כשסרבנו לשתף פעולה עם המק"ס, התיק נגד אחי נסגר

(Minghui.org)

לפני כשנה, אחי שהוא גם מתרגל עמית נעצר ונלקח למחנה מעצרים. לאחר זאת הרשויות ניסו לשפוט אותו.

ימים אחדים לאחר שאחי נלקח למחנה מעצרים, עציר אחד שנעצר יחד עם אחי שוחרר. הוא התקשר אלי וסיפר לי בפרוטרוט על המצב האומלל בו אחי שרוי, ואמר שאחי בקש שאשלם את דמי הסחיטה כדי שישוחרר בהקדם.

האיש סיפר לי שאחי רזה מאוד וסובל מתת תזונה, סובל יסורים ונמצא במצב בריאות גרוע. למרות שבן משפחה יקר ללבי סובל, אנחנו עדיין יכולים לשנות את המצוקות למשהו חיובי ולהציל אנשים.

לאחר שסיימתי את השיחה הייתי מאוד מדוכא ובקושי יכולתי לישון באותו לילה. למחרת בבוקר הרהרתי בדבר, ובהדרגה מוחי התבהר. הבנתי שעבורי זה מבחן.

החלטתי לשכור עורך דין כדי להגן על אחי. הוא היה עצור בעיר שלא הייתה מוכרת לנו, ולא היו שם מתרגלים שיכלו לעזור. פקידי הרשות המקומית דאגו שבית המשפט יהיה מוקף בשוטרים. שומרים הוצבו מסביב לבניין בית המשפט. בנוסף לשומרים שהיו חמושים היטב היו להם גם מספר רב של אנשים מהצוות שלהם שהתחזו לאנשים רגילים הצופיים במשפט. חשנו מאוד מבודדים. כשהדיון החל הם הרשו רק לבן משפחה אחד להיות נוכח באולם. וזה הייתי אני. כל האחרים היו מהצוות של פקידי הרשות המקומית.

הסצנה הייתה איומה ומוחצת. אחי הוא מתרגל איתן. הוא אמר לבית המשפט "לא משנה לי בין אם תדונו אותי ל-7 או 10 שנות מאסר! איך שלא יהיה, חישבו על הפשעים שאתם מבצעים!" אחי נרדף, אבל הוא עדיין חשב על האחרים!

עורכי דינו גם הצהירו באופן הניתן לשמיעה והבנה ללא קושי שהוא חף מפשע מבחינה חוקית וכי רק מימש את זכותו לתרגל לפי אמונתו. כשהם נשאו את נאומי ההגנה שלהם כל הנוכחים האזינו בשקט. כשעורכי הדין דברו כולם באולם החרישו לגמרי. כנראה שצוות הביטחון הציבורי מעולם לא שמע קודם את העובדות אודות הפאלון גונג.

לאחר מכן התיק הוחזר לאגף המשטרה המקומית עקב קלישות ההוכחות (חוסר ראיות, המת').

הבנתי שמתרגלים לא צריכים אף פעם לשתף פעולה עם המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) במיוחד במקרי תשלום דמי סחיטה. כספנו הוא ממשאבי הדאפא, והוא מיועד להצלת אנשים.