שנה לתחילת גל התלונות שהוגשו לבית המשפט העליון בסין נגד ג'יאנג דזה-מין

בתחילת מאי 2015 יישם בית המשפט העממי העליון בסין ״רפורמה במערכת הרישום״, לפיה יש לרשום כל תביעה פלילית עם הגיעה לבית המשפט.

נכון לסוף 2015, יותר מ-200,000 מתרגלי פאלון גונג הגישו תלונות פליליות לבית המשפט הגבוה ביותר של סין. כל התביעות הן נגד ג'יאנג דזה-מין – יו"ר המפלגה הקומוניסטית הסינית לשעבר אשר אכף את רצונו האישי על מנגנוני הממשלה לפתוח בדיכוי ורדיפה של הפאלון גונג ביולי 1999.

פאלון גונג, (הידוע גם כ"פאלון דאפא") הוא שיטה לטיפוח עצמי המבוססת על העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות.

בקשות התביעה שהוגשו מאשימות את ג׳יאנג בהפרה של החוקה הסינית, של החוק הפלילי הסיני, של האמנה נגד עינויים, האמנה נגד רצח עם, והחוק הבין-לאומי. המתלוננים מטילים על ג׳יאנג את האחריות לביצוע הפשעים הבאים: עינויים, רצח, הריגה מחוץ לחוק, קצירת איברים, אונס ואלימות מינית, עבדות, מאסר ומעצר בלתי חוקי, שחיתות, רדיפה, גניבה והרס של רכוש.

מאז תחילת הרדיפה ב-1999, אין ספור מתרגלים נעצרו, עונו ואף נרצחו על כך שסירבו לוותר על אמונתם. ג'יאנג גם הורה להרוג את מתרגלי הפאלון גונג שהיו אסירי מצפון העצורים בשל אמונתם כדי לקצור מהם את איבריהם, פשע שבו מילא הצבא תפקיד מכריע בהיותו בעל גישה למערכת מחנות העבודה בכפייה ובתי הסוהר.

מסע הרדיפה הזה, המתאים בהגדרתו המשפטית לביצוע רצח עם ופשעים אחרים כנגד האנושות, בוצע על פי הוראותיו, ותחת פיקוחו ותכנונו האישי, שמטרתו הכחדה מוחלטת של הפאלון גונג. מאמציהם של העינויים נגד מתרגלי הפאלון גונג הם עדיין נפוצים ושיטתיים. דיווחים על התעללות, כולל צילומים ועדויות מיד ראשונה, ממשיכים להגיע על בסיס יומיומי. העינויים משמשים בעיקר כדי להוציא וידויים כוזבים וכדי להשיג מידע על מקום המצאם ופעילותם של מתרגלים אחרים.

למעשה כל מתרגלי הפאלון גונג אשר הוחזקו במעצר או מאסר, חוו עינויים.

העינויים כוללים מכות, שימוש באלות חשמליות, תליה הפוך בתנוחות היוצרות מתח, שבירת איברים, מניעת שינה, האכלה בכוח, הזרקת חומרים פסיכיאטרים, ניסויים רפואיים, עיקור בכוח, קצירת איברים, אונס והתעללות מינית, והשפלה. חומרת העינויים אינה נתונה בספק - על פי דיווחים של גורמים רבים, כולל אמנסטי, ״משמר זכויות האדם, והדו״חות של משרד המדינה האמריקני. עורך הדין הסיני לזכויות אדם, גאו ג׳י-שנג, אשר נמצא כיום גם הוא במאסר עקב פעילותו, ראיין עשרות מתרגלים ששוחררו ממאסר, ודיווח שכולם סבלו מעינויים והתעללויות במאסר. הוא ציין כי זועזע במיוחד מההתעללות המינית שעברו כל המרואיינים.

נחישות המתרגלים להגיש את התלונות זוכה לתמיכה בסין ובכל העולם

המתלוננים להביא את ג׳יאנג לדין קיבלו תמיכה רחבה מאנשים בתוך ומחוץ לסין, החל באזרחים מן השורה ועד מומחים למשפטים, וכן מארגונים לא-ממשלתיים ועד למנהיגי מדינות.

על אף שחלק מהמתרגלים נחקרו ואפילו ספגו איומים במעצר בעקבות הגשת תביעותיהם נגד ג׳יאנג, הם נשארים נחושים לגרום לג׳יאנג לשאת באחריות על פשעיו נגד האנושות.

ב-13 באפריל 2016 פורסם: דו"ח זכויות אדם של מחלקת המדינה של ארה"ב לשנת 2015 : דיכוי וכפייה התגברו בסין באופן ניכר

Human Rights Law Foundation – נתונים על הרדיפה

ארגון Human Rights Law Foundation מציין בדוחותיו כי ג׳יאנג דזה-מין הוא האחראי ל״דו-ג׳נג״ (מונח סיני המתאר רדיפה פוליטית אלימה כנגד ״אויבי המשטר״ - שיטה הנהוגה על ידי המפלגה הקומוניסטית מאז הקמתה) כנגד מתרגלי הפאלון גונג בסין.

דוחות הארגון מציינים כי השימוש הנפוץ בעינויים נגד מאמיני פאלון גונג הוא הפרה ישירה של מספר חוקים סיניים ובינלאומיים. סעיף 43 לחוק אוסר איסוף ראיות או הוצאת הודאות תחת עינויים או איומים, פיתויים או הונאה. כמו כן, העינויים הם גם בניגוד לסעיף 247 לחוק הפלילי ולאמנה נגד עינויים שסין חתומה עליה מ-1988.

העינויים נגד מתרגלי פאלון גונג הם בניגוד לחוק הסיני, אך הם עומדים בקו אחד עם האופן שבו כוחות הביטחון בסין נוהגים לטפל בקבוצות המוצגות כאויבים אידאולוגים של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק״ס). ניתן לראות את הצידוקים האידאולוגים והרטוריקה שששימשו את כל שכבות המק״ס לעודד שימוש בעינויים נגד כל מאמיני הפאלון גונג, בעקבות הוראותיו של ג׳יאנג. מכיון שהמפלגה היא מעל לחוק בסין, האיסורים על עינויים לא מגבילים את התנהגותם של כוחות הביטחון נגד הפאלון גונג, או אסירי מצפון אחרים בסין.

Human Rights Law Foundation אסף נתונים לאורך השנים. באחד מדוחותיו צוין כי מאז 1999, נמסרו מעל 70,000 דיווחים על עינויים והתעללות במתרגלי פאלון גונג בכלא הסיני; במעקב שנעשה מאז 2009 אחרי מתרגלים ששוחררו מהכלא, כולם דיווחו על עינויים;

בדיווחים מתוך סין לאתר מינג-הווי ננקבו שמותיהם של 1,680 מתרגלים שעונו במשך שנת 2010, מה שמוביל להערכה שלכל הפחות 7,000 או 8,000 מתרגלים עונו בין השנים 2009 ל-2013.

לנוכח הקושי בהעברת דיווחים מתוך סין תחת הצנזורה הקפדנית, יש להניח שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה, ומגיעים לכמה מליונים.

ממצאים אלה עולי בקנה אחד עם דיווחים ממשקיפי זכויות אדם ומהשליחי המיוחדים של האו״ם לנושא עינויים. שליח האו״ם המיוחד נגד עינויים, דיווח ב-2005 כי 66% מהתלונות על עינויים בסין היו של מתרגלי פאלון גונג.

תביעות נגד ג'יאנג דזה-מין שהוגשו במדינות אחרות

עורכי דין רבים לזכויות אדם הגישו תביעות פליליות ואזרחיות נגד ג'יאנג במקומות כמו בלגיה, ספרד, טייוואן, גרמניה, דרום קוריאה, קנדה, יוון, אוסטרליה, ניו זילנד, בוליביה, צ'ילה, הולנד, פרו, יפן, שוודיה, ארגנטינה והונג קונג. תלונות וקריאות הוגשו גם לאו"ם, לבית המשפט לזכויות אדם של הפרלמנט האירופי, ולבית הדין לפשעים בין-לאומיים.

במספר מקרים הוגשו תביעות על ידי אזרחים סינים נגד מבצעי הרדיפה בבתי משפט בארה״ב, אשר התקבלו על ידי בתי המשפט. בשנת 2004 הוגשה אף תביעה נגד ג׳יאנג דזה-מין, אשר בסופו של דבר בוטלה עקב ״חסינות של ראש מדינה״. בית המשפט קבע כי ״ב-10 ביוני 1999 הנשיא ג׳יאנג ייסד, כחלק מהמנגנונים של המפלגה, את המשרד לפיקוח על הפאלון גונג. המשרד ידוע כמשרד 6/10, על שם התאריך של הקמתו. ביולי 1999 ג׳יאנג הוציא צו המוציא את הפאלון גונג אל מחוץ לחוק. בעקבות צו זה הופיעו מעצרים המוניים, עינוים, ״חינוך מחדש״ והריגה של חברים״.

למסקנות דומות הגיעו גם בתי משפט בספרד, ארגנטינה ו"הסנהדרין החדשה" בישראל.

עו"ד טרי מארש, המנהלת בפועל של Human Rights Law Foundation, אומרת כי "הסבל שפשעים אלה המיט על אלו המאמינים בפאלון גונג, על חבריהם, עמיתיהם לעבודה ומשפחותיהם בכל רחבי סין – כל תיאור לא יהיה מופרז מדי". היא אומרת כי "השימוש בקצירת איברים ממתרגלים של פאלון גונג בסין הוא עדיין רווח ושיטתי".

לקריאה נוספת:

מאמרים על הרדיפה בסין

מאמרים בנושא קצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג בסין בעודם חיים