(Minghui.org)

לחלק הראשון, לחלק השני, לחלק השלישי

הערת העורך: הסביבה בסין ספוגה בתרבות המפלגה הקומוניסטית הסינית. כשאדם ספוג באווירה שכזאת, הוא יכול בהדרגה להיות מושפע מתרבות המפלגה מבלי לשים לב. הסדרה בת 8 הפרקים הזאת חושפת כמה בעיות שבדרך כלל קיימות בין מתרגלים, שאולי ניתן לייחס אותן ל"תרבות המפלגה" הזאת. אנו מקווים שזה ישמש כתזכורת בשעה שאנו מתאמצים להשתחרר מהאחיזה של המפלגה הקומוניסטית.

מאפיין עיקרי של תרבות המפלגה הוא שנאה. המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) מלמדת: "נעץ את שיניך בשנאה שלך, לעס אותה ובלע אותה. שתול את השנאה בלבך כדי שתלבלב".

תחת המפלגה הקומוניסטית, אנשים חונכו מילדות לשנוא את מה שהמפלגה מכנה "אויבי המעמד". את האכזריות כלפי "אויבי המפלגה" היללה המפלגה כמידה טובה, וזה החליף ערכים אוניברסליים כמו ידידות, אהבה, חמלה, אמפתיה, והרמוניה בין אנשים.

ההסתה של המק"ס לשנאה ולמאבק הניעה קונפליקטים וגרמה לאנשים הסינים למנטליות תחרותית עזה, לגונן חזק על עצמם, ולהפגין חוסר כבוד והתעלמות מצרכי האחר. כל אלו הפכו כמעט לטבע שני.

לפעמים כשאנחנו מנסים ליידע אנשים על הרדיפה, מבצבצים אצלנו שנאה או מחשבות שליליות אחרות השאובות מתרבות המפלגה, וזה יכול למנוע מהאנשים לקבל את מה שיש לנו לומר.

כמטפחים שמתנהלים לפי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות'', אנחנו צריכים לנסות לזהות את השנאה בתוכנו ולהסיר אותה באמצעות טיפוח. עלינו לפתוח את הלב ולהתחשב יותר באחרים. עלינו ללמוד להוקיר כשאחרים מתנהגים בטוּב כלפינו, וגם ללמוד לשאת ולסלוח כשאחרים פוגעים בנו, במיוחד אלו הרודפים אותנו.

לב רחב

מתרגלת פעם שיתפה שכמה שוטרים היכו אותה עד אובדן הכרה. לאחר ששבה להכרתה, אחד מהם שאל אותה, "את שונאת אותנו על שהיכינו אותך?"

"לא, אני לא. אני רק מרחמת עליכם וחשה חמלה כלפיכם", היא ענתה.

היא אמרה שהיא באמת מקווה שהם יפסיקו לעשות דברים מרושעים. היא שכנעה אותם בחמלה גדולה לא להשתתף ברדיפה, ועודדה אותם לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית.

התרגשתי מאוד מהיכולת שלה לשאת סבל. בהשוואה אליה, עדיין לא סלחתי לגמרי לאלו שפגעו בי או רדפו אותי. למרות שעל פני השטח הפסקתי להתלונן עליהם, הרגעים האומללים האלה עדיין חזרו כל הזמן במוחי כמו בסרט.

למעשה המאסטר הראה לי את הקשרים הקארמתיים שלי בהיסטוריה, וכשהם גרמו לי לנזק רב, הם למעשה נתנו לי יהלומים זוהרים. הפגיעה שלהם בי הייתה בעצם סידור של המאסטר לשפר את השין-שינג שלי ולשלם את הקארמה.

נטירת טינה תשפיע על הצלת ישויות חיות

פעם שמעתי כמה מתרגלים אומרים: "לא כדאי לתלות פוסטרים של הבהרת אמת. ברגע שתלינו אותם, מישהו יקרע ויוריד אותם". ומישהו אמר, "מי שמוריד אותם ייענש והידיים שלו יכאבו או שהוא יסבול גמול אחר".

אני חושבת שמחשבות כאלו הן השתקפות של שנאה ותלונות נגד אנשים המעורבים ברדיפה. המחשבה לכשעצמה היא רעה וזה כמו לקלל אנשים שהורידו את הפוסטרים.

המאסטר אמר,

"אבל האם אתה יודע מהו אדם רע ומהו אדם טוב? אם המחשבה שלך מלאה בשנאה וברשעות, חישבו על זה כולכם: איזה סוג של ישות האדם יהיה? וזה יתבטא בהתנהגות שלך, ואפילו במראה שלך, ואנשים יראו רוע בתוכך." ("הוראת הפא בוועידת הפא של שנת 2014 בסן פרנציסקו")

אנחנו צריכים לזכור שהמחשבות שלנו נושאות אנרגיה ויכולות לרסן אנשים שאינם מטפחים. לפעמים זה בדיוק בגלל שהמחשבות שלנו אינן נכונות שישויות חיות מבצעות פשעים נגד הדאפא. עלינו לשאת באחריות לזה!

מנגד, אם יהיו לנו מחשבות חיוביות כלפי חומרי המידע ונקווה שכל מי שיקרא אותם ישנה את מחשבתו על הפאלון גונג, אז התוצאות יכולות להיות טובות יותר.

אני מכירה ילד בן 6 שיוצא לעתים קרובות עם אמו לחלק חומרי הבהרת אמת. הוא תמיד ממהר לשים את החומרים על ידיות דלתות הבתים ולא נותן לאמו לעשות זאת. אמו הסתקרנה ושאלה אותו למה.

הוא אמר לה שהחומרים שהוא חילק היו מוזהבים וזוהרים. כשאנשים עם קשרים גורליים קראו אותם, מחרוזות של פאלון חיסלו מיד את הישויות שחסמו בעדם מלהינצל, והאנשים אפילו לא חשבו להשמיד את חומרי המידע שקיבלו. אך לחומרים שחולקו על ידי האם לא היה אפקט כזה.

התרשמתי מאוד ממה שהוא אמר. תלמידי דאפא צעירים פחות מזוהמים מתרבות המפלגה ומהעולם האנושי, כך שמחשבותיהם טהורות יותר ועוצמתיות יותר משלנו.

אנחנו, המתרגלים הבוגרים, באמת צריכים לעבוד קשה יותר על מחשבתנו, לשפר את עצמנו, ולטהר את המחשבות האנושיות שלנו. אם לא נטפח את עצמנו היטב, נבזבז משאבי דאפא רבים ונחסום הצלה של ישויות חיות.

לראות את הטוּב שבמתרגלים אחרים ולהשתמש בטוב לב כדי להשפיע על אחרים

הייתה מתרגלת מבוגרת שהיה לה קונפליקט עם משפחתה והיא רצתה לגור עם מתרגלת עמיתה צעירה לתקופת מה. המתרגלת הצעירה דחתה אותה והתלוננה עליה בפני מתרגלים רבים, שבעקבות זאת העירו כל מיני הערות עליה.

המתרגלת המבוגרת כעסה מאוד ולא רצתה להמשיך לטפח.

ראיתי את התלונות שלהן הופכות לחומרים שחורים ויוצרות פערים בין המתרגלים. כשאלו שהסכימו עם המתרגלת הצעירה העירו הערות אקראיות על המתרגלת המבוגרת, קבוצת מפלצות דמויות-ברווז נכנסה לשדות הממדיים שלהם ושכפלה את עצמה בלי סוף. המתרגלים האלו גרמו לעצמם לצבור קארמה כשלא טיפחו את הדיבור שלהם.

המאסטר אמר,

"קארמה נוצרת על ידי כך שהאדם עשה מעשים רעים בחיים האלה או בחיים הקודמים. לדוגמה, הריגה, ניצול של אחרים, פגיעה באינטרסים של אחרים, לרכל על מישהו מאחורי גבו, להתנהג באופן לא נעים וכו', כולם יכולים ליצור קארמה". ("הפאלון גונג" פרק שלישי)

אם המתרגלת המבוגרת באמת ויתרה על הטיפוח בגלל קונפליקטים בין מתרגלים, אז היא והחיים שהיא מייצגת ייהרסו. איזה עניין רציני זה! במקום להאשים אותה ולומר עליה דברים רעים מאחורי גבה, אנחנו צריכים לתמוך בה עם מחשבות נכונות.

למעשה שתי המתרגלות האלו היו אם ובת בחיים קודמים. המאסטר השתמש בקונפליקט כדי שהן יפתרו את הקשרים הקארמתיים שביניהן וישפרו את השין שינג שלהם. זו גם הייתה הזדמנות למתרגלים שהתערבו בקונפליקט לשפר את עצמם. כל מה שקורה סביבנו קשור לטיפוח שלנו.

המאסטר אמר:

"יש אנשים שתמיד מתעקשים, "בחיי, איך לאדם הזה יש תמיד גישה שכזאת? למה הוא נוהג כך עם כולם?" ויש אנשים שאומרים, "ובכן, אף אחד לא מעריך אותו יותר מדי". אבל אם אתה שואל אותי, המורה שלך, כולכם טועים. כאשר אף אחד מכם כבר לא יהיה קשור לשמיעת דברים משביעי רצון, כאשר אף אחד מכם לא יהיה מושפע כשמעליבים אותו, תראו אם האדם ההוא עדיין יהיה ככה. בדיוק משום שיש לכם עצמכם את ההחזקות האלו, קיימים גורמים שמפעילים את ההחזקות שלכם. ובדיוק בגלל שההחזקות האלו שלכם מתעוררות אתם נעשים מרוגזים. כשלכולכם יש את ההחזקות האלו, אז מתרחש מצב בו כולם מתרגזים בגלל האדם שנוגע בהחזקות שלהם. אם כולכם יכולים לשמור על מצב של מחשבה רגועה ויציבה בזמן שאתם מותקפים על ידי מילים חזקות, ואינכם מושפעים כלל, אז תראו אם הגורמים האלה עדיין יתקיימו." ("ללמד את הפא בוועידה בשיקאגו ב-2004")

לאחר הקונפליקטים, הלכתי לבקר את המתרגלת המבוגרת שלוש פעמים. היא כעסה מאוד על אלו שדיברו עליה ולא רצתה לחזור ללימוד הפא הקבוצתי. עודדתי אותה להמשיך לטפח בבית.

זה נכון שעדיין היו לה מחשבות אנושיות ושהיא הייתה צריכה להשתפר. אך הייתה זו הגישה העלובה שלנו וחוסר החמלה שלנו שחסמו בעדה מלחזור לקבוצה.

מצד שני, גם ראיתי דוגמה איך מתרגל, שבקבוצות לימוד פא רבות אינו אהוד ומקובל, משנה את עצמו כשהמתרגלים בקבוצת לימוד חדשה מתנהגים אליו בטוב לב ולא מאשימים אותו שהוא מפריע ללימוד הפא שלהם.

מתרגלים אחרים הם מראות של עצמנו. כשאנחנו רואים שאחרים אינם רציונלים, משקרים, או מאבדים את מזגם, אנחנו צריכים להסתכל פנימה ולשנות את עצמנו. אם באמת נעשה דברים בהתאם לדרישות המאסטר, כל דברים ישתנו לטובה!

המאסטר אמר:

"כשאתה נתקל במצוקה, אותה חמלה גדולה תעזור לך להתגבר על זה." ("הפאלון גונג", פרק שלישי)

המאסטר גם אמר:

"אז לא משנה מה הסביבה או הנסיבות שבהן אתה נתקל בבעיות, אתה חייב לשמור על לב של חמלה ורחמים כשאתה מטפל בכל עניין. אם אינך יכול לאהוב את האויב שלך, אז אינך יכול להגיע לשלמות המלאה (מחיאות כפיים). אז למה כשאדם רגיל מרגיז אותך אתה לא יכול לסלוח לו?! ואתה דווקא מתווכח ונלחם אתו כמו אדם רגיל? האם זה לא תקף גם לגבי אינטראקציות בין מטפחים?" ("הוראת הפא בוועידת הפא באוסטרליה" 1999)

להשתפר יחד

סביבת הטיפוח שלנו עם מתרגלים עמיתים היא יקרת ערך וקדושה. אנחנו צריכים לעזור ולתמוך אחד בשני ולפעול טוב יותר בטיפוח שלנו. זה משהו שהוא מעבר לכל מערכת יחסים שבתוך העולם האנושי.

כשאנחנו מוותרים על ההחזקה לעצמנו, יהיה לנו לב רחב יותר, והקונפליקטים או השנאה בין מתרגלים יסולקו. אני מקווה שנוכל להשתפר יחד בהתבסס על הפא, לסלק את הפרצות שבינינו, ובאמת ליצור גוף אחד ולתמוך אחד בשני כדי לסיים את הצעד האחרון במסע הטיפוח שלנו.

לחלק החמישי