China Fahui: תהליך החילוץ של מתרגל אחד הציל ישויות חיות רבות

(Minghui.org)

התנסות מהוועידה העשירית לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

ברכות מאסטר נכבד! ברכות עמיתיי המתרגלים!

הנה ההתנסות שלי על שיתוף פעולה עם מתרגלים עמיתים כדי לחלץ את בעלי.

1. לטפח בדרך ישרה ומכובדת

לילה אחד בתחילת השנה, בעלי שהינו גם כן מתרגל לא הגיע הביתה. ניגשתי לביתו של אחד המתרגלים לחפש אותו וגיליתי שעצרו אותו כשהכין חומרי הבהרת אמת. כשחזרתי הביתה לבדי בחצות הלילה כמעט, חשתי את הדיכוי הכבד לוחץ עליי ומאיים, ולבי דאב.

למחרת סיפרתי את החדשות לשאר המתרגלים בקבוצת הלימוד שלנו. מיד החלו כולם לשלוח מחשבות נכונות. כמו כן הם הלכו אתי למחלקת המשטרה המקומית לברר היכן בעלי עצור. לאחר מכן שלחנו את המידע לאתר מינג-הווי כדי לחשוף את הרוע.

היו מתרגלים שהציעו שאפעל מיידית לשחרורו של בעלי. מישהו שאל אם אעז לפנות לרשויות. עניתי בחיוב מבלי לחשוב אפילו.

אחרי שעזבתי אותם שאלתי את עצמי: "האם באמת אעז ללכת? לא התקדמתי כל כך במרץ בטיפוח שלי ואני אישה שלא מדברת הרבה". נזכרתי פתאום מה אמרה לי אחת המתרגלות: "מה שחשוב הוא התהליך. המטרה בחילוץ מתרגל היא להציל אנשים, ובכלל זה את השוטרים. הם ראויים לרחמים ולאהדה שלנו משום שהם אלה הרודפים ישירות מתרגלים והם שיעמדו בפני עתיד נורא".

אמרתי לעצמי שאין לי ברירה: "אני חייבת לפרוץ קדימה. המאסטר והפא עמי. מה שנראה קשה לעשות הוא למעשה בר-עשייה. עלי לעשות זאת בכל מחיר".

ביום הראשון הלכתי לתחנת המשטרה מלווה בכמה מתרגלים ורבים אחרים שלחו מחשבות נכונות בקרבת מקום. השוטרים כעסו וגרשו את כולם מלבדי החוצה. הרגשתי פיק ברכים. אמרתי לעצמי: "המאסטר איתי. כל כך הרבה מתרגלים תומכים בי. זהו מבחן גדול עבורי כדי לשחרר את ההחזקה לפחד. עלי לנהל עצמי בדרך ישרה ומכובדת".

אחד השוטרים שאל אם אני מתרגלת פאלון גונג. מתרגלים עמיתים לימדו אותי כיצד להשיב לשאלה כזאת, ולכן עניתי בביטחון רב: "זאת לא הבעיה כאן. לשאלתך אין כל קשר לדרישתי לשחרר את בעלי". אולם השוטר המשיך להתעקש ולשאול אם אני מתרגלת או לא.

אמרתי לעצמי: "נראה שעכשיו לא אוכל לפעול על פי דוגמה של אחרים. עליי להתמודד לנוכח האתגר באופן עצמאי. אני תלמידת דאפא והרוע לא נמצא כלל בעמדה שהוא יכול לבחון אותי. עלי לשים מבטחי המלא במאסטר ובדאפא". פתאום, כמה מילים מ"ג'ואן פאלון" צצו במחשבתי:

"היא לא שווה אצבע אחת קטנה שתמעך אותה"

עניתי לשוטר: "נכון, בני, אני מתרגלת פאלון גונג. אם לא הייתי מתרגלת, לא הייתי כאן לשוחח עמך היום. הייתי אמורה למות כבר לפני זמן רב. סבלתי בעבר ממחלת לב קשה שאף בית חולים לא יכול היה לרפא".

"בטח נרפאת על ידי תרגול בפאלון גונג", אמר אחד השוטרים שעבר במקום והתערב בשיחה שלנו.

שאלתי אותו איך הוא יודע והוא ענה: "אני יודע שמתרגלים רבים נהנים מבריאות טובה אחרי שהם מתרגלים פאלון גונג". אמרתי: "בדיוק כך. פאלון גונג הוא נהדר. מדוע אתם עוצרים את בעלי שרק מנסה להיות אדם טוב בכך שהוא מתרגל פאלון גונג?"

השוטר הראשון אמר לי: "את צריכה לבקש אותו. זהו המפקד שלנו". עליתי במדרגות אחרי המפקד ונוכחתי לדעת פתאום שרגליי לא חלשות עוד.

המפקד חקר אותי תחילה לגבי החומרים שבעלי הכין. דרשתי שוב שהוא ישוחרר. המפקד אמר לי: "אני לא בין מקבלי ההחלטות". כששאלתי מי כן הוא לא ענה וניסה לגרש אותי. שוטרים אחרים לא העזו לומר מילה כששאלתי אותם וצעקתי לעברם בתסכול: "אתם מצפים שאשתוק ופשוט אלך מכאן אחרי שעצרתם את בעלי? האם אף אחד לא לוקח אחריות על כך? מי פה בכלל אחראי?" אחרי שתיקה קצרה צעק אחד השוטרים: "המאסטר אחראי".

זה נכון. המאסטר הוא האחראי. אני לא מתכוונת להתחנן בפניכם. אני הולכת להציל אתכם.

2. להציל את מפקד המשטרה

למחרת הלכה אתי אחת המתרגלות הצעירות למשטרה לדבר עם המפקד, בו בזמן שמתרגלים אחרים שלחו מחשבות נכונות בקרבת מקום.

המפקד שאל אותה מיהי וניסה לדחוף אותנו החוצה. המתרגלת הצעירה שמרה על מחשבות נכונות, הביטה ישירות בעיניו של המפקד ואמרה לו: "אתה פשוט אינך מודע למה שאנו עושות כאן. אם היית מודע לזה לא היית מתייחס אלינו כך". המפקד נאלץ ללכת כדי להשתתף בישיבה, כך ששתינו ישבנו ושלחנו מחשבות נכונות.

לאחר מכן נכנסו לתחנה שלושה אנשים בענייני עסקים פרטיים. ישבנו לידם ודיברנו בקול על פאלון גונג כדי שהם ישמעו אותנו. המתרגלת שאתי אמרה: "תראי, הם עצרו מתרגלי פאלון גונג. למה הם עוצרים רק אנשים טובים ולא את הרעים האלה?" כשאחד מהשלושה התעניין בשיחה שלנו, אמרה לו המתרגלת הצעירה: "מתרגלי פאלון גונג מאמינים באמת-חמלה-סובלנות ומנסים להיות אנשים טובים". האדם הזה אמר שברור מאליו, שאמת-חמלה-סובלנות זה דבר טוב. המתרגלת המשיכה לשוחח איתם על פאלון גונג. לאחר מכן היא הוציאה כמה תליונים. אלה שעמדו על ידינו ולא אמרו דבר מיהרו לקבל אחד לעצמם.

מפקד המשטרה חזר מהישיבה והיה ידידותי יותר. הוא הזמין אותנו להיכנס למשרדו ואמר: "אתן מאמינות בבודהא. כך גם אני. אני פשוט לא מאמין בפאלון גונג". כשניסינו להסביר לו עוד על הפאלון גונג הוא אמר: "יש לי אפילו עדיין ספרי פאלון גונג (שהחרים ממתרגלים עצורים). קראתי גם את "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" וקראתי גם באתר מינג-הווי".

המתרגלת הצעירה אמרה לו: "כיוון שאתה יכול להיכנס למינג-הווי, אתה צריך להמשיך לקרוא אותו". הוא אמר שהוא מסכים עם חלק ממה שכתוב, אבל יש לו גם קצת הסתייגויות. שאלתי אותו על מה הוא כן מסכים והוא ענה: "אני מסכים עם אמת-חמלה-סובלנות". אמרתי לו: "פירושו של דבר שהטבע המקורי הנדיב שלך לא השתנה. אם כך, מדוע אתה עדיין משתתף ברדיפת מתרגלי פאלון גונג?" הוא ענה: "המק"ס הורתה לי לעשות זאת. אין לי כל קשר לכך. כשוטרים אנחנו פשוט מבצעים הוראות".

המתרגלת סיפרה לו סיפור. בעבר, תליין אחד הרג מטפחים רבים בשל סירובם לוותר על אמונתם. כשרצח 500, ראשו נכרת ו-500 המטפחים חזרו לחיים. גם התליין האמין שהוא לא הרג את המטפחים מתוך רצון אלא רק מילא את הוראות המלך. אבל הוא ידע שאלה שהוא הורג היו מטפחים, ובכל זאת בחר להרוג אותם. זה בדיוק שווה ערך להסכמה עם מדיניות הרדיפה של המלך. הלקח המוסרי הוא שכל אחד ייחשב אחראי על התנהגותו ויהיה עליו לשלם על פשעיו.

הסיפור נגע לליבו של מפקד המשטרה וזה אכן יישב את אי ההבנה שלו.

המתרגלת המשיכה ואמרה: "אף על פי שהפגישה בינינו נראית אולי אקראית, ייתכן שיש לנו יחסים קארמתיים. לא באנו לכאן רק כדי לשחרר את קרוב המשפחה שלנו. חשוב יותר הוא שאנחנו כאן כדי לייעץ לך לא להשתתף ברדיפה. אחרת אתה תחווה כל מיני אסונות על שצייָתַ למק"ס ברדיפת מתרגלים. האם אינך מאמין גם כן בבודהא? אולי היינו קרובי משפחה בחיים הקודמים? לכן עליי לומר לך את האמת כדי שלא תקבל גמול רע. אל תנהג עוד על-פי המק"ס. תפרוש ממנה במקום זאת. והפסק לרדוף את הפאלון גונג. אז יהיה לך עתיד בהיר".

הוא המשיך להנהן בכובד ראש ואמר לנו לשבת. שוטר נוסף נכנס למשרד שלו ושוחחנו גם איתו. הוא חייך ואמר שאביו מתרגל פאלון גונג גם כן. הוא סיפר לנו שהוא מסכים לגמרי עם מה שאמרנו. לבסוף, האווירה כולה הפכה נעימה והרמונית.

כשעזבנו, מפקד המשטרה אמר לנו בשקט, לאוזנינו בלבד: "זכרו שאתן צריכות ללכת למצוא את 'ג'אנג צ'ינג' (שם בדוי) מצוות ביטחון הפנים ולהביע בפניו את בקשתכן". מאוחר יותר ראינו שהוא אמר לנו את האמת ושג'אנג היה באמת איש המפתח האחראי.

3. חמלה ממיסה את האדישות של סגן מפקד המשטרה

סגן מפקד המשטרה "וואנג נאן" (שם בדוי) היה האחראי על הביצוע והפושע העיקרי שהיה מעורב במעצרו של בעלי. הלכתי למשרדו כל יום, מלוּוָה בשתי בנותיי, כדי להבהיר לו את האמת לגבי הפאלון גונג ולבקש את שחרורו של בעלי.

הוא סירב להקשיב לנו והורה לצוות האחזקה לגרש אותנו החוצה. לכן ניסינו לדבר עם צוות האחזקה שגילו כלפינו אהדה ולא השתמשו נגדנו בכוח, אלא רק ביקשו מאיתנו לצאת החוצה. ברגע שעזבנו את תחנת המשורה, וואנג נאן סגר ונעל את השער. היה ברור שהכוחות המרושעים ששלטו עליו פחדו מאוד.

יום אחד אני ובנותיי הבאנו קצת אוכל ומים וניגשנו שוב למשרדו. הוא ידע היטב שצוות האחזקה לא ירצה להוציא אותנו בכוח החוצה, כך שהוא עזב אותנו יושבות במשרדו. בתי הצעירה סיפרה לאחר מכן, שהיא גילתה אותו מתחבא במשרד סמוך, כך שהלכה לשוחח איתו. הוא ביקש ממנה לא ללכת אחריו. בתי אמרה לו: "שחרר את אבי אז לא אלך אחריך".

זמן קצר לאחר מכן הוא הלך לישיבה. בתי הצעירה ניגשה לחדר הישיבות ובפתח הדלת שמעה אותו אומר: "המקרה של מר X (שמו של בעלי) התפרסם בכלי התקשורת בחו"ל". (הוא התכוון לאתר מינג-הווי) מפקד המשטרה אמר לו: "שחרר אותו אם כך ואל תטריד את עצמך". וואנג נאן שאל: "אם אשחרר אותו, מה עלי לעשות עם ספרי הפאלון גונג שמצאנו?" המפקד אמר לו: "תארוז אותם לגניזה. שחרר אותו ותיפטר מכל אי הנוחות בכך".

כשחזר מחדר הישיבות, המשכנו לשוחח עם וואנג נאן על הפאלון גונג. כל שעשה היה לחזור על התעמולה של הממשל, כמו: "פאלון גונג הוא כת רעה" וכדומה. אמרתי לו: "לממשל יש רשימה של 14 כָּתות, אבל פאלון גונג לא נמצא בה". הוא הוציא ספר חוקים עבה והחל לדפדף בכל העמודים, אבל ללא הצלחה. אמרתי לו: "עליך ליטול אחריות על מה שאתה אומר. אף אחד מבין עורכי הדין והשופטים בכל המדינה לא יכולים למצוא זאת בחוק. כיצד אתה תוכל?"

הוא חדל לדפדף והתיישב, מזעיף פנים כלפינו. כשהוא רועד מכעס הוא גמגם: "זה..זה.. זה היה ג'יאנג דזה-מין שהורה על כך".

כשהתבוננתי בו חשבתי לעצמי: "כישות מורעלת, כמה מעורר רחמים ומגוחך הוא". שאלתי אותו מיהו ג'יאנג דזה-מין והוא מלמל: "המנהיג לשעבר של המדינה". הסברתי לו: "הוא הפושע ברדיפה נגד הפאלון גונג. כשהוא רודף את הפאלון גונג הוא למעשה רודף אתכם. בכל העולם כולו תובעים אותו לדין. הוא רוצה לערב את כולכם ברדיפה, כדי שגם אתם תישאו באחריות לכך. מדיניות הרדיפה עומדת להסתיים. האם חשבת אי פעם כיצד זה יסתיים לגביך?"

הוא מלמל שוב: "קרוב לוודאי שאקבל עונש מוות". אמרתי לו: "אם יאשימו אותך במעורבות ברדיפה, מה יקרה לאשתך ולילדיך?" הוא ענה שגם עליהם ייגזר עונש מוות. כשהבטתי בו ושמעתי מה הוא אמר, לא יכולתי שלא לחוש צער עבורו ודמעות נקוו בעיניי. אמרתי לו: "הבט כעת בי ובנותיי וחשוב מה יקרה לאשתך ולילדיך בלעדיך". כשדמעות זולגות על לחיי המשכתי: "אנו המתרגלים נדיבי לב. איננו רוצים לראות אותך מסיים את חייך בצורה רעה. אנו מקווים שתיהנה משקט ואושר ומעתיד בהיר. זוהי הסיבה מדוע אנו ממשיכים לחלק חומרי פאלון גונג לכל אחד ואחד, ולך בכלל זה".

הוא שתק קמעה ואמר: "עלייך למצוא את ג'אנג צ'ינג מצוות ביטחון הפנים. הוא יכול בשיחת טלפון בלבד להורות לי לשחרר את בעלך". התברר שאמר את האמת.

4. החמלה נגעה לליבו של מפקד בביטחון הפנים

בהתחלה הלכתי לצוות ביטחון הפנים כדי לשחרר את בעלי. הם כל הזמן המשיכו להכחיש שיש להם סמכות במקרה ושלחו אותי חזרה לתחנת המשטרה. שוחחתי עם אנשי הביטחון בכניסה על הפאלון גונג. כך שכשאני ובתי ניגשנו לשם שוב כדי לחפש את המפקד ג'אנג צ'ינג, הם התירו לנו להיכנס.

ג'אנג צ'ינג אמר לי שבעלי הדפיס חרוזי-שירה לשנה החדשה ותמונות חגיגיות. אמרתי לו: "ראיתי אותם בתחנת המשטרה. מטרתם היא ללמד אנשים להעלות את הסטנדרטים המוסריים שלהם ולהיות נדיבים לאחרים, ולומר לאנשים שפאלון דאפא הוא טוב. כל זה חלק מהתרבות הסינית המסורתית. כיצד זה הפך לבלתי חוקי כעת? אם את המסרים האלה לשנה החדשה אסור לפרסם, האם אתם רוצים שאנשים יחגגו דברים כמו גניבה, סחיטה וזנות?" הוא נראה משועשע וצחק ואמר: "מי רוצה דברים כאלה?"

אמרתי לו: "אתם השוטרים, אינכם מאפשרים לאנשים להיות נדיבי לב וטובים. בעבר, בעלי היה מהיר חימה, שתה והתקוטט כל הזמן. הוא הסתובב בחוץ ולא חזר הביתה. אחרי שהחל לתרגל פאלון גונג הוא הפך לבעל טוב ואב נהדר. אמור לי אתה אם פאלון גונג הוא טוב או לא". גם בנותיי סיפרו לו על השינויים החיוביים הכבירים אצל בעלי. ג'אנג שאל בפליאה: "האם באמת היה כך בעבר? אי אפשר לדמיין זאת מהתנהגותו כיום".

המשכתי ואמרתי: "אני באמת לא מבינה. מדוע מתייחסים בדרך כזאת לאנשים טובים? האין זה רק משום שג'יאנג דזה-מין הורה על כך? הוא עשה זאת מתוך התשוקה הבלתי נלאית שלו לכוח. הוא מזיק לכם כשהוא עושה זאת. חייך בסכנה חמורה".

הוא השיב, שהוא לא זה שקובע את המדיניות. אמרתי לו שהוא יכול לקבוע את המדיניות, וסיפרתי לו שהצוות בתחנת המשטרה אמר לי שהם יוכלו לשחרר את בעלי בשיחת טלפון אחת. "הם אלה שאמרו לי לבוא לכאן ולמצוא אותך. אחרת איך אני יודעת את שמך?" הוא נראה משוכנע והרים את שפופרת הטלפון, אך החזיר אותה מיד למקומה.

לחצתי ואמרתי: "אנשים טובים נעצרים רק בשל תרגול בפאלון גונג. חשוב על כך, האם זה בסדר או לא? הוא הורה לנו לחזור אחרי ראש השנה כדי לשמוע את החלטתו.

ביום הראשון לעסקים אחרי ראש השנה, ניגשתי שוב לצוות ביטחון הפנים. בנותיי היו צריכות ללכת לעבוד ולא התלוו אלי. כשהגעתי לשם, חשבתי על בעלי העצור ועל אותם שוטרים שהאמת לא הייתה ברורה להם ולכן נותרו אדישים. לא יכולתי לעצור את הדמעות. אנשי הביטחון בכניסה גילו כלפיי אהדה רבה ואפשרו לי להיכנס.

כשהגעתי למשרדו של ג'אנג צ'ינג, ראיתי אותו עומד שם, בירכתי אותו לשלום והתעניינתי איך עבר אצלו החג. הייתי לבושה מעיל עבה והיו לי הרבה שערות לבנות. הוא הופתע ואמר: "גברתי, איך זה שאת נראית מבוגרת הרבה יותר אחרי כמה ימים ספורים בלבד? עליך לשמור על בריאותך ולא לקחת ללב. אם תתמוטטי, את תדאיגי את בעלך בכלא". אמרתי לו: "בעלי הוא אדם טוב והוא כלוא על לא עוול בכפו. כיצד אוכל שלא לדאוג ולא להיות תחת לחץ אדיר? מה עומד לקרות לבעלי?" הוא המשיך לנקוט עדיין בגישה בירוקרטית ואמר: "המקרה הזה שונה לחלוטין ממקרים פליליים אחרים שהם אלימים ועומדים בפני אפשרות של גזר דין מוות. אבל בכל זאת המקרה שלו עדיין רציני מאוד".

אמרתי לו: "מדוע זה רציני? כבר אמרתי לך שחרוזי השירה והתמונות שהוא הדפיס מבוססים כולם על התרבות הסינית המסורתית. זה אינו פשע הראוי למאסר. כבני אדם הגונים וישרים עלינו לנהוג על-פי מצפוננו. תרגול בפאלון גונג הוא טוב בשבילנו ובשביל משפחותינו. האם לא ראית את בנותיי? הוא הסכים ואמר: "אכן, הן מתנהגות יפה כל כך, מנומסות מאוד ובעלות הליכות נאות, שלא כמו הילדים הרעים שרואים כיום".

אמרתי לו שחינכתי את ילדיי על-פי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות. הן אינן רבות אף פעם על מקום ישיבה באוטובוס ותמיד מוותרות על מקום מושבן למבוגרים. מתרגלים תמיד מתייחסים לאחרים בכבוד ומשתדלים להתחשב בזולת. אנו זוכרים תמיד שלהיות נחמדים לאחרים זה למעשה להיות נחמדים לעצמנו".

להפתעתי, הוא קפץ פתאום מכיסאו ונראה שהואר לכך ואמר: "אני מסכים כל כך עם מה שרק אמרת כרגע. להיות נחמד עם אחרים זה להיות נחמד עם עצמנו. אתן לך כל עזרה כל עוד אני יכול".

הוא קם וליווה אותי כל הדרך החוצה ואמר לי: "את צריכה להרגיש טוב ולהמשיך עם חייך. אני אעשה כמיטבי לעזור לך".

שבוע לאחר מכן, כשפניתי ביחד עם בתי הגדולה למשרד התביעה לבדוק מה קורה עם התיק של בעלי, אמרו לנו שאנחנו לא צריכות לבוא שוב מפני שהחזירו את התיק לתחנת המשטרה המקומית. למחרת בבוקר קיבלתי צלצול טלפון מתחנת המשטרה ונאמר לי שאני יכולה להגיע לאסוף את בעלי.

5. תיאום ושיתוף פעולה הם כוח עוצמתי

בתהליך הזה של הצלת בעלי הגעתי לתובנות רבות ערך.

ראשית, לימוד הפא הוא חשוב. בכל בוקר הלכנו לרשויות לבקש לשחרר את בעלי. אחר הצהריים ישבנו ללמוד את הפא בקבוצת לימוד הפא. הרגשתי כאילו שאף פעם זה לא מספיק, לא משנה כמה למדנו את הפא. ברגע שלמדתי את הפא, דברים רבים נפתרו במהירות. בעבר לא היה לי מושג כלשהו מה לומר לשוטרים. עשיתי הכנות רבות בלילה שלפני, אבל למחרת בבוקר נראה שהכול השתנה והפך על פיו את כל ההכנות שלי. מאוחר יותר למדתי לא להתכונן כל כך הרבה במחשבה שלי. במקום זאת, למדתי את הפא היטב והחכמה שלי פשוט זרמה בהמשכיות.

שנית, שיתוף הפעולה בין מתרגלים היא באמת עוצמתית מאוד. במהלך החודש הארוך של הפעילות להצלת בעלי, המתרגלים המשיכו לשלוח מחשבות נכונות, ובכלל זה היו פגישות לדיונים קצרים ונאספו מראש ובזמן תמונות ומספרי טלפון של השוטרים המעורבים כדי שנוכל לפרסם את המידע באתר מינג-הווי. מתרגלים מקומיים אחרים המשיכו במאמציהם לתלות מידע רלוונטי במקומות ציבוריים ולשלוח מסרונים לאנשים לגבי המקרה. מתרגלים בחו"ל גם הם צלצלו לרשויות המקומיות, כדי להפעיל עוד לחץ. אין פלא שמפקד המשטרה אמר לנו: "כשאחד מהמתרגלים שלכם נעצר, הטלפונים שלנו לא מפסיקים לצלצל".

יום אחד אחרי שהלכתי לתחנת המשטרה, אחד המתרגלים, מאלה ששלחו מחשבות נכונות בחוץ, ראה מישהי שנראתה כמוני יוצאת ונכנסת לרכב משטרתי. הם חשבו שלוקחים אותי למרכז מעצרים לבקר את בעלי, כך שכולם עזבו את המקום והלכו לשם כדי לשלוח מחשבות נכונות בקרבת מקום לבעלי. באותו זמן הייתי בתחנת המשטרה והתחלתי להרגיש קור בכל גופי. רק לאחר מכן גיליתי מדוע.

כשלושה שבועות לאחר שפרויקט ההצלה החל, איבדתי תקווה. מתרגלים אחרים ישבו אתי ללמוד את הפא ולשתף התנסויות. מישהי אמרה לי: :המאסטר אמר לנו":

"ככל שהדברים נראים יותר חסרי תקווה, ייתכן שהתקווה היא ממש מול עיניכם." ("מהו תלמיד דאפא" ניו יורק 2011)

שיקמתי את המחשבות הנכונות שלי ואמרתי לעצמי: "עליי לשמור על אמונה איתנה במאסטר ובפא. המאסטר מתכנן את הנתיב שלי. מה שנותר לי הוא רק להמשיך ולצעוד קדימה".

לילה אחד חלמתי חלום שבו ניקיתי את הזכוכית של סולם בבית. ראיתי את בעלי ושאלתי אותו מיהו. הוא ענה שהוא יו הואן (למרות שזה שמה של נערה, משמעות ההיגוי היא: "אני רוצה ללכת הביתה") ידעתי שהמאסטר משגיח עליי ומעודד אותי כל הזמן. במשך כל התהליך המשכתי לנקות את עצמי משאריות של מושגים אנושיים ומהחזקות. התוצאה הייתה הטובה ביותר וזה התאפשר רק כאשר לא הייתה לי עוד החזקה לתוצאה עצמה. למדתי שבעזרת האמונה החזקה שלי במאסטר ובפא הדברים יכולים כנראה להתהפך לדברים טובים.

מלבד ההבנות שלי המוזכרות לעיל, סילקתי גם את הצ'ינג שלי כלפי בעלי. ביום שנודע לי שהוא נעצר, לא יכולתי לישון כל הלילה משום שלבי ומחשבתי היו מבולבלים כל כך ממעצרו. זה היה הביטוי של ההחזקה שלי כלפיו. לאחר מכן הדרישה לשחרר אותו הפכה לפעילות להצלת עוד אנשים, ובכללם השוטרים. ככל שעוד ועוד אנשים ניצלו, שחררתי את הצ'ינג שלי ופיתחתי חמלה. בעבר, בעלי היה החזקה עבורי. היום הוא מתרגל עמית.

עליי לטפח עצמי טוב יותר ולהציל עוד אנשים.

תודה רבה לך מאסטר. תודה לכם מתרגלים עמיתים.