גישות שונות מביאות לתוצאות שונות בזמן אסונות טבע

(Minghui.org)

במרץ 2011 הייתה רעידת אדמה ביפן. הייתי בביתי ועסקתי בענייניי כשהרעידה זעזעה את הבית כולו. הייתי כמו סירה קטנה במים סוערים, ללא יכולת לשמור על יציבותי. דברים החלו ליפול, והחזקתי במחשב בניסיון לא ליפול.

המחשבה הראשונה שלי הייתה: "אני תלמידת דאפא, הפא והמאסטר פה, 'הפא מתקן את הקוסמוס, הרוע מושמד לחלוטין'". שלחתי מחשבות נכונות. התחלתי לשנן את "לון יון" והרגשתי רגועה ללא פחד. רעידת האדמה פסקה לאחר כמה דקות, אך הזעזוע המשיך. הבית עדיין רעד, אך לא באותו חוזק.

בני משפחתי היו מופתעים מכמה רגועה הייתי כאשר כולם ברחו בפניקה. הייתי מרוצה שלא התרגשתי ושעברתי את המבחן בצורה די טובה. ואז נפסק החשמל. הרדיו הודיע שיש אפלה ענקית בגלל רעידת האדמה.

מתרגלת אחרת התקשרה אלי בערב ואמרה שהיא רוצה להביא לי משהו. חשבתי שזה מוזר שהיא רוצה לנהוג בתוך העלטה. אפילו הרמזורים לא עבדו!

היא אמרה לי שהאזור שלה בסדר גמור. לא הייתה שם אפלה והרמזורים עבדו, ולא הייתה אפילו זכוכית שבורה אחת. כאילו לא הייתה שם רעידת אדמה. הייתי בשוק. הבית שלה היה במרחק של 10 דקות בלבד משלי. היא הייתה אמורה להיות מושפעת מהאפלה, אך היא לא.

כשרעידת האדמה הכתה, המתרגלת הזו התיישבה מייד לפני התמונה של המורה ושלחה מחשבות נכונות. היא התחננה למאסטר להגן על ישויות חיות, ולא לתת לכוחות הישנים לפגוע בהם. האזור שלה היה שקט ללא כל נזק.

ראיתי את הפערים בינינו. המחשבות השונות של תלמידי הדאפא מביאות לתוצאות שונות.

מחשבות שונות, תוצאות שונות

המחשבה הראשונה שלי הייתה ש"אני" לא פחדתי, "לי" יש מאסטר, ו"אני" לא התרגשתי. למרות שלא היו נפגעים, הייתה עלטה גדולה. מחשבותיי הראשונות היו איך להתייחס לפא כמורה בשבילי, איך לעבור את המבחן הזה בעצמי ולרומם את עצמי - לא שמתי את הישויות החיות בעדיפות ראשונה. ראיתי דברים מנקודת המבט של הטיפוח האישי שלי.

מחשבותיה הראשונות של המתרגלת העמיתה היו להגן במחשבות נכונות על יצורים חיים ולשלול את התכנונים של הכוחות הישנים, להאמין בפא ובמאסטר. היא חשבה קודם על האחרים, ובכך מילאה את דרישות הפא של היקום החדש להיות חסרת אנוכיות לחלוטין. משום כך, היא לא הופרעה ויכלה להמשיך עם עבודת הדאפא שלה במחשב.

בני משפחתי הלכו לישון מוקדם בגלל האפלה, אך אני לא רציתי לישון. חיפשתי בדקדקנות במחשבותיי ומצאתי את הסיבות שמאחוריהן ואת ההחזקה הבסיסית של אנוכיות. גישות שונות מביאות לתוצאות שונות.

בגלל האפלה, עבודת הדאפא שלי הופרעה. כשמתרגלים אחרים ניצלו כל רגע כדי להציל יצורים חיים, אני לא יכולתי לעשות דבר – האם זה לא מה שהכוחות הישנים רצו? היה עליי לשלול את כל התכנונים של הכוחות הישנים. כשהבנתי את זה, הופתעתי, כאילו דברים רבים בגופי שוחררו.

שלחתי מחשבות נכונות במשך זמן רב כדי לשלול את התכנונים של הכוחות הישנים וכדי להגן על יצורים חיים. שיניתי את נקודת המוצא שלי. כשהייתה לי תשוקה עזה להגן על אחרים, המאסטר הרחום חיזק אותי, והמחשבות הנכונות התחזקו מאוד. שדה האנרגיה שלי נעשה חזק יותר ויותר ויכולתי לחוש שקרב עז מתרחש בין טוב ורע בממדים אחרים.

לאחר חצי שעה, המחשבות הנכונות שלי היו בשיאן. הרגשתי שהרוע מתפורר ושמעתי צליל חזק, "פָּה!" ליד חלוני. קפצתי בהלם, וראיתי שהחשמל חזר! אז הבנתי את התפארת הגדולה של פא הבודהא.

למחרת, בני משפחתי ושכנים דיברו על איך שפתאום האור חזר, וזאת לאחר שאמרו להם להתכונן לאפלה ארוכת טווח. ואז הבנתי איך תלמידי דאפא יכולים להגן על יצורים חיים ולהפחית את האובדן על ידי מחשבות נכונות.

לאחר התקרית הזו הבנתי את הדחיפות להעיר אנשים. אסונות טבע מגיעים ללא התרעה והם מבחנים לתלמידי הדאפא. כמטפחים, רק על ידי שינוי נקודת המבט וחשיבה קודם על אחרים נוכל לשלול את התכנונים של הכוחות הישנים.