השינוי שחל בבני ובכלתי

(Minghui.org)

הייתי כלואה משום שלא וויתרתי על התרגול שלי בפאלון גונג וסיפרתי לאנשים על הרדיפה לאחר שהחל הדיכוי האלים ביולי 1999. במהלך 5 השנים שהייתי בכלא, בני הצעיר גדל ללא דאגה וללא אהבת אם.

בני הכועס נפתח כלפיי

המצוקות שבני סבל בהיעדרי והתעמולה של המשטר הסיני ששמע שהכפישה את הפאלון גונג, הרחיקו אותו ממני. כשחזרתי הביתה, בני הגיב כלפי לעתים קרובות בהתקפות זעם. הוא האשים אותי שהתערבתי בפוליטיקה ובפעולה נגד המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). הוא התנגד עמוקות למתרגלים שביקרו אותי מדי פעם.

לא שמרתי טינה ולא היו בי רגשות שלילים עקב ההתנהגות שלו כלפיי. להפך, עשיתי כמיטבי לדאוג לו ולעזור לו. בכל הזדמנות שהייתה לי הייתי משוחחת איתו על התועלות בתרגול הפאלון גונג. סיפרתי לו גם על המעשים הרעים שביצעה המק"ס בעבר, כפי שתוארו ב"תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית".

בהדרגה, בני פתח את לבו כלפיי והיה מסוגל להשתחרר מההשפעה של שקרי המק"ס. הוא הסכים לפרוש מחברותו במק"ס וב"חלוצים הצעירים" ותמך בפעילויות הבהרת אמת שלי ושל מתרגלים אחרים.

אחרי שאנשים החלו להגיש תביעות משפטיות נגד ג'יאנג דזה-מין, על שיזם את הרדיפה, העליתי את הנושא שמשפחות מתרגלי פאלון גונג צריכים להצטרף למאמץ להביא לדין את ג'יאנג ולתמוך בגלוי בפאלון גונג. בתחילה, מתוך פחד, הוא לא הגיב.

כמה ימים לאחר מכן העליתי שוב את הנושא. עדכנתי אותו: "כעת כבר יותר מ-160,000 אנשים תובעים את ג'יאנג דזה-מין".

הפעם הוא אמר: "אני לא פוחד עוד. גם אני רוצה לתבוע לדין את ג'יאנג ואפילו אשתמש בשמי האמיתי".

כלתי עוברת שינוי

על-פי הדרך הסינית המסורתית, אחרי שבני התחתן, הוא ואשתו גרו אתי ועם בעלי. תוך זמן קצר מצאתי עצמי ביחסים קשים עם כלתי.

בכל פעם שהיא מצאה משהו שלא בסדר אצלי, הייתי מתייחסת לכך כהזדמנות לשפר את עצמי במקום לכעוס עליה. התייחסתי אליה בנדיבות והבנה בהתאם להבנה שלי את עקרונות הפאלון גונג "אמת-חמלה-סובלנות".

סיפרתי לה סיפורים על הטיפוח שלי ושל מתרגלים אחרים, על התועלת שהפקנו מהטיפוח שלנו, מה האלוהויות העניקו לתרבות שלנו, ועל העיקרון ש"טוּב יתוגמל בטוב ורוע יתוגמל ברע". בהדרגה, היחסים בינינו הפכו ידידותיים והרמוניים יותר ויותר. בינתיים נולד להם ילד. לפני שנתיים הנכד שלי לא הצליח להירדם ובכה מרות לתוך הלילה. נתתי לו את נגן ה-MP3 שלי עם הרצאות הפאלון גונג כדי שיקשיב להן. זה הרגיע אותו והוא נרדם במהירות מיד לאחר מכן.

נכדי לא סבל יותר אף פעם מהבעיה הזאת. כלתי התרגשה מהתקרית ואמרה לי: "פאלון גונג הוא טוב באמת".

כשהגיעה עונת האביב, כל אחד במשפחתי, מלבדי, היה צריך לקחת תרופה נגד מחלה עונתית. כלתי אמרה לבעלי: "תראה, אבא, רק אימא חופשייה ממחלות. היא לא סתם מתרגלת פאלון גונג. פאלון גונג הוא טוב באמת".