(Minghui.org)
התנסות מהוועידה האינטרנטית השלוש-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין
לידה של תינוק לאם עם סוג דם נדיר (RHD שלילי) לא מסתכמת רק בבעיות דימום של האם, אלא גם גרמה לסימפטומים של סכנת חיים לתינוקת. התינוקת שנולדה התמודדה עם נכויות מוחיות שאינן מסכנות חיים, אך הנוגדנים הלא מתאימים של האם סיכנו את חיי התינוקת. הרופאים היו תמימי דעים שהיא לא תשרוד.
אני, סבתה של התינוקת ומתרגלת של פאלון דאפא, שכנעתי את המשפחה שרק פאלון דאפא יכול להציל את חיי התינוקת שרק נולדה. מצבה של נכדתי התינוקת, שהאזינה להרצאות הפא של המאסטר יחד איתי, השתפר פלאים והרופא חזה בהחלמתה המהירה.
התוצאה תלויה באמונה במאסטר ובפא
לאחר שחרורה של התינוקת יוְּאֶה-יוְּאֶה מבית החולים, הרופאים יעצו שהיא תקבל זריקות כדי לספק הזנה למוח. הם טענו שהטיפול יהיה בעל השפעה רק אם יינתן במשך שלושת החודשים הראשונים שלאחר הלידה.
דודתו הרופאה של חתני רצתה לקבל את הצעת הרופאים, ואילו אני הבנתי שיהיו מבחנים בטיפוח תרגול. לא רק ששדים ינסו להפריע, אלא גם שהמאסטר לא יסלק עבורנו את המצוקות. התוצאה עדיין תהיה תלויה ברמת האמונה שלי במאסטר ובפא.
התערבות רפואית לא רלוונטית
הצעתי לטפל ביואה-יואהּ ולתת לה להמשיך להאזין להרצאות הפא. הייתי בטוחה שאם נתייחס אליה כמטופלת של שיתוק מוחין וגידול במוח, היא עדיין תהיה נשלטת על ידי קארמת מחלה. הדאפא הוא יוצא דופן, אך עדיין עלינו ללכת על פי עקרונות הדאפא יוצאי הדופן. רק אז נוכל לשלול את ההפרעות של קארמת המחלה ולהתעלות עליהן.
דודתו של חתני התעקשה שיואה-יואה תקבל את הזריקות. אך אני זכרתי שסרטן השד הסופני שהיה לי, והנמק במפרק הירך שסבלתי ממנו בעבר, נרפאו ללא תרופות או זריקות. צילומי הרנטגן עדיין הראו שיבושים באספקת הדם למפרק הירך שלי, אבל אני הולכת בדיוק כמו כל אדם בריא. צילומי רנטגן לא נותנים את התמונה המלאה.
החלמתי הייתה יוצאת דופן, וזה גרם לי להאמין שכל עוד יש לי אמונה יציבה בדאפא, התינוקת גם כן תתעלה מעל לעקרונות האנשים הרגילים ומעל קארמת המחלה.
הדילמה נפתרת
בתי הייתה מאוימת מדודותיו של בעלה ולא העזה לומר מילה. התייחסתי לזה כמבחן שעליי לעבור. לא יכולתי להתחיל לריב עם משפחת חתני, והחלטתי לשוחח איתו.
"בית החולים איבחן את מצבה כקריטי", אמרתי לו. "הרופאים המקומיים ודודתך, זו שהייתה בבית החולים, אמרו שהתינוקת תמות. הרופאים כבר וויתרו על הטיפול בתרופות. למה דודותיך מתעקשות על יעילותן של התרופות?"
חתני הקשיב לטענות שהעליתי, אך גם ידע שכוונותיהן של דודותיו טובות. לאחר שעשה חשבון נפש הוא החליט שעדיף שהתינוקת תאזין להרצאות הפא. הוא החליט להאמין למה שראה, שזה להאמין ולסמוך על הדאפא.
הדודות זעמו. הוא אמר להן שהן אלו שאמרו שאין טיפול שיכול להציל את התינוקת שלו. הוא גם ראה שיואה-יואה התעוררה לאחר שהקשיבה לפא. הדודות הפסיקו להתערב ואמרו לו שמכיוון שזו ילדתו, הוא המחליט.
לא לקחנו את הילדה לבדיקה בבית החולים. במקום זאת ביקרתי אותה לעיתים תכופות. כשהגעתי לביתה של בתי הייתי מכבה את הטלוויזיה ומשמיעה את הרצאות המורה. התינוקת הקשיבה, ומהבעותיה נראה היה שהיא מבינה את הפא.
בביתה של בתי הייתה עריסה שבתי התכוונה להיפטר ממנה. התעקשתי לשמור את העריסה. כשבתי לא הייתה בסביבה, הנחתי את יואה-יואה בעריסה והיא שכבה בה בשקט והאזינה לפא יחד איתי עד שנרדמה.
שלחתי גם מחשבות נכונות למענה וסיפרתי לאחרים על החלמתה, בתקווה שהם יכירו יותר את הפאלון דאפא.
יום אחד עלה חומה של יואה-יואה ופריחה הופיעה על פניה. בתי התקשרה לבעלה והוא אמר לה להביא את התינוקת אליי. כשהייתה בדרך לביתי, אנשים יעצו לה שתיקח את התינוקת לבית החולים.
הנחתי את יואה-יואה במיטה והשמעתי לה את הרצאות הפא של המאסטר. היא הפסיקה לבכות, התהפכה כמה פעמים ונרדמה. שלחתי מחשבות נכונות לידה. כשהיא התעוררה החום נעלם וגם הפריחה.
לעמוד בפני מחשבה אמפירית ומדעית
הדודות של חתני פקחו עין על גדילתה של יואה-יואה. הן הציעו לבתי, מאחורי גבי, לקחת אותה לטיפולים בבית החולים ולא להקשיב לי במקרה שהטיפולים יידחו. בכל פעם שהן ראו את יואה-יואה הן בחנו את ההתפתחות הגופנית והשכלית שלה.
הרופאים חזו שיו יו תחיה רק שנה או שנתיים ושלעולם לא תירפא. לא משנה איזה טיפול היא תקבל, היא תמיד תהיה בעלת מום. הדודות של חתני לא האמינו שתינוקת עם דיאגנוזה כזו תגדל באופן נורמלי ללא טיפול רק על ידי אמונה בפאלון דאפא. היה להן חשד עמוק שבמובנים רבים היא אינה נורמלית, ובחנו אותה כל הזמן. הן לא יכלו לקבל את העובדה שהיא ממש כמו כל תינוק אחר, כי זה מנוגד לאופן החשיבה שעוצב על ידי המדע האמפירי.
משפחתה של גיסתי ראו את התינוקת כשהייתה במצב הקריטי. הן לא האמינו שהתינוקת החלימה לגמרי רק באמצעות האזנה לפא. כשמלאו ליואה-יואה יותר משלושה חודשים, לקחנו אותה לביתה של גיסתי.
כשנתנו לה את יו יו היא חייכה. גיסתי רצתה לבחון את תבונתה של התינוקת ובמבט מחמיר היא אמרה שלוש פעמים: "חזרי לבית שלך!" יו יו פרצה בבכי ולא יכולנו להרגיעה.
גיסתי הייתה במבוכה. היא חשבה שיואה-יואה בעלת מום ולא תבין את מה שאמרה. היא חשבה שתוך כמה חודשים היא תשכח את מה שקרה. אבל יואה-יואה לא שכחה. כשהיא ראתה שוב את גיסתי כמה חודשים אחר כך, היא לא רצתה שהיא תחזיק אותה וגם לא הייתה מוכנה לקבל ממנה דבר.
גיסתי שלא האמינה בדאפא, הייתה משוכנעת עכשיו שיש לו כוח יוצא מן הכלל. היא סיפרה למשפחתה ולאחרים כמה הדאפא יקר הערך.
כמה מקרובינו אמרו לבתי לא להקשיב לי, כי זה עלול לדחות קבלת טיפולים אחרים. בתי התייעצה איתי האם לקחת את יואה-יואה לבדיקות בבית החולים.
"יואה-יואה רק בת כמה חודשים, ועדיין אינה הולכת", אמרתי לה. "אם תיקחי אותה לבית החולים ויעשו לה צילומי רנטגן, אז תחשבי שהיא חולה. זה יכול להביא למחלה רק בגלל המחשבות שלך. אם תראי את צילומי הרנטגן, תדאגי ותפסיקי להאמין בדאפא, יהיו צרות. את חושבת שתוכלי לא לדאוג?"
היא לא לקחה את הילדה לצילום.
לעבור את המבחן
כשיואה-יואה הייתה בת מאה ימים, היא הובאה לבית סבתו של חתני. כל הדודות שלו היו שם. הן בחנו אותה בתשומת לב. הן עדיין חשדו שהיא אינה "רגילה" ונורמלית.
דודה אחת החזיקה בידה של יואה-יואה ורמזה לה לקחת פרח ואז עזבה את ידה. נראה שיואה-יואה הבינה את הרמז ולקחה את הפרח. בתי הסריטה את זה בטלפון הנייד שלה. הדודה השנייה פרגנה לי על שלא לקחתי את יואה-יואה לקבל זריקות שיכלו להכאיב לה.
במשך החג הדודות בחנו אותה שוב. הן נתנו לה רגל של חזיר והיא אחזה בה בידה השמאלית. הן נתנו לה את הרגל השנייה, והיא החזיקה אותה בידה הימנית. ואז הן נתנו לה רגל שלישית. יו יו הניחה רגל אחת בין שיניה כדי לשחרר יד אחת שתיקח את הרגל השלישית וזה הדהים את כולם. אף אחד לא פקפק יותר אף פעם באינטליגנציה שלה.
המשפחה וקרובים ראו את יואה-יואה מתהפכת על גבה, מתיישבת, זוחלת, הולכת ומדברת. מוחה, ארבעת גפיה ותבונתה היו נורמליים כולם. בסוף כולם הסכימו עם הדאפא.
יו יו, בת שנה ויותר, פעילה ונבונה
לשכוח שיעורים שנלמדו
אני מרגישה שהחולי של התינוקת קשור למבוגרים, קשור לאם המבוגרים צוברים מוסריות או מפסידים מוסריות. לכן התייחסתי בתשומת לב לטיפוח האישי שלי וסיפרתי לאחרים מה קרה ליואה-יואה.
אך אנשים נוטים לשכוח את מה שהם למדו. כשיואה-יואה הייתה בת שנה, היא הלכה ודיברה ממש כמו ילדה רגילה. בתי אמרה שהילדה לא סובלת משום מחלות רציניות ולא נתנה לה יותר להקשיב לפא.
בעלי הסכים איתה, ואסר עליי לספר לאחרים שיו יו החלימה לאחר שהאזינה לפא. הוא טען שמחלתה נרפאה כחלק מגדילתו הנורמלית של תינוק. חשבתי, "איך הוא יכול לטעון משהו שהוא יודע שאינו נכון?"
ניסיתי לשכנע אותם, אך בתי סירבה לתת ליואה-יואה להקשיב לפא.
התעייפתי ונעשיתי חסרת אונים. וויתרתי על הטיפול ביואה-יואה ועל אחריותי להוביל אותה בנתיב הטיפוח. הפרתי את הנדר שנדרתי מול תמונתו של המאסטר.
כתוצאה מכך היא פיתחה לפתע חום גבוה ועוויתות ונלקחה לבית החולים. בתי הייתה מבועתת. היא צעקה ובכתה, וחתני הטיל ספק בדאפא. החלטתי לא להגיב על ההאשמות, בייחוד מכיוון שכבר זמן מה יואה-יואה לא הקשיבה יותר לפא. חוץ מזה, המבוגרים האחראים עליה הפסיקו להאמין בדאפא.
המאסטר דאג לה. היא נרפאה לאחר ארבעה ימים בבית החולים. באחר הצהריים שבו עזבה את בית חולים, בתי ביקשה שיעשו לה סריקת סי. טי. כולם חשבו שארבעת הגפיים ומוחה של יואה-יואה נורמליים לגמרי ושפגמי הלידה נעלמו.
אך צילומי הסי.טי הראו שכל הבעיות שהיו בלידה נשארו בעינן. הרופאים אמרו לבתי ששיתוק המוחין חמור ביותר והיא חייבת להתאשפז לקבלת טיפול מיידי.
הרופאים איתרו את הדוחות הרפואיים מלידתה של יו יו והיו נחרצים שהגידולים גדלו. בתי נבהלה. היא בכתה והתקשרה לבעלה ולאביה.
לרופאים לקח זמן רב לאבחן את יו יו. מנהל מחלקת הסי. טי. ביקש מבתי מידע נוסף. בתי סיפרה לו שיואה-יואה נורמלית למדי. למנהל מחלקת הצילום זה לא היה ברור. הרופא האחראי על הטיפול ביואה-יואה אישר גם הוא שהיא הייתה נורמלית. המנהל אמר שזו הפעם הראשונה שהילד אינו תואם למה שמופיע בצילום הסי. טי.
כשחתני שמע את זה הוא אמר לבתי, "למה את בוכה? הילדה שלנו לא תואמת למה שבצילום. אין לה את החוליים האלו!"
בתי אז הבינה גם כן ואמרה, "נכון, הילדה שלנו נורמלית בכל מובן, היא לא תואמת את מה שבצילום. האם זה לא אומר שאין לה שום מחלה?"
כששמעתי על זה, ידעתי שזהו אותו מצב שאני הייתי בו. עצמות מפרק הירך שלי היו מתות. ביום גרוע לא הייתי מסוגלת ללכת וסבלתי מכאב עז. עכשיו, לאחר טיפוח בדאפא, אני הולכת וחיה כרגיל. אך עדיין צילום הסי.טי. מראה עצמות מפרק ירך מתות. המאסטר באמת דאג ליואה-יואה.
למחרת סיפרתי לרופאים על הנס שקרה לי לאחר שהתחלתי לטפח. גם סיפרתי להם איך יואה-יואה נרפאה. הרופאים הקשיבו בשקט והנהנו בראשם. הם ביקשו ממני לצלם עבורם את הדיאגנוזה. זה היה הלם גדול עבורם, כי הידע שהם רכשו מהרפואה המערבית היה עדיין מוגבל ושטחי בהשוואה לטיפוח פא הבודהא.
החלמה מלאה מביאה לשינוי המחשבה
בעלי מיהר לביתה של בתי. הפעם הוא היה ללא מילים. מאז הוא הפסיק לגעור בי. הוא גם פחד מהתוצאות. בעבר הוא החליט שאעבוד בעבודות מזדמנות מחוץ לעיר. עכשיו הוא שינה את דעתו וביקש ממני להישאר בבית כדי לטפל ביואה-יואה.
יום אחד כשבעלי היה בחדר האוכל של עבודתו, מישהו דיבר בחוסר כבוד כלפי המאסטר. בעלי, שלאחר החלמתה של יואה-יואה היה אסיר תודה למאסטר, עצר בו מיד.
"מה לא בסדר בפאלון דאפא," הוא שאל. "האם זה פוגע בך? האם יש משהו לא בסדר בפאלון דאפא? כדאי שיהיה לך הסבר טוב, אחרת לא ארפה ממך".
ואז הוא סיפר בפרוטרוט על החלמתה יוצאת הדופן של נכדתו. אף אחד לא אמר יותר מילה נוספת נגד הדאפא.
יואה-יואה עכשיו בת 19 חודשים. כדי לאמת את הפא, לקחתי אותה לבדיקה באוניברסיטת הרפואה של חארבין. הרופא אמר שהיא נרפאה לגמרי.
הדאפא שוב הציל את משפחתי. זה ממש כמו שהמאסטר לימד אותנו:
"האם לא אמרתי שכשאדם אחד מטפח כל המשפחה מפיקה מכך תועלת?" ("הוראת הפא בוועידת הפא באוסטרליה", סידני, 2-3 במאי, 1999)
מה שדיברתי עליו בשני חלקי ההתנסות הוא מעבר למדע האמפירי. למעשה, כל מתרגל אמיתי המטפח בדאפא יכול לספר על חוויות יוצאות דופן רבות שקרו סביבו.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved
