מתרגלת מדא-ליאן מספרת על ימים יקרים במחיצת המאסטר (חלק שני)

(Minghui.org)

לחלק הראשון

2. נסיעה עם המאסטר לעיר ג׳ינג-ג׳ואו

ענני גשם מתפזרים

גשם החל לרדת כאשר הגענו לכביש המוביל לג׳ינג-ג׳ואו. אמרתי למאסטר שיורד גשם והמאסטר אמר, ״האין זה טוב שיורד גשם באביב?״ אמרתי לו שגשם הוא טוב, אבל שקשה לנהוג בגשם. המאסטר חייך ואמר, ״אפריל הוא העונה הגשומה, אז בואו ונשאיר את הגשם מאחורינו.״

בסיום הדיון הקטן על הגשם הבחנתי שהעננים כבדים אפילו יותר, ונראה כאילו שהשמים והארץ מכוסים בשמיכה כהה ועבה. ברגע זה המאסטר החל לסובב את ידיו, ואני ידעתי שהוא מסובב את גלגל החוק.

במהרה הופיעו קרעים בשמיכה, וחלקים גדולים של עננים החלו להתפזר. ואז בהרף עין, הגשם פסק. יכולתי לראות את השמים הכחולים לפנינו למרות שהעננים מאחורינו היו עדיין כהים ועגמומיים. זה היה מדהים.

הנהג, שיכול היה לראות דברים בממדים אחרים, שאל את המאסטר מי הן האלוהויות שמדי פעם הופיעו בצדי הדרך. המאסטר אמר לנו שאלו היו השליטים של איזורים שונים. היו רבים מהם מכיון שהם האלוהויות בדרגה הנמוכה ביותר. להר גדול היה בדרך כלל שליט גדול, בעוד שלהר קטן יהיה שליט קטן, וכל אחד שייך לאזור שלו. הם הגיעו באותו יום כדי לברך את המאסטר. המאסטר אמר אז ששני דרקונים ליוו אותנו כל הדרך מהעיר דא-ליאן.

עצרנו בפונדק קטן לארוחת בוקר. התחיל שוב לרדת גשם, אבל המאסטר עמד ליד החלון וסובב שוב את גלגל החוק. הגשם פסק תוך פחות מעשר שניות.

המאסטר יודע את הדרך

כאשר הנהג יצא מהמכונית כדי לשאול את הדרך אל היעד שלנו, ראיתי שהמאסטר מצייר מפה באויר, ואז אומר, ״לנסוע ישר קדימה, לפנות ימינה, וזה אמור להיות כמה מאות מטרים במורד הרחוב.״ הנהג חזר ואמר לנו שיש לנסוע פשוט ישר. כששמעתי זאת, התחלתי לפקפק אם המאסטר צדק. כשהגענו לצומת, המאסטר אמר לנהג לפנות ימינה. לאחר כמה מאות מטרים, מצאנו את הבניין של אגודת הצ׳יגונג של ג׳ינג-ג׳ואו בקצה הרחוב.

יצירת קשר בדרכים מופלאות

שאלתי את המאסטר אם עליי להתקשר למתרגלת שהגיעה לשם לפנינו, כדי לבשר לה על הגעתנו, אבל המאסטר פשוט התעלם ממני. אז ראיתי את המתרגלת רצה לעבר המכונית. היא אמרה למאסטר, ״ראיתי אתכם עוזבים את דא-ליאן, אבל עצרתם בסביבות 10 בבוקר". אמרתי לה שאכן ב-10 עצרנו לארוחת בוקר.

"בדיוק אז ראיתי שאתם קרובים, אז אמרתי למתרגלים האחרים שהמאסטר הגיע. כשיצאתי, בדיוק נכנסתם לחנייה", אמרה.

לבסוף הבנתי שהמאסטר היה בקשר עם המתרגלת העמיתה הזו בדרכים מופלאות כלשהן. נדהמת אמרתי: ״לא פלא שהמאסטר התעלם ממני. היית בקשר עם המאסטר כל הדרך.״

דרקונים וישויות שמימיות

המאסטר הגיע לג׳ינג-ג׳ואו כדי להעביר את סדרת ההרצאות בת תשעת הימים. בזמן הפנוי בו לא התקיימו הרצאות, הלכנו להר בי-ג׳יאה, אתר תיירות ידוע בעיר ג׳ינג-ג׳ואו. המאסטר ומתרגלת ותיקה הסתכלו ממושכות על הבאר שליד הכניסה הראשית. הצטרפתי אליהם, אבל לא ראיתי דבר. המאסטר אמר למתרגלת הותיקה ללמד אותי איך לראות מה יש בתוך הבאר. המאסטר אמר לנו, ״הדרך המובילה אל הבאר היא דרקון ישֵן. הבאר היא העין שלו.״

המאסטר הלך קדימה לאחר שאמר זאת. המתרגלת הותיקה אמרה לי אז: ״הסתכלי, הדרקונה הפעוטה לבושה בוורוד והיא מושכת בבגדיו של המאסטר ומשחקת עם המאסטר עכשיו.״

היא אמרה לי להסתכל סביב ולראות שישויות שמימיות רבות עומדות ליד שפת האוקיינוס כדי להביע כבוד למאסטר, אבל פאלון גדול ירוק עוצר אותן מלהתקרב למאסטר יותר מדי.

הרגשתי רע שהעין השלישית שלי סגורה. יכולתי לראות רק שהאוקיינוס היה שקט מאוד וצלול. הרגשתי שאני לא תלמידה טובה, כי לא הצלחתי לראות דבר.

נסענו במעבורת כי הדרך נהרסה

הודיתי למתרגלת הותיקה על שלימדה אותי, והתנצלתי על כך שלא הצלחתי לראות דבר. לאחר שאמרתי זאת ראיתי לפתע שהר בי-ג׳יאה מואר ושהוא מוקף בטבעת בהירה.

המאסטר אמר לי, ״הדרך הזו נסללה כדי שאנשים יוכלו לחצות את האוקיינוס. אבל עכשיו אנשים יכולים לחצות את האוקיינוס רק בסירה. אנשים הרסו את הדרך.״

היה עלינו לקחת את המעבורת כדי להגיע לרגלי ההר. כשעלינו על המעבורת, האוקיינוס הרגוע החל פתאום לגעוש וגלים גדולים ניענעו את הסירה.

הנהג אמר, ״מאסטר, עמוד אתה באמצע ואני אעמוד בצד כי אני יודע לשחות.״ אבל המאסטר המשיך לנפנף בידו לכיוון המים. המתרגלת הותיקה אמרה לי שיש הרבה מאוד מהם בחוץ. לא הבנתי על מה היא מדברת.

הסתכלתי מבולבלת על המאסטר והוא אמר: "היא מתכוונת שהרבה יצורים חיים הופיעו כדי לראות אותי. הם מנפנפים בידיהם ורוקדים, וזו הסיבה שהגלים כל כך גדולים.״

הנהג אמר לי אז שהמעבורת לא התקדמה על המים. הוא ראה שהמים נחצו באמצע. הגלים הגבוהים כקירות נדחפו הצידה, והסירה שלנו התקדמה בעצם על פני הדרך.

בחברה המודרנית אין שום מקום נקי

כשהגענו לפסגת ההר, נכנסנו לתוך המקדש. ראיתי פסלי בודהא רבים. המתרגלת הוותיקה אמרה למאסטר: "ממש כאילו דחפו את הקיר, הם כולם נדחפו החוצה".

לא היה לי שום מושג על מה היא מדברת, ונראיתי אבודה. כדי להבהיר את הדברים, המאסטר אמר: "את מבולבלת? היא אומרת שהפא-שן שלי ניקה את את המקום. לאן שאני הולך הפא-שן שלי מנקה את המקום ההוא. בחברה המודרנית אין שום מקום נקי".

דמיון מדהים לפסל מלך הדרקונים

ראינו פסל של מלך הדרקונים.

״הפסל הזה נראה כמו מלך הדרקונים האמיתי. לצייר היתה ודאי התנסות מופלאה. פסל כזה הוא נדיר בחברה המודרנית", אמר המאסטר.

״אבוי, אנשים תמיד משתמשים במחשבה אנושית כדי להבין אלוהויות. לכן הם שמו גלימה אדומה על מלך הדרקונים והם מאמינים שהוא נראה טוב יותר. למעשה, למלך הדרקונים יש את הלבוש שלו. בגדים אנושיים הם כהים כי הם מלאים בהחזקות אנושיות שונות, וזה נראה מלוכלך ומגעיל בעיני אלוהויות.״

למחרת, כשהמאסטר נתן את ההרצאה שלו, נדחף לפתע שיכור לתוך אולם ההרצאות כשהוא צועק.

המאסטר הסביר לי מה קרה מאוחר יותר באותו ערב. ״נזיר ניסה להפריע להרצאה שלי. הוא ודאי יצא מדעתו". המתרגלת הותיקה הוסיפה, ״המאסטר נפנף בידו, וקול רעם הבריח אותו משם.״

יומיים לפני שחזרנו לדא-ליאן, הרגשתי עצובה כי ידעתי שאעזוב את המאסטר בקרוב. המאסטר אמר לי ללמוד היטב את הפא ולטפח בנחישות כדי להגיע לשלמות המלאה.

המשך יבוא...