לקחים שלמדתי מקונפליקט עם מתאם

(Minghui.org)

טיפוח הוא דבר מסובך. הייתי רוצה לציין שורה של קונפליקטים שהיו לי עם מתאם במהלך השנים האחרונות. עד לאחרונה לא הייתה לי הבנה ברורה של הדברים.

הצבה בתפקיד אחר

מאז 2007 אני מעורבת בקידום פרויקט ה"שן יון", ותמיד עבדתי על אותו פרויקט. נהניתי מאוד מהפרויקט הזה, מפני שכך יכולתי תמיד לראות את המאסטר.

הייתי נרגשת מאוד וראיתי בכך הזדמנות המתוכננת על ידי המאסטר. אולם, לעתים קרובות מצב הרוח שלי לא היה יציב, פעם למעלה ופעם למטה. הייתי ממש מאושרת כשיכולתי לראות את המאסטר, ומאוכזבת כשלא עלה הדבר בידי.

כשלא יכולתי לראותו, חשבתי שזה בגלל שאני או הצוות לא פועלים היטב.

למעשה, שקלתי דברים על בסיס ההחזקה שלי לרצון לראות את המאסטר.

אחרי שעברו מספר שנים, כשכל הלוגיסטיקה והתכנון היו מוכנים, המתאם המקומי אמר לי להפסיק לעבוד על הפרויקט המסוים שעבדתי עליו כל השנים, ונתן לי משימות אחרות. הסיכוי לראות את המאסטר נעלם.

כשחשבתי על דברים אחרים שהמתאם הזה עשה בעבר ושלא אהבתי, התלונות אצלי הפכו גרועות יותר.

בכל זאת ידעתי שזו מצוקה שעליי להתגבר עליה, ושעליי לפעול ללא תנאי על-פי המתאם הזה. לאט לאט הבנתי שהמשימות שלא אהבתי היו בכל זאת חשובות מאוד, כך שהחלטתי לפעול בצורה טובה יותר.

מבחן נוסף

במהלך מסע השן יון ב-2015, עקב סיבות בלתי צפויות, הוצבתי זמנית לפרויקט הישן שלי ויכולתי שוב לראות את המאסטר. זה עזר לי להכיר בעוד החזקות בתוכי והתחלתי להשתפר בתחומים אלה.

כשהגיע מסע השן יון של 2016, הורו לי לעשות שוב אותו דבר. הפעם, עם גישה רצינית וטהורה, התמקדתי לעשות דברים טוב יותר, ולא הייתה לי עוד ההחזקה אם אראה את המאסטר או לא.

כמו מתרגלים רבים אחרים, עבדתי קשה מאוד. כשהרגשתי עייפה ידעתי שעלי לתרגל לעתים קרובות יותר.

התחלתי להקציב זמן מסוים לתרגל את סדרת חמשת התרגילים לעתים קרובות יותר. כשתרגלתי את התרגיל החמישי, תרגיל המדיטציה בישיבה, בכיתי, מפני שיכולתי לחוש שהמאסטר כל הזמן סביבי.

מתרגלת נוספת שיתפה אתי שלא חשוב המרחק הפיזי בינינו לבין המאסטר, מה שחשוב הוא אם אנו פועלים היטב כתלמידי דאפא. אחרי הכול, המאסטר תמיד בסביבה לדאוג לנו.

ביום המחרת, אחת המתרגלות אמרה שלא אוכל הפעם לראות את המאסטר. שוב בכיתי, לא מתוך אכזבה, אלא מתחושת החמימות שאפפה אותי ומתוך תחושת אחריות.

הרגשתי כאילו חזרתי חזרה למלחמה עתיקה, בה תפקדתי כגנרל המוביל את הקרבות. הקיסר בטח בי מאוד מאוד ולכן הוא לא ראה צורך בביקור אישי.

במחשבתי אמרתי: "מאסטר, בבקשה אל תדאג לגבי זה. אני אטפל היטב באחריויות האלה הקשורות לשן יון". באותו זמן הייתה לי תחושה של קדושה ושל כוח אדיר.

המשימה הושגה

כמה ימים לאחר שמסע השן יון נגמר, המתאם קרא לי וביקש ממני לספר לו על המעורבות שלי בשן יון בשנתיים האחרונות. היו לי הרבה מחשבות לשתף, אבל לא ידעתי היכן להתחיל.

לפני שהצלחתי לומר משהו, המתאם הפסיק אותי ושאל: "מה דעתך שתובילי את הפרויקט הזה מעתה ואילך?"

הייתי מופתעת ולא יכולתי להאמין למשמע אוזניי. ממש לפני שנתיים אותו מתאם מנע ממני להשתתף בפעילויות הליבה וכתוצאה מכך הייתי מרוצה לעזור אפילו במשימות הקטנות. מדוע ניתנה לי לפתע אחריות חשובה כל כך?

כשהמשכנו לשוחח, הבנתי שזוהי המשימה שלי ושעליי לעשות אותה היטב. אמרתי למתאם: "אין כל בעיה. אתה יכול לסמוך עליי".במחשבתי ידעתי שזו גם הבטחה למאסטר.

כשהמשכתי ללמוד את הפא ולסקור את ההתנסויות שלי במהלך השנים האחרונות, הבנתי שלמעשה לא היה זה המתאם, אלא אלוהויות שמנעו ממני להשתתף בפרויקט הזה. כל הבעיות התעוררו בגלל ההחזקות שלי ובגלל הלב הלא טהור שלי.

ברגע שהשתפרתי, המצב שלי השתנה באופן טבעי.

חשיבות ההסתכלות פנימה

ייתכן שיתגלעו קונפליקטים רבים בין מתרגלים במהלך הטיפוח-תרגול, ואם נתייחס לדברים האלה עם מושגים אנושיים, יהיה קשה מאוד להתגבר עליהם.

אבל אם נתייחס לעצמנו כאל תלמידי דאפא ותמיד נחשוב כיצד להשתפר טוב יותר, נוכל לעשות פריצות דרך.

זהו חלק מהטיפוח שלנו וזוהי דרישה שהמאסטר דורש מאיתנו. כשהמחשבות שלנו טהורות, המילים שלנו יהיו יותר אפקטיביות ועוצמתיות כשנספר לאחרים על הפאלון גונג ועל הרדיפה בסין.

בהרצאות הפא, המאסטר מדבר על ההיסטוריה של כדור הארץ ב-200 מיליון השנים האחרונות. אם 5,000 שנים היא תקופת הזמן לציוויליזציה אחת, משמעות הדבר ש-40,000 ציוויליזציות היו ונעלמו בהיסטוריה. בואו נסתכל בתמונה הגדולה, הֶיו ברורים לגבי מה שאנו עושים, והגשימו את השליחות שלנו.