לעצור את השפעת תרבות המפלגה הקומוניסטית (5) - להיפטר מהערמומיות

(Minghui.org)

לחלק הראשון, לחלק השני, לחלק השלישי, לחלק הרביעי

הערת העורך: הסביבה בסין ספוגה בתרבות המפלגה הקומוניסטית הסינית. כשאדם ספוג באווירה שכזאת, הוא יכול בהדרגה להיות מושפע מתרבות המפלגה מבלי לשים לב. הסדרה בת 8 הפרקים הזאת חושפת כמה בעיות שבדרך כלל קיימות בין מתרגלים, שאולי ניתן לייחס אותן ל"תרבות המפלגה" הזאת. אנו מקווים שזה ישמש כתזכורת בשעה שאנו מתאמצים להשתחרר מהאחיזה של המפלגה הקומוניסטית.

אדם ערמומי יודע להגן על עצמו, הוא נראה נעים בפני כולם, מרוויח תועלת מכל הצדדים, ומתוחכם בהתנהלות במערכות יחסים. אבל ה"מיומנות" הזאת מזיקה לטיפוח שלו.

ערמומיות היא חלק מדפוסי המחשבה בתרבות המפלגה הקומוניסטית. דפוס שכיח, אך קשה לזיהוי. מתוך Dissolving the Culture of the CCP (סדרת מאמרים שפורסמה בעיתון "אפוק טיימס" בסינית): "המפלגה הקומוניסטית היא סטייה בהיסטוריה האנושית. המחשבה המנחה שלה היא נגד טבע האנושות. היא לא נגזרה בטבעיות מאף תרבות מסורתית. תרבות המפלגה הושגה כתוצאה מאינדוקטרינציה (החדרה) שיטתית ארוכת טווח שמבצעת המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). החדרה זו היא עוצמתית, יסודית, אינטנסיבית ביותר, מתמשכת לאורך זמן, ובו בזמן ערמומית מאוד, צבועה, חבויה היטב, ומשנה פורמט ללא הרף. הטפת התרבות הזאת מסתמכת על אלימות, פיתוי בעלי אינטרס אישי ושימוש בכל כלי ונסיבות אפשריים ובכל אמצעי". (Dissolving the Culture of the CCP היא סדרת מאמרים שפורסמה בעיתון "אפוק טיימס" בסינית וחושפת איך המפלגה הקומוניסטית הסינית הורסת בשיטתטיות את התרבות המסורתית הסינית ומחליפה אותה במערכת הערכים חסרת-הלב של מרקס ולנין).

ההתנסות האישית שלי עם ערמומיות

ב-2003 ביקרתי מתרגלים עמיתים בעיר אחרת. ברגע שירדתי מהרכבת ראיתי בממד אחר ידיים שחורות מקיפות אותי, ואת ג'יאנג זמין, הדיקטטור הסיני הקודם, מוביל מספר גדול של רוחות רקובות מעלינו. המתאם במקום הזה היה ברשימת המבוקשים. הטלפונים הניידים של מתרגלים עמיתים רבים היו תחת פיקוח. מצבם היה קריטי. באותו ממד אחר המאסטר נתן לי ווק גדול והורה לי לטגן את הרוע ואז את הערמומיות. המאסטר גם נתן לי זוג מספריים שבהם השתמשתי לחתוך את קווי המעקב האלקטרוני המרושע.

רוב המתרגלים שם לא טיפחו עצמם באמת או ביציבות. רובם נסחפו בתוך הדאפא וחיפשו בעיות אצל אחרים במקום בתוך עצמם. חלק מהם היו כה רחוקים מלעמוד בדרישות הדאפא שכלל לא היה להם גונג-ג'ו. הערמומיות חסמה אותם מלהיטמע בדאפא. החזקות למושגים אנושיים הפריעו לעבודתם בהצעת הצלה לישויות חיות.

אני מקווה בכנות שמתרגלים עמיתים ישתפרו במהרה. המאמר "A Practitioner's Insights: The Requirements of Cultivation Are Strict" יכול לשמש כהתייחסות טובה.

מתרגל עמית תיאם את פרויקט התקנת צלחות לווין כדי לקלוט תכניות של טלוויזיית NTD [טלוויזיית שושלת טאנג החדשה]. בכל פעם שהתעוררו קשיים הוא הגן על עצמו על ידי עקיפת הבעיות והסתיר את מחשבותיו האמיתיות. הוא אפילו דיבר במשך חצי שעה לפני שנגע בנושא העיקרי. הוא נראה מכובד אך עשה דברים המנוגדים ל"אמת" ולפעמים התפרץ בכעס. פעם אחת הוא הכה את בתו שהייתה בגיל הקולג' בעין בגלל משהו חסר משמעות. העין שלה דיממה. לפני שהוא קלט זאת, היואן יינג שלו נמס והגונג-ג'ו שלו נשבר. רמתו ירדה בצורה משמעותית. הוא וכל משפחתו נעצרו לאחרונה. בתו כתבה הצהרת ערבות המבטיחה שלא תתרגל פאלון דאפא.

מתרגל אחר נחשב כיוקרתי בין המתרגלים והרבה העריצו אותו. הוא התרברב איך הוא עמד ללא פחד מול הרדיפה בכלא. אך פעם אחת הוא סיפר את הסיפור האמיתי, ואמר שהוא לא העיז להבהיר את האמת לאף אחד או השתמש בשטרות כסף שכתובות עליו המילים פאלון דאפא. כל מה שהוא עשה היה לעשות תקליטורים של שן יון בבית. הוא לא דן איך להציל יותר ישויות חיות, למרות שהוא שוחח על דברים פעוטי ערך, על פוליטיקה, על רמות טיפוח, ועל סוף תיקון הפא. כמה מטפחים שהעריצו אותו נעצרו ונאלצו לכתוב הצהרות ערבות/חרטה בהן הם מבטיחים לא לתרגל.

אלו רק כמה דוגמאות לערמומיות. אני מקווה שעמיתיי המתרגלים יקראו את '"A Dialogue with 'Cunning'” כדי לקבל הבנה עמוקה יותר.

להתמודד עם הערמומיות, למוסס את תרבות המפלגה

המאסטר אמר לנו,

"עליכם באמת, ממש, להשקיע מאמצים בטיפוח, ולא לשקוע בלעשות זאת רק באופן שטחי; אתם לא צריכים שיהיו לכם כל כך הרבה החזקות אנושיות. כמו שהמאסטר רואה זאת, כל מחשבה ומחשבה שלכם וכל פעולה ופעולה שלכם, חושפים בפניי את הלב שלכם. מה שאני הכי פחות אוהב הם אלו שאצלם הכול דיבורים ואין מעשה. גם אינני אוהב את אלו הערמומיים. מה שאני אוהב הם אלו שהם ישרים ופשוטים, כנים ומעשיים. אני גם מקווה שאתם יכולים כולכם, אחרי כל כך הרבה שנים של טיפוח, לצמוח ממש בתוך החוכמה ולא לצמוח כל כך במונחים של לדעת כיצד להתמודד עם ענייני העולם הזה, או כיצד להתנהל כבן אנוש המנהל חיים ארציים." ("לימוד הפא בוועידת הפא של 2010 בניו יורק")

מתרגלים רבים לא מעזים לומר דברים שיגרמו למתרגל אחר אי-נעימות, למרות שזה יכול להביא תועלת למתרגל העמית ולהציל יותר ישויות חיות. הם שמים בעדיפות ראשונה את ההגנה על התדמית שלהם, על המוניטין שלהם ועל "שמירת" יחסים עם אחרים, אך אינם הולכים לפי "אמת" או להיות אחראים כלפי מתרגלים עמיתים. כתוצאה מכך כמה מתרגלים עמיתים נוצלו על ידי הכוחות הישנים ואיבדו את חייהם. היכן היא החמלה של מטפחים אם אנחנו נותנים לזה לקרות?

גיבורים רבים בהיסטוריה הסינית הדגימו אומץ. כולל יואֶה פֶיי, וון טיאן שיאנג, וצ'ו יואן. הם העמידו עצמם בסכנה למען אחרים ונשארו יציבים באמונתם וביושרם תחת נסיבות מאתגרות. הם באמת עמוד השדרה יקר-הערך ביותר של האומה הסינית!

איך אנחנו, תלמידי דאפא בשליחות חשובה, יכולים להיעשות לצבועים, ביישנים ואנוכיים, ולהיסחף למוסריות המנוונת? כמו שסיני קדמון אמר, "זהב אמיתי לא מפחד משום אש", ו"ניחוח פריחת השזיף מגיע מקור אכזרי". לא רק שעלינו לשאת באחריויות שלנו, אלא גם לעמוד בדרישות של הפא בכל ההיבטים ולעמוד בכל מה שבא לחשל אותנו.

ערמומיות גורמת לאדם להיות קר, אדיש ו"פיקח" בעניינים ארציים, וגורמת לו להימנע ולעקוף. קונפליקטים והחזקות. היא מרחיקה מתרגלים עמיתים אחד מהשני. האלמנט החבוי הזה של תרבות המפלגה מבזבז את זמננו על ידי זה שנמנעים מהנושא העיקרי מתוך התגוננות עצמית. הוא גם שולל חשיבה עצמאית לטובת התאמה לרוב המוחלט. אחרי שאדם נותן לרוח זאת לנווט אותו זמן רב, האישיות שלו תיעשה מעוותת, חשוכה ודו-פרצופית, הוא יאבד אמון באחרים ויהפוך לכנוע.

ערמומיות היא מיומנות של המפלגה הקומוניסטית שמשתמשים בה במאבקי כוח. זה נגד עקרונות הדאפא אמת וחמלה. היא לא רק אבן נגף בדרך להצעת הצלה לישויות חיות אלא גם גורמת צרות למטפחים.

לתרבות שמימית יש את הכוח לתקן חולשות בטבע האנושי. כדי לזהות עת החסרונות האישיים נדרש שאדם באמת יביט על המוסר של עצמו. זו הדרך היחידה לסלק את תרבות המפלגה ממחשבתנו.

קל למישהו להחליק לתוך דפוסי המחשבה של תרבות המפלגה אחרי שנים של חיים תחת טוטליטריות והחדרה שיטתית של תרבות זו. מטפחים צריכים לאמץ את התרבות המסורתית, ולסלק את תרבות המפלגה הרעילה על ידי קריאת "תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" ואת " Dissolving the Culture of the CCP". מטפח אמיתי צריך להיות טהור, פשוט, בריא נפשית, בעל יעדים גבוהים ואופטימי. עלינו לשחרר את חשיבתנו לפני שנוכל לטפח היטב ולהגשים את האחריות שלנו להציל ישויות חיות.

אפילו אנשים שאינם מטפחים שהם פשוטים, כנים, חסרי שנאה ואינם רודפים אחר רווח אישי, הם כפי שהמאסטר תיאר ("ג'ואן פאלון כרך 2", לא רשמי):

"בתוך הטאו מבלי לטפח את הטאו"

כדי לצמצם מצוקות במשך תיקון הפא, אנחנו צריכים לצעוד ביושר בנתיב הטיפוח ולהתאים לדרישות הפא בכל המובנים. זה ישמור עלינו בטוחים מסכנה. לכן המאסטר תמיד מזהיר אותנו בסבלנות לא להשאיר אף החסרה שהרוע יכול לנצל. המאסטר מצפה כל כך שהתלמידים יבשילו!

לחלק השישי