(Minghui.org)
התנסות מהוועידה האינטרנטית האחת-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין
ברכות, מאסטר נכבד! ברכות, עמיתי המתרגלים!
לפני שפרשתי, הייתי מומחית טכנית בכירה (מהדרג הגבוה ביותר) במחלקת המשטרה. התחלתי לתרגל פאלון דאפא באוקטובר 1995.
מחשבות נכונות נובעות מלימוד פא מתמיד
התחלתי לתרגל פאלון גונג למען בריאותי. קצת אחרי שהתחלתי, ענייני הבריאות החוזרים ונשנים שלי נפתרו לגמרי. הופתעתי למדי, והייתי נחרצת ללכת אחרי המאסטר ולטפח בדאפא למשך כל חיי.
לפני ה-20 ביולי, 1999, שמרתי איתי עותק של הספר "ג'ואן פאלון" וקראתי אותו ביום ובלילה, כולל בזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה. יום אחד בשעה שנסעתי באוטובוס של החברה שעבדתי בה וקראתי את "ג'ואן פאלון", האוטובוס נקלע לפקק תנועה בתוך מנהרה. הייתי צריכה להפסיק לקרוא כי לא היה אור. לפתע האירה קרן אור ורודה על המשפט שקראתי, וכשהמשכתי לקרוא, האור זז יחד איתי. זה היה נס.
התחלתי לשנן את ג'ואן פאלון בראש השנה של שנת 2000, ואני עדיין ממשיכה. לאחר שהתחלתי ללמוד בעל פה את הפא, מחשבותיי נעשו בהירות ופשוטות, וחיי היו חסרי מתח. אף פעם לא דאגתי בגלל דברים פעוטים, ונעשיתי פרודוקטיבית ויעילה בעבודה. המומחיות שלי וניסיוני שמו אותי לפני האנשים במקצוע שלי, והקולגות שלי בקשו פעמים רבות את עזרתי ואת חוות דעתי. התדמית הטובה שלי בעבודה הקלה עליי בהבהרת האמת. רבים מחברי לעבודה למדו את האמת ובחרו להפסיק את קשרי העבר וההווה שלהם עם ארגוני המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית).
בגלל שהמשכתי ללמוד את הפא, יש לי הדרכה ברורה ואני יכולה לעשות את ההחלטה הנכונה כשקורים דברים. לדוגמה, ב-25 באפריל 1999השתתפתי בעתירה השקטה בביג'ינג. לאחר ה-20 ביולי 1999, כשהמק"ס החלה לרדוף את הדאפא, נשארתי צלולה. כשרשת הטלוויזיה CCTV שידרה את "ההצתה העצמית בטיאננמן", מיד ידעתי שזו תרמית. מעולם לא הפסקתי לספר לאנשים על פאלון דאפא.
כשהרדיפה הייתה חמורה ביותר, המנהלת שלי השעתה אותי. כמה מפקדים זימנו פגישות "אחד על אחד" אתי, וניסו ללחוץ עלי להפסיק לתרגל. מספר פעמים במשך הפגישות, כשהייתה לי המחשבה "שתוק!", הם מיד הפסיקו לדבר.
בזמן ההוא, מנטליות התחרותיות שלי הייתה חזקה. אם מפקד הלם בשולחן פעם אחת, הלמתי פעמיים. פעם מפקד כועס אחד איים לעצור אותי. כיוון שלא הייתה בי מספיק חמלה, הייתי חדת לשון והתווכחתי איתם כל הזמן, והייתי רגשנית. הרדיפה גבתה ממני מחיר בריאותי, כל שיניי היו רופפות ולבסוף איבדתי שני שליש מהן.
אחר כך, לאחר שלמדתי את הפא של המאסטר, הבנתי שמנטליות התחרותיות שלי וחוסר החמלה היו הסיבות העיקריות לכך שהשעו אותי ושהציקו לי ב"פגישות" האלו.
הדאפא נתן לי חוכמה ויכולות. בהדרגה למדתי איך להתנהל במצבים שונים.
יום אחד, לאחר שהבהרתי אמת לאיש צעיר, הוא קרא למשטרה. מיד התחלתי לומר בעל פה את הפא של המאסטר:
"כמטפח ומתרגל אמיתי הפאלון שלנו יגן עליך. השורש שלי נעוץ ביקום. מי שיכול לפגוע בך יכול לפגוע בי, בפשטות הוא יכול לפגוע ביקום הזה." ("ג'ואן פאלון", הרצאה ראשונה)
ישבתי בלוטוס, כף ידי הימנית זקופה לפני החזה, והתחלתי לשלוח מחשבות נכונות.
למחרת, הבחור שינה את יחסו.
המאסטר אמר:
"עכשיו אתם מבינים יותר בבירור, מדוע אני אומר לכם כל-הזמן לקרוא את הספרים! הפא יכול לשבור את כל ההחזקות, הפא יכול להרוס את כל הרוע, הפא יכול להשמיד את כל השקרים, הפא יכול לחזק את המחשבות הנכונות." ("להסיר את ההפרעות", מ"יסודות להתקדמות במרץ II")
כוח החמלה
שני הוריי היו עובדי ממשל של המק"ס. הם שמו את "טובת המהפכה" בעדיפות לפני המשפחה. כשארבעת ילדיהם היו קטנים, הם שלחו אותנו לגור עם משפחות האומנת שלנו. כשהיינו מספיק בוגרים כדי ללכת לבית הספר, נשלחנו לפנימיות. כילדיהם, לא חווינו את אהבתם או חום של משפחה.
כשהייתי בת חמש, הוריי לקחו אותי מביתה של האומנת לביתה של אמו החורגת של אבי למשך שנתיים. אמי לא ביקרה אותי אפילו פעם אחת במשך השנתיים האלו, כי היא הייתה עסוקה מדי בעבודה. השכנים אמרו שאני יתומה. בזמן המוגבל שביליתי עם הוריי, הם קיימו "מפגשי משפחה" כדי להעביר ביקורת על "שגיאותיי". עיקר הקריירה של אבי הייתה במשטרה, והוא פיתח תחביב לתקוף אנשים. פעמים תכופות הוא הוביל את המשפחה להעליב אותי. גדלתי בתוך פחד תמידי.
כשהוריי הזדקנו, הם התחילו לסבול מבעיות רפואיות. אף אחד מילדיהם לא רצה לטפל בהם, ורק לעיתים רחוקות טלפנו אליהם.
לפני שתרגלתי פאלון גונג, ניסיתי לשמור מרחק מהוריי. במשך שנים לא ביקרתי אותם. גישתי השתנתה לאחר שהפכתי למתרגלת.
המאסטר לימד אותנו ("ג'ואן פאלון" הרצאה רביעית):
"בטיפוח-תרגול, כשמתמודדים באופן ספציפי עם קונפליקטים או כשאחרים מתנהגים אליך רע ייתכנו שני מצבים: אחד הוא שאולי התייחסת לאדם זה רע בחייך הקודמים. אתה מרגיש בלבך לא מאוזן: "איך אדם זה יכול להתייחס אלי כך?" אז מדוע התייחסת אליו כך בעבר? אתה יכול לטעון שלא ידעת את זה אז ושהחיים האלה אין להם דבר עם החיים ההם. זה לא עובד. יש עוד עניין. בתוך קונפליקט זה נוגע בנושא של הפיכת קארמה. לכן, כשמתמודדים עם קונפליקט מסוים עלינו לאמץ גישה גבוהה יותר במקום להתנהג כמו אנשים רגילים."
לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון גונג, התרעומת שלי נעלמה כלא הייתה.
הייתי נחושה להציל אותם. כשביקרתי אותם, סיפרתי להם על פאלון גונג וקראתי להם בקול רם מהספר "גואן פאלון". לאחר שהם פרשו מחברותם במק"ס, הם נעשו בריאים יותר, ויכלו לחיות באופן עצמאי ללא צורך בעזרה. הם הרוויחו מכוחה של החמלה.
הייתי מלאת חמלה ועשיתי את המיטב כדי לעזור להם. שכנעתי את בעלי שאעשה יותר למען הוריי. קנינו דירת שני חדרים ליד בית הוריי כדי שאוכל לראותם לעתים תכופות יותר. בעלה של אחותי הצעירה, גנרל בצבא, שיבח אותי ואמר, "את הדוגמה שלנו". לאחר שהבהרתי לו את האמת, הוא הסכים לפרוש מהמק"ס.
לעשות עבודת דאפא תוך כדי לקיחת אחריות בענייני המשפחה
לאחר שאבי נפטר בשנת 2013, אמי בת ה-83 הייתה זקוקה לעזרה לתקופה ארוכת טווח. ניסיתי לשכנע את אחיי ואחיותיי לטפל בה לפי תור, אך אף אחד מהם לא היה מוכן אפילו לדבר על זה. החלטתי לקחת את האחריות עליי.
למרות שהיה ביכולתי להיות זמן רב עם אמי, עדיין הרגשתי שזה לא הוגן, וביקרתי את אחיי ואחיותיי על שאינם עושים את חלקם.
המאסטר אמר לנו:
"אז חישבו על זה, האין הסביבה הזאת עצמה, האין הסביבה האנושית, אתר תרגול שסופק לתלמידי הדאפא? היא מספקת לכם סביבה וגורמים שיכולים לעורר בכם כל מיני סוגים של החזקות, ומסַפקת לכם כל מיני סוגים של הזדמנויות להשתפר. עם העניין הזה שהוא כה עצום, כל החברה האנושית הפכה להיות מנזר [לטיפוח שלכם]." ("הוראת הפא ביום הפאלון דאפא העולמי")
לאחר שקראתי בהרחבה את הפא של המאסטר, מחשבתי התבהרה. האם איני מטפחת במנזר הזה שהוא החברה האנושית שלנו? למעשה, לאחר שביליתי מספר חודשים עם אמי השתפרה היכולת שלי לעשות את שלושת הדברים. גם מצאתי וסילקתי כמה החזקות חבויוית.
לדוגמה, אני מבלה זמן רב בהבהרת אמת דרך הטלפון הנייד שלי. ומטעמי בטחון, אני עושה זאת מחוץ לבית. בעבר קרו הרבה דברים שמנעו ממני לבלות את הזמן בחוץ. מכיוון שעברתי לגור עם אמי, אני מטיילת איתה במשך שעות בחוץ. אני לוקחת איתי את הטלפון הנייד ועלונים, ומוצאת יותר זמן לעשות שיחות ולחלק עלונים.
מאז שהתחלתי לטפל באמי, איני צריכה לבלות זמן רב עם הנכד שלי. כששחררתי את ההחזקות האנושיות, המאסטר עשה עבורי תכנון טוב יותר.
במשך זמן רב חשבתי שאין בי קנאה. אך לאחר שהתחלתי לגור עם אמי, גיליתי להפתעתי שיש בי. לפעמים נפגעתי מהתנהגותם של אחיי ואחיותיי וחשבתי: "למה אני צריכה לשאת את כל האחריות בטיפול באמא כשאתם לא עושים דבר?" אך מיד כשהמחשבה הזו הופיעה, אמרתי לעצמי, "אני מסלקת את הקנאה הזאת מלבי". עכשיו כבר אינני מרגישה קנאה כלל.
הבנתי גם בצורה עמוקה יותר את דברי המאסטר על
"... הביטוי בשטח נובע מתוך המחשבה". ('לימוד הפא בפגישת "האפוק טיימס"')
לעתים קרובות שלחתי מחשבות נכונות לשמור על בריאותה של אמי כדי שיהיה לי זמן לעשות את שלושת הדברים. השנה אמי הייתה בבריאות טובה מאוד ואפילו לא חלתה בשפעת. מהבוקר עד ארבע אחה"צ היא לא זקוקה לי. בבוקר היא צופה בטלוויזיה ואחרי ארוחת הצהריים היא ישנה עד שלוש. אחרי ארבע אנחנו יוצאות החוצה לטייל, וזהו הזמן הטוב ביותר בשבילי להבהיר את האמת.
עכשיו אני מבינה את דברי המאסטר:
"שלושת העולמות נוצרו למען תיקון הפא..." ("לימוד הפא בועידת הפא הבינלאומית בניו יורק 2004")
חיי המשפחה של תלמיד דאפא וכל מצב בו אנחנו מוצאים את עצמנו הם בשביל שנשתמש בהם למען תיקון הפא.
לפני כמה ימים שכרתי מכונית ולקחתי את אמי לטיול באתרי תיירות. לאחר שהבהרתי אמת לנהג ונתתי לו תקליטור, הוא היה די שמח. בזמן שנסענו דרך ערבה נרחבת דיברנו בחופשיות על פאלון גונג. הודיתי למאסטר על שנתן לנו את ה"מנזר" הענק הזה כדי שנוכל לטפח ולהציל אנשים.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved
