טיפוח יכול להיות מקור לשמחה כשנפטרים ממושגים אנושיים

(Minghui.org)

מתרגלי פאלון דאפא לא צריכים לרדוף אחר דברים ארציים או להיות מוטרדים מרגשות והרגשות של אנשים רגילים, כי מאז שקבלנו את הפא אנחנו כבר לא ישויות של שלושת העולמות.

המאסטר אמר:

"מה שאתם צריכים להשיג הוא הבהרת העובדות והצלת ישויות חיות. אין שום דבר אחר בשבילכם להשיג. אין שום דבר אחר בעולם הזה שאתם צריכים להשיג." (הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק ב-2015)

חשתי לחץ רב כשקראתי את זה, אך למעשה זה היה בגלל המושגים האנושיים שלי. הייתי לחוץ, אז הלכתי לנוח במיטה. הבנתי שזה מוטעה, אז שלחתי מחשבות נכונות כדי לסלק את הרגשנות שלי ואת ההחזקה לנוחות. מתרגלי דאפא צריכים להיות חומלים ובעלי מחשבות נכונות, לא בעלי רגש אנושי או שאיפה למצוא דברים חדשים. הלחץ שבמחשבתי החל להתפוגג.

תמיד חשבתי שעלינו לאמת את היופי של הדאפא עם מחשבה פתוחה ובהירה. מצב מחשבה טוב בחיי היום יום הוא הבסיס להליכה חלקה במסע בנתיב הטיפוח שלנו, ובהצעת הצלה לישויות החיות.

עכשיו אני נהנה ללמוד את הפא ולתרגל את התרגילים. קריאה היא תחביב שפיתחתי בצעירותי. מאז שהתחלתי לטפח בדאפא, מטרת הקריאה שלי השתנתה מסיפוק הסקרנות שלי, ללימוד מהנה ברוגע ובטבעיות של משמעות החיים האמיתית. ככל שאני לומד יותר את הפא, כך אני נהנה ממנו יותר.

לפני שהפכתי למתרגל הייתי פרפקציוניסט חסר סבלנות. נהגתי לחשוב שהחיים הם מלאי כאב וחסרי תקווה. הדאפא הוא שנתן לי הרגשה נהדרת ותחושת ביטחון. ברגע שאני מתיישב ברגליים מוצלבות מתעוררת בלבי תחושה קדושה וחגיגית. כשאני מתחיל לחוש כאב ברגליי, אני מזכיר לעצמי שאני מתרגל פאלון דאפא. אני מסרב לוותר, ולבסוף אני מגיע למצב של שקט ושלווה. בכל פעם שאני חש חוסר נוחות אני מתחיל לעשות מדיטציה. אחרי שאני מסלק את כל ההחזקות שבמחשבתי, השלווה היא כבירה. בשבילי לשבת במדיטציה זה כמו לנוח במרחב ריק.

כששלחתי מחשבות נכונות כדי לחסל את הכוחות הישנים, בהתחלה לא הבנתי את החשיבות של שליחת המחשבות. זה גרם לי לכמה הפסדים בהצעת הצלה ליצורים חיים. אך זה אחד משלושת הדברים שהמאסטר מבקש מאתנו לעשות. ברגע שהבנתי את החשיבות של שליחת מחשבות נכונות ארבע פעמים ביום זה הפך להרגל.

בכל פעם שנתקלתי בקשיים ולא הייתי בטוח מה לעשות, או כשסבלתי מקושי פיזי, שלחתי מחשבות נכונות. זה הביא לשיפור משמעותי. תשוקות, החזקות, וקארמת מחשבה אינן החלק האמיתי שבי. הסיבה שאני חש אותן היא בגלל שהן קיימות בממד אחר. כשאני מסלק אותן באמצעות מחשבות נכונות, אני מרגיש קליל ובנוח.

שליחת מחשבות נכונות גם מחזקת את הביטחון העצמי שלי ובוחנת את הריכוז שלי. מחשבתי יכולה לסטות בקלות אם איני מרוכז מספיק. ככל שאני משתמש יותר במחשבות הנכונות, כך הן חזקות יותר. לכבוש את הרוע עם מחשבות נכונות זו השמחה של מטפח!

המאסטר סיפר לנו על החשיבות של:

"...לטפח כל הזמן כאילו רק התחלת לטפח," (לימוד הפא בוועידת הפא הבין-לאומית של 2009 בניו-יורק רבתי).

אני חושב שמצב ה"כאילו רק התחלת לטפח" מתייחס למצב הטוב ביותר.

לפא יש הבנות שונות ברמות השונות. אם איננו יכולים להגיע למצב הטוב ביותר שלנו, אז המחשבה שלנו בטח נמצאת במקום אחר ולא בפא, ולא השגנו הבנה עמוקה יותר של הפא. כשאנו באמת תופסים את משמעות הדאפא לעומק, לא נתייחס למאסטר ולפא עם מושגים אנושיים.

כל עוד נמשיך ללמוד את הפא, אנו ספוגים באנרגיה של החוכמה ללא גבול של המאסטר. כמה בר מזל הוא מי שהופך להיות מתרגל פאלון דאפא! אלוהויות ביקום מתפעלות מאתנו. אני מקווה שעמיתיי המתרגלים ימצאו אושר בלימוד הפא, יהפכו למטפחים בעלי חוכמה גדולה, ויראו את משמעות החיים האמיתית והערך של הפא.

ברגע שהמתרגל מגלה את האושר הזה, הוא או היא מצאו אושר אמיתי! אף אחד לא מעז להציק למתרגל שמחשבתו נמצאת בפא, שיכול לחסל את הכוחות הישנים עם יכולותיו, ושמטפח את עצמו ביציבות ובנחישות בלתי מעורערת.

יש מתרגלים שמייחסים הצלת אנשים לאושר אמיתי. זהו גם אושר בתחום האי אנוכיות. בהבנה שלי הצלת אנשים היא השאיפה שלנו. עלינו למקד את הלב שלנו בזה, אך ללא החזקה לתוצאות. כל הצלחה היא התגשמות הכוח של המאסטר והדאפא. כל כישלון מציין שעלינו להשתפר.

בעבר, אחרי שדיברתי עם מישהו על הדאפא ועל הרדיפה, הייתה לי החזקה לתוצאה. רציתי שהם יפרשו מחברותם במפלגה הקומוניסטית הסינית. אנשים שהוטעו על ידי התעמולה שלה התנגדו למאמציי לנסות לעזור להם לפרוש מהמפלגה. לאחר שסילקתי את ההחזקה שלי לקבלת תוצאות, אנשים חשים בטוב לבי דרך ההתנהגות הרגועה והרציונלית שלי, ואז הם מקשיבים לי ברצון.

מאמצי הבהרת האמת שלנו, שליחת המחשבות הנכונות, ועומק המדיטציה משקפים את רמות הטיפוח שלנו. הבסיס לכל אלו הוא לימוד טוב של הפא. כך אנו מגלים את מעמקי החיים והיקום, ואת שמחת הטיפוח.

מטפח אמיתי צריך להיות שמח ורחב אופקים, כי הפא של היקום יצר מוטיבציה ושמחה עבור כל היצורים בכל הרמות. כשאנו מרגישים שהחיים קשים ומכאיבים, זה בגלל שאנו תקועים בין הערכים של האלוהויות והאנוש. במילים אחרות, אנו רוצים את היתרונות של האלוהויות, אך לא מוותרים על היתרונות של האנוש. התנדנדות בין שני מערכות הערכים האלו גורמת למאבק פנימי ולייסורים.

למתרגלים יש ערכים שונים מאלו של אנשים רגילים. כפי שאני רואה את זה, יש שלושה סוגים של יחסים: הנדר שלנו לעזור למאסטר לתקן את הפא, שיתוף הפעולה שלנו עם מתרגלים עמיתים, והצעת ההצלה שלנו ליצורים החיים. כל שלושת סוגי היחסים צריכים להיות מנוהלים היטב. התנדבנו לעזור למאסטר לתקן את הפא. אנחנו לא יכולים להתלונן בפני המאסטר אם אנו נכשלים לטפח את עצמנו ביציבות וגורמים להפסדים.

כל הפערים בין המתרגלים צריכים להתמוסס במהירות למען שיתוף פעולה מוצלח ארוך טווח. בין אם אנשים רגילים מבינים אותנו או לא, זו השליחות שלנו להציע להם הצלה. כשאנו ממש מבינים את שלושת סוגי היחסים האלו, נוכל לראות את מהות הבעיות כשהן מופיעות, ונתמודד איתן עם מחשבה בהירה וברציונליות. האושר שלנו יופיע כשהחוכמה שלנו גדלה!

זו הבנתי המוגבלת. אנא הצביעו על כל מה שאינו הולם.