Minghui Fahui: אני שליחה מהשמים

(Minghui.org)

התנסות מהוועידה האינטרנטית התשיעית לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

בכל פעם ש"משרד 610" איים לשלוח אותי למרכז לשטיפת מוח, הצעד הראשון היה להסתכל פנימה. חשוב אף יותר, הבנתי שהבהרת האמת שלי לא הייתה מסְפקת.

ברכות למאסטר הנכבד!

ברכות למתרגלים העמיתים!

הוועידה ה-9 לשיתוף התנסויות באתר מינג הווי פתוחה להגשת מאמרים. אני אסירת תודה עד מאוד להצלה החומלת של המאסטר. בואו כולנו נשתתף באירוע הגדול הקדוש הזה יחד.

סיכמתי כמה חלקים מתהליך הטיפוח שלי כדי לדווח למורה הנכבד ולשתף עם מתרגלים עמיתים. בבקשה העירו בחמלה על כל מה שאינו תואם את עקרונות הפא.

"פאלון דאפא הוא טוב! איך לא אתרגל את זה?"

באביב 2011 נכנס מנהל חדש לתפקיד ב"משרד 610". ידעתי שפעם נוספת יש לי אחריות. באוקטובר 2004, לאחר שחזרתי הביתה ממעצר, המפלגה הקומוניסטית הסינית המרושעת (מק"ס) המשיכה לרדוף אותי. היא עיכבה את הפנסיה שלי. סבלתי גם מהטרדות וממעקבים תדירים. ידעתי ש"משרד 610" עומד מאחורי כל זה.

כדי לפורר מהיסוד את הרדיפה, בנוסף ללימוד פא ממושך ושליחת מחשבות נכונות, החלטתי להבהיר את האמת ל"משרד 610" ולוועדה הפוליטית-משפטית פנים אל פנים.

הבהרתי את האמת למזכירת הוועדה הפוליטית-משפטית ולמנהל "משרד 610". המנהל החדש היה השלישי שנכנס לתפקיד מאז שחזרתי הביתה.

המנהל הראשון שלח אותי למרכז לשטיפת מוח ברמת הפרובינציה, מתקן הידוע לשמצה, באביב של 2005. תוך שעה פוררתי את הרדיפה באמצעות המחשבות הנכונות שלי, והם הסיעו אותי הביתה.

בסוף השנה, כשהם לא יכלו להגיע למכסת ה"שינוי" (הכוונה ל"חינוך מחדש" של המחשבה באמצעות שטיפת מוח ועינויים – המער'), ביקרתי אותם כדי לתבוע את הפנסיה שלי. מנהל משרד 610 שאל אותי אם אשאר לכמה ימים להשתתף בכיתות שטיפת מוח. הוא ידע שלא "אשתנה". סירבתי בחגיגיות ואמרתי: "אין עליך לשלוח אף אחד לשטיפת מוח. אחרת תיצור לעצמך קארמה רבה".

ברור, להבהיר את האמת ל"משרד 610" יכול להביא לרדיפה נגדי. לפעמים הלכתי לשם והמנהל לא היה. אז ביקרתי משרדים אחרים בוועדה הפוליטית-משפטית והבהרתי להם את האמת. סיפרתי להם על היופי של הדאפא, ושעליהם לא להיות מעורבים ברדיפת מתרגלי הדאפא. סיפרתי להם על העקרונות של גמול טוב ורע.

לאחר מספר פעמים, נודע למנהל על זה. ברגע שהוא ראה אותי הוא צעק: "להבא כשאינני פה, פשוט חזרי הביתה. אל תיגשי למשרדים אחרים. זאת הוועדה הפוליטית-משפטית. זה לא הבית שלך. את לא יכולה להיכנס לכל חדר כרצונך. את פותחת כל דלת שאת רוצה ומקדמת את הפאלון דאפא! זוהי יחידה לאכיפת החוק, לא מקום לקדם את התרגול שלך".

שלחתי מחשבות נכונות ואמרתי לו: "המנהל, אתה לא נותן לי את הפנסיה שלי. בכל פעם שאני באה, עלי לבזבז 2 יואן סיניים. אין לי אפילו מספיק כסף לארוחות. לכן, אם אני לא יכולה למצוא אותך, אלך למשרדים אחרים לחפש אותך כדי שאוכל לפגוש אותך לאחר שתחזור. הם יודעים שאני מתרגלת פאלון גונג. הם שואלים אותי אם אני עדיין מתרגלת זאת. אני עונה: "פאלון דאפא הוא טוב! איך לא אתרגל זאת?"

"את יכולה לבקש עזרה מהמאסטר שלי"

בנובמבר 2010, המנהל השני של "משרד 610" פקד על מזכירת הוועדה הפוליטית-משפטית לדבר אתי: "אולי תשתתפי בשיעורים ל'שינוי'. הארוחות כלולות". במשך שיחתי עם מזכירת הוועדה, מנהל משרד 610 התקשר אליה שוב: "שיעורי ה'שינוי' טובים כל כך. תגידי לה שהיא חייבת ללכת אליהם!"

בכל פעם ש"משרד 610" איים לשלוח אותי למרכז לשטיפת מוח, הצעד הראשון שלי היה להסתכל פנימה. מצאתי החזקות רבות. וחשוב אף יותר, הבנתי שהבהרת האמת שלי לא הייתה מסְפקת. אמרתי למזכירת הוועדה הפוליטית-משפטית: "אני בהחלט לא הולכת להשתתף באף שיעור לשטיפת מוח. אדבר עם המנהל באופן אישי מחר בבוקר".

אחרי שהלכתי הביתה, קבלתי שיחת טלפון ממנהל "משרד 610" בערך בחמש אחר הצהריים. הוא שוב דרש ממני להשתתף בשטיפות המוח. אמרתי לו: "זו הבעיה שלי שהחמלה שלי אינה חזקה מספיק. אבקר אותך מחר בבוקר".

למחרת הייתי כבר מוכנה לצאת ל"משרד 610". לפני כן צץ רעיון בראשי: "אם משרד 610 מוכן לקראת בואי, האם אינני צועדת לתוך מלכודת?" כבר הבהרתי את האמת במלואה למזכירה של הוועדה הפוליטית-משפטית. אז התקשרתי אליה ושאלתי: "האם הם מתכוננים לשלוח אותי לשיעורי שטיפת מוח היום?" היא אמרה: "אינני יודעת מה הסידורים של משרד 610. אך אם את חושדת שזה המקרה, את לא חייבת ללכת". לכן לא הלכתי ל"משרד 610" באותו יום.

אחר הצהריים שיתפתי עם מטפחים. הם אמרו: " לא כדאי שתלכי לבדך. תגידי לנו כשאת מתכוונת ללכת. אנחנו יכולים ללכת אתך ולשלוח מחשבות נכונות בשבילך מחוץ למשרד 610". חשבתי: "כולנו עסוקים כל כך בהצלת ישויות חיות. יש לי בעיות כי לא טיפחתי היטב. עכשיו אני גם מוסיפה את הבעיה שלי למתרגלים עמיתים. אין עליי לעשות זאת. עליי להבהיר את האמת בכבוד ובאצילות ולהציל את האדם הזה על ידי שאמוסס את הרוע שמאחוריו השולט עליו לבצע פשעים נגד הדאפא. יש לי את המאסטר. יש לי את הפא. ממה יש לפחד?!"

למדתי את הפא יותר ושלחתי יותר מחשבות נכונות. בקשתי מהמאסטר את תמיכתו. יומיים לאחר מכן, צעדתי לתוך "משרד 610" עם מחשבות נכונות חזקות מאוד ועם חמלה.

זו הייתה הפתעה למנהל "משרד 610". כשהוא ראה אותי, הוא עצר לרגע, ואז התחיל ללכת מהר אל עבר היציאה ממשרדו כשהוא מברך אותי לשלום כשעבר על פניי. ידעתי שהוא הולך לקרוא לצוות הביטחון הלאומי. חשבתי על המילים של המאסטר:

"כל הביטוי שלכם של החמלה הוא מה שהרוע הכי מפחד ממנו. זה בגלל שמה שרודף את הטוב הוא בטוח רע." ("רציונליות", מיסודות להתקדמות במרץ II)

אז אמרתי לו באדיבות: "אתה עסוק? אתה עוזב?" הוא היה ליד הדלת. הוא כבר פתח את דלת המשרד שלו. לפתע הוא הסתובב וגמגם: "אני, אני פנוי". אמרתי: "אם אתה עסוק, אני יכולה לחכות לך כאן". הוא אמר: "לא, אני בסדר". שאלתי: "ראיתי שאתה עומד לצאת. יש לך משהו דחוף לטפל בו?" הוא אמר: "רציתי לגשת ללכת לשירותים. אך אני בסדר עכשיו". כשהוא דיבר, הוא פתח את דלת המשרד לרווחה. ידעתי שהוא מפחד שאבהיר לו את האמת. כשדלת משרדו פתוחה, שוטרים אחרים יכולים לשמוע את שיחתנו. זה גרם אי נוחות להבהרת האמת שלי.

החלטתי: "לא משנה מה, עליי להציל אותך היום. אל לך לבצע פשעים נגד תלמידי דאפא". ביקשתי עזרה מהמאסטר: "מאסטר, בבקשה תן לי חוכמה כדי שאוכל להבהיר לו את האמת היטב ברציונליות וכך שאוכל להיות חופשייה מרדיפה והוא יוכל לדעת את האמת". באותו רגע הוא קרא לסגנו להיכנס. התחלנו בשיחה.

ראשית, הוא אמר שהוא רוצה לשלוח אותי לשיעורי שטיפת המוח כי אני שייכת לסוג ה"עקשנים ביותר". ואז הוא האשים אותי שאני מדברת על הפאלון גונג בכל מקום שאני הולכת אליו.

אמרתי לו את הסיבה בגללה אינני הולכת לשיעורי שטיפת מוח. הוא השתנה מ"את חייבת ללכת" ל"תישארי במרכז לחצי חודש" ל"שבוע אחד" ל"שלושה ימים" ל"רק ביקור זריז בשביל בדיקה". סירבתי לשתף פעולה. לבסוף הוא אמר: "למעשה, ביקשתי ממך ללכת. חשבתי שזה יהיה הדבר הטוב ביותר, כי תוכלי לעזוב בעצמך (עם מחשבות נכונות); אחרים אולי לא יצליחו". אמרתי: "אינך צריך לשלוח אף אחד לשם. ברגע שתעשה זאת, תיצור עבור עצמך קארמה ענקית". סיפרתי לו כמה סיפורים אמיתיים שקרו על גמול ועונש.

באותו לילה התהפכתי במיטתי ולא יכולתי להירדם. הסתכלתי פנימה לחפש אחר מה שלא עשיתי טוב במשך היום. הבנתי שלמנהל משרד 610 נשאר עוד קצת טוב לב. הוא ביקש ממני ללכת לשיעור לשטיפת מוח כי הוא ידע שאצליח לעבור את זה אבל אחרים אולי לא. בכל אופן, זה כמעט סוף השנה והוא לא הגיע למכסה שלו עדיין. אולי הממונים עליו יפעילו עליו לחץ. אולי... כשחשבתי על זה, התיישבתי ושלחתי מחשבות נכונות. ביקשתי את תמיכת המאסטר, כי אלך לשם מחר כדי להציל אותו.

למחרת נכנסתי למשרדו ב-8:00 בבוקר. הוא קרא עיתון. הוא ראה אותי ושאל: "למה את שוב פה?" אמרתי: לא יכולתי להירדם אתמול בלילה. ראיתי שיש לך לב טוב. אינך רוצה שתלמידי דאפא יירדפו. אינני רוצה שתיצור לעצמך קארמה, לכן באתי לכאן לתת לך פתרון. זה יעזור לך להתחמק מהביקורת של הממונים עליך ומיצירת קארמה".

הוא אמר: "מה הפתרון?" אמרתי: "אתה יכול לבקש עזרה מהמאסטר שלי. אתה לא צריך לקרוא לו 'מאסטר'. אתה יכול לקרוא לו מאסטר לי או המורה לי. המאסטר שלי יעזור לך". הוא נעשה רציני: "מה אמרת עכשיו? לא שמעתי אותך. חזרי על זה". באותו רגע חשתי קצת אי בטחון, אך חזרתי על דבריי. הוא הרים את הפלפון שלו מהשולחן ואמר: "אני קורא לצוות הביטחון הלאומי עכשיו! הם יעצרו אותך".

הרגעתי את עצמי. חשבתי: "אתה לא זה שמחליט. המאסטר שלי מחליט לגבי הכול". אמרתי לו: "באתי כדי לעזור לך כי ראיתי את הדילמה שלך. איך אתה יכול לעצור אותי? אתה לא תעשה זאת". הוא הניח את הפלפון שלו ואמר: "לכי! לכי עכשיו!"

לאחר ראש השנה החדשה, הוא הועבר לתפקיד אחר. שוחחנו פעם אחת בטלפון. אמרתי לו: "אתה כבר יודע איך להתנהג אלינו. אני מקווה שתעשה עבודה טובה בתפקידך החדש".

מנהל "משרד 610" אמר: לא אשלח אותך לשיעורים בזמן כהונתי בתפקיד

אחרי שהמנהל השלישי נכנס לתפקיד, הייתי עסוקה ולא הייתה לי הזדמנות מיידית לבקר אותו.

אמרתי למאסטר: "עם מחשבות נכונות, ארתיע את הרוע מלהשתמש במנהל החדש כדי לרדוף אותי". אמרתי למזכירת הוועדה הפוליטית-משפטית: "בבקשה תברכי לשלום בשמי את המנהל החדש של משרד 610. אבקר אותו ברגע שיהיה לי רגע פנוי. בבקשה תעבירי הלאה את בקשתי. כל מנהל של משרד 610 רצה לשלוח אותי לשיעורים לשטיפת מוח. לא אלך". המזכירה אמרה: "בסדר. אמסור את דברייך".

חודש לאחר מכן, ראיתי את המזכירה. היא סיפרה לי שהיא העבירה את המסר. המנהל החדש אמר שהוא לא ישלח אותי במשך תקופת כהונתו בתפקיד.

באביב הלכתי למשרד 610 כדי שוב לתבוע את הפנסיה שלי. כמה מזכירות מהוועדה הפוליטית-משפטית קיימו פגישה. נכנסתי למשרד וראיתי שכולם שם עובדים חדשים. חשבתי: זו הזדמנות טובה להבהרת אמת.

שאלתי: "מי המנהל?" מישהי שאלה: "את מגישת עצומה?" אמרתי: "לא, אני מתרגלת של פאלון גונג". היא אמרה: "אז את חייבת להפסיק לתרגל. למה באת?" אמרתי: "אם הייתי מפסיקה לתרגל, לא הייתי באה לפה. אני עדיין מתרגלת".

מישהו אחר הצטרף לשיחה: "זו הוועדה הפוליטית-משפטית. את מעזה לומר שאת עדיין מתרגלת?" אמרתי: "מהי הוועדה הזאת אם לא משרד המהווה קשר בין הציבור למפלגה? האין זה המקום שבו אמורים לבדוק חוסר צדק שנעשה לאזרחים? הפאלון גונג הוא האמונה שלי. האם אין החוקה ערבה לחופש האמונה של האזרחים?"

מישהו מצא בשבילי את מנהל משרד 610. המנהל ביקש שאלך למשרדו ולקח אתו את הסגן שלו. התחלתי בנושא הפנסיה שלי והמשכתי לדבר על הרדיפה שמנהלת המק"ס. דיברתי על היופי של הדאפא ועל הפצתו הרחבה וסיפרתי סיפורים אמיתיים על גמול ועונש. הם קטעו אותי פעמים רבות כדי לשאול שאלות. הגבתי עם מחשבות נכונות וחמלה. כמה פעמים הם הנידו בראשם כמסכימים עם נקודת מבטי.

כשחזרתי הביתה, הסתכלתי פנימה וחשבתי על מה שלא עשיתי טוב מספיק. ואז נזכרתי בכמה מהשאלות המרושעות שהסגן שאל אותי. חשבתי רק על להציל אותם בחמלה אך שכחתי את האצילות של הדאפא. עליי לחזור ולשוחח איתם שוב. למחרת הלכתי לשם שוב.

הבנתי שהם "לומדים" מקרים של פאלון גונג בחדר הכנסים. שלחתי מחשבות נכונות בשקט במשרד אחר: "תלמידי הדאפא הולכים לפי התכנונים של המורה שלנו. אף אחד אחר לא יכול להחליט".

מנהל משרד 610 בא וביקש ממני ללכת למשרדו. אמרתי: "אחרי שחזרתי הביתה, חשבתי על השאלות של הסגן שלך. אלו היו שאלות תחקור מוסוות. האם אתה עדיין רוצה לרדוף אותי? האם אתה עדיין מתכנן לשלוח אותי לשיעורי שטיפת מוח? הבטחת לי שלא תשלח אותי לשיעורי שטיפת מוח בתקופת כהונתך".

הוא אמר: "אל תקראי להם כיתות שטיפת-מוח. אלו כיתות ל'שינוי'". עניתי: "אני קוראת להם כיתות שטיפת מוח. אני מתרגלת פאלון גונג ומנסה להיות אדם אפילו יותר טוב מאדם טוב, וזאת לפי הסטנדרט של אמת-חמלה-סובלנות. אז למה אתה רוצה לשנות אותי? אלו ששונו נעשו מבולבלים בגלל שטיפת המוח!"

הוא אמר: "טוב, הלכתי לכיתות ה'שינוי' לפגישה וראיתי שהאוכל שהגישו שם ממש טוב. אמרתי בבדיחות: האוכל כאן טוב כל כך, עליי לשלוח את זאת-וזאת (הוא התכוון אליי) לכאן עוד כמה ימים". אמרתי לו בכובד ראש: "בשום פנים לא אלך לשום שיעורי שטיפת מוח. תלמידי דאפא אחרים גם כן לא ילכו". ביקשתי ממנו לא לעשות דברים שכאלה. הוא אמר: "את לא תלכי לשיעורי שטיפת מוח. אני יודע".

אני שליחה מהשמים

לאחר ששבתי הביתה מהמעצר, המק"ס לא נתנה לי את הפנסיה שלי. כדי לפורר את הרדיפה הזאת, ביקרתי בהרבה מחלקות אך הבעיה לא נפתרה. לבסוף, אמרתי לוועדה הפוליטית-משפטית ולמשרד 610: "אם לא תשלמו לי את הפנסיה שלי, לא תהיה לי הכנסה. אכתוב את סיפורי ואפרסם אותו בכל מקום שאלך אליו. בכל פעם שאתחנן לאוכל, איידע אנשים שמתרגלי פאלון גונג הם אנשים טובים. אנשים יתנו לי כסף ברגע שהם ידעו שנרדפתי בגלל אמונתי". אז הם אישרו לי קצבת "השלמה להכנסה נמוכה".

ברור שלא רציתי את זה. המזכירה של הוועדה הציבורית לחוק ופוליטיקה אמרה לי: "את צריכה להיות מסוגלת לכסות את הוצאות הנסיעה שלך גם אם את הולכת לעתור״. כרטיסי קצבת ההכנסה הנמוכה נוהלו על ידי משרד ההנהלה השכונתי המקיף. הייתי צריכה לקבל את התשלום שלי משם בכל חודש.

בהתחלה הסכמתי, כי רציתי להבהיר את האמת ולהציל אנשים במשרד ההנהלה. בכמה פעמים חשבתי שאני משתפת פעולה עם המק"ס המרושעת. עדיין רציתי לקבל את הפנסיה שלי. אנשים במשרד ההנהלה השכונתי המקיף התלוננו אז בפניי על הקשיים שלהם. לא התמדתי בדרישת כספי הפנסיה שלי כי הפכנו לחברים טובים לאחר הפגישות החודשיות שלנו.

באוקטובר שעבר, המזכירה של הוועדה הפוליטית-משפטית הייתה צריכה ללמוד במשך חצי שנה בביה"ס של המק"ס. תפקידה אויש באופן זמני על ידי מחליפה. ביקשתי מהמאסטר עזרה כדי להציל את המזכירה החדשה ולקבל בחזרה את הפנסיה שלי.

דיברתי עם המזכירה הזמנית. בשיחתנו סיפרתי לה על היופי של הדאפא ועל עקרון הגמול. היא הזכירה פעמים תכופות שהיא רק זמנית, ושעניינים רציניים יצטרכו לחכות לטיפולה של המזכירה הוותיקה. במשך התהליך כולו, ביקשתי את עזרתו של המאסטר. אחר כך, היא אמרה שהיא צריכה את אישורה של הממונה עליה. שאלתי אותה מי זה. היא אמרה שאוכל לדבר עם סגן המזכיר במשרד ההנהלה השכונתי המקיף. כשהלכתי לחפש אותו, נאמר לי שהוא יצא מהמשרד.

ב8 במאי השנה, הלכתי שוב למשרד ההנהלה השכונתי המקיף. הם היו בחופשה עקב "יום האישה הבין לאומי ב-8 במאי" ושכחו מהסוגיה שלי. היה שם רק שומר אחד בתפקיד. הוא לא הכיר את המקרה שלי. הוא רצה לקרוא למישהו ולשאול. באותו רגע נכנס סגן המזכיר.

הודיתי למאסטר! המאסטר סידר סביבה להצלת יצורים חיים והוביל אותו אליי. הצגתי את עצמי והתחלתי להבהיר את האמת בהתבסס על סוגיית הפנסיה שלי.

בהתחלה הוא אמר לי בכעס: "את לא מבינה מה זה המקום הזה? עם טלפון אחד ממני תגיע משטרה!". בקשתי מהמאסטר לעזור והגבתי בחוכמה: "לא הצלחתי לראות אותך בביקוריי הקודמים. היום פגשתי אותך והרגשתי קשר מיידי. מה שאמרתי הוא כולו עובדות. האינך מסכים שהרדיפה היא עובדה קיימת? האינך מסכים שגמול הוא עובדה קיימת?"

אחר כך שיתפתי עימו כמה סיפורים על שחיתות. הוא השתתף בשיחה. לבסוף הוא אמר: "זה לא בסדר שהחזקנו בכרטיס הפנסיה שלך. היום אשלם את הפנסיה שלך מהכסף שלי. אחר כך אהיה אחראי להיות בקשר עם המנהיגים כדי להחזיר לך את כרטיס הפנסיה שלך".

ואז הוא התקשר לאחד המנהיגים. נאמר לו שמשרד 610 דרש להחזיק בכרטיס הפנסיה. אז הוא אמר: "אז תבקש מהוועדה הפוליטית-משפטית לסדר את זה ישירות. זה לא בסדר שאנחנו מחזיקים בכרטיסי הפנסיה של אנשים. בנוסף, אין לנו זמן להתעסק עם דברים מסוג זה. היום הגיעה אליי זכאית הפנסיה. אין לה כסף כדי לחיות. שילמתי לה מכספי".

הוא ניתק את השיחה וביקש את מספר הטלפון שלי. הוא ביקש שאבוא שוב לקחת את כרטיס הפנסיה שלי כשיתקשר אליי. לחצתי את ידו, הודיתי לו שעזר לתלמידת דאפא ושבחר לעצמו עתיד טוב.

חצי חודש לאחר מכן, הוא התקשר. הלכתי למשרד ההנהלה השכונתי המקיף. הפעם, כולם היו שם, אפילו המזכירה הזמנית של הוועדה הפוליטית-משפטית.

ידעתי שזו הפעם האחרונה. יצורים חיים רוצים שאבהיר להם את האמת בפעם האחרונה. זה היה גם עוד סידור חומל של המאסטר.

תוך כדי התהליך האדמיניסטרטיבי, הבהרתי להם את האמת. סגן המזכיר העיר: "את כל כך אמיצה! את מעיזה לומר כל דבר. כולנו קוראים לך 'האחות ג'יאנג' או 'ליו הולאן'".

אמרתי: "אני לא האחות ג'יאנג או ליו הולאן. אלו הן דמויות שהמק"ס המציאה. אני שליחה מהשמים".

לאחר שסיימנו את ההליכים, נעמדתי ולחצתי ידיים עם כל אחד מהם. אמרתי להם בכנות ובחמלה: "מעכשיו ואילך אין צורך שאבוא יותר. לא נוכל לפגוש יותר אחד את השני לעתים תכופות. אך מה שסיפרתי לכם – שפאלון דאפא הוא טוב – בבקשה זכרו את זה. אלו הקשרים הגורליים שלנו להכיר זה את זה. אם לא הייתי מספרת לכם את האמת לפני שיגיע האסון, זה כמו לא לקיים את הבטחתי כלפיכם. זכרו את מה שסיפרתי לכם. יהיה לכם עתיד נפלא!"

כשכתבתי את כל זאת פרצתי בדמעות. המאסטר החומל נתן לי רציונליות, חוכמה ולב טוב להצלת יצורים חיים. אמשיך לפי הסידורים של המאסטר: אסלק את ההחזקות שלי, אטפח את עצמי היטב, אציל יצורים חיים, אעשה את שלושת הדברים היטב, ואחזור עם המאסטר בזמן שנגיע לשלמות המלאה.