מחשבות על ההחזקה של "להיות עסוק"

(Minghui.org)

לאחרונה הייתי עסוק מאוד. אני כל כך עסוק שזה כאילו שתמיד אין לי זמן. לכן, שאלתי את עצמי אם אני במצב הזה בשל החזקה לרדיפה? המצב של להיות עסוק נותן לי הרגשה שיש לי מטרה בחיים וכך לא אחווה בדידות. אולם האם אני עסוק במשהו שיש לו קשר לדאפא ולתיקון הפא?

אם המטרה שלנו להיות עסוקים רק למען להיות עסוקים, אז אנו מתעסקים רק בבעיות רגילות. איננו משלימים את המשימה שלנו כמתרגלי דאפא. אם איננו מצילים ישויות חיות, כיצד הן תוכלנה להשיג הצלה? אולי הכוחות הישנים הם אלה שתכננו שנהיה עסוקים, מה שיגרום לנו לבזבז זמן המיועד להצלת ישויות חיות.

הסתכלתי פנימה והייתי מופתע ממה שגיליתי. במשך 10 השנים האחרונות זכיתי בפרסים רבים כמורה מצטיין. אבל זה רק מראה שהפכתי אדם טוב אחרי שהתחלתי לתרגל דאפא. למעשה, זהו אימות של עצמי וזה מונע מישויות חיות לשמוע את העובדות לגבי הפאלון דאפא.

במבט לאחור, המסירות שלי לעבודה הונעה מהרדיפה שלי למוניטין והתבססה על אנוכיות.

שאלתי את עצמי אם זה נקרא להיות אדם טוב. לעבוד שעות נוספות ולעבוד קשה זה נכון כמובן. אבל בואו לא נשכח שאנו תלמידי דאפא. עלינו לבצע את המשימה להציל ישויות חיות.

אנו חייבים לאמוד את ההיקף המתאים לעבודה קשה ולעשיית כסף מנקודת מבט של מתרגל. קיים קו דק בין עבודה קשה לבין רדיפה אחר כסף ומוניטין. אם אנו מוּנעים מרדיפות כאלה ומקדישים את עצמנו רק לעסק הרגיל שלנו בחברה, איננו עושים מה שתלמידי דאפא נדרשים לעשות.

הזמן לפני סיום תיקון הפא מוגבל. עלינו לאזן היטב בין חיי משפחה לבין עבודה. אבל אסור לנו להיקבר תחת דרישות המשפחה עד לנקודה של עיכוב בהשגת ההתקדמות של תיקון הפא. איננו מתחמקים מעבודה, אבל עלינו לתת את הדעת שהמשימה העיקרית שלנו היא הצלת ישויות חיות.

אסור לנו להשתמש ב"להיות עסוקים" כתירוץ לא ללמוד את הפא או לשתף עם אחרים. אם נוכל לקחת צעד אחורה ולנהל ברוגע דברים למען אימות הפא, נוכל למצוא זמן ללמוד את הפא ונוכל לשמור על מחשבות נכונות. כמו כן נוכל לשתף עם מתרגלים אחרים וזה יעזור לנו לזהות פערים בין הטיפוח שלנו לטיפוח של אחרים.

להיות עסוק נראה כמו עניין של חוסר בזמן, אבל זה יכול להיות גם תוצאה של הפרעה מצד הכוחות הישנים שמונעת מאיתנו להוציא לפועל בצורה יעילה את המשימות של תלמידי דאפא.