הדאפא שחרר אותי מתרעומת רבת שנים

(Minghui.org)

במשך שנים רבות המחותנים שלי התייחסו אלי בצורה גרועה. כעסתי עליהם במשך שנים, עד שנעשיתי מתרגלת פאלון דאפא.

נוכחתי לדעת שהרצון שלי למאבק, התרעומת והכעס – הם כולם החזקות השייכות לאנוכיות, לתהילה ולאינטרס אישי. ברגע ששחררתי אותן, הוקל לי והרגשתי מאושרת. כשעשיתי שינויים בתוכי, גם משפחתו של בעלי השתנתה לטובה.

חיים קשים

חמותי לא אהבה אותי עוד טרם נישאתי לבנה, משום שהייתי מובטלת ובאתי ממשפחה ענייה. היא עזרה לנו רק במעט להקים את ביתנו, אף על-פי שיכלה להרשות לעצמה לתת לנו הרבה יותר. בעלי שילם את רוב עלות הבית מתוך חסכונותיו.

היא וחמי לא תרמו פרוטה לחתונה שלנו, למרות שהיו ברשותם כ-70,000 יואן. היה עלינו לשלם את כל ההוצאות מכספי המתנות שקיבלנו מחברים וקרובי משפחה שבאו לחתונה.

הוריו של בעלי, שתי אחיותיו ומשפחותיהן עברו לגור איתנו מיד לאחר החתונה. מעסיקו של בעלי נאבק לשרוד פיננסית, ולכן היה על בעלי למצוא מקום עבודה אחר כדי לתמוך במשפחה המורחבת הזאת. אני פתחתי חנות מכולת קטנה.

בהיעדרו של בעלי היה עליי להתמודד עם אתגרים שונים ולעשות את כל עבודות הבית והגינון גם כשהייתי בהריון.

חמי היה אחרי ניתוח גב ולא יכול היה לטפל בעצמו. חמותי צידדה תמיד בשלושת בנותיה במהלך קונפליקטים, ותמיד התלוננה והתרגזה עלי.

גיסתי הגדולה נהגה לקחת לעתים קרובות דברים מהחנות שלי. היא ואחותה הצעירה לא עזרו כלל בעבודות הבית. היה עליי לטפל גם בילדים שלהן והן ציפו ממני לעשות כל דבר, לא משנה כמה קשה עבדתי.

משפחתו של בעלי אפילו דרשה מאיתנו לעבור לבית משלנו. בעלי ואני התרגזנו וסירבנו לעבור. בסופו של דבר הוצאנו עוד 20,000 יואן כדי לקנות בית לעצמנו.

בעקבות זאת, מחותניי קנו בית לבת הצעירה שלהם ובית משותף לעצמם. הם גם נתנו 20,000 יואן לבת הגדולה שלהם. הייתי כל כך כעוסה ומאוכזבת, שהחלטתי לא לטפל בחמי ובחמותי בעתיד, כשלא יוכלו לטפל עוד בעצמם.

רציתי להיות עשירה. פתחתי גן ילדים עם אימא שלי. התברר שלטפל ביותר מ-80 ילדים היה יותר מדי עבורי ומצב בריאותי התדרדר. סבלתי מכאבי ראש חמורים, בעיות במערכת העצבים בנוסף לנדודי שינה, בעיות גניקולוגיות, בעיות גב, ודם בצואה. היה עלי לקחת תרופות רבות.

חיים חדשים

כשהתחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-2011 חיי השתנו מכל וכל. למדתי כל יום את הפא וניהלתי את חיי על-פי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות. אני בריאה מאז.

בהסתכלות פנימה גיליתי החזקות רבות כמו תרעומת, מנטליות תחרותית, קנאה והחזקות לתהילה ואינטרס אישי. בהדרגה, שחררתי אותן ונעשיתי שמחה ועליזה יותר.

התחלתי לבקר את חמי וחמותי והבאתי להם מתנות. היחסים בינינו השתפרו במהירות.

חמי היה משותק במשך כמה שנים ובסופו של דבר נשלח למוסד סיעודי משום שחמותי לא יכלה עוד לטפל בו. החלטתי לטפל בו בביתנו למרות התנגדויות מצד בעלי ומשפחתו עקב מספר הילדים הגדול בגן שלנו. הודעתי להם שכמתרגלת פאלון דאפא, עליי להתחשב קודם כל באחרים ולעזור לחמי. חמותי התרגשה עד דמעות.

ביקשתי את חמי שיתייחס אלי כאל בתו. עזרתי לו להתרחץ כל יום וכיבסתי את בגדיו. לפעמים, כשעזרתי לו לעשות את צרכיו, היו מקרים שהוא פספס והיה עליי להתקלח כדי להתנקות. אם לא הייתי מתרגלת פאלון דאפא, בטוח שלא הייתי יכולה לשאת זאת.

מלבד עבודתי בגן, ביליתי את רוב זמני בטיפול בחמי. הייתי משננת לו לעתים קרובות מכתביו של המאסטר:

"אדם רחום הוא תמיד עם לב של חמלה. ללא טענות וללא שנאה, הוא מתייחס לקשיים כאל אושר." ("יסודות להתקדמות במרץ", "מצבים")

חמי לא היה אף פעם אדם רוחני באמת ולא האמין בניסים. אבל, הוא הסכים להקשיב לפא אחרי שהבחין כמה השתניתי. הוא נהג לומר שוב ושוב: "פאלון דאפא הוא טוב" והיה מרגיש מיד טוב יותר. הוא העלה גם במשקל ויכול היה לעמוד במשך זמן קצר ולהתחיל ללכת בעזרתי. חודש לאחר מכן הוא הצליח ללכת בעזרת קביים.

המשפחה הופתעה לראות את השיפור בו בתקופת זמן כה קצרה. סיפרתי להם על הכוח והתפארת של הפאלון דאפא. הם החלו להוקיר את הדאפא ופרשו מהמפלגה הקומוניסטית הסינית וארגוניה.

כמה חודשים לאחר מכן, חמותי סבלה משבץ והפכה משותקת חלקית. גיסתי הצעירה, שגרה איתה, סירבה לטפל בה, כך שבעלי ואני לקחנו אותה אלינו. גיסתי מכרה את הדירה של חמותי ללא רשות. בכסף שקיבלה היא רכשה ביטוח חיים לבתה, ובחסכונות של אמה רכשה ביטוח חיים לעצמה. ליבה של חמותי נשבר מצער.

היא אמרה לי: "אני מצטערת שלא נתתי לך כסף כלשהו. החסכונות שבתי לקחה היו עבור לימודי הקולג' לבנך".

בהתחלה האשמתי את גיסתי, אבל הבנתי שהתקרית הזאת היא מבחן עבורי.

המאסטר לימד אותנו:

"כל מה שאתם חווים במשך הטיפוח שלכם—טוב או רע—הוא טוב, כיוון שהוא מגיע רק משום שאתם עושים טיפוח." ("הונג יין III", "לוועידת הפא של שיקאגו" 25 ביוני 2006")

בהסתכלות פנימה ראיתי שהייתה לי עדיין החזקה לכסף ולבית יפה.

המאסטר לימד אותנו:

"כך מה שאנשים חושבים שהוא טוב, וככל שמישהו משיג יותר רווח אישי בקרב אנשים רגילים וחי טוב יותר – בעיני הישויות המוארות הגדולות אדם זה נמצא במצב גרוע יותר." ("ג'ואן פאלון" הרצאה ראשונה, "מדוע הגונג לא גדל עם התרגול")

אמרתי לחמותי: "אל תדאגי, את יכולה לחיות בדירה אחרת שלי. אני חסכתי מספיק כסף לשלם עבור לימודיו של בני".

חמותי החלה לתרגל פאלון דאפא ותוך זמן קצר החלימה. ללמוד את הפא, לתרגל ולשלוח מחשבות נכונות הם חלק משגרת חייה כיום.