגרום לכם להיות עסוקים ביותר, אז ניתן לייחס את זה לנסיבות, ואפשר לסלוח על זה. אבל אם זה לא המצב שלך, אז מדובר בזה שאתה לא מתקדם במרץ בטיפוח.

תלמיד: בלימוד הפא הם עומדים, או שהם עומדים על הברכיים, אבל ברגע שהם מתיישבים הם שוב נעשים מנומנמים. הם לא הצליחו לפרוץ דרך זה במשך זמן ארוך. המתרגלים שאני מתייחס אליהם נושאים על כתפיהם עבודה רבה מאוד.

המאסטר: אכן. מחשבתי היא שלא משנה מה – אם נעמדים בשביל ללמוד או כל גישה אחרת שאתם נוקטים בה – אתם בהחלט צריכים להתייחס ללימוד הפא ברצינות. המאסטר יודע שמתרגלים רבים עסוקים למדי, ויש להם רק שעות שינה מעטות כל יום. וכך נוצרת הבעיה הזאת.

תלמיד: האם האפקט זהה אם לומדים את הפא מספר אלקטרוני במקום מספר ממשי?

המאסטר: זה אותו דבר, אבל אני חושב ששימוש בספר ממשי הוא הטוב ביותר. הספר הזה הוא יקר-ערך ושום דבר לא יכול להשתוות לו.

תלמיד: האם מישהו שחוזר לסין לעתים קרובות יכול לשמש כמתאם?

המאסטר: ובכן, אם באזור הזה יש רק שני אנשים (הקהל צוחק) אז הוא יכול. אחרת הוא לא יכול (הקהל צוחק ומוחא כפיים).

תלמיד: יש מתרגלים שחושבים שהנסיבות בסין הוקלו קצת, אז כל עוד יש לאדם מחשבות נכונות חזקות, לא אמורות להיות לו כלל בעיות.

המאסטר: מחשבות נכונות חזקות מפחיתות את הרדיפה, זה בטוח. מחשבות נכונות חזקות הן תוצאה של טיפוח. אבל טיפוח הוא דבר רציני. הכוחות הישנים לחלוטין לא ירפו ממך אם הם יראו בך החזקות אנושיות. הכוחות הישנים חותרים תחת מה שאני רוצה לעשות, אבל הם לא באמת מעזים לחתור תחת תיקון הפא. זה משום שאם תיקון הפא יפסיק להתקיים, אז זה יהיה הסוף של כל דבר בקוסמוס, משום שהקוסמוס העצום הגיע כבר לשלב הסופי והאחרון של המחזור של יצירה, התייצבות, התנוונות, הרס, ולכן כל הישויות שמו את תקוותיהן בתיקון הפא הזה. אם היו מחבלים בתיקון הפא, אז שום דבר כבר לא היה קיים. אז אף אחד לא באמת מעז לחתור תחתיו.

תלמיד: מתרגל עמית לא הצטרף לפרויקטים אחרים לאחר ששוחרר במהלך הארגון מחדש של כלֵי התקשורת שלנו. הוא לא לומד את הפא, לא עושה את התרגילים, ולא שולח מחשבות נכונות במידה הדרושה, והוא נשאר ער עד מאוחר וקם מאוחר. שיתוף אתו לא הועיל. אני מודאג מאוד לגביו.

המאסטר: אכן, זה בהחלט מדאיג, והכוחות הישנים בקרוב ירדפו אחריו. ואני לא סתם אומר את זה. היו פשוט יותר מדי מקרים כאלה, ויותר מדי לקחים.

תלמיד: נראה שמפריע לו כוח חיצוני כלשהו ושכל מה שאנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לו זה לשלוח מחשבות נכונות.

המאסטר: כשיש משהו שאדם לא יכול להתגבר עליו, אז יש שם החזקה. אם לאדם עצמו יש בעיה, אז זה לא משהו שאתם יכולים לפתור בכך שתשלחו מחשבות נכונות. אבל אם המחשבות הנכונות של האדם הן חזקות אך השדים הם רבים והאדם לא יכול להתמודד עם זה בעצמו, ואתם מסייעים לו באמצעות שליחת מחשבות נכונות, אז זה עוזר. אבל אם המחשבות שלו אינן מספקות, והוא בעצמו לא רוצה לפעול, אז בטוח תגיע הפרעה, ובאותו הזמן יהיה לכם קשה לנקות אותה באמצעות שליחת מחשבות נכונות. זה משום שלאדם עצמו חייבות להיות מחשבות נכונות כדי שפעולה כלשהי תהיה אפקטיבית וכדי שהסיוע שלכם יעזור.

תלמיד: במשך שנים רבות אנחנו, תלמידי דאפא של מזרח אירופה, היינו במחלוקת עם המתאם. בכל פעם שאנחנו מציעים להבהיר את העובדות, הוא חוסם את זה, אבל הוא והקליקה הקטנה שלו לא עושים שום דבר. ניסינו לתקשר אתו אבל לא הגענו לשום מקום.

המאסטר: אז צריך להחליף את האדם הזה. אכן, כמה אנשים שנאחזים בהמון החזקות אנושיות הם כאלה. הדבר הזה הופיע גם בשנים המוקדמות כאשר העברתי את הפא, שמישהו היה מוביל קבוצת אנשים ומתנהג בהתפארות, ומחשיב את עצמו למשהו. ויש גם אחרים שמובילים קבוצה והם כולם נהנים ביחד, אז במקרה כזה האם אתם לא חושבים בטעות שזה מועדון חברתי? אלו החזקות אנושיות בפעולה. כל מיני החזקות אנושיות אכן מתבטאות במהלך הטיפוח. אם האדם עצמו אינו מתקדם במרץ, והוא מוביל קבוצה של אנשים באופן המשפיע על ההתקדמות במרץ שלהם, אז איזה תפקיד הייתם אומרים שהוא ממלא? אם אתה באמת יכול לחזור למסלול, אז אתה עדיין תלמיד דאפא. אבל אם אינך יכול לחזור למסלול, אז יטפלו בך כפי שמטפלים בשד הגורם להפרעה. זה המצב, אבל אינני אומר שאני אעשה לך משהו. מה שהמאסטר עושה הוא להציל אנשים, לא להעניש מישהו כזה או אחר, אבל הכוחות הישנים האלה בהחלט לא ירפו ממנו.

תלמיד: בזמן הנוכחי, איך עלינו להציל את אלו שהגיעו להבנות עקומות, במיוחד אלו שהיו סייעים בתקופה של ה-20 ביולי או שהיו בחזית בזמן כלשהו ושעדיין יש להם השפעה על קבוצה של אנשים?

המאסטר: אין גישה מיוחדת. פשוט דברו איתם, ונסו לראות איפה הם סטו, תראו אם אתם יכולים לעזור להם לפתור את הנקודות שהם תקועים בהן. כשזה נוגע להצלת אנשים, כך אנחנו עושים את זה.

תלמיד: מה יכולים תלמידים של אחרי ה-20 ביולי לעשות טוב יותר בהתמודדות עם המבחן של קארמת מחלה?

המאסטר: בטיפוח, הקשיים של האדם לא מסולקים בפעם אחת. [הקארמה] מתקופת חיים אחר תקופת חיים נערמת כמו הר. אם היא הייתה מסולקת בבת אחת, אז האדם לא היה מסוגל לשרוד את זה. במקום זאת, מחלקים אותה לשלבים, ויכול להיות שזה יקיף אפילו את כל הדרך עד סוף הטיפוח שלך. אז אתה לא צריך לחשוב: "מדוע יש לי עדיין קארמת מחלה אחרי שאני מטפח במשך זמן כה רב?" אינך יכול להסתכל על הדברים באותו האופן כמו המטפחים של העבר. אתם עושים את הטיפוח שלכם בין אנשים רגילים, אז זו הצורה שהטיפוח שלכם מאמץ.

תלמיד: אני תלמיד מסין. היה לי קשר עם מתרגלים עמיתים ממקומות שונים, והרושם שלי הוא שבסך הכול הפכנו ליותר ויותר בשלים ורציונלים, ושהנסיבות משתנות בהדרגה. אבל, אם משתמשים בסטנדרט של הדאפא כדי לאמוד דברים, אז לפחות מפני השטח נראה שאין אנשים רבים העומדים בסטנדרט. כמובן, זה באמת לא היה קל לכולם בגלל הרדיפה.

המאסטר: זה נכון. כאשר הנסיבות נעשות קלות יותר, אז אנשים מעזים יותר, והפחדים שלהם נרגעים במידת מה – אך זה לא שאין להם פחד. כשהפחדים שלהם נרגעים אז יש להם אומץ לצעוד קדימה. אבל למעשה הפחד לא סולק. אז הדבר מתבטא בכך שאנשים מתקדמים בדרגות שונות של מרץ, והעשייה שלהם היא בדרגות שונות של מרץ, ומצבי הטיפוח שלהם שונים. זה מה שמתרחש. אלו שפעלו ממש היטב הצליחו תמיד לאחוז בעקרונות הפא ולטפח בהתאם לדאפא. הם מבינים דברים על בסיס הפא, ומתרוממים על בסיס הפא.

תלמיד: הייתי רוצה לבקש מהמאסטר לספר לנו על המשמעות של יצירת המבנים [האנושיים] של הסימניות הסיניות הענקיות בטייוואן כל שנה.

המאסטר: בטייוואן עשו עבודה מצוינת ביצירת המבנים האנושיים של הסימניות הסיניות כל שנה (המאסטר מצחקק). אני חושב שהם מראה מרהיב. כאשר אנשים רגילים רואים אותם גם הם מוצאים שזה קדוש. וכשהרוע רואה אותם, זה בטוח גורם לו לתדהמה ויִרְאָה.

תלמיד: מאז שמערכת מחנות העבודה בסין בוטלה, כיתות שטיפת המוח הפכו שוב לנפוצות. יש עורכי דין עם חוש צדק ששיתפו איתנו פעולה בפירוק המאורות האפלות האלה. בפעמיים האחרונות שהלכנו לכיתות שטיפת המוח להשמיע את קולנו, והלכנו למשרד התביעה המקומי ולמשרד השבחת החקלאות כדי להגיש תביעה נגד עושי הרוע, זה הפחיד מאוד את עושי הרוע.

המאסטר: תלמידי הדאפא עשו עבודה מצוינת בדברים האלה. יש פקידים מסוימים שרדפו את תלמידי הדאפא ושעדיין לא יכולים לראות את המצב האמיתי, והרוע עדיין משתמש בהם. הרוע לא מסתכל רק על ההחזקות האנושיות של תלמידי הדאפא, אלא גם על ההחזקות האנושיות של אנשים רגילים, כדי להשתמש בהן. כל מה שמקיף אתכם הוא סביבת הטיפוח שלכם, וכך הרוע יגרום לאנשים הרעים האלה להמשיך לעשות את הדברים האלה, כל עוד הממונים עליהם לא ינחו אותם להפסיק לרדוף, משום שזאת המשימה שלהם והגדרת התפקיד שלהם, והרוע ימשיך לנצל אותם. הייתה אמרה בסין: גנב אחד הצליח לברוח עם החמור, בעוד שהשני מנסה בטפשותו לגנוב את העמוד [שהחמור היה קשור אליו] [ובסוף נעשה השעיר לעזאזל]. האנשים הרעים האלה הם כמו האדם שגונב את העמוד.

תלמיד: אני רוצה לשאול אם כלֵי התקשורת שלנו צריכים ללמוד מהתרבות של השן יון ולהיפטר מתרבות המפלגה?

המאסטר: זאת אינה התרבות של השן יון; מה שהשן יון מציג זאת תרבות מסורתית. אבל זה נכון לומר שלא תהיה תרבות המפלגה.

איך התחיל השן יון? הייתה קבוצה של תלמידי דאפא שעסקה באמנויות ושרצתה להשתמש בכישורים המקצועיים שלה כדי לחשוף את הרדיפה ולהציל ישויות חיות. בזמן ההוא, היות שהרדיפה רק החלה, לאנשים רבים היו כל מיני מחשבות ורעיונות מה לעשות, והם לא הצליחו לארגן את זה או לשתף פעולה ביחד. זה הסתיים בכך שהתוצאה של ההופעות שלהם לא הייתה מספיק טובה, ואיכות הקטעים לא הייתה מספיק טובה. ראיתי שכשאנשים יצאו מהאולם אחרי המופע הם העירו כל מיני הערות, אך רק מעטות מהן היו מחמאות. המילים ששמעתי הכבידו עליי. הכוונות של תלמידי הדאפא היו טובות, והם רצו להציל ישויות חיות, אבל התוצאה לא הייתה טובה. אחרי שני סיבובים, גיליתי שלא מעט כוח אדם ומשאבים הושקעו בזה, אבל התוצאה לא הייתה טובה. שיקול נוסף היה שזה דבר הדורש רמה גבוהה של מומחיות מקצועית, וכך זה לא היה עובד בלעדי גישה כוללת, וזה לא היה יכול להציל אנשים. אז לאחר מכן חשבתי: "אני אוביל אותם בעשייה של זה". וכך נוסד השן יון.

מרגע שהשן יון נוסד, כבר מן השנה הראשונה הייתה לו השפעה גדולה. לב העניין היה שלאנשים בקהל הייתה חוויה חיובית, וההבנה שהם קיבלו ממנו הייתה מה שקווינו לו. התגובה הייתה מצוינת. אך גם ראיתי שלמְבַצעים בזמן ההוא לא ממש היו המאפיינים הפיזיים הדרושים לריקוד. הם גויסו בבהילות והופיעו על הבמה אחרי אימונים קצרים. ואותו דבר היה נכון לגבי התזמורת. קבוצה גדולה של אנשים הצטרפה מכל הגילים וממגוון היכולות. חשתי שזאת לא גישה טובה לטווח ארוך. אם לשן יון צריכה להיות עוצמה גדולה יותר בהצלת אנשים, אז אנחנו צריכים לפתח מבַצעים משלנו. לכן הקמנו בית ספר והתחלנו להכשיר רקדנים ומוסיקאים משלנו.

זה היה התהליך שעברנו. מבחינת הניהול ואופן עשיית הדברים, היות שאלו היו מטפחים ובה בעת להקה של אמנויות במה, אז לגבי איך לנהל אותה היטב ולאזן היטב את השיקולים האלה, ולגבי מה יהיה מתאים יותר מנקודת המבט הניהולית, חשבתי על זה הרבה לפני שבסופו של דבר החלטתי על גישה.

לגבי התהליך השלם של העשייה הזאת, גם רציתי למעשה להראות לפרויקטים אחרים שתלמידי הדאפא מנהלים: אתם לא יכולים לעשות את הדברים לא מכל הלב. אמרתי להם מזמן שהם צריכים להכשיר אנשים משלהם בתוך הפרויקט עצמו. אם תמיד צריך לדחוף אתכם כדי שתעשו דברים, אז זה לא יעבוד, ואתם לא תעשו אותם היטב. נכון לעכשיו, האקדמיה של פיי טיאן מפתחת מספר לא מוגבל של מבַצעים – היצע עצום של כישרונות. הביטו רק בשנתיים האלה: כל שנה אנחנו מיסדים להקת [שן יון] חדשה. ומבחינת הניהול של הדברים, כפי שאתם יודעים, מצבי הטיפוח של המשתתפים ב"להקת אמנויות הבמה של השן יון" הם מצוינים, למעֵט אלו שגויסו לאחרונה מהחברה ושעדיין לא ממש מבינים. לרבים יש מצב טיפוח מצוין. כל אלו הם דברים שרציתי שפרויקטים אחרים יראו. כמובן, המופע דורש רמה גבוהה של יכולת, אבל בתקופת זמן קצרה הצלחנו להעלות במהירות את הפרופיל שלו, ולהפוך אותו למופע ברמה עולמית. אף להקת אמנויות במה אחרת לא יכולה להשתוות לו. וזה משום שאלו מטפחים. אבל במצב העניינים הנוכחי, אינני יכול להשתחרר מזה, וזה גורם שאהיה עסוק מאוד כל הזמן. אבל אף אחד לא יוכל להחליף אותי בעתיד הנראֶה לעין.

תלמיד: באזור שלנו נראֶה שיש פרויקטים שלא נוהלו בצורה ישרה ושאפילו הכיוון שאליו הם הולכים אינו נכון. אני מרגיש שאין בכוחי לשנות דבר. נראֶה שתמיד קיימים גורמים מסוימים שאינם בהתאם לפא הפועלים מאחורי הקלעים, ששולטים על הדברים עם מניעים לא טהורים. אז החלטתי לא להיות מעורב.

המאסטר: זה בלתי אפשרי שלא יהיו קונפליקטים. זאת החזקה אנושית אם אתה הופך לפסיבי כשהדברים לא מתרחשים כפי שהיית רוצה. להשתתף או לא להשתתף במשהו הוא עניין אישי. אם אתה בוחר לא להיות מעורב בדבר אחד, ובוחר לעבוד על פרויקט אחר או להבהיר את העובדות, אז זה בסדר. אבל כתלמיד דאפא, אם אתה רואה בעיות בכלִי התקשורת שלנו, אין עליך לא לעשות דבר לגבי זה. אתה תלמיד דאפא, אז אם אתה רואה שיש למישהו בעיה ואינך אומר דבר, אז זה לא טוב גם בשביל האדם ההוא. תעלה את העניין עם רצון טוב ונסה ליישב אותו. לא משנה מי מעורב בזה, לאף אחד מבין תלמידי הדאפא לא ניתנת עמדת כוח; המתאמים הם רק אנשי קשר, וכל אחד נמצא בתהליך של טיפוח. אמרתי זאת לעתים קרובות: אם אתה עושה זאת בכנות למען האדם השני, ואין מצדך שום דבר שהוא למען אינטרס אישי שלך, אז המילים שלך יוכלו לגרום לאדם השני להזיל דמעות. רוצה לנסות?

תלמיד: בסין יש מתרגלים שמחוברים לאינטרנט מהבוקר עד הערב. הם יוצרים קשר עם אנשים, לומדים את הפא ומשתפים עם אחרים דרך האינטרנט, והם מתרוצצים ממקום למקום ברחבי המדינה.

המאסטר: לגבי כמה דברים, לגבי דברים מסוימים בסין, אני מעדיף לא להעיר יותר מדי, במיוחד כשזה יכול להשפיע על בטיחות המתרגלים. יש דברים הממלאים תפקיד חיובי, בעוד שבחלק אחר מעורבות יותר מדי החזקות אנושיות. לגבי כמה דברים אחרים, אני מתבונן. זהו תהליך של טיפוח, אחרי הכול, אז בעניינים האלה אנחנו נצטרך להתבונן ולראות מהן התוצאות. אם אתם רואים בעיות, עליכם לומר משהו – למען ההצלה של אנשים. זה חיוני שיהיה כוח חזק חיובי בין תלמידי הדאפא שלנו.

תלמיד: המאסטר כבר מלמד את הפא שעה ועשרים דקות. האם עלינו להמשיך להעביר פתקי שאלות?

המאסטר: (צוחק) אלו יספיקו. בואו לא נעביר עוד.

תלמיד: כאשר תיקון הפא לוחץ קדימה, חשוב שניצור גוף אחד; לכל תלמיד דאפא יש האחריות למַזג את עצמו לתוך הגוף האחד. אבל יש תלמידים מעטים שעדיין לא הבינו את זה.

המאסטר: המאסטר אף פעם, בענייני טיפוח, לא רצה לכפות סוג כלשהו של אחדות שהיא חוק-בל-יעבור, הקובעת שהדברים צריכים להיות כך או כך. כל דבר בטיפוח נקבע על ידי הרמה, ההבנה, ומצב הטיפוח של האדם עצמו. יש דברים הדורשים את שיתוף הפעולה של כולם. אם יש לך הלב לזה, אז השתתף; אבל אם ההבנה שלך לא הגיעה לרמה ההיא, אז לא תצליח לעבוד עם אחרים אפילו אם תשתתף. יש מקרים שבהם מדובר בהחזקות אנושיות בפעולה. אבל יכול להיות שהאנשים האלו טיפחו טוב מאוד בהיבטים מסוימים, אז אינכם יכולים לומר שהם לא שווים. אבל אם מישהו עשה משהו היטב אבל לא פעל היטב בדברים אחרים, אז זה לא מסַפק.

תלמיד: בתוכנית של השן יון השנה גם השירים וגם מנחה המופע מזכירים מספר פעמים את ה"בורא". אנשים בקהל שאלו את אנשי הצוות או העיתונאים שלנו מיהו בדיוק ה"בורא" הזה. התלמידים לא בטוחים איך לענות.

המאסטר: אתם יכולים לענות להם כך: בכל מקום בעולם אנשים מבינים את הרעיון של בורא; החוק של היקום הוא החוק שברא את העולם, והבורא ברא את היקום, כולל כל החיים בכל רמה שבתוכו. כמטפחים, אנחנו יודעים שהדאפא של היקום (החוק הגדול) מופץ כיום. האלוהויות חושבות שכל עוד למישהו יש גוף אנושי, אז אי אפשר לקרוא לו אלוהות. כפי שאתם אולי יודעים, בטיבט מכנים את הלאמות "בודהות חיים". האלוהויות בשמים לא ממש מרוצות מהביטוי הזה. הן מקניטות: "אם אתה בודהא חי, אז האם אנחנו בודהות מתים?" (כולם צוחקים). כל עוד לאדם יש גוף אנושי אי אפשר לקרוא לו בודהא. לבודהא יש המראה השלם של בודהא, בעוד שלאדם יש המראה השלם של אדם. אנחנו יודעים שהבורא כבר הגיע. אל תדברו על זה בצורה ספציפית מדי, משום שנכון לעכשיו המאסטר רק מפיץ את הפא (מחיאות כפיים).

באיזה שם שלא משתמשים, המטרה היא לעורר את המחשבות הנכונות של האנשים. אם אומרים לסיני ש"ראש המפלגה המרושעת הגיע", אז הוא אולי יחשוב: "אז ראש הכנופייה המרושע הגיע. מה העניין הגדול?" כשאומרים שאיזה שהוא סלבריטי מגיע, אז אנשים רק יעיפו מבט. אם אתם רוצים לעורר באנשים את המחשבה הנכונה של טיפוח, אז דברו מנקודת המוצא של להציל אותם, והתוצאה תהיה אחרת.

תלמידי הדאפא יודעים שכאשר המאסטר התגלגל כלפי מטה רמה אחר רמה ביקום, הוא אימץ מגוון של שמות. אבל בזמן הנוכחי, עם המראה השלם של בן אדם, אני המאסטר שלכם, המאסטר שמלמד את הפא. זה הכול (מחיאות כפיים). פשוט תתייחסו אליי כפי שהייתם מתייחסים לבן אדם רגיל.

תלמיד: כיצד אנחנו יכולים לעשות פריצת דרך בהבהרת האמת לשדרה המרכזית של החברה היפנית?

המאסטר: אלו דברים שעליכם לפתור בעצמכם. זה יהיה קשה לתלמידי דאפא מסין לשנות את המצב בחברה היפנית. משום שהמק"ס המרושעת תמיד עוררה קונפליקטים [עם יפן], אז היפנים נוטים להתנגד מאוד לסין – עד כדי כך שהם אפילו לא יבואו לשן יון. הם נגד כל דבר שהוא סיני. המצב הוא כזה גרוע. אז דבר זה מקשה על הבהרת העובדות. בהתחלה מיניתי מתרגל יפני להיות סייע הדאפא הראשי, אבל בעבודת התיאום, הסינים כל הזמן עמדו על שלהם וחטפו [את האחריויות לעצמם]. כתוצאה מכך הדברים לא עלו יפה בקנה מידה גדול בחברה היפנית. אבל מה שהיה היה, וכיום המצב הוא מה שהוא.

תלמיד: בהונג קונג אנחנו נתקלים כיום בבעיה שהרוע חוסם את שלטי הבהרת האמת שלנו.

המאסטר: הדברים הולכים טוב בהונג קונג. הונג קונג, כידוע, ממוקמת בתוך מלתעות הרוע. תלמידי הדאפא האלה שצעדו קדימה ועשו שם דברים, הם יוצאים מן הכלל. תלמידי הדאפא שם הם עצם בגרון עבור המפלגה המרושעת, והייתה להם השפעה גדולה בהצלת אנשים ובהבהרת העובדות (מחיאות כפיים).

תלמיד: תלמידי דאפא מיותר מ-50 מדינות ו-200 אזורים שולחים את דרישות השלום שלהם למאסטר הרחום.

המאסטר: תודה לכולכם (מחיאות כפיים). נשארו עוד מעט פתקים. אני אסיים אותם.

תלמיד: לעתים אני רואה בבירור את ההבדל ביני לבין תלמידי הדאפא האלה שטיפחו היטב. האם עדיין אוכל להגיע לרמה שהמאסטר תכנן שאגיע אליה?

המאסטר: לא אמורה להיות בעיה. אני חושב שתלמידי דאפא – במיוחד אלה שהצליחו לעבור את זה מאז ה-20 ביולי – לא צריכים לחשוב על זה יותר מדי. פשוט עשה היטב את הדברים שעליך לעשות, וזה יהיה בסדר.

לגבי מתרגלים חדשים יותר, המאסטר באמת מודאג לגביכם, ואני באמת מקווה שתוכלו להדביק את הפער. אם תסתכלו על הדברים שלימדו בעבר כל אלו שאתם קוראים להם קדושים, נביאים, או שליחי אלוהים, ותשוו אותם למה שמלמדים היום בדאפא הזה, אז תבינו שלמעשה הם לא לימדו את הפא. מהזמנים העתיקים ועד היום, אף אחד לא היה מסוגל להסביר בצורה בהירה את הטיפוח ואת המבנה של הגוף הקוסמי, ובטח שלא היה מסוגל להסביר איך בני אדם ואלוהויות קשורים זה לזה. ברגע שאתם קוראים את הדאפא הזה, אתם תהיו מסוגלים להבין את הכתבים של כל דת, על אף שזאת לא המטרה. אנשים רבים עם הישגים בתחומי ידע שונים הוכו בהלם כשקראו את הדאפא הזה. אבל יש אנשים שלא קראו אותו עם כל הלב, ואז, במקום זאת, הם חשו שאין בו יותר מדי. אנשים הם שונים וצורות המחשבה שלהם הן שונות. אחרי הכול זהו הפא, אז אם מצב המחשבה של האדם אינו הולם, אם הגישה שלו כלפיו היא אחרת, אז מה שהוא ייתן לך לראות ומה שהוא יגלה בפניך יהיה אחר. יכול להיות אפילו שהוא לא יראה לך דבר.

תלמיד: מחלקת השיווק של האפוק טיימס שולחת אנשים ללמוד תורת שיווק מסוימת. אבל התורה הזאת היא מה שבדרך כלל מלמדים בסין אנשים שעומדים לעשות מכירות בשיטות הפירמידה.

המאסטר: תלמידי דאפא הם אחרי הכול תלמידי דאפא. פשוט התמקדו בזה, ועשו עבודה טובה במה שאתם אמורים לעשות, וכאשר תרכשו יותר ניסיון, אז תוכלו להצליח. לגבי דברים הדורשים רמת מיומנות גבוהה, פשוט תתמקצעו במיומנויות ואז תהיו ערוכים ומוכנים. לגבי דברים מסוימים, יכול להיות שאינכם צריכים בשבילם סוג כזה של לימוד. למעשה, לגבי כל דבר שתלמידי הדאפא עושים, אם תשקיעו בו קצת את הלב, אז תקבלו פי שניים תוצאות בחצי המאמץ. אם אתם שואלים אותי, אז זאת שאלה של הלב. אנשים רבים אומרים שאינם יודעים איך לעשות שיווק, אבל אני הייתי אומר שהם לא רוצים להשקיע בזה את כל לבם. לב העניין הוא שהמחשבה שלכם לא הייתה יציבה או מוצקה.

תלמיד: האם גירושין פוגעים בפא?

המאסטר: לגירושין אין כל קשר לפגיעה בפא. אף אחד לא יכול לפגוע בפא, משום שהוא משהו המתקיים ביקום. כתלמידי דאפא שבמהלך הטיפוח, אתם פשוט צריכים לעשות את מה שאתם צריכים לעשות, ואינכם יכולים לעשות את מה שאינכם צריכים לעשות. לא משנה מה אתם עושים, נסו לאמוד את זה עם אַמת-המידה של מטפח. החוק מתיר גירושין. אז אם בין שניכם אין שום דבר משותף, ובן או בת הזוג חוסם את הטיפוח שלכם, אז זה עניין אחר. אבל אם זה לא המצב, ואם אתה הפכפך ופיתחת רגשות לאחרים, או אם זה כך שעכשיו יש במחשבתך איזה רעיונות אחרים, אז האשָם בך. במקרה כזה, יש בעיה בטיפוח שלך.

תלמיד: יש מישהו שבמשך זמן רב מנסה להציג את עצמו כמתרגל. הוא טוען שהטיאן-מו שלו יכולה לראות דברים מסוימים, ושהוא יכול לנקות את הגוף של המתרגלים.

המאסטר: אנשים כאלה למעשה אִפשרו לשדים להתפתח במחשבתם. ככל שמישהו הוא יותר כזה, כך עוד יותר יתנו לו תמונה כוזבת, ואז הוא עוד יותר יתייחס אליה כאמיתית. אבל מי יכול לגרום שינוי אצל תלמידי דאפא? כמובן, אנחנו בכל מקרה לא מתייחסים לאלה שאינם מטפחים באמת כאל תלמידי דאפא.

בעיני אלוהויות, כל דבר הוא טרנספורמציה. באמצעות מחשבה אחת בלבד של אלוהות משהו יכול להפוך להיות אמיתי. איך נוצר עולם? שיתפתי אתכם בעבר בעיקרון שפועל כאן. בני אדם הם בכלל לא בעלי יכולת; הם צריכים להשתמש בידיהם וברגליהם כדי להשיג דברים. ניקח כדוגמה את סידור הפרחים כאן על השולחן. מי שסידר אותם היה צריך להכניס אותם אחד אחד, כמו גם לקטוף אותם או לקנות אותם ואז לשים אותם. היכולות של אלוהויות הן אדירות, והגונג שלהן קיים ברמות רבות. בתוך הטווח של המיקום והרמה שלהן, כל דבר שהן רוצות להשיג יכול להיווצר על ידי הגונג שלהן מכלום. ושדה הזמן שהן משתמשות בו לשם כך הוא מהיר ביותר, וחלקיקי הגונג שלהן בכל הממדים פועלים בתיאום ויוצרים אותו מתוך כלום תוך הרף עין בלבד. אבל זה נעשה בזמן המהיר ביותר שאפשר, אז זה נשלם באמצעות רק המחשבה על כך. לבני אדם אין היכולת הזאת, אז הם צריכים לעשות את הדברים בעבודת כפיים.

תלמיד: והאיש הזה מנסה לאסוף כסף ממתרגלים.

המאסטר: אז הייתי אומר שהוא אינו מטפח, ואתם צריכים לשמור מרחק ממישהו כזה. הוא לא מטפח בכל מקרה.

תלמיד: לאחרונה מתרגל הציע בהתנסות שכתב שלא נשתמש במכשירים אלקטרוניים לצורך לימוד פא. הייתי רוצה לשאול אם זה נכון.

המאסטר: לא אמרתי שאינכם יכולים להשתמש בספרים אלקטרוניים. כאמצעי נוחות במהלך התקופה המיוחדת הזאת, כל דבר הוא בסדר לשימוש, אבל, כמובן שספרים ממשיים הם הטובים ביותר. הטכנולוגיה היא כבר מה שהיא היום, אז אם אתם בוחרים להשתמש בה ללמוד את הפא, זה בסדר. זה רק שכתוצאה מכך [המכשיר הזה] יקבל מזל טוב בשל כך. אבל זה אינו תחליף ללימוד של הפא באמצעות קריאה בספרים ממשיים.

כל דבר הוא ישות, וכל דבר הוא חי. מה שאתם מחשיבים כחומר אורגני הם דברים המציגים אפיונים של חיים כאן בממד הזה. מה שאתם מחשיבים כחומר אנאורגני, כמו פלדה, ברזל, אבן, בטון או אלקטרונים, הם דברים שפשוט אינם מראים סימנים שיש להם חיים כאן בממד הזה. זה הכול.

אעצור כאן. עניתי על שאלות עבורכם במשך יותר משעה. בהתחשב במספר הגדול של המתרגלים כאן, אינני יכול לענות על כל שאלותיכם בזמן קצר. שיתופי ההתנסויות שמתרגלים משתפים במהלך ועידת הפא הם חשובים, משום שהם התנסויות ממקור ראשון המתייחסות ישירות אליכם. אני רק דיברתי כמה מילים על דברים של הזמן הנוכחי ועניתי על כמה שאלות. כולכם נוסעים כל פעם ממרחקים ומקווים לשמוע את המאסטר מלמד משהו, אז רציתי לבלות קצת יותר זמן איתכם. למעשה, אני ממש נהנה להיות איתכם (מחיאות כפיים נלהבות).

אך לא משנה כמה שהמאסטר יאמר, עליכם בכל זאת לפעול היטב בטיפוח שלכם. מה שהמאסטר הכי מודאג בגינו הוא שבעת הנוכחית מספר מסוים מכם הפסיקו להתקדם במרץ. כשהרדיפה החלה הייתם מלאי מרץ וחיוניות, והפכתם על פיו את כל המצב. אבל כאשר הנסיבות נעשו קלות יותר, אתם הרפיתם. טיפוח... יש אמרה, ואני כבר שיתפתי אתכם בה קודם לכן: "טפח עם הלב שפעם היה לך, וההצלחה מובטחת" (מחיאות כפיים נלהבות) הסיבה שהרבה אנשים לא הצליחו בטיפוח שלהם היא משום שהם לא היו מסוגלים לצלוח את כברת הדרך הארוכה. הם אולי הרגישו בודדים או משועממים, או שמשהו נעשה כל כך מוכר להם, או שהם נעשו כה מורגלים במשהו שהם לא רצו לעשות אותו יותר. כל דבר יכול לגרום לאדם להיות נִרְפֶּה. אז עליכם להמשיך להתקדם במרץ. בעבר, היו מבחני פתע למתרגלים אפילו בצעד האחרון. אם נעשית יותר ויותר נִרְפֶּה, אז בטוח שלא היית מסוגל לעבור את המבחן הזה.

כמובן, זה לא הנתיב שתלמידי הדאפא מאמצים. מה עוד יכול לחסום אותך? אני רק נותן לך את הרעיון הכללי פה. כבר צלחת את התקופה הקשה ביותר. אומר לך, תלמידי הדאפא מהתקופה המוקדמת, אלו שיצרו אתי קשרים גורליים במהלך ההיסטוריה, או אלו שהגיעו לכאן בעקבות המאסטר – כל אחד ואחד מכם – אם הייתם רוצים להשיג משהו בחברה הרגילה, כל אחד מכם יכול היה להיות מיליארדר, כל אחד מכם היה יכול להיות מפורסם, וכל אחד מכם יכול היה להיות באליטה של החברה. אבל בתקופת חיים זו באת לכאן להיות תלמיד דאפא, ואתה ויתרת על כל הדברים ההם. אילו רצית להיות עשיר, אז כבר מזמן היית עשיר. אל תתן למשאלה של נשמתך, שנצרת זמן כה רב, לִכְבּות בשל כמה פיתויים ארציים פחותי ערך.

החיים שלך הגיעו לעולם הזה רק בשביל זה. איך אתה יכול לא להתקדם במרץ ולהיעשות נִרְפֶּה? זוהי השעה הגורלית שלך, ההזדמנות שחיכית לה כל הנצח! משום שלא משנה כמה זה היה ארוך, כל הדרך אתה התכוננת לזה, סובל ומשיל קארמה. אבל עכשיו, אחרי כל הקושי והכאב, כשכבר הצלחת להגיע ליום הזה, איכשהו נעשית לא חרוץ. לא חבל?! אבל הצומת הזה הוא קריטי, ואם אינך מתקדם במרץ עכשיו, אתה גמור. האם לא היה זה בדיוק בשביל הרגע הזה שהחיים שלך הגיעו לכאן?

אז בשביל מה החיים שלך עשו את המסע דרך ההיסטוריה ועד ליום הזה? בשביל רגע חטוף אחד בלבד. בנהר הארוך של הזמן, קטע הזמן הזה הוא באמת רק רגע אחד. אל תהיה כה פסיבי ומדוכדך – צא לדרך! אתה מטפח. ישויות חיות ממתינות לך שתציל אותן!

תודה לכולכם! (המאסטר מבצע תנוחת הא-שי וסוקר את האולם. כל תלמידי הדאפא נעמדים ומוחאים כפיים זמן ממושך).

תרגום החלק של ההרצאה עודכן ביום 15.6.2014 עקב שינוי בתרגום באנגלית. שאלות ותשובות הוכנסו ביום 29.6.2014.