(Minghui.org)

אני מתרגל פאלון גונג בן 70. לא למדתי לימודים גבוהים. הייתי רוצה לשתף מה שראיתי לאחרונה בעין השלישית שלי: את הסבל רב עוצמה, הנתינה, הציפיות והתקווה של המאסטר שלנו. מטרתי בכך היא לעודד מתרגלים עמיתים להתייחס לפא כאל המאסטר ולטפח קדימה במרץ. הזמן שלנו באמת מוגבל.

לפני זמן קצר, בשעה שתרגלתי את התרגיל החמישי של המדיטציה, ראיתי בעין השלישית שלי את הדברים הבאים: המאסטר ישב בתנוחת לוטוס. על ראשו היה לחץ מכל הכוחות הישנים ומהקארמה של כל המתרגלים. נראה היה שהמאסטר סבל כאב גדול ורב. שמעתי קול האומר: "סיים זאת". והמאסטר ענה: "בואו ונחכה". בכיתי והרגשתי עצוב מאוד.

לאחרונה בזמן המדיטציה, שוב ראיתי משהו בעין השלישית שלי. המאסטר ישב בתנוחת לוטוס עם גוף עצום ודמעות על פניו. ראיתי זאת כילד זעיר היושב על רגלו של המאסטר. הבטתי למעלה על פניו של המאסטר כשאני רוצה למחות את הדמעות מעיניו. אבל גופי היה זעיר מכדי להגיע לפניו. גם אני בכיתי והרגשתי עצוב מאוד.

מכך הבנתי שמתרגלים רבים לא שיפרו עצמם מספיק בתוך הפא באמצעות טיפוח. הם לא עמדו בקריטריון שעליהם לעמוד בו. אבל הזמן הנותר מוגבל מאוד. מספר הישויות החיות שהצלנו רחוק מאוד ממה שהמאסטר רוצה. המאסטר ממתין בעצב.

לפני כמה ימים, ראיתי בזמן המדיטציה, שרצתי יד ביד עם מתרגל עמית. פתאום נראו מולנו שני סולמות ענקיים. כל אחד מאיתנו טיפס למעלה על סולם. בשעה שטיפסנו, הסולם של המתרגל העמית החל לרעוד (בחיים האמיתיים למתרגל הזה יש בעיות בנוגע לכיבוד המאסטר והפא והוא עמד בפני מבחני שין-שינג). אמרתי לו: "אל תפחד. החזק חזק בסולם. בוא נעלה לשמים ביחד".

כל שלב בסולם היה רמה שונה של השמים. עברנו דרך שכבות רבות של השמים. כשעמדנו להגיע לקצה, ראשי היה בשכבה האחת של השמיים בעוד רגליי בשכבה נמוכה יותר. דחפתי חזק ועברתי דרך השכבות. ראיתי שהמתרגל העמית נתקע בין שתי שכבות. משכתי אותו למעלה.

אחרי שעברנו את השכבה הזאת, ראיתי סצנה נוספת: ראיתי ספינה גדולה עומדת להפליג וקול אמר: "חכו". ראיתי דלתות נפתחות מאחור ובתוכן היו מתרגלים כלואים. ראיתי מתרגל זקן כותב משהו במכחול. שאלתי אותו מה הוא כותב והוא ענה: "תלמידי הדאפא עומדים לחזור למיקומים שלהם". שאלתי אותו אם יש קריטריון מסוים כדי לחזור והוא אמר: "התייחסו לפא כאל המורה. מתרגלים יחזרו למיקומים שלהם על-פי רמת השין-שינג שלהם".

עמיתיי המתרגלים, בבקשה אל תבגדו בהצלה רבת החסד של המאסטר שהחלה לפני מיליוני שנים. מהרו וטפחו במרץ קדימה. המאסטר מחכה לנו. אל תחמיצו את ההזדמנות הנדירה הזאת בהיסטוריה.

הערת עורך: זה מה שראה מתרגל קשיש בעין השלישית שלו. מתרגלים צריכים להתייחס לפא כאל המורה. לכל אחד ישנה תחושה שטון הדיבור של המאסטר בוועידת הפא בחוף המערבי ב-2015 ובהוראת הפא בניו יורק ב-2016 היה רציני מאוד. ייתכן שהמצב האמיתי חמור אף יותר.

יום אחר יום המאסטר סובל רבות למעננו. לכן, לאלה שאינם פועלים היטב, ניתנות עדיין הזדמנויות להגיע לרמה הנדרשת ולישויות חיות שעדיין לא הוצלו ניתנות עדיין הזדמנויות להינצל. אנו מקווים שמתרגלים עמיתים יוקירו את ההזדמנויות האלה. טיפוח הוא דבר רציני. אל תחמיצו שוב את ההזדמנות הזאת.