ההבנה האישית שלי של "אימוץ הדרך האמצעית"

(Minghui.org)

המאסטר אמר לנו ב-"יסודות להתקדמות במרץ I":

"בגלל ההבדלים בהבנה בין התלמידים, חלק מהתלמידים כל הזמן הולכים מקיצוניות אחת לקיצוניות אחרת. כל פעם שהם קוראים את הפא שכתבתי, הם נוקטים בפעולה קיצונית, כך שהם גורמים לבעיות חדשות. בכך שאמרתי לכם לשנות את ההבנה האנושית, לא ביקשתי מכם לדבוק במצב של הבנת הדאפא באופן אנושי. אבל גם אין עליכם להיות בלתי הגיוניים וקשקשנים. אני רוצה שתבינו את הדאפא בדעה צלולה." ("אימוץ הדרך האמצעית")

אני חושב על הסוגיה הזאת של "אימוץ הדרך האמצעית" ועל

"מה שלימדתי אתכם הוא לטפח כאשר מתאימים עד כמה שאפשר לדרך של חברת האנשים הרגילים." ("הוראת הפא בוועידה בסינגפור")

והייתי רוצה להציג את ההבנה האישית שלי בעניין.

כמה מתרגלים עמיתים מבינים שהכוונה היא שעלינו להתאים לדרך של אנשים רגילים בכל דבר ובכל זמן. זה מוביל את המתרגלים האלה להקדיש תשומת לב מוגזמת להופעתם ולהתנהגותם בחברה הרגילה. יש כאלה הלומדים את הפא ומתרגלים את התרגילים בבית. הם מתנהגים יפה מול בני משפחתם, אבל אינם יוצאים החוצה להבהיר את האמת.

לדוגמה, מתרגלת שמנסה בכל מאודה להיות אדם טוב במשפחתה, עושה את כל עבודות הבית, מטפלת בכל פרט ופרט בחיי הילדים, כמו שמרטפית של הנכדים והיא נהנית מאוד בעשותה זאת.

מתרגלים כאלה מבלים את רוב זמנם ומאמציהם בטיפול במשפחותיהם. זה גורם לכך שהזמן לטיפוח שלהם מוגבל, מה שמוביל בסופו של דבר לעיכוב בטיפוח שלהם. האם מטרת הטיפוח היא להפוך אדם טוב בחברה הרגילה?

כשבני משפחותיהם של המתרגלים האלה מתנגדים לטיפוח שלהם, הם אינם יכולים לספר להם בצורה יעילה על הטיפוח שלהם ומהו הפאלון גונג. במקום זאת, הם נושאים בשקט את ההתנגדות והקונפליקט. לכן, הם אינם יכולים לשנות את הסביבה של המשפחות שלהם לסביבת טיפוח הוגנת.

אם נלך לקיצוניות נגדית, יש מתרגלים המתייחסים לטיפוח שלהם כאל הדבר החשוב ביותר בחייהם. הם הופכים אדישים לבני משפחותיהם ולעניינים משפחתיים. הדבר שהכי מעניין אותם הוא הטיפוח שלהם, מבלי להתחשב אם משפחותיהם יכולות להבין ולקבל את האמת.

להיות רציונאלי ולא להגיע לקיצוניות

במקרים כאלה, בני משפחתם לא יקבלו את האמת, לא משנה איך המרגלים הבהירו להם את האמת. בסופו של דבר, זה מוביל לצרות צרורות בכל ההיבטים של הטיפוח שלהם, מפני שאנשים רגילים יכולים לשפוט מתרגל רק על-פי ההתנהגות שלו בחברה הרגילה.

המאסטר אמר ב-"לימוד הפא בקנדה בשנת 2006":

"אז דברים הם לא רק כפי שאתם מדמים אותם בזמן שאתם מטפחים. למרות שעליכם להתייחס לטיפוח כראשי, אתם לא יכולים לחשוב ששום דבר אחר הוא לא חשוב, לחשוב שהמשפחה שלכם היא לא חשובה, שהחברה היא לא חשובה, וכו', וששום דבר אחר הוא לא חשוב. איזון כל החלקים האלה של חייכם היטב הוא הנתיב שאתם צריכים ללכת בו. אמרתי שבטיפוח שלכם אתם צריכים להתאים לדרך של החברה הרגילה עד למידה המרבית האפשרית."

לכל דבר שני צדדים. אם תלך לקיצוניות, לא משנה כמה טוב אתה חושב שמשהו שעשית, זה יגרום לתוצאה הפוכה מהציפיות שלך. אפילו אם אתה חושב שיש לך כוח או סגולה כלשהם, אם תלך לקיצוניות עם זה, זה עלול להפוך לחיסרון ולחולשה. אתה יכול להשיג תוצאות משביעות רצון רק כשאתה עושה דברים ברציונאליות ובשלווה וללא רגשות, מפני שחכמה צצה כאשר רציונאליות ורוגע שולטים במצב.

זוהי הבנתי המוגבלת. אני מקווה שעמיתיי המתרגלים יציינו בצורה רציונאלית כל דבר שאינו הולם.