ללכת בנתיב שתוכנן על ידי המאסטר

(Minghui.org)

התחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-1996. ב-1999 החלה המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) בקמפיין ארצי להשמיד את הפאלון גונג. מפחד להפוך למטרה, מסרתי לרשויות את כל ספרי הדאפא שלי, אבל עדיין נרדפתי פעמים רבות.

בין השנים 1999 עד 2010 גזרו עלי עונש מאסר בלתי חוקי של 4 שנים במחנה עבודה בכפייה, הייתי כלואה 3 פעמים ועצורה למשך חודש וחצי.

כפתו אותי בידיים, כבלו אותי ברגליים, האכילו אותי בכוח ובכפייה סמים בלתי ידועים, בודדו אותי בתא קטן, אילצו אותי לעמוד או לשבת במשך פרקי זמן ארוכים ועוד.

לאחר שנרדפתי באכזריות ושטפו את מוחי בצורה אינטנסיבית במשך עשר שנים, סבלתי טראומה פיזית ונפשית חמורה. אף על-פי שהייתי בריאה בעבר הפכתי חסרת חיים, איטית, מתקשה להגיב ושכחנית. לא יכולתי לטפל בעצמי.

המק"ס שיקרה כדי להסתיר את העובדות על הרדיפה והפיצה שמועות שמתרגלי פאלון דאפא אינם דואגים למשפחותיהם. הם הסיתו את בעלי נגדי ואיימו עליו שוב ושוב, עד שנאלץ להתגרש ממני.

בני, שפחד לסבול השלכות נוספות כתוצאה מהרדיפה, סירב לאפשר לי לגור איתו. הפכתי חסרת בית ולא הייתי מסוגלת לדאוג לעצמי. הזיכרון שלי נעשה כה גרוע שהיו לי קשיים למצוא את הדרך חזרה כשיצאתי לבדי החוצה. בסופו של דבר הלכתי לגור אצל אחותי הגדולה ונעזרתי גם באחותי הצעירה.

אחרי ששוחררתי ב-2010 נוכחתי לדעת ששבע שנות הרדיפה שסבלתי תוכננו על ידי הכוחות הישנים. הייתי נחושה בדעתי לא ללכת שוב לעולם בנתיב אותו תכננו הכוחות הישנים, אלא לצעוד על הנתיב הישר אותו תכנן עבורי המאסטר כדי להציל ישויות חיות ולטפח את עצמי.

בתוך הדאפא – חזרה לדרך הישרה

אחותי הגדולה שגם היא מתרגלת, טיפלה בי ועזרה לי רבות אחרי שחזרתי הביתה. היא למדה אתי ביחד את הפא. בתחילה לקח לי כמה שעות לקרוא עמוד אחד בלבד. מחשבותיי היו מפוזרות ולא יכולתי להתרכז. עיניי הבלתי יציבות וגרוני הניחר הסיחו מאוד את הדעת. התמדנו בקריאה כשאנו קוראות מילה אחר מילה, קטע אחר קטע. לא משנה כמה לאט התקדמתי או כמה עצומות היו ההפרעות, לא ויתרתי ולמדתי את הפא. גם תרגלתי יותר ויותר את התרגילים.

אחרי שנה של לימוד מרוכז, תרגול וקריאת מאמרי שיתוף התנסויות במינג-הווי, חזרה אליי הבהירות הנפשית.

קודם לכן הבחינו הכוחות הישנים לעתים קרובות כיצד אני מתלוננת במחשבתי על הרדיפה וכתוצאה מכך רדפו אותי במשך זמן רב. כדי שאהיה מסוגלת להציל ישויות חיות, הייתי נחושה ללמוד את הפא ולשפר את מצב מחשבתי. בכל זאת דאגתי, מפני שהיה קשה לי להפסיק להתלונן ולהבהיר בצורה ראויה את האמת מבלי שיצוצו תלונות.

לימוד פא לעומק חיזק את מחשבתי וגופי. השתמשתי בחלק מהכסף המועט שקיבלתי בגירושין, כדי למצוא לי מקום זמני לגור.

התחלתי להבהיר את העובדות לגבי הרדיפה פנים אל פנים. בתחילה, רק מעט אנשים היו מוכנים להקשיב, בעיקר בגלל שמחשבותיי לא עמדו בסטנדרט של מתרגל. לא ידעתי איך להגיע לעוד ועוד אנשים, ושיתפתי את דאגתי עם מתרגלים אחרים. החלטתי לשלוח מכתבי הבהרת אמת כדי להבהיר את העובדות לאנשים.

כשראיתי כמה עסוקים מתרגלים אחרים, רציתי גם אני להיות מעורבת בפרויקט להצלת אנשים. התחלתי ללמוד להכין חומרי הבהרת אמת בעזרתה של מתרגלת בעלת סובלנות רבה.

לא ידעתי איך להשתמש במחשב. עם תחושה חזקה של אחריות, כתבתי לעצמי הערות איך לתפעל מחשב צעד אחר צעד. אחרי שהתגברתי על מכשולים רבים, אני יכולה כיום לעבוד בצורה עצמאית ואפילו לעזור למתרגלים אחרים לפתור כמה בעיות טכניות. התהליך הזה אפשר לי להבין שעלינו להסתכל תמיד פנימה כדי לשפר את עצמנו בזמן שאנו עובדים על פרויקטים, משום שזהו לא רק תהליך של טיפוח, אלא גם תהליך של הצלת אנשים.

אני זוכרת פעם ששורות צהובות הופיעו שוב ושוב על מעטפות תקליטורי השן יון שהדפסתי. לא משנה כמה פעמים ניקיתי את המדפסת, השורות הצהובות המשיכו להופיע. שמעתי קול מדבר אלי ממד אחר: "את מסרת את הספרים", כלומר, שלא רוצים לאפשר לי לעשות את העבודה הזאת. עניתי: "כבר כתבתי הצהרת חרטה חגיגית כדי לשלול את מה שעשיתי, שלא היה בהתאם לפא. זהו רצונו של המאסטר להציל אנשים ולכך נועדו תקליטורי השן יון. אל תפריעו לי". המדפסת החלה לפעול שוב בצורה רגילה.

אפילו במהלך החום הרב של הקיץ המשכתי לעבוד על הפרויקט הזה. פעם המדפסת חדלה לפעול ולא יכולתי להשתמש בה. בזמן שניסיתי להבין מה לא בסדר, ביקש ממני בני לבוא לחתונה שלו. הייתי להוטה לייצר עוד חומרים, אבל החום הלוהט והעובדה שעלי לעמוד בפני בעיה נוספת במדפסת, הטרידו אותי ממש. הזכרתי לעצמי לא להתלונן ולהתחשב קודם כל בבני. כשחזרתי מהחתונה, החלה המדפסת לפעול בצורה מושלמת.

בעיות הדפסה המשיכו לצוץ. הצבעים על מעטפת התקליטור לא הודפסו כראוי. בזבזתי זמן רב להתאים את הצבעים על קובץ המעטפת של התקליטור ולקנות תקליטורים באיכות טובה יותר, אבל הכול היה לשווא. החלטתי פשוט להירגע ולתת לטבע לעשות את שלו. התחלתי לבחון את מחשבותיי.

ריכזתי את מאמציי להעתיק ולהדפיס תקליטורים ברוגע. עשיתי בדיקת איכות לכל תקליטור ותקליטור. בעשותי זאת הרגשתי תחושה חזקה של גואן-דינג מהראש עד לבהונות הרגליים. אחרי שכווננתי את מצב המחשבה שלי, מעטפת התקליטור הבא הודפסה בשלמות עם צבע מרבי. זה אכן נכון ש-

"הטיפוח תלוי באדם עצמו, הגונג תלוי במאסטר" (ג'ואן פאלון")

לילה אחד בחלומי, גילתי סדק עמוק בראשי. הרגשתי שהמאסטר הכניס משהו לסדק, החליק אותו וכך תיקן אותו. כשהתעוררתי די התרגשתי, כשאני חושבת שהמאסטר רב חסד כל כך, למרות הביצוע המאכזב שלי כמתרגלת. מילים אינן יכולות לתאר את הכרת התודה שלי. אני רק יכולה לעשות כמיטבי לטפח ביציבות ולשאוף להציל עוד ישויות חיות.

לפעמים בעת לימוד הפא, אני מאבדת את קולי ושוכחת היכן אני נמצאת. אני מרגישה גם משהו נלחץ על עיניי ומונע ממני לפקוח אותן. כדי לפורר את ההפרעות האלה, אני שולחת מחשבות נכונות חזקות ומקשיבה להרצאות המאסטר, צופה בהופעת השן יון, או צופה ב"תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית".

אני יודעת שהמאסטר נמצא לצדי, מגן עלי כל הזמן. המאסטר נותן לי גם רמזים בחלומות, כמו פעם כששמעתי: "טפחי את הדיבור, למדי את הפא".

אני חשה שהמאסטר תומך בי כל הזמן בדרך הטיפוח שלי ושאסור לי להרפות.

אני לא חושבת על כמה זמן נוסף זה ייקח, אני פשוט נחושה לטפח עד הסוף.

אנא ציינו כל דבר שאינו ראוי.