שיתוף פעולה הוא היתרון התחרותי הגדול ביותר (חלק ראשון)

(Minghui.org)

המאמר הנוכחי, בשני חלקים, ממשיך ובונה על מאמר קודם של אותו המחבר: לקחים שלמדתי מקריאה בקטגוריה על תרבות מסורתית באתר מינג-הווי

עולם העסקים כבר הכיר בתפקיד הקריטי של צוותים מלוכדים ומגובשים בהצלחתה של חברה. ישנם מקרי-מבחן רבים בעולם העסקי שמדגימים את זה. לדוגמה:

היה מומחה מערבי לעסקים וניהול, שעבודתו שינתה את האופן בו תעשייתיות שלמות עובדות - מייצור, ניהול פרויקטים, ניהול שרשרת אספקה, פיננסים, שיווק, מכירות, עד לאסטרטגיה וטקטיקה. הוא פעם נכח בפגישה של מנהלים מכמה מהחברות הגדולות ביפן, שהיו לקוחות שלו. הם שיתפו על התוצאות שהפיקו מיישום העצות שלו, ודיברו על העלייה ברמת שיתוף הפעולה וההרמוניה בחברות שלהם. בשלב מסוים הוא עצר אותם ושאל על התוצאות ה״אמיתיות״ - עליה בפרודקטיביות, ברווחים, בזמני הביצוע וכו׳.

אז הם הראו לו את השקופיות המתאימות מהמצגות שלהם שכללו את כל המספרים שהוא שאל עליהם, שאכן הראו שיפור - והסבירו שהתוצאות שהוא מדבר עליהן הן תוצר לוואי של התוצאות שהם דיברו עליהן - שיתוף פעולה והרמוניה. אם מצליחים להשיג אותן, הם אמרו, אז התוצאות על פני השטח מובטחות. אם לא, והצוות סובל מחוסר אמון, פוליטיקה, אי מתן דין וחשבון, ומיקוד בתוצאות האישיות; אז שום דבר טוב לא ישרוד והעסק יקרוס.

רק אז הוא הבין, לדבריו, שהרעיונות שלו שהוכיחו את עצמם לאורך זמן רב, ושהם מאוד שיטתיים וללא צד ״רגשי״, עבדו כל-כך טוב משום שהם באופן יסודי ומבני סילקו את ה״מנועים של הדיס-הרמוניה״ בחברה, וחייבו שיתוף פעולה הרבה יותר טוב בין האנשים.

אני יישמתי בהצלחה חלק מהם בכמה מהפרויקטים העסקיים שלנו.

היסטוריה

לפני תשע שנים מוניתי למתאם של פרויקט מדיה בארצי. במבט לאחור, לא עשיתי עבודה טובה במיוחד. למרות שהייתי די אינטיליגנטי, בעל-יכולת ונלהב, ואפילו היה לי נסיון ניהולי מסוים - לא הצלחנו להפיק מוצר באיכות מספיק גבוהה, לייצר מספיק הכנסות, או לקיים סביבת טיפוח טובה.

לאחר כמה שנים הועברתי מתפקידי במה שחשתי שהיה הפיכה, שבאופן מוזר נתמכה על-ידי המנהלים מעליי בהנהלה האזורית. בהמשך הם מינו אותי לתפקיד אחר בהנהלה האזורית.

שיתפתי פעולה בלב שלם עם ההחלטה שלהם והקדשתי את עצמי באופן מלא לתפקידי החדש - אבל במשך זמן מה התוצאות היו דומות לעבר. הדבר גרם לי באמת להסתכל פנימה בצורה רצינית ועמוקה ולנסות להבין מה ההחסרות שלי.

הבנתי שלהיות מתאם ומנהל זו אחריות גדולה שעליי לבצע היטב, או לא לבצע כלל.

המאסטר אמר ב״הוראת הפא בוועידת הפא של שנת 2014 בסן פרנציסקו״:

״כאחראי, המאסטר הפקיד בידיך את המתרגלים האלה, אך אתה עדיין לא מרגיש שיש לך איזו שהיא אחריות אם הם יטפחו היטב או באופן גרוע? כן, יש לך. גיליתי שנראה שמצבי הטיפוח באזורים מסוימים רפויים מאוד. אם אתה עובד בחברה של אנשים רגילים או שאתה עובד בעבודה כלשהי ואתה עושה את הדברים באופן הזה, אז זה נחשב לכך שאינך עושה את העבודה מכל הלב. האם תלמידי דאפא יכולים לעשות עבודה לא מכל הלב? זה עניין רציני ביותר.״

ניהול הוא מקצוע, אז היה עליי להיעשות למקצוען ברמה גבוהה כדי להצליח.

בנוסף עבורי, זו גם הייתה הפעם הראשונה שהבנתי באמת שאנשים הם מה שגורם לארגון לעבוד. לכן, להביא את כולם לקחת חלק מרצונם החופשי, ובהתלהבות - חשוב לא פחות מרעיונות, אסטרטגיה וכישורים.

יתר על כן, באותו הזמן הרגשתי שהמנהלים שלי לא לגמרי סומכים עליי ולכן לא בטוח ייתנו לי גיבוי, אז לא חשתי בנוח לתת הוראות לכפופים לי. הדרך היחידה בה יכולתי לעשות את עבודתי היטב, אם כן, היתה לגרום לכפופים לי לפעול בהתאם להצעותיי מרצונם החופשי. לכן הייתי צריך לעשות רק את מה שבאמת ייתן ערך לעבודתם, ולכן להצלת ישויות חיות (ולא בהכרח דווקא מה שאני ״רוצה״). ואז, באמצעות אינטראקציה איתם, לגרום להם לראות את הערך הזה גם כן, ואפילו שנשפר אותו ביחד. ולא רק בתיאוריה - אלא באופן מעשי מדי יום. הבנתי שמתאם טוב משרת את האחרים.

ברגע שעליתי על הנתיב הזה בלב שלם התחילה התקדמות אמיתית.

כלומר, באמצעות מתן כוח וכלים לאנשים שעבדו תחתי הצלחתי להשיג תוצאות אמיתיות עבור הארגון. בסוף הקדנציה שלי זכיתי באמונם במידה כזו שחשתי שהאחריות שלי גדלה עוד יותר, משום שבשלב ההוא הם כבר היו הולכים בעקבותיי כמעט בלי להטיל ספק.

הגורם היסודי להצלחה

כל החברות כל הזמן מחפשות יתרון תחרותי שיאפשר להן לשרוד, לשגשג, להרוויח כסף, ולהשיג מעמד מוביל בשוק לאורך זמן. מה יכול להיות היתרון התחרותי שלנו? האם הוא יהיה אסטרטגיה מחוכמת? עיצוב ייחודי? מוצר איכותי? במחיר זול יותר?

ההבנה המוגבלת שלי היא שכל הדברים האלו מגיעים כתוצר לוואי כשמשיגים שיתוף פעולה והרמוניזציה. הגורם היסודי להצלחה הוא לא המוצר המנצח שלנו או האסטרטגיה המחוכמת - הוא היכולת שלנו לשתף פעולה היטב.

שיתוף פעולה אמיתי הוא המפתח

המאסטר מציין את חשיבות שיתוף הפעולה בהצלחה במכירת כרטיסים למופע השן-יון ב״תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא״:

״כפי שהבנתם, בפרויקטים הרבים שתלמידי הדאפא יזמו כדי להתנגד לרדיפה, להבהיר את האמת ולהציל ישויות חיות, הדבר החשוב ביותר הוא שתלמידי הדאפא ישתפו פעולה ביחד היטב, ורק כאשר אנשים יעבדו היטב ביחד, הדברים ילכו היטב.״

כמו גם ב״לימוד הפא בוועידת הפא הבין-לאומית של 2009 בניו-יורק רבתי״:

״איך שהמכירות הולכות במקום מסוים, למעשה, הוא סימן אמיתי, מוחשי, כמה טוב המטפחים שם טיפחו ושיתפו פעולה.״

זה נושא קריטי ביותר - שיתוף פעולה טוב הוא לא משהו ש״נחמד שיש אותו״, אלא ״חובה״.

לפיכך, תפקיד מפתח של המתאמים בפרויקטים שלנו הוא ליצור ולאפשר סביבה של שיתוף פעולה מקסימלי. בסביבה כזו, ובהנחיית המתאם, העובדים בפרוייקט יתחילו להבין את הצורך במקצועיות (לעבוד מכל הלב, לרכוש כישורים, פיתוח אסטרטגיה, וכו׳) ובמהרה זה יהפוך ל״טבע שני״ - חלק מה״רוח״ של הארגון.

המשך יבוא…