הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק 2019

17 במאי 2019

לי הונג-ג'י

בוקר טוב!

(הקהל: בוקר טוב, מאסטר!)

כיום יש לנו ועידת פא אחת בשנה, וחלק מכם הגיע די מרחוק, כולל מסין, אז העלויות הכרוכות בכך גדולות. אתם מוציאים עשרות מיליונים על הנסיעה, האוכל והלינה עבור הוועידות השנתיות שלנו, משום שאתם רואים בוועידות הזדמנות להשתפר בטיפוח וללמוד מההתנסויות זה של זה. זה מצביע על כך שמטפחים מתייחסים לטיפוח שלהם ברצינות. תלמידי הדאפא צריכים לעשות את שלושת הדברים היטב. אבל לא תוכלו לעשות זאת אם לא תטפחו את עצמכם היטב. כמובן, אני יודע שחלק מכם רואה בזה גם הזדמנות לראות אותי. אבל, בכל מקרה, עליכם לזכור שהפא הוא כאן בשבילכם, ויכול להדריך אתכם בטיפוח.

אני חי חיים רגילים כחלק מהעולם הרגיל הזה, ועליי לעשות דברים מסוימים בדרכים אנושיות. בעניינים אנושיים רבים לא ניתן לטפל בדרכים אלוהיות. לכן אני מבקש מכם לבסס את מה שאתם עושים על הפא. הפא הוא שאִפשר לתלמידי הדאפא להגיע עד לנקודה הזאת. ובכך שהולכים על פי הפא, דברים כמו הוועידה של היום והטיפוח שלכם הגיעו למה שהם היום. מה שאני מתכוון זה שלולא הפא לא הייתם מגיעים להיכן שאתם נמצאים היום. אז טיפוח הוא תמיד ראשון במעלה עבור תלמיד דאפא, וזה במיוחד נכון בשלב הסופי.

ואם מדברים על השלב הסופי, אתם עצמכם ראיתם שכאן בעולם הזה מתרחשים שינויים המקבילים לשינויים קוסמיים גדולים יותר. לדוגמה, הרדיפה של הרוע נגד תלמידי הדאפא מגיעה למבוי סתום, והרוע כבר בקושי מצליח לקיים את עצמו; רק שמנועי הרדיפה עדיין עובדים. אבל כפי שציינתי הרגע, כיוון שהצלחנו להגיע לשלב הסופי, עלינו לפעול אפילו טוב יותר במה שאנחנו אמורים לעשות, משום שהדברים קריטיים עוד יותר לקראת הסוף. אתם צלחתם את הימים המוקדמים יותר, בהם הנסיבות היו קשות כל כך והדברים היו מרושעים כל כך, אז אין כל סיבה לא לפעול אפילו טוב יותר עכשיו, בשלב הסופי. כשהרדיפה רק החלה, כלי התקשורת של העולם העתיקו מכלי התקשורת הנשלטים על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) סיפורים מטעים שפורסמו שם בכוונה, והיה קשה לאנשים להבין מה באמת מתרחש. אבל אפילו בנסיבות הקשות האלו, תלמידי הדאפא ברחבי העולם הצליחו לשנות את נקודת המבט של אנשים על ידי כך שהסבירו להם את האמת, והם צלחו את האתגרים האלו. אז עכשיו, כשאנחנו בסוף, עליכם להוקיר את כל מה שהשגתם ולא להרפות בטיפוח של עצמכם. בהחלט אין עליכם להרפות בטיפוח של עצמכם.

התבוננתי וראיתי שלתלמידי דאפא רבים בסין היה קשה שלא להיות מושפעים מהחברה שם, שבה היחסים בין אנשים, ההתנהגות שלהם ודרכי החשיבה שלהם נעשו מעוותים. אמנם תלמידי הדאפא אמורים ללכת לפי הדאפא, אבל ברגע שהם יוצאים מהבית הם חשופים לאופן שבו אנשים בעולם הרגיל מתייחסים זה לזה, והדברים מעוותים בכל החברה ההיא. וכך הם צריכים לפעול באופן כזה, ועם הזמן, הם מתחילים להתנהל לפי האופן שבו האנשים שם מתייחסים זה לזה, ואפילו מִתְרגלים לדרכי החשיבה ההן ולדרכי ההתנהגות ההן בחייהם, ופשוט חושבים שכך צריך להיות. אז אנשים רבים מסין המגיעים לחו"ל נדהמים עד כמה האנשים שם פשוטים ורגועים כשהם מדברים או כשהם עושים דברים. האנשים מסין, לעומת זאת, הולכים לקיצוניות כשהם עושים דברים, מגזימים עם דברים ומרחיקים לכת מדי. זאת המנטליות שלהם. אבל זה לא איך שבני אדם אמורים להיות. אז אם תביאו את החשיבה הזאת או את ההתנהגות הזאת אל מחוץ לגבולות סין, זה ידחה אנשים.

אנשים מסין כמעט תמיד אינם מובנים לאחרים, ואנשים תוהים מדוע הסינים הם כאלה. זה למעשה נובע מכך שהמק"ס המרושעת השחיתה בכוונה את ההתנהגות והאופי של הסינים, וזה נעשה בצורה שיטתית. המפלגה חיסלה את התרבות המסורתית שלהם, את המוסר שלהם ואת הערכים האוניברסליים שלהם. כל מה שנותר בסין הוא הדברים הקיצוניים הקומוניסטיים, שהם כמובן משהו אחר. רק אחרי שהם חיים בחו"ל במשך זמן רב הם יתחילו להשתנות.

יש מתרגלים מסין שעכשיו חיים בארצות אחרות. חלק מהם לא פעלו היטב בתוך סין, אז קל וחומר שעליהם לטפח את עצמם היטב ולעשות היטב את מה שעליהם לעשות בסביבה החדשה שלהם. אל תעשו דברים עם חשיבה קיצונית, כי אחרת סביר שתפריעו לסביבה שיש לתלמידי הדאפא כאן. עליכם לדעת שאנשים מחוץ לסין לרוב אינם מדברים על אחרים מאחורי גבם, ולרבים מהם יש חשיבה והתנהגות פשוטות וכנות, והם מנסים להיות אנשים טובים ולהתייחס לאחרים היטב – ערכים שהם אוניברסליים. באופן רגיל הם לא מנסים לחתור תחת אחרים כדי לקדם את עצמם, כמו שכמה סינים עושים. אז עכשיו כשאתם מחוץ לסין, אלה מכם שיש להם הרבה הרגלים ודרכי פעולה שנוצרו בסין באמת חייבים להשתנות. אני מדבר על זה משום שעוד ועוד מתרגלים יוצאים כיום מסין, והם עולים במספרם על מתרגלי הדאפא שבמקור חיו במדינות אחרות; הם אפילו הרוב עכשיו. אז קל וחומר שעליכם לשים לב לדברים האלה.

אולי אינכם מבינים את זה, אבל אז בימים המוקדמים, כשהרדיפה נגד תלמידי הדאפא הייתה פשוט מוחצת, ובסין הייתה לה הצורה שאתם יודעים עליה, גם ברחבי העולם זה היה קשה מאוד [לתלמידי הדאפא] אף על פי שהם לא עמדו בפני אלימות. היה לחץ, דעות קדומות, ואי הבנות שנוצרו מכך שכלי התקשורת ברחבי העולם הפיצו את התעמולה השקרית של כלי התקשורת של המק"ס המרושעת. אף אחד לא ידע אז את האמת. באותו הזמן היה מספר מוגבל של תלמידי דאפא מחוץ לסין, אבל הם פעלו באופן שהשפיע. הם הקימו את כלי התקשורת שלהם והקימו צוותים רבים שהבהירו את העובדות לממשלה, לכלֵי התקשורת וכו'. בעזרת המאמצים האלה הם הצליחו להפוך את המצב מחוץ לסין ולהפריך את השקרים ואת התפיסות המוטעות של אנשים על תלמידי הדאפא, שנבעו ממה שהלעיטו אותם כלי התקשורת של המפלגה המרושעת. זה היה יוצא מן הכלל. הנסיבות של היום לא נוצרו בקלות, וזה משהו שהם מוקירים אותו מאוד. אז אני לא רוצה לראות שמתרגלים מסין, שהחשיבה והפעולות שלהם נגועות במאפיינים קומוניסטיים, יערערו את המצב כאן. אני אומר את זה משום שראיתי מקרים רבים שאנשים שאינם מתרגלים שבאים מסין משאירים רושם גרוע על אנשים בארצות אחרות. ההתנהגות שלהם באמת מבישה, וגורמת לסינים להיראות רע. אל תהיו כאלה. כמישהו הרוצה לטפח, אתה צריך להיות מודע להחסרות שלך. זה לא רק עניין של הדימוי של הסינים. זה גדול יותר מזה, משום שהאחריות שאתם נושאים היא להציל את כולם בעולם. אז אתם חייבים לשנות את החשיבה ואת ההתנהגות שלכם.

אל תחשבו שהאנשים מחוץ לסין הם נאיבים. אף על פי שהחשיבה שלהם פשוטה יחסית, ככל שהחשיבה פשוטה יותר, כך האדם רואה טוב יותר את מהות הדברים. האנשים האלה פשוט אינם מבטאים דברים או אומרים דברים כמוכם, אבל הם יודעים טוב למדי מה מתרחש. לכל בני האדם יש אותו מבנה חשיבה והם אינטליגנטים באותה מידה. אנשים אחרים הם לא פחות נבונים. לאנשים שהם לא סינים יש גבולות מסוימים שהם לא יעברו במחשבה או בפעולה, ויש להם סטנדרטים מוסריים, והם לא יעשו דברים שאנשים סינים מסוימים יעשו. נטייה אחת שאנשים בסין מפתחים היא להיות קיצוניים למדי בכתיבה שלהם או בגישה שלהם לדברים. התנהגות וחשיבה שכאלה הן באמת לא משהו שאחרים יקבלו. למעשה, לפני שהמק"ס הופיעה, לאנשים בסין היו ערכים טובים והם שאפו לטוב-לב ומוסריות. הסיבה שהמק"ס פתחה בקמפיין אחר קמפיין הייתה שהאנשים הסינים היו מתורבתים מאוד, וחָלקו אותם ערכים אוניברסליים כמו אחרים. אז כל הקמפיינים שבאו בזה אחר זה נועדו להרוס את התרבות הסינית, למוטט את האליטה התרבותית, ולהחדיר באופן שיטתי דברים קומוניסטיים מרושעים לאנשים. המניע שלהם היה ברור לגמרי: להפוך את החשיבה וההתנהגות של הסינים לפסולת. היות שעוד ועוד תלמידי דאפא מסין מגיעים לחיות מחוץ לסין, הבעיות האלה נעשות יותר ויותר בולטות, ולכן היה עליי להתייחס אליהן. אתם באמת צריכים לשים לב לזה.

דבר נוסף הוא, שעם כל צוותי הבהרת האמת ופעילויות הבהרת האמת שיזמתם כתלמידי דאפא, באמת הייתה לכם השפעה עצומה בהפצת האמת ובהצלת אנשים. זה נפלא! מה שקובע זה לא הגודל וההיקף של מה שאתם עושים. מה שקובע זה האפקט של זה, הלב שאתם משקיעים בזה, והאם כשאתם עושים את זה אתם מתנהלים כמטפחים. אלה שבילו שנים רבות מחוץ לקונסוליות ולשגרירויות הסיניות, ובאתרים שנועדו להעלות מודעות, הם באמת מדהימים! חלק מהם הם מתרגלים מבוגרים, ולכן יש כמה אחרים שהעירו שהמתרגלים המבוגרים האלה "מתאימים מאוד" לפעילויות האלה. ובכן, בואו נשאל את אלה שאומרים את זה: זה נהדר שאתם צעירים, אבל מה אתם עושים? עבור כל תלמיד דאפא הסוגיה היא מה אתה עושה עם עצמך.

פעם מתרגל שאל אותי: "מאסטר, כמה אנשים צריכים לפרוש מהמק"ס המרושעת כדי שהיא תתמוטט?" (המאסטר צוחק).החזקתי חמש אצבעות. אז הוא חשב: "או, חמשת אלפים אנשים ואז המפלגה תיפול". (הקהל צוחק) תוך זמן קצר חמשת אלפים פרשו. אז הוא חשב: "הא, איך זה יכול להיות? מאסטר החזיק חמש אצבעות… או, הוא בטח התכוון לחמישים אלף". ותוך זמן קצר חמישים אלף פרשו. אז הוא חשב: "זה לא הגיוני. מדוע המאסטר החזיק חמש אצבעות? או, הוא בטח התכוון לחמש מאות אלף". (המאסטר צוחק) עד כה כבר עברו את ה-5 מיליון ואת ה-50 מיליון, והמספר עכשיו הוא יותר מ-300 מיליון. בסין יש אוכלוסייה של יותר מ-1.5 מיליארד, אז חמשת אלפים היה כלום. (המאסטר צוחק) למעשה, התכוונתי לזה באופן סמלי. הנקודה הייתה שהדברים שאנחנו עושים הם קריטיים, והם נותנים מכת מוות למורל של המק"ס המרושעת. ומה המצב של המק"ס כיום? כל החברים בה, למעט המעטים שמחזיקים בשלטון, תוהים: "מתי היא תיפול?" והם מנסים להכין לעצמם דרך מילוט לזמן שבו היא תיפול. כולם עושים הכנות לקראת סופה. הם מנסים להעביר את כספם אל מחוץ לסין, שולחים את ילדיהם לחו"ל, ופועלים להשיג מעמד משפטי, כולל דרכונים, במדינות אחרות; הם מתכוננים לחמוק ברגע שמשהו יקרה. כולם חושבים שהסוף קרוב.

הם מרמים זה את זה כדי לאפשר למשטר לשרוד. רבים מהסוכנים החשאיים שלהם נאמנים לשד הקרפד ההוא, והם מרמים את ראש המפלגה הנוכחי. אפילו לפני שהממשל הנוכחי בסין עלה לשלטון הם כבר נהגו להעביר דוחות מזויפים, והם ממשיכים לעשות זאת עד עכשיו. הממשל יודע מעט מאוד על מה שבאמת מתרחש במקומות אחרים, והדוחות המטעים שהם קיבלו מקורם בשטן ההוא ג'יאנג. המדיניות שהם קובעים אינה מצליחה אפילו לצאת מהמַטה שלהם בג'ונג-נאן-האי. המלחמות הפנימיות רק נעשות אינטנסיביות יותר עם הזמן, והם נלחמים בלי כפפות ופועלים ללא מעצורים. ראש המפלגה הנוכחי אינו מסוגל כיום לרַצות אף אחד, לא משנה מה הוא עושה, והוא איבד את האמון גם של הרפורמיסטים המעוניינים בדמוקרטיה וגם של שורות המק"ס. אף אחד לא באמת נאמן לו.

כפי שאתם יכולים להבחין, המפלגה המרושעת לא תשרוד זמן רב. זה משום שעצם קיומה של המק"ס, והרדיפה נגד תלמידי הדאפא, נועדו כמבחנים לתלמידי הדאפא על ידי הכוחות הישנים, נכון? סין היא כמו הכור להיתוך הדאן של הטאואיסט העליון, מזקקת את תלמידי הדאפא, והלהבה הוגברה. זה כמו מבחן רציני, שנועד לסלק חשיבה אנושית והחזקות אנושיות. קשה לשאת את העינוי, כמובן, אבל מה שיוצא מזה הוא זהב אמיתי. המק"ס המרושעת משמשת כפחם בתהליך, וככל שהלהבה חמה יותר, כך הפחם נראה חי יותר. אבל התבוננו שוב אחרי שהלהבה גוועת ותראו שזהב אמיתי יצא מתוך זה. ומה יקרה עם המק"ס המרושעת? אפר. ובנשיפה אחת, פוף – היא תיעלם. (מחיאות כפיים) אפשר להרגיש רחמים על תלמידי הדאפא כשהם נרדפים, אבל מה שבאמת עצוב הוא האנשים שהלכו עם המק"ס המרושעת – עליהם צריך באמת להצטער. הם עומדים לתת דין וחשבון על כל הפשעים שהמפלגה המרושעת ביצעה לאורך כל ההיסטוריה.

אם תחשבו על זה, המנהיגים של המק"ס המרושעת ביצעו כל מיני פשעים איומים, אבל הם גם נהנו מדברים רבים. במהלך חייהם הם עשו כל מיני דברים רעים, אבל גם נהנו מכל התענוגות שהיו זמינים להם. אבל ראש המפלגה הנוכחי צריך לשקול את הדבר הבא: אם תמשיך ללכת עם המפלגה המרושעת, אתה תהיה האוויל שמשלם על כל הפשעים שהיא עשתה. במילים אחרות, הוא יהיה זה שיצטרך בסופו של דבר לתת דין וחשבון על כל הפשעים של המק"ס. אני חושב שאתם יכולים לראות איך זה עובד, נכון? זה משום שהוא מנהיג המק"ס המרושעת. לפעמים עולה בדעתי שלמעשה הוא חושב שהוא יוכל להשתמש במק"ס כדי לקיים את השלטון שלו. זה אולי היה כך בעבר, אבל עכשיו? בעבר בסין, אפילו אם מישהו היה לבד במקלחת הוא לא היה מעז להעביר ביקורת על המק"ס המרושעת. זה באמת היה כך. צללי הרפאים של הקומוניזם היו בכל מקום. עכשיו הם חוסלו, וכולם משמיצים את המפלגה המרושעת. לגנות את המק"ס המרושעת הפך להיות חלק בלתי נפרד מהשיחה כשאנשים יושבים ביחד לאכול או לפטפט. ואם מישהו לא אומר עליה דברים רעים, אחרים יחשבו שמשהו לא בסדר איתו. ככה זה עכשיו (מחיאות כפיים). בשלב הנוכחי המק"ס מתנדנדת על סף התמוטטות, ואתה עדיין מסתמך עליה בשביל לשמור על השלטון. האם אינך עושה חישוב מוטעה? המק"ס מסתמכת עליך כדי להמשיך להתקיים, לא ההיפך! אם היום האיש שמחזיק בשלטון היה פשוט אומר: "אנחנו לא רוצים יותר את המק"ס", אז היא לא הייתה שורדת אפילו יום. היא הייתה נעלמת למחרת. (מחיאות כפיים) זה משום שכולם מחכים ליום הזה. (מחיאות כפיים) הייתי אומר שמי שמחזיק בשלטון עושה משהו טיפשי מאוד.

ֿ אבל לא משנה מה, אנחנו רואים את הדברים בצלילות. הרגע דיברתי על איך הם פני הדברים כעת. בנקודה הנוכחית נותרו מעט גורמים היכולים לבחון את תלמידי הדאפא. רק מעט פחם נותר, ולכן לא ניתָן עוד לייצר הרבה זהב אמיתי. אז האם לא הייתם אומרים שהאש עומדת לגווע? זה מה שעומד להתרחש. (מחיאות כפיים נלהבות) אז מה יקרה מיד אחר כך? זאת תהיה ההגעה לשלמות של מסע הטיפוח של תלמידי הדאפא, נכון? (מחיאות כפיים) אפילו אם כמה תלמידי דאפא ימשיכו אִתי לתקופה של תיקון הפא של העולם האנושי, אנחנו עדיין צריכים לסמן קו הפרדה. העידן של תלמידי הדאפא של תקופת תיקון הפא הוא אדיר. לא אכנס למה שיקרה אחר כך.

אתמול בערב כשדיברתי בזמן החגיגה שהייתה בהר, התייחסתי לכך שפעמים רבות דיברתי על הכוחות הישנים. די ברור לכם המושג, אבל היה לכם קצת מעורפל איך נוצרו הכוחות הישנים. למעשה, אם חושבים על זה, יש סיבות היסטוריות להופעתם של הכוחות הישנים. הקוסמוס עובר את התהליך של יצירה, התייצבות, התנוונות והיכחדות, בזמן שבני אדם נתונים ללידה, זקנה, מחלה ומוות. כפי שאתם יודעים, כשמישהו הוא בשנות העֶשֹרה שלו, למשל, חמש עשרה, שש עשרה, שבע עשרה, או שמונֶה עשרה, הוא בתהליך הגדילה; ואז בסביבות שמונֶה עשרה, תשע עשרה או עשרים ואילך לתוך שנות השלושים שלו, הוא בתהליך ההתייצבות; ואז מסביבות גיל ארבעים הוא מתחיל להתדרדר, וזה תהליך ההתנוונות. ואז כשהגוף שלו כבר נמצא במצב גרוע מאוד ואינו מתפקד, הוא מזדקן ומת, זהו תהליך ההיכחדות.

עבור בני האדם התהליך הזה הוא די קצר, אבל האם אתם מבינים כמה ארוך וממושך הוא התהליך הזה עבור היקום? או מה המשמעות שלו עבור גוף קוסמי גדול אף יותר? אעשה את המיטב כדי למצוא מילים לתאר את זה. שלב היצירה מקיף אינספור, אינספור, מספר שלא ניתן לתיאור, של טריליוני שנים. ואתם יכולים רק לדמיין כמה חיים נוצרו ובסופו של דבר מתו במסגרת המספר שלא ניתן לתיאור של טריליוני השנים האלו! אלוהויות עוברות תהליך מחזורי גם כן; אין זה כך שהן לא מתות לעולם. רק שהן יודעות מתי הן עומדות למות, ויודעות מתי הן ייוולדו שוב. זה רק שהן לא מביאות איתן את זיכרונותיהן מהעבר. ההבדל הוא בעיקר שחייהן ארוכים מאוד, ובשלב מסוים הן אפילו עלולות להגיע למצב של שעמום מהחיים. ובמשך התהליך שתיארתי, ישויות עוברות תהליך של התחדשות כאשר החיים שלהן עוברים מחזורים. אבל ישויות בתהליך המחזורי לא מבינות שהן נולדו אינספור טריליוני פעמים אפילו רק בתוך שלב היצירה. אני מתאר את זה במונחים של "טריליונים" משום שזאת היחידה הגדולה ביותר שאנשים לרוב משתמשים בה כדי לספור; להשתמש ב-יִי (100 מיליון) כיחידה לא יספיק; זה עניין של אינספור טריליונים. אפילו אלוהויות לא יכולות לדמיין את המספר, אז קל וחומר שבני אדם לא יכולים. טווח הזמן בקוסמוס הוא ארוך באופן שלא ייאמן.

ואז ישנו שלב ההתייצבות, שהוא הארוך ביותר. פשוט אין דרך לתאר את אורך ומשך הזמן המדהימים של השלב הזה, ולא משנה בכמה טריליונים נשתמש לתאר זאת. אין אפילו ישות חיה אחת בקוסמוס שיכלה להתקיים באופן רציף דרך היצירה, התייצבות, התנוונות והיכחדות, או אפילו רק מהיצירה עד ההתייצבות. אפילו לא הישות הגבוהה ביותר בקוסמוס; אפילו לא החיים הגבוהים ביותר. זה דומה לתהליך המטבולי של הגוף האנושי, התאים המקוריים של האדם כבר לא קיימים. זה כך עבור כל החיים, ממשיכים כך כמו מרוץ-שליחים. כיוון שהשלבים האלה הם כה עצומים וארוכים, אם תשאלו ישות משלב ההתייצבות איך היו הדברים בשלב היצירה, לא יהיה לה מושג, והיא אפילו לא יכולה לדמיין את זה.

כשזה מגיע לשלב ההתנוונות, גם זה תהליך ארוך, כמות עצומה של זמן – אינספור טריליוני שנים. המספר הוא כמו כמות החלקיקים הממלאים את החלל כאן – רק דמיינו כמה חלקיקים יש באוויר! אם הייתם שואלים את הישויות של מישורים גבוהים מאוד בשלב ההתנוונות איך היו הישויות בשלב ההתייצבות, לא יהיה להן מושג. מדוע לא? משום שאפילו הפא של הקוסמוס סטה במהלך התהליך הזה – הכול עבר שינוי במשך התהליכים של לידה, זקנה, מחלה, ומוות – או יצירה, התייצבות, התנוונות והיכחדות.

כשזה מגיע לשלב ההיכחדות, זה שוב תהליך ארוך מאוד, והוא מסתיים כשהדברים הולכים לקראת היכחדות מלאה. התקופה הזאת, גם כן, נמדדת במונחים של זמן של אינספור טריליוני שנים. ובתוך השלב הזה יש גם כן אינספור מישורים של אלוהויות, שבהם יש אלוהויות אפילו גדולות יותר, ויותר ויותר, וגם מלכים ושליטים של תחומים שונים. אם תשאלו אותם איך היה הקוסמוס בתקופה הראשונה שלו, או בתקופות הביניים שלו, אין להם מושג.

אז מה גרם להופעה של הכוחות הישנים במהלך תיקון הפא שלי? אם לא הייתי מתקן ומחדש את הפא לשלב הראשון של מחזור היצירה, התייצבות, התנוונות והיכחדות, אז האם זה היה נחשב כתיקון פא? (מחיאות כפיים) אבל לאף אחת מהאלוהויות שבכל הרמות על גבי רמות של שלב ההיכחדות אין שום מושג איך היה אז, משום שהן אלוהויות של שלב ההיכחדות. אף על פי שבקרב האלוהויות של מישורים שונים יש הבדלים ברמות, אף אחת מהרמות לא יכולה להתאים לסטנדרטים שהיו במקור. כל הקוסמוס התנוון, ולפיכך הוא היה בדרכו להיכחדות. אלה היו בדיוק הישויות של עידן ההיכחדות שיצרו את הכוחות הישנים, ושאמרו לי: "תיקון הפא שלך באופן הזה לא יעבוד. מעולם לא ראינו משהו כזה בעבר. זה לא יצליח. אנחנו נעזור לך להצליח". וכך הם הלכו לעשות את מה שהם עשו. אבל מה הסטנדרט שלהם? הם אלוהויות של שלב ההיכחדות, מלכים של שלב ההיכחדות של הקוסמוס, אז מה אתם חושבים שהאלוהויות שרצו להתערב ולעזור לי לתקן את הפא יכלו להשיג? הסטנדרטים הכי גבוהים שלהן היו רק הגבוהים ביותר של שלב ההיכחדות של הקוסמוס. אז אם הדברים היו נעשים לפי דרכם, האם הפא יכול היה באמת להיות מתוקן? האם אפשר היה באמת לתקן אותו אם הייתי הולך איתם? האם ניתן להשתמש בסטנדרטים שלהם כדי לשחזר את הדברים למצב שבו הם היו בשלב ההתחלתי של היצירה? הדברים היו רק משוחזרים לסטנדרט של שלב ההיכחדות, ולא הייתה מושגת כל התקדמות. אתם יכולים רק לדמיין לעצמכם כמה זה היה רחוק מהסטנדרט הכי מהותי של הקוסמוס – הסטנדרט של עידן היצירה.

אז יכול להיות שתהיתם איך הייתה להם עזות-המצח, ואיך הם העזו לעשות את מה שהם עשו. הם באמת חושבים שהם צודקים. החשיבה של הישויות ברמה הגבוהה ביותר של הכוחות הישנים הייתה: "אני האלוהות הגבוהה ביותר, וזה מה שאני יודעת. אין ידע יותר גבוה משלי. אז זאת האמת". אבל הן לא הבינו שהסטנדרטים שלהן הם סטנדרטים של שלב ההיכחדות. למעשה, לפעמים כשאני מלמד את הפא, תלמידי הדאפא מבינים אותו בעוד שהכוחות הישנים לא. לפעמים אני חושב שהם סתם מעמידים פנים שהם לא מבינים. אבל מדוע הם עושים דברים באופן שהם עושים? למעשה זה נובע מהעובדה שמשום שיש לי גוף אנושי ואני פועל פחות או יותר כמו בן אדם, והם חושבים שהם פועלים כמו אלוהויות, הגישה שלהם היא: "איך יכול להיות שאנחנו לא מעליך?" וזאת הייתה המכשלה שלהם! הפא שלימדתי מבוטא במילים ובעקרונות פשוטים וישירים, ואין מה לנחש; הכול נאמר בצורה ברורה. אבל הישויות בעידן ההיכחדות רגילות לפענח ולהסיק את המשמעות, והן חושבות שאמורים להשקיע מאמץ כדי לגלות את המהות האמיתית של משהו, ולזה הן רגילות. וזאת הסיבה שבעוד שהפא שאני מלמד הוא לא מסתורי לבני אדם, הן למעשה עדיין לא יכולות להבין מהו, משום שהן מאמינות שהפא לא יכול להיות כל כך פשוט וישיר. אז משהו ישיר כזה הפך ל"מסתורי" עבורן; הן התבלבלו מהיעדר המסתורין (המאסטר צוחק). זה באמת כך. אז עכשיו אתם יודעים איך נוצרו הכוחות הישנים.

אף ישות לא יודעת מה אני באמת מנסה להשיג, משום שאף אחת, אפילו מהאלוהויות הגבוהות ביותר של העידן הזה, לא יודעת איך הייתה תקופת היצירה של הקוסמוס, או איך היה השלב המוקדם ביותר של תקופת היצירה. הן בכלל לא בכיוון, ולכן הן לא יכולות להבין [מה אני עושה]. הן אפילו אמרו: "אנחנו לא יודעות איך לעשות את מה שאתה רוצה. מה שאנחנו יודעות הוא רק זה". אבל אם אתן לא יודעות איך לעשות את זה, אז למה אתן מתערבות? הן אומרות דברים כמו: "אין לי ברירה, משום שאלה ההנחיות של אלה שמעליי". וכשבסופו של דבר תפסתי את הגרועה ביותר שבהן, את הגבוהה ביותר, הישות הזאת אמרה: "מה שאני עושה זה הכי טוב. אני עוזרת לך". אבל הן הרסו אינספור חיים – הרסו כמות עצומה של ישויות חיות ברחבי הקוסמוס.

כתלמידי דאפא, פשוט טפחו בהתאם לפא הזה. פעם אמרתי: "אתם יכולים לקבוע את היעד שלכם בטיפוח כמה גבוה שאתם רוצים, כל עוד יש לכם האומץ!". כולכם יודעים שטיפוח אינו קל: לסלק קארמה, לעבור מצוקות; כמה תמעדו כשאתם נתקלים בקונפליקטים של שין-שינג, שלא לדבר על המצוקות הגדולות האלה? איך תוכלו להתגבר עליהם?! אלה היודעים את הדברים האלה מלאי חשש רק מהמחשבה עליהם – הם ממש קשים, באמת קשים! כשמשהו מתרחש בין אדם לרעהו, לא משנה כמה זה נורא, עליך להסתכל על זה בצורה חיובית: "או, זה מועיל לשיפור שלי". כשעומדים מול קונפליקטים, לא משנה מי אשם, עליך קודם כל להסתכל פנימה לתוך עצמך. כמטפח, אם אתה לא יכול לבסס את ההרגל הזה, אם אינך יכול לראות דברים בדרך ההפוכה מזאת של בני אדם, אז לנצח תישאר בן אדם. לפחות בנוגע לצעד הספציפי הזה שאינך מצליח לעשות היטב – אתה בן אדם.

כשמופיע חיכוך עם אחרים, אתם לא רגועים. אבל כשאתם נרגעים ומהרהרים על זה, אתם מבינים: "אני מטפח. טעיתי במקרה הזה ולא עברתי את המבחן היטב". זה היה בטוח מבחן, כפי שאתם יודעים. זה משום, שכפי שלימדתי, כל דבר שאתם חווים בחייכם מהרגע שבו אתם הופכים לחלק מקהילת הטיפוח אינו מקרי, וכל זה הוא למען השיפור שלכם. אבל כמה מכם במקום זאת מסתכלים החוצה, ויתרה מזאת, אפילו נעשיתם די ערמומיים ביחס לזה. לפעמים אפילו כשאני עוזר לאנשים במשהו, הם משקרים לי בפָָּּנים או מנסים בערמומיות להסיט את האשמה מעליהם. זה די משעשע עבורי כשאני מתבונן בהם עושים את זה, אבל באותו הזמן אני מבין שככה הם אנשים. החזקות אנושיות שולטות בחלק שלכם שלא טופח באופן מלא, ובני אדם הם פשוט כאלה.

אני מאפשר לכם לשמור על מה שאתם זקוקים לו בשביל לחיות בעולם האנושי מבלי שזה יפגע בטיפוח שלכם; יכולים להיות לכם חיים נורמליים. אבל כשאתה נתקל בעימותים עם אנשים, אלה הם רגעים קריטיים בשבילך כתלמיד דאפא – הן מבחינת השיפור של עצמך, והן מבחינת היכולת לעבוד ביחד עם אחרים כדי לעשות היטב את שלושת הדברים שעליך לעשות. זה קריטי עבור הטיפוח שלכם. היו הרבה דברים בתחילת הדרך שלא הצליחו בגלל בעיות שגרמתם לעצמכם, וכך לא עשיתם היטב את מה שהייתם אמורים לעשות. בתקופה הראשונה של הרדיפה היו פעמים בהן הסתכלתם על הדברים עם החזקות אנושיות, כל הזמן התנגשתם אחד בשני, ואפילו התעצבנתם. אבל הכעס הזה שחשתם, וההחזקות האלה שהיו לכם כשהתנגשתם באחרים, היו כולם דברים אנושיים!

אתם צריכים להיות אציליים ומוסריים, ולשתף פעולה היטב עם אחרים. העניין הוא לא הרעיון של מי הוא הטוב ביותר. כשהרעיון של מישהו אינו מדהים, או שהוא לא חשב עליו בצורה מספיק מקיפה, אתם צריכים בשקט ובדיסקרטיות למצוא דרך לעזור לגרום לזה לעבוד, ולעשות עבודה יסודית! זה מה שיְזַכֶּה אתכם בהערכה של אלוהויות, ואתם עשיתם את זה בלי להגיד כלום! זה לא חשוב מי העלה את הרעיון, אלא מי פעל היטב בטיפוח שלו בתהליך הזה – כל מי שטיפח את עצמו ישתפר. (מחיאות כפיים) אני מעלה את זה כדי שתדעו שעכשיו הגענו לשלב הסופי. אני יכול להגיד לכם במפורש שבתחילת הדרך תכננתי לסיים את הרדיפה השנה (מחיאות כפיים חמות), בסימן עשרים שנה. אמנם בסופו של דבר הכוחות הישנים שינו קצת את הדברים, אך הפחם הולך ונגמר בכבשן, והלהבה כבר אינה מַספקת. אז העניין הזה יסתיים בקרוב. לכן עוד יותר עליכם לפעול היטב. לפני כמה ימים דיברתי על זה. אמרתי: מי יכול להיות תלמיד דאפא? נדרש קשר גורלי יוצא מן הכלל.

קודם, בזמן הנסיעה במכונית, מישהו אמר שיש אנשים שלא מבינים את המונחים מפיזיקה כמו "חלקיקים" ו"מולקולות". ובכן, אני פשוט משתמש במילים שכעת יש לאנשים. מה עוד אפשר לעשות? אפילו אם באמת הייתי מתאר דברים [במונחים שאני מעדיף], זה היה למעשה עדיין די דומה. אם מסתכלים על כוכבי הלכת שאנחנו רואים מנקודת מבט בה הם נראים בגודל של מולקולות, האם הם לא ייראו בדיוק כמו מולקולות? כשהישויות העצומות בקוסמוס מסתכלות על כדור הארץ ועל כוכבי לכת אחרים, האם הם לא נראים להן כמו שמולקולות נראות לנו? ובעיני ישויות אפילו גדולות יותר, האם כדור הארץ לא נראה כמו שאטום נראה לנו? כך הדברים נראים לאלוהויות גבוהות יותר. החלל החיצון מלא בכוכבי לכת, רק שהראייה שלכם לא יכולה לקלוט חלק מהם. האדם לעולם לא יוכל לראות את היקום כולו, ולא משנה כמה מתקדמת תהיה הטכנולוגיה שלו, כי ביקום יש כל מיני חסימות לראייה שלו. וזאת הסיבה שדיברתי על "ראייה מוגבלת" של היקום. זה משום שהאדם לעולם לא יוכל לראות את הגוף הקוסמי כפי שהוא באמת.

אז במילים אחרות, לא משנה באיזו רמה, הרעיון הוא אותו רעיון. כשישויות גדולות יותר מסתכלות על המישור שמתחתיהן, מה שהן רואות זה חלקיקים קטנטנים; כשישויות נמוכות יותר מסתכלות על המישור מעליהן, מה שהן רואות זה כוכבי לכת. והאם הישויות שחיות על אטומים לא מתייחסות לאטומים ככוכבי לכת? וכשהישויות שחיות ברמת המולקולות מסתכלות על כדור הארץ – וואו, הוא נראה עצום כל כך. אז זה היחס בין החלקיקים בכל רמה לבין החלקיקים שהם גדולים יותר או קטנים יותר מהם. יש פשוט רמות על גבי רמות על גבי רמות של חלקיקים, ובכללם כדור הארץ, שהוא רק חלקיק אחד, השמש, שביל החלב שאנחנו יכולים לראות, וכל השאר. זה פחות או יותר המבנה של כל הגוף הקוסמי.

החלקיקים שבני אדם יכולים לראות קיימים בצורות מגוונות והם למעשה יותר מסתם חלקיקים או כוכבי לכת. יש חלקיקים מסוגים שונים שבני אדם לא יכולים לראות. המולקולות, בדומה, גם כן קיימות בצורות שונות בממד הזה. על כל הצורות השונות של המולקולות מתקיימים אינספור חיים, כולם בממד הזה. אבל, יחד עם המולקולות מתקיימים באותה עת חלקיקים הקיימים בצורות אחרות, וכולם פזורים בכל מקום. אז המרחב הזה כאן מלא עד אפס קצה. בני אדם והישויות האחרות שברמה הזאת כאילו שקועים בשכבה של אדמה; המדע הנוכחי מודע רק לחלקיקים שהוא יכול להבחין בהם. אני רק מסביר דברים עם הידע האנושי שעומד לרשותנו, כשלמעשה יש יותר מזה – הרבה, הרבה יותר. אז יש כל כך הרבה חיים, במספרים שלא ייאמנו, שנמצאים כאן. אז כשאתם נושמים אתם שואפים מולקולות רבות המרכיבות את האוויר שאתם שואפים, ומשום שהמולקולות האלה הן גם כוכבים, אתם יכולים לדמיין כמה עולמות וכמה ישויות יש עליהן. אתם נושמים אותם, ובתוך הגוף שלכם הם הופכים לחומרים מזינים שהגוף שלכם צריך (המאסטר מחייך).

היות שכל זה מערב דברים עמוקים, והידע של האדם היה מוגבל בעבר, אלוהויות אף פעם לא דיברו על שום דבר מזה, וגם לא היו להן האמצעים לעשות זאת. ישוע אמר ש"בני אדם חטאו", אבל זה לא הוסבר בבירור. גם אני דיברתי אתכם על זה, אמרתי לכם שבזמן שאדם חי הוא באופן בלתי נמנע יוצר קארמה – בכך שהוא צריך אוכל, קורת גג, אמצעים להגיע ממקום למקום, ויש לו אינטראקציות עם אחרים בעולם הזה – כל אלה מייצרים קארמה. אז נניח שהיית רוצה להימנע מלייצר את הקארמה שנובעת מאינטראקציות עם אחרים כשאתה חי בתוך מציאות החיים, והיית מאמץ אורח חיים נזירי או מחליט פשוט רק לעשות מדיטציה מול קיר. אבל אפילו רק לשבת שם, בלי לזוז, עדיין היית מייצר קארמה. (המאסטר מחייך), משום שהרבה עולמות משתנים רק מזה שאתה חי. אבל לא משנה מה, אני גם הסברתי עיקרון, שהוא, שלאדם אמורה להיות סביבת חיים סבירה, ושהקארמה הנוצרת מכך שאתה חי חיים נורמליים המבטיחים את הקיום שלך אינה נחשבת כאשמתך. כמובן שלא מחשיבים נגדכם את הסוג הזה של קארמה. אבל זה מערב בעיה נוספת, שהיא, שקארמה עדיין נוצרת מהפעולות האלו, וזה בטוח. וזאת המשמעות ב"ברית החדשה" ש"בני אדם חטאו". וזאת הסיבה שאנשים מסוימים אמרו שלחיות בעולם הזה פירושו סבל. אם מישהו חי את כל חייו בלי מחלה, הוא בטוח יגיע לגיהינום כשחייו יסתיימו. מדוע? הוא לא שילם על שום דבר מהקארמה שנוצרה בחיים שלו, שנעשתה עצומה. קארמה משמעה חטא, ולפיכך הוא יצטרך ללכת לגיהינום כדי לשלם עליה. זה הרעיון.

מהסיבה הזאת, כמטפחים, כשאנו חווים משהו קצת לא נעים או חווים מצוקה בחיי היום יום שלנו, אנחנו לא מחשיבים זאת כמשהו רע. לפעמים כשמשילים קארמה אתה חושב: "או לא, אני חולה. הצטננתי", "אני לא מרגיש טוב", או "זה כואב". אבל זה למעשה לסלק את הקארמה שלך. מתרגלים חדשים אולי לא ברורים לגבי זה וחושבים: "הו, כשאני לא מרגיש טוב אני לא צריך להשתמש במילה 'מחלה'. אני צריך לומר שאני 'משיל קארמה'". אבל זה לא הרעיון. אתה באמת משיל קארמה. מסע הטיפוח שלך תוכנן היטב, ולגוף שלך אסור לחלות. באמת, אסור לו לחלות. זה משום שאסור לאף מחלה לפלוש אליך כעת; כל פָּתוֹגֶן ייהרג על ידי האנרגיה החיובית שלך. אבל אנשים יוצרים קארמה, והקארמה הזאת תתבטא בגופך באופן המחקה מחלה. אם הקארמה מתבטאת באף שלך, אז הוא יהיה סתום או שתהיה לך נזלת, וזה יכול לגרום לך לחשוב: "הו, הצטננתי". אתה חושב שהצטננת (המאסטר צוחק), אבל זה לא צינון. אם הקארמה מתבטאת בקיבה שלך, יהיה לך כאב בטן, ותחשוב: "אוי, זה בטוח משהו שאכלתי". (המאסטר צוחק), אבל זה לא. זה נגרם מהקארמה שנשלחה לשם. אז מדוע היא נשלחה דווקא לשם? למעשה, לא היו חייבים לשלוח אותה ספציפית לשם; אפשר היה לשלוח אותה למקום אחר. הם שולחים אותה לשם כשיש לך סוג כלשהו של החזקה, והמטרה שלהם היא לעזור לך לעבוד על זה.

לדוגמה, נאמר שלפני שהתחלת את הטיפוח הייתה לך מחלה חמורה, שלשמחתך הרבה החלמת ממנה בעזרת הטיפוח. אבל מזמן לזמן עשויה להופיע מחשבה: "הייתה לי מחלה רצינית בעבר, והיא כנראה לא תחזור". אז בתוך המחשבה הזאת נמצא הרעיון "כנראה לא תחזור". אז אתה למעשה מודאג, על פני השטח אתה חושב שאתה בריא, אבל כאשר הכוחות הישנים יראו את זה, הם ייתפסו על זה: "מה זה?!" (המאסטר מחייך) זאת הדרך היחידה שהכוחות הישנים יודעים לפעול. בעבר הם עשו זאת באותו אופן כשרדפו את המאמינים של ישוע ושאקיאמוני, כשהם טוענים שהם "עוזרים להם להתקדם בטיפוח". כשהם רואים שאתה עדיין קצת מודאג לגבי המחלה, הם יחכו עד שהקארמה שלך תצטבר לכמות מסוימת, ואז הם יאגדו אותה יחדיו, ויטילו אותה למקום ההוא בגוף שלך. ואתה אולי תזדעק: "הו לא, זה חזר!" (הקהל צוחק).

כמטפח, המחשבה שלך תיבחן באופן הזה. וכשזה יקרה זה יהיה מבחן אמיתי, שיחשוף אם אתה מסתכל על זה כמטפח או עם החזקות אנושיות. אם אתה מסתכל על זה עם החזקות אנושיות, אז עדיף כבר שתלך לבית החולים או שתלך לקבל טיפול. במקרים של אנשים שלא התקדמו כל כך במרץ או שהם מתרגלים חדשים, עלינו לקחת דברים נוספים בחשבון. זה משום שכאשר רמת השין-שינג של מישהו אינה מַסְפֶּקֶת, כלומר, שתחום המחשבה שלו עדיין לא שם, אם אתה מתעקש להגיד לו: "זאת לא מחלה", הוא באמת לא ישתכנע. תחום המחשבה שלו עוד לא הגיע לרמה ההיא, אז הוא באמת מאמין: "זאת מחלה!" במקרה כזה עליו באמת ללכת לבית חולים או לראות רופא, משום שכאשר הכוחות הישנים בוחנים אנשים הם לא מתלוצצים. הם עושים את זה בכל הרצינות. החשיבה שלהם היא: "אני לא רוצה שתהפוך לאלוהי. ברגע שאני רואה את החשיבה האנושית שלך, אני בוודאי אפעל להפיל אותך. אז עכשיו שאמרת שיש לך מחלה, אני באמת אגרום לחלק הזה של גופך להיראות בדיוק כך – כולל התוצאות של צילום הרנטגן ובדיקות המעבדה".

אנשים רבים הלכו לעולמם בגלל זה. האם זה הוגן? אבל אין מה לעשות, משום שהם לא התקדמו במרץ. חלק מהם כן התקדמו במרץ, אבל הייתה להם רק הבעיה האחת הזאת שהם לא יכלו להרפות לגמרי מהדאגה שלהם. אז זה די מסובך. אולי הם היו יציבים בכל שאר ההיבטים, ורק לא בסוגיה האחת הזאת. כפי שאתם יודעים, בטיפוח האדם אמור להיות "ללא השמטה". אם יש לך החסרות, האם הם יתנו לך ללכת לשמים? אז זה מה שקורה. אף על פי שהכוחות הישנים הם ישויות שנולדו בעידן ההרס, ושהסטנדרטים שלהם נמוכים יותר, הדרישות של הרמות השונות שלהם עדיין תופסות. זה יעבוד רק אם לא תהיה לך ההחזקה ההיא, או שמבחינת הסטנדרט שלהם ויתרת על ההחזקה ההיא – "אתה חייב לעמוד בסטנדרט שלנו".

מתרגלים רבים תמיד פעלו היטב בפרויקטים שתלמידי דאפא מנהלים והם מגבירים את מאמציהם. אבל יש גם רבים העושים את העבודה לא בלב שלם, משום שהלחץ כבר פחות גדול. אבל עליכם לדעת שאתם מצילים חיים, ושכל מה שעשיתם ממלא את התפקיד של הצלת חיים, אז אין עליכם להרפות, משום שכל כך הרבה חיים מחכים שתצילו אותם. אני מעריך את המתרגלים שעובדים בפרויקטים מסוימים של דאפא, כמו המתרגלים העובדים עבור אתר מינג-הווי. הם לא יכולים להצטרף לרבות מהפעילויות שמארגנים תלמידי הדאפא. אפילו כשהם משתתפים, הם לא יכולים לספר על מה הם עובדים, משום שאלה הם זמנים מיוחדים, אחרי הכול. אחרים יכולים לדבר על כך שהם כתבים באפוק טיימס, או עורכים ב-NTD, וכן הלאה, ויש תחושת גאווה שבאה עם האחריות הגדולה שתלמידי דאפא לוקחים על עצמם. אבל אלה שאני מדבר עליהם לא יכולים להגיד דברים כאלה, ולא משנה כמה דברים אדירים הם השיגו, הם צריכים לשמור זאת לעצמם. אולי זה לא עניין גדול אם זה רק ליום או יומיים, או אפילו שנה או שנתיים. אבל כבר עברו עשרים שנה (מחיאות כפיים). למעשה יש תלמידים רבים העובדים בשקט בפרויקטים של דאפא, ויש גם תלמידי דאפא אחרים שהם כאלה, עושים דברים בשקט, זה באמת יוצא מן הכלל. בעיני האלוהויות הם מיוחדים. וגם לי יש כבוד רב לאנשים כאלה (מחיאות כפיים)

אומר בהזדמנות זאת כמה מילים על שן יון. כפי שראיתם, כדי ששן יון ימלא תפקיד עצום בהצלת אנשים, עליו להיות המוביל בתחום בכל היבט, ולעבור את האחרים בטכניקה, בכישרון ובאמנותיות. עלינו להשיג דברים שאחרים לא השיגו או לא יכולים להשיג. ורק כשנהיה טובים מאחרים בכל היבט, נוכל שתהיה לנו השפעה גדולה יותר ונמשוך קהל גדול. אם היינו עושים את הדברים רק כדי לצאת ידי חובה, לא היינו יכולים להשיג הרבה.

סביב הזמן ששן יון רק החל, כפי שאתם יודעים וכפי שאמרתי בעבר, המתרגלים המעורבים לא עבדו ביחד טוב במיוחד. ראיתי איך הגיבו אנשים בקהל ושמעתי כל מיני הערות. האיכות של הקטעים לא הייתה כה טובה, והיו בקהל שאמרו דברים כמו: "זה לא כל כך טוב". נעצבתי מאוד כששמעתי את זה. תלמידי הדאפא השקיעו את לבם בזה. אבל מה עוד אפשר היה לעשות? הם כבר עבדו על זה קשה. אפילו אם שיתוף הפעולה היה לקוי מעט, כולם השקיעו הרבה מאמץ. אז מאוחר יותר חשבתי לעצמי: "אני אעשה את זה. אני אנחה אותם לעשות זאת. אוביל אותם עד שהם יוכלו לעשות זאת בעצמם, ובעתיד נראה איך זה ילך" אבל מרגע שלקחתי את ההובלה, אינני יכול להעביר את זה לאף אחד אחר משום שאף אחד לא יכול לעשות את מה שאני עושה.

שן יון הוא יוצא מן הכלל בכל היבט. בהיבטים רבים ללהקות אחרות של אמנויות-במה אין מה שיש לנו. אנחנו עוברים אותן מבחינת הטכניקה, דרישות האיכות שלנו, והגישה התפעולית שלנו. ובנוסף, האמנים שלנו חיים חיים של טיפוח, ולכן מה שהם עושים הוא לעתים קרובות אפקטיבי יותר. ומדוע אנחנו עושים את כל זה? משום שזה מה שנדרש בשביל להציל אנשים. וכמובן, עלינו להבטיח שזה באמת משיג את ההשפעה המקסימלית. בכל מופע, מתוך אלף או אלפיים איש באולם, אצל יותר מתשעים אחוז מתרחש שינוי כולל בחשיבה לאחר מכן, והם מגיעים להבין דברים רבים (מחיאות כפיים). הם מגיעים להבין אילו מין אנשים הם תלמידי הדאפא, ושהאמונה שלהם ישרה, וגם מדוע המק"ס רודפת את תלמידי הדאפא. כל השקרים של המשטר מתנפצים מול האמיתות השקטות המוצגות במופע (מחיאות כפיים). במהלך כל המופע, המילים היחידות המושמעות הן ההקדמות של המנחים. ועדיין הכול נעשה ברור לאנשים הצופים בו. לצורות האחרות שבהן מעלים מודעות יהיה קשה מאוד להסביר את הכול בצורה כה ברורה, להיות כה מקיפות, ולהשיג השפעה אדירה כזאת – אפילו אם ישקיעו בהן מאמצים אדירים.

ואת כל זה משיגים בפעם אחת. יש אנשים שרוצים ללמוד פאלון גונג אחרי שהם רואים את ההופעה; יש כאלה האומרים שהבינו את מה שאנחנו עושים; ויש כמה שאפילו מספרים שהם ראו אלוהויות אמיתיות על הבמה. אז ההשפעה היא עצומה. אם נְחַשֵב, עם שש להקות וקהל של אלף חמש מאות איש בממוצע, זה מסתכם במיליון איש לסיור ההופעות של השנה (מחיאות כפיים חמות). מיליון – מיליון אנשים בקהל. אתם יכולים לראות איזה כוח זה בהצלת אנשים. ההשפעה של שן יון ממשיכה לגדול, או במילים רגילות, השוּק שלו ממשיך לגדול, והביקוש עולה על מה שאנחנו יכולים לספק. אז איך להתמודד עם זה? השנה אנחנו מקימים עוד להקה (המאסטר מחייך, מחיאות כפיים נלהבות). לא משנה כמה המק"ס מנסה להפריע, זה חסר תוחלת. מכונת הרדיפה השבורה פועלת עדיין, משתדלת אמנם לעשות לנו צרות. אבל היא לא יכולה להשיג הרבה בשלב הנוכחי, משום שלָעולם כיום יש הבנה צלולה על שן יון.

במודל העסקי שלו, שן יון לא התבסס על קידום בכלי תקשורת, אלא בעיקר על פרסום מפֶּה לאוזן. אתם יודעים שכאשר לימדתי את הפא אז [בסין], לא נעזרתי בשום כלי תקשורת לקדם את הפא. השיטה שלנו הופצה מפֶּה לאוזן. וזה התפשט במהירות מאדם לאדם. ואותו הדבר נכון עבור שן יון היום. ההכרה העולמית ששן יון זכה לה מבוססת על הכוח של המופע, וזאת הסיבה שאנשים מרגישים שהוא באמת יוצא מן הכלל. אנשים מדברים עליו ביניהם, בחברה וגם בבית עם המשפחות שלהם, וצורה זאת של הפצה היא אמיתית. כשאתה מספר לחבריך שזה טוב, הם יודעים שלא תשקר להם. וכשאתה מספר למשפחתך שזה טוב, הם יודעים שלא תשקר להם, בעוד שפרסום לא משיג את האפקט הזה. אז אנשים סומכים על מה שנאמר. זאת הסיבה שמספר האנשים שרוצים לראות את שן יון הולך וגדל. במקומות בהם בוטל המופע בשל הנסיבות, בין אלה שקיבלו החזר על הכרטיסים היו כאלה שבכו. מדוע? משום שאנשים רבים יודעים מה באמת קורה, והמוניטין המופץ כשאנשים מחליפים ביניהם רשמים בשיחות פרטיות הוא חיובי מאוד. יש אנשים שאומרים באופן ברור מה קורה, והם יודעים מה שן יון עושֶה. בשנתיים האחרונות הבחנתי שאנשים נעשים ברורים יותר ויותר לגבי מה שן יון עושֶה. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים שיקרה.

בהיסטוריה, אנשים רבים שהפיצו אמונה נכונה מתו כתוצאה מרדיפה. כאשר מאתגרים את המושגים הטבועים באנשים, או כשאנשים מרגישים שמשהו מאיים עליהם, הם יגיבו בדרכים אנושיות. נראה כאילו שן יון הוא רק מופע, וזה תלוי בכל אחד אם הוא רוצה לצפות בו. וזה לא חינם, אנשים צריכים לשלם כדי לראות אותו, ולשלם לא מעט כסף. אנשים באים מרצונם החופשי, ומי שאינו רוצה לצפות בו לא יקנה כרטיס. נראֶה כאילו זה אינו עניין גדול, אנחנו רק מעלים מופע. אבל זה משהו שכל הישויות החיות מחכות לו. אף אחד לא דמיין שהגישה הזאת תשמש להציל ישויות חיות. אבל זה משום שהעולם הפך למה שהוא, והיו הרבה לקחים מצערים מההיסטוריה. לא משנה מה, כתלמידי דאפא אנחנו מנסים לחשוב על דרכים להציל אנשים, וזה מה שזה.

כפי שאמרתי, למק"ס נגמרים הטריקים שהיא יכולה להשתמש בהם כדי לגרום לנו צרות. הם אפילו ירדו לרמה של להתחזות למתרגלים ולהגיד דברים לא רציונליים. מנהל של אולם אחד הראה לנו פעם מכתב שהמק"ס כתבו. הוא חשב שזה משעשע, ואמר שהם השתמשו בכל מיני תכסיסים ושכולם יודעים על זה. זה נעשה קשה יותר למק"ס לשחד אנשים, כי יש להם פחות כסף בכיס עכשיו. בפשטות, הם לא יכולים לחסום אותנו עכשיו, אפילו לא עם כסף. זה משום שאנשים יודעים ששן יון הוא טוב, ורוצים לראות אותו. התבדחתי כמה פעמים שאם מכירות הכרטיסים אינן הולכות טוב במקום מסוים, למה שלא תרימו טלפון לשגרירות או לקונסוליה הסינית (הקהל צוחק) ותגידו להם שאתם מעלים את שן יון ושאולי הם צריכים לנקוט בפעולה? (הקהל צוחק). הרעיון הוא שברגע שהמק"ס מפיצה תעמולה כלשהי, מנסה להפריע לדברים, או מפרסמת איזו כתבה, וואו! כולם ידעו ששן יון מגיע, ויבואו מהר לצפות בו (מחיאות כפיים).

יש עדיין קצת זמן היום, אז אני אענה על כמה שאלות עבורכם (מחיאות כפיים). אתם יכולים להעביר עכשיו את פתקי השאלות.

שאלה: הדאפא מופץ כבר 27 שנים. בקטע הפותח של מופע השן יון השנה, המאסטר אומר: "בואו אחריי לרדת לעולם, הפא מתקן את העולם האנושי". האם זה אומר שתיקון הפא של העולם האנושי נכנס לשלב חדש?

המאסטר: מופע הוא כמובן רק מופע. אבל כשמסתכלים על המצב הנוכחי, כולכם מבינים שתיקון הפא את העולם האנושי הוא כבר כמעט כאן (מחיאות כפיים). אם מדברים על שן יון, כשהוא ימשיך להופיע, אנשים יֵדעו מה לעשות. כשקיימתם את הצעדה בניו יורק, מישהו שעמד בצד שאל: "מה האנשים האלה עושים?" אתם יודעים מה מישהו בקהל הצופים אמר? הוא היה רק עובר-אורח רגיל, והוא אמר: "הם מצילים את כל האנשים בעולם" (מחיאות כפיים).

שאלה: הסביבה עכשיו רגועה יותר מבעבר. יש מתרגלים שאינם מקדישים תשומת לב לטיפוח שלהם ולהבהרת האמת שלהם כפי שהקדישו בעבר, והם מקדישים אנרגיה רבה לעבודה של אנשים רגילים או לחיים רגילים. מה עלינו לעשות כדי לדרבן זה את זה וכדי לשמור את כולם במצב של התקדמות במרץ?

המאסטר: שלושת הדברים של תלמידי הדאפא הוגדרו בצורה ברורה ביותר. האם אתם עושים את כולם? אם לא, לכו ועשו אותם. אל תחשבו שאתרי הבהרת האמת הם זכות בלעדית של נשים מבוגרות. חוץ מזה, כל עוד אתה רוצה, יש למעשה דברים רבים שאתה יכול לעשות, גם בסביבה שלך. אפילו אם אתה מעלה לאינטרנט כמה כתבות ראויות, אז אתה ממלא את חלקך. כתלמידי דאפא עליכם לעשות את מה שאתם אמורים לעשות.

שאלה: השנה מציינים את יום השנה ה-20 לאתר מינג-הווי. תלמידי הדאפא העובדים במינג-הווי הלכו אחרי המאסטר בתיקון הפא במשך 20 שנה, ואנחנו מרגישים שנפל בחלקנו כבוד גדול ומיוחד. במשך התהליך הזה הִתְמַתַנו, טוהרנו, וחושלנו על ידי הדאפא, וצלחנו דרך המצוקות והקשיים. כל תלמיד שהקדיש את לבו לעבודה מרגיש גמול אדיר בהשוואה למה שהקרבנו. בשנים האחרונות גדל מספר גלויות הברכה שאתר מינג-הווי מקבל כל שנה ליום הפאלון דאפא מעשרת אלפים ליותר מעשרים אלף. במהלך השנה החדשה וחגים אחרים, אנחנו לרוב עסוקים במיון ובפרסום גלויות הברכה שאנשים אחרים שלחו, ורק לעתים נדירות יש לנו ההזדמנות להביע את הברכות של עצמנו. לרגל יום השנה העשרים, אנחנו רוצים להביע את תודתנו למאסטר על החמלה וההצלה שלך, ועל שהענקת לנו התלמידים משימה כה קדושה וחישלת אותנו (המאסטר מחייך, הקהל מוחא כפיים). חלפו עשרים שנה וחלק מאיתנו הם בשנות השמונים שלנו, (המאסטר: נכון, אתם כבר מבוגרים) ואלה שהיו צעירים הם עכשיו בגיל העמידה. אנחנו רוצים לשאול את המאסטר מתי הדור הצעיר של תלמידי הדאפא יצטרף, וייקח על עצמו את האחריות על המשימות של מינג-הווי כפי שאנחנו עשינו פעם?

המאסטר: נראה שכל האנשים הצעירים מכַוונים גבוה מדי, וקשה להם לייצב את המחשבה שלהם. אתם תלמידי דאפא, אז בכל דבר שאתם עושים, עליכם לעשות אותו בצורה יציבה ואחראית, כיוון שאתם מטפחים. בעבר, אדם היה יכול להצליח לטפח לאלוהות רק על ידי כך שהיה יושב במדיטציה מול קיר במשך תשע שנים. בלי לעשות שום דבר אחר, האדם היה מטפח בהצלחה לאלוהות רק על ידי כך שהיה יושב מול קיר. בהצלת אנשים, אמנם יש תחושה מסוימת של בדידות, אך אתה אחרי הכול עסוק בדברים שיש לעשות (הקהל מוחא כפיים).

שאלה: יש מתרגלים שטיפחו בדאפא במשך מספר שנים, ואז עברו לבודהיזם. האם בעתיד יהיו עדיין הזדמנויות לאנשים כאלה?

המאסטר: יהיו. כל עוד האדם לא עבר לצד של הרשע, יש לו עדיין הזדמנויות (הקהל מוחא כפיים). מה שאני אומר הוא שאם אתה תלמיד דאפא, אז לא נותרו לך עוד הרבה הזדמנויות. הזמן שיש לתלמידי הדאפא הוא קצר מאוד, מפני שברגע שזה ייגמר, כבר לא יהיו עוד הזדמנויות.

שאלה: אנשים ספורים, הטוענים שהם מתרגלים, תובעים ומאיימים על האגודה של תלמידי הדאפא, על מינג-הווי, ועל כמה מהפרויקטים שלנו, כשהם נוקטים באמצעים משפטיים של אנשים רגילים.

המאסטר: אומַר לכם, אלה העושים דברים כאלה, לא משנה מה התירוצים שלכם, אתם עושים מעשים של שדים! כל תלמידי הדאפא נמצאים בתוך הסבל, וכולם מתנגדים לרדיפה ומצילים אנשים, אבל אתם גורמים להפרעה ושיבוש מתוך תלמידי הדאפא. האם אתם עצמכם לא מבינים כמה רציני החטא הזה? אתם טוענים שאתם מטפחים, אבל אתם מכוונים את החוקים של אנשים רגילים אל הטיפוח. החוקים של אנשים רגילים נועדו לאנשים רגילים מול אנשים רגילים. אבל במקום להתגבר על ההחזקות שלכם ולפעול היטב בטיפוח שלכם, אתם משתמשים בחוק כדי להתנער מסילוק ההחזקות האלה – אתם עושים דברים ששדים עושים. לא משנה מי זה, לא משנה מי זה שרוצה לתבוע פרויקטים של תלמידי דאפא, את אגודת הדאפא, או כל אדם או דבר הקשור להצלת אנשים או הקשור לטיפוח, הפסק מיד!! ההזדמנויות הולכות ונגמרות, וגם הזמן הולך ונגמר. וחוץ מזה, עליך לפצות על כל ההפסדים שגרמת!! (הקהל מוחא כפיים).

יש אנשים שאפילו דיברו על דברים כמו "להיפטר מהשרים הרעים הקרובים לקיסר". האם אני בן אדם רגיל? אני המאסטר שלכם. האם יש משהו שאינני יודע? האם יש משהו שאינני יודע איך להתמודד איתו? האם אני צריך שאתה תיפטר ממישהו? האם אתה ראוי לזה?! איך אתה יכול להגיד דברים כאלה? אני מציל אותך! האם אתה מנסה להציל אותי?! ברגע שמישהו נכנס לדרך דמונית, הוא מעז להגיד כל דבר.

המאסטר נותן לך הזדמנות, אז תמהר, ותפצה מיד על ההשפעה הרעה שגרמת. אבל אין הרבה זמן, אז עשה זאת מהר! הכוחות הישנים אוחזים בך נואשות, וגורמים לך להיות לא רציונלי, וכל כך עקשן במה שאתה עושה.

שאלה: בחברה האנושית מפתחים "ביג דאטה". בסין מתקינים עוד ועוד מצלמות מעקב. נוסף לזה, יש זיהוי פנים, זיהוי יציבה, וכן הלאה, וקיים גם שימוש נרחב בניתוח נתונים. האם תלמידי הדאפא המחלקים עלונים ומבהירים את האמת עומדים נוכח בעיות בטיחות גדולות אפילו יותר? או שאין עליהם להיות מודאגים יותר מדי בעניין הזה?

המאסטר: לתלמידי הדאפא יש הנתיבים של תלמידי הדאפא. אם אתה מתקדם בצורה ישרה, תיתקל בפחות הפרעות. לכל אורך הדרך אמרתי שכשאתם הולכים בנתיב שלכם בצורה ישרה, לא יהיו לכם בעיות. אם אתם עושים דברים עם החזקות אנושיות, אז אף על פי שאתם עושים דברים בשביל הדאפא, זה יהיה לכם קשה להימנע מלהיתקל בבעיות. אבל סטנדרט כזה, ואמות מידה כאלה – זה אכן קשה לעמוד בהם. בלי להניח בסיס כזה, זה באמת קשה לעשות, אז תיתקלו בבעיות.

אבל, מנגד, אני חושב שכולכם יודעים שאנשי העולם מחשיבים את המוצרים המיוצרים בסין כבעלי האיכות הגרועה ביותר, נכון? אז לגבי מצלמות המעקב האלה, שמעתי שעל כל אלף שמותקנות, חמש-מאות לא עובדות (הקהל צוחק ומוחא כפיים), ברגע שהם מתקנים אחת, אחרת מתקלקלת. האיכות שלהם, המוצרים שלהם, ביחד עם זה שאנשים הם עצבניים – בכל מקרה, כל דבר שהמק"ס עושה הופך לכישלון. האם הם לא עושים עכשיו 5G בעולם? אחרי זמן מה כולם ידעו שהדברים שלהם הם באיכות נמוכה, אז האם הם יוכלו להמשיך? בקרוב כולם יזרקו אותם החוצה (הקהל מוחא כפיים).

שאלה: כשאנחנו עוזרים למתרגלים עמיתים הסובלים מקארמת מחלה חמורה באמצעות, למשל, שיתופים עמוקים וניקוי השדה הממדי שלהם, אז אחרי זה אנחנו בעצמנו חווים מצוקות גם כן, כמו למשל שאנחנו נושאים סבל פיזי או מנטלי, או שאנחנו הופכים למטרה להאשמת-שווא מממדים אחרים. האם זה נחשב הקרבה נורמלית, או שאין לנו יכולת מספקת?

המאסטר: זאת האחריות שלנו לעזור לתלמידי דאפא להתגבר על המצוקות שלהם, יש לעשות זאת וזה לא מוטעה. אבל אם האדם עצמו לא משתנה, ומסתמך לחלוטין על עזרה חיצונית, אז זה לחלוטין לא יעבוד. באמצעות העזרה שלכם, האדם ייעשה ישר יותר ויותר, ויחד עם התפקיד שהעזרה החיצונית שלכם ממלאת, זה ייעשה יותר ויותר אפקטיבי. זה הקשר בין הדברים.

שאלה: כבר עברו עשרים שנה, קבוצה של אנשים מקרב המתרגלים שמחוץ לסין מתעקשת שמינג-הווי לא מתאים לאנשים רגילים ולכן מסרבת לקדם את מינג-הווי. בניגוד למצב בסין, בקרב המתרגלים שמחוץ לסין אתר מינג-הווי נתקל בהתנגדות די משמעותית לכל אורך הדרך, וקיבל הרבה פחות דגש והכרה. לכל אורך הדרך אנחנו מנסים לחשוב איך לפתור את הבעיות מהסוג הזה.

המאסטר: זה אכן כך שחלק מהתוכן במינג-הווי מיועד למטפחים ולשיתוף שלהם, ואלה שרמתם עדיין לא שם לא יוכלו להבין אותו. אבל יש מאמרים שזה הולם שאנשים רגילים יקראו אותם. אבל אכן, תמיד יש אנשים שיוצרים לעצמם מכשולים. מינג-הווי הוא אמנם פלטפורמה למטפחים, והוא מדבר על מטפחים המשפרים את השין-שינג שלהם, אבל יש אנשים רגילים היכולים להבין אותו.

האנשים הנמצאים כאן בחברה הזאת מחולקים לרמות שונות. אתם רואים אנשים בעלי מראה רגיל הולכים ברחוב, אבל הם כולם שונים. יש אנשים שהמוסריות שלהם גבוהה יותר, אז ההבנות שלהם שונות. יש אנשים שיש להם מוסריות גבוהה אפילו יותר, ואז ההבנות שלהם שונות אפילו יותר. יש אנשים שיש להם יכולות גדולות, ויש כמה שיש להם יכולות גדולות אפילו יותר. יש אנשים רבים כאלה, והם אפילו באים ממעמדות שונים. לגבי אותם אנשים עם יכולות כאלה, אלה שיש להם אותו סוג של יכולת נמצאים בקשר זה עם זה; ואלה עם יכולות גדולות אפילו יותר הם במעמד משל עצמם. לכולם יש היכולת ליצור קשר זה עם זה. החברה האנושית הזאת אינה פשוטה כפי שחושבים. אל תסתכלו על החברה האנושית עם מושגים מקובעים.

שאלה: מצב הטיפוח שלי עובר מטוב לרע באופן מחזורי. לפעמים יש לי החזקה לדברים שאני אוהב: לגלוש באינטרנט במחשב, לשחק במשחקי וידיאו, לשחק בטלפון נייד, ואלה גורמים למכשולים בטיפוח. מה עליי לעשות כדי לרסן את עצמי ולהמשיך להתקדם במרץ?

המאסטר: אנשים אומרים שלהיות מכור… אספר לכם מהי התמכרות. אנשים מאמינים שמבחינה רפואית, כאשר עצבי ההתמכרות של האדם מגורים ונעשים חזקים, אז האדם מכור. למעשה זה לא נכון. מה זה אם כן? בתוך הגוף שלך מתאסף "אתה" שנראה בדיוק כמוך, אבל הוא מורכב מהדבר הזה, והוא שולט עליך. היות שזאת החזקה חזקה מאוד המתהווה בדמות שלך, אז היא כה חזקה שהיא יכולה לשלוט על לבך. זה משום שהיא נוצרת על ידי החזקה חזקה מאוד.

אפילו מכורים לסמים הם אותו הדבר. יש אנשים שלוקחים סמים שאומרים שזה בסדר, ושזה לא עניין גדול שהם לוקחים סמים. נכון, זה מרגיש די טוב. לעשות את זה שוב? זה לא נראה עניין גדול. לעשות את זה עוד פעם אחת? אוקיי, עכשיו אתה כבר לא יכול לשלוט בזה. מדוע זה כך? אחרי ששואפים את החומר, הוא יוצר שכבה דקה ועמומה שלך. שאיפה אחת תספיק, משום שהוא ממכר מאוד. כשאתה שואף אותו בפעם השנייה, ה"אתה" הדק והעמום הזה נעשה מוחשי יותר. עוד שאיפה תהפוך אותו למוחשי עוד יותר. עוד שאיפות יהפכו אותו למוחשי יותר ויותר, וכך הוא נעשה חזק יותר. יש לו המבנה וההרכב השלם של הגוף שלך, כולל של הלב והמחשבה שלך, וזה "אתה" דמוני המורכב לגמרי מהסם. כמובן, יכול להיות שהוא לא יעשה שום דבר אחר, אבל הוא רק רוצה שתשאף את הסם. הוא לא יקבל את זה אם אין סם או שהאדם מפסיק לשאוף. מדוע? משום שהוא כבר חי. אחרי שהוא נעשה חי, אתם יודעים, אם תפסיק לקחת סמים, הוא ייעשה עמום יותר ויותר, משום שלגוף שלך יש חילוף חומרים, והוא ימות. הוא לא רוצה למות, אז הוא בוודאי רוצה שתמשיך לשאוף כדי לחזק אותו יותר.

אותו דבר נכון לגבי גלישה באינטרנט במחשבים ולמשחק במשחקי וידיאו, אותו עיקרון חל גם כאן. "אתה עומד לוותר על זה. אתה תוותר על זה ותיתן לי למות?" הוא לא ייתן לך: "אני חייב לגרום לך לגלוש באינטרנט". אתה לא רוצה? הוא לא ייתן לך לעבוד; הוא לא ייתן לך ללמוד; הוא פשוט יגרום למחשבה שלך להיות עסוקה בלשחק בו. אם אינך משחק, אז הוא יגרום לך לשחק את המשחקים אפילו בחלומות.

בני אדם... חשבתי על זה… הם נשלטים בקלות על ידי ישויות אחרות. גוף הבשר ודם האנושי הוא רק מיכל המועבר מההורים, וניזון מדגנים שונים ומאוכל. הוא גדל מהאכילה של דגנים ואוכל. כמה הוא שברירי. כל דבר יכול לשלוט עליו. לכל הדברים שנוצרים בממדים אחרים יש תבונה. אף על פי שהם ישויות של רמה נמוכה, הם יכולים לשלוט עליו משום שהגוף האנושי הוא חלש.

שאלה: עשרות אלפי תיירים מסין מגיעים לאתרי הבהרת האמת באזור שלנו מדי יום. אין לנו מספיק אנשים להבהיר את האמת. אבל ההבנה של המתרגלים באזור שלנו לא הדביקה את הקצב. יש כאלה האומרים שאנחנו לא צריכים כיום להבהיר את האמת. יש כאלה שאינם מבהירים את האמת אפילו כשהם הולכים לאתרים, ובמקום זאת הם לומדים שם את הפא או משחקים בטלפונים הניידים שלהם. מתרגלים ותיקים מגיעים לעתים נדירות לאתרים להבהיר את האמת.

המאסטר: תיקון הפא לא הסתיים, ולכן שלושת הדברים שתלמידי הדאפא עושים – לא הסתיימו! לְמה אתה מתכוון כשאתה אומר "זה נגמר" או "אין צורך להבהיר את האמת"? כל כך הרבה ישויות מחכות להצלה, איך זה מתקבל על הדעת לא להבהיר את האמת?! אפילו אני עוזר לכם לעשות זאת! במקור הֲצלַת אנשים רגילים הייתה אמורה להיות עניין שלכם. אני מציל אתכם ואתם מצילים אנשים רגילים. עכשיו אפילו אני עוזר לכם לעשות את זה. האם אתה עדיין תלמיד דאפא אם אינך עושה את זה? איך יאמדו אותך ברגע הסופי שבו ייַשבו את כל החובות? זה יהיה מאוחר מדי לדמעות.

שאלה: כלי התקשורת שלנו פרסמו מידע מסוים שסיפקו "אנשים מבפנים", כמו למשל תחזיות פוליטיות או הקידום והנפילה של פקידים. הם האמינו לכביכול "חדשות בלעדיות" שסיפקו מרגלים של המק"ס, וזה השפיע על האמינות של העיתון. זה גרם לאנשים רגילים אי הבנה, והם חשבו שהמק"ס מנצלת את כלי התקשורת שלנו.

המאסטר: כן, הונג קונג היא אכן מקום מסובך, אז אתם צריכים להיות די ערניים. לגבי אנשים מסוימים, עליכם להתבונן איך הם מתנהגים, וכך תדעו איך הם טיפחו. עליכם להתבונן איך הם מתנהגים, וכך תדעו איזה מין בן אדם הוא. העניין הוא שאין עליכם להשתמש ברגשות אנושיים כדי לאמוד דברים. אתם קרובים מאוד, ואתה חושב שהאדם הזה הוא די טוב – אתה אומד לפי החזקות אנושיות ורגשות אנושיים. אם תשתמש בפא כדי לאמוד ולהסתכל על האדם הזה, אז אתה תדע. אתה אפילו תדע את מצב הטיפוח שלו ותוכל להבחין מיד איזה מין בן אדם הוא.

שאלה: הייתי רוצה לשאול על כך שכל פעם שמתקיים אירוע גדול בהונג קונג, לחלק מתלמידי הדאפא המגיעים מארצות אחרות לא מאפשרים להיכנס למדינה, ושולחים אותם חזרה לארצם. משטרת הגבולות של הונג קונג נעשתה לאחרונה למרושעת יותר.

המאסטר: כן, אני יודע על הדברים האלה. אני מתבונן בהם גם כן. אבל תלמידי דאפא הם תלמידי דאפא, יוצאים מן הכלל.

שאלה: כמה מתרגלים יצרו מיוזמתם קבוצה הנוסעת לאזורים שונים כדי לקדם את שן יון ולעזור במהלך ההופעות. הרכב האנשים בקבוצות האלה הוא די מסובך, והרקע של חלקם אינו ידוע. לרובם אין המלצה מאגודת הדאפא. המתרגלים האלה גרמו להפרעה לסביבת הטיפוח של מי שמציג את השן יון באותו מקום.

המאסטר: זה לא נראה לי עד כדי כך רציני. לדעתי יש לעודד עשיית דברים פעילה המיועדת לקדם פרויקטים של דאפא. לגבי אנשים מסוימים שלא מתאימים לתפקיד, עליכם לפנות למארגן. לכו ודברו איתם, ואם זה באמת לא עובד, אז אתם יכולים לדבר עם מנהל הלהקה של שן יון. הדברים האלה אינם עניינים גדולים.

שאלה: אפוק טיימס הוא עכשיו עיתון בתשלום.

המאסטר: זה מעודד וראוי לאיחולים (הקהל מוחא כפיים). מהדורת אפוק טיימס בהונג קונג הפכה לגמרי לעיתון בתשלום הנמכר בדוכני עיתונים, וזה אומר שהם במחזור בריא וזה נהדר.

שאלה: … אבל אמרו שהמצב הוא רע מאוד. תלמידים חושבים שהמטרה של פרסום האפוק טיימס היא להבהיר את האמת ולהציל אנשים.

המאסטר: המצב אינו רע כל כך. אני חושב שזה הישג אפילו אם מאה עותקים נמכרים. האין זה דבר טוב כאשר האפוק טיימס הופך להיות כלי תקשורת של הזרם המרכזי של החברה? עליכם להסתכל על התמונה הגדולה. לגבי הבהרת האמת, אם לא משתמשים באפוק טיימס, אז ניתן להשתמש בכלֵי תקשורת אחרים. האם לא קיים גם "וִיזֶ'ן טיימס"? אתם יכולים לחלק עותקים שלהם בחינם. אלה שלא הפכו לעיתון בתשלום עדיין יכולים לעשות הרבה, ויכולים לעשות עבודה טובה יותר. אתם יכולים להעביר את המאמרים בעלי כוח ההשפעה לכלי תקשורת אחרים המבהירים את האמת. לא אגיד הרבה. אני מאשר את העניין הזה.

שאלה: המאסטר מדבר כבר יותר משעה.

המאסטר: זה בסדר (הקהל מוחא כפיים) אינני רוצה להשפיע על הפסקת הצהריים שלכם. לא נותר הרבה, ובבקשה לא להעביר יותר פתקי שאלות.

שאלה: המק"ס חדרה למערכת החינוך ולכלֵי התקשורת במערב, והחדירה כמות גדולה של מושגים סוטים במחשבתם של אנשים במערב, כולל אצל המתרגלים שלנו, וזה גורם לקושי מוגבר בהצלת ישויות.

המאסטר: בוודאי שיש קושי, אבל זה לא כה רציני. אתם צריכים לספר להם מהן ההשלכות של תרבות המק"ס. האם אין אנשים המרגישים שאין להם מה לעשות? נסו לעשות את זה.

שאלה: גיליתי שכמה סוחרים שהם אנשים רגילים הדפיסו חולצות צהובות שכתוב עליהן "פאלון דאפא", והם מוכרים אותן למהגרים כדי שיוכלו להשתתף בפעילויות של דאפא. מה עלינו לעשות לגבי הסוחרים האלה?

המאסטר: בכמה ארצות שיש אליהן הגירה דברים כאלה יכולים להונות את פקידי ההגירה. המצב הזה אכן קיים, אבל קשה מאוד לטפל בו. לכו להבהיר את האמת לסוחרים האלה: אף על פי שהרווחת כסף, לא הרווחת הרבה, אבל מה שעשית הוא משהו נורא ביותר. ספרו להם עד כמה זה רציני. למעשה, מנקודת מבט אחרת, אם כל אנשי העולם היו לובשים "פאלון דאפא הוא טוב", אז זה היה מפחיד את המק"ס (הקהל מוחא כפיים).

שאלה: כיום יש קרע גדול בין לא מעט מתרגלים לבין אגודת הדאפא וזה יכול להיות די עז. מנקודת מבטי, מצד אחד, הבעיות של אגודת הדאפא שהמתרגלים מצביעים עליהן אכן קיימות, ומצד שני, התפקיד שאגודת הדאפא ממלאת במהלך תיקון הפא הוא ללא תחליף. כמתרגלים רגילים, איך עלינו להתייחס לבעיות האלה.

המאסטר: אלה שרק יוצאים מסין אוהבים לעורר דברים מהסוג הזה. מחוץ לסין עושים דברים אחרת. אגודת הדאפא המקומית כבר הובילה את תלמידי הדאפא דרך התקופה הקשה ביותר. הם יודעים איך החברה מחוץ לסין מתפקדת וכיצד לפעול בה. זה לא כמו שאתם חושבים! לחלוטין אין עליכם לגרור קבוצה של אנשים ללכת נגד אגודת הדאפא. אל תעשו דברים כאלה! הדברים שאתם עושים משמחים שדים, זה כך עם כל הדברים מהסוג הזה. אגודת הדאפא רק מובילה או מארגנת אתכם להשתתף בכמה פעילויות קבוצתיות ומארגנת דברים כך שתוכלו ללמוד את הפא ביחד. אינכם צריכים להתייחס אליהם כמו אל המאסטר; אתם לא צריכים לחשוב עליהם כאנשים שטיפחו בהצלחה לאלוהויות וכבר אין להם החסרות. הם רק ממלאים תפקיד המאפשר לכולם לעבוד ביחד. אלה דברים שמלכתחילה הייתם צריכים ליזום ולעשות בעצמכם, אבל אתם תמיד מסתכלים החוצה.

בנוגע לאגודת הדאפא, כשאתם גורמים להם להיראות רע בפני אחרים, כמובן שהם גם אנשים שמטפחים. כשמאתגרים את הלב [שלהם], הם בוודאי ירצו לשמור על כבודם כדי שיהיה להם קל יותר להוביל אנשים לבצע משימות. אז ההחזקות שלהם יעלו גם כן. ככל שתקשו עליהם יותר, כך ההחזקות שלהם יעלו יותר. האם זה לא יוצר הפרעה לסביבה של תלמידי הדאפא?

אתם יודעים שהם לא אלוהויות, שהם לא אנשים שהשלימו את הטיפוח. הם אותו דבר כמוכם, רק שהמאסטר נתן להם משימות וביקש מהם לעשות אותן. אתם תמיד רודפים אחרי דברים בחוץ ומסתכלים החוצה. אל תביאו אִתכם לכאן את ההרגלים מסין!

שאלה: כבר עבר זמן רב מאז שמערכת מינג-הווי פרסמה את "מה שכל תלמידי הדאפא חייבים לדעת". יש עדיין מתרגלים מחוץ לסין שממשיכים להשתמש בתירוצים שונים בתוכנות הנשלטות על ידי המק"ס. אנחנו מאמינים שכל פעם שהמערכת שולחת הודעה או דרישה, זה מבחן עבור המתרגלים לצאת אל מחוץ לאנושיות. אלה שלא יכולים לפעול בהתאם, לא רוצים לעזוב את התחום האנושי.

המאסטר: כל הטלפונים הניידים, המחשבים, והמכשירים האלקטרוניים האחרים שאתם נושאים אתכם, מכשירים המחוברים לאינטרנט, הם כולם מכשירי האזנה. לא רק המק"ס מתעניינת יותר ויותר בתלמידי דאפא, אומַר לכם שארצות רבות עוקבות אחריכם. אתה אולי חושב שאתה מתרגל רגיל ושאתה בטוח, אבל הם אפילו מקליטים את שיחות היומיום שלך, כולל כשאתה עושה קניות ואוכל ארוחות, והם מנתחים את כל הקיום שלך. אתם יודעים איך עסקים מנתחים בינה עסקית? זה נעשה באותו האופן. הם מכירים אותך טוב מאוד כל עוד יש עליך טלפון נייד.

שאלה: בסין, עורכי הדין האלה שהם אמיצים מספיק כדי להגן על הזכויות החוקיות של תלמידי הדאפא סובלים מדיכוי מתמשך. קשה מאוד למתרגלים עמיתים שנתפסו ונרדפו למצוא עורכי דין. האם זה נגרם מכך שהסתמכנו יותר מדי על עורכי דין? איך עלינו להתמודד עם זה?

המאסטר: עשו כל מה שאתם חושבים לנכון לעשות. אם אומר מה עליכם לעשות, אז המק"ס תדע להתכונן לזה. השתמשו בחוכמה שלכם לעשות זאת.

שאלה: לאחרונה מתרגל עבר מצוקות גדולות בטיפוח, והיה עליו לעזוב את הפרויקט שלו. למתרגלים עמיתים אחרים יש כבר תפקידים רבים והם עסוקים בפרויקטים שלהם. לפעמים הם רוצים לעזור לו להתגבר על המצוקה, אך אינם מסוגלים לעשות זאת במידה שהיו רוצים. איך עלינו לאזן את הדברים האלה היטב ולעזור למתרגלים בצורה טובה יותר?

המאסטר: כל דבר המתרחש בטיפוח הוא כדי שאתה תטפח. אם אתה רוצה לשאול אותי, ברגע שאומר לך מה לעשות, המבחן יוּסַר. אמנם זה קשה מאוד – ואני רואה את זה, אך האם זאת לא הבעיה שאתה צריך להתמודד איתה? לא כל הקונפליקטים הם שליליים; יש קונפליקטים שהם חיוביים. איך להתמודד עם הבעיות המתרחשות – האם זה לא הטיפוח שלך?

לפעמים המתרגלים שלנו האחראים על האזורים שלהם, או מובילי הפרויקטים, תמיד רוצים לראות אותי. אני פשוט לא רוצה לראות אותם. יש אנשים שהם אחראים על האזורים שלהם שפשוט רוצים לפגוש אותי. כיוון שהם בעלי תפקיד אחראי, המאסטר אמור להיפגש איתם. לפעמים אני חושב: אם לא אפגוש אותו, הוא בעל תפקיד אחראי וזה לא נראה בסדר; אם אני כן אפגוש אותו – אבל אני באמת לא רוצה לפגוש אותו! מדוע אינני רוצה לפגוש אותו? האם אתם יודעים את הסיבה? משום שאם אני אפגוש אותך, ברגע שאתייחס לשאלות שאתה מעלה, כל המבחנים יוסרו. אם אשתוק כשאני פוגש אותך, זה לא נראה בסדר – האין זה כך? אתם מטפחים אחרי הכול, אינכם יכולים תמיד להתייחס אליי, המאסטר שלכם, כסמכות עליונה ולבקש הנחיות. המאסטר רק דואג לטיפוח; המאסטר אינו בוס. לגבי הדברים שאתה עובד עליהם, אתה חייב למצוא דרכים ללכת בנתיב שלך. פעל היטב בעצמך, זה הנתיב שאתה הולך בו בטיפוח, וזאת המוסריות האדירה שלך.

הדברים שאתה עושה אינם בפני עצמם טיפוח. בין אם מדובר בחברה שאתה מנהל, בפרויקט הדאפא שלך, או בכל דבר שאתה עושה, זה בפני עצמו אינו טיפוח. אבל הגישה שאתה מאמץ בעבודה שלך, האופן שבו אתה מתייחס לעניינים האלה ואיך אתה פותר את הבעיות האלה, כאשר אתה מתייחס אליהם עם הסטנדרט של תלמיד דאפא ומטפח, ומתמודד איתם היטב – זה טיפוח! אבל זה קשה לך, ואתה רוצה לשאול את המאסטר איך לעשות אותם: "אני חייב לשאול את המאסטר אם עשיתי את הדבר הנכון במשימה הזאת". אתה תמיד דוחף את נתיב הטיפוח שלך אליי. אינך יודע שכאשר נפגשתי איתך, אתה שמחת מאוד לראות אותי, אז אני התנהגתי כאילו אני שמח, אבל בפנים הייתי מוטרד מאוד (המאסטר צוחק).

זה משום שכפי שאתם יודעים, בני אדם מטפחים בתוך בּוּרוּת, מבלי לדעת אם טיפחו נכון או לא, אבל הם חייבים להמשיך כך עד שהם מגיעים לשלמות המלאה בסוף. היות שהאדם אומד בעצמו מה נכון ומה מוטעה, מה שנחשב לטיפוח שלו, אז אם היית שואל אותי זה לא היה נחשב. האם לא עשית את זה לשווא? יש אנשים האומרים שהם לא ישאלו כלום והם פשוט ישמחו לראות את המאסטר. ברגע שהם רואים אותי והם מרגישים ביטחון בפנים, הדבר הזה גם כן לא נחשב יותר.

היות שאתם תלמידי דאפא, הדרישות עבורכם חייבות להיות גבוהות. כשאדם יושב במדיטציה מול קיר, את מי הוא יכול לשאול שאלות? כשהוא מול הקיר, המחשבה שלו בכלל לא חסרת פעילות. כל מיני מצוקות עלולות להופיע. איך הוא יתמודד איתן? אין לו אף אחד לשאול אותו. הדרישות עבורכם מלכתחילה גבוהות יותר מהדרישות כלפיו – הוא רוצה להשיג שלמות אישית, בעוד שאתם נושאים באחריות הכבירה של הצלת ישויות חיות. אתם תלמידי דאפא, והרמות שאתם מגיעים אליהן בטיפוח גבוהות הרבה יותר משלו, והדרישות כלפיכם גם גבוהות יותר. האם אתם יודעים שהכוחות הישנים ניסו בעבר לאלץ אותי ללכת לקוטב? הם לא רצו שתראו אותי, ולא רצו שתוכלו למצוא אותי.

שאלה: אני מתאם בכלי התקשורת. לאחרונה מצטרפים צעירים רבים לכלי התקשורת שלנו, ויש לנו גם כמה מטפחים מבוגרים. הם עובדים קשה מאוד, אבל השיפור בכישורים שלהם מוגבל. האם עלינו…

המאסטר: אתה שואל אותי על ענייני עבודה (המאסטר צוחק). אתה באמת מתייחס אליי כמו אל בוס.

שאלה: מה על התלמידים שלך לעשות כדי להפחית את הנטל שלך במידה המרבית?

המאסטר: (המאסטר צוחק) אתם לא צריכים לדאוג לגבי זה. אף אחד מכם לא יכול לעשות כלום. אין שום דרך; אני אפילו לא יכול לספר לכם על המצב שלי. אמרתי בעבר: "קר עד מאוד במקומות הגבוהים". זה לא כמו שהבנתם: כשמישהו הוא פקיד גבוה ואין לו עם מי לדבר אז הוא פשוט קצת יותר בודד. אני צריך לשאת לחץ עצום, כמו גם את המצוקות של הישויות החיות (כל התלמידים מוחאים כפיים בהכרת תודה).

שאלה: איך עלינו להתייחס במאמרי הפרשנות הפוליטית שלנו לחלק מהתופעות של המשטר הנוכחי, ולמלחמת הסחר בין ארה"ב לסין?

המאסטר: המק"ס המרושעת רודפת את הפאלון גונג, הלא כן? חישפו אותה, וספרו על כל המעשים המלוכלכים המרושעים שלה. כל השיטות שהמשטר הבריון של המפלגה המרושעת משתמש בהן אינן ישרות. כל העימותים בחברות בני האדם הופיעו בגללה. אנשים נורמליים לא צריכים בשום פנים ואופן להיות באותו צד כמוה.

שאלה: ברגע שמתרגל נתקל בבעיות כמו מצוקה פיזית או מצוקות אחרות, מתרגלים אחרים תמיד אומרים: "בוודאי יש לו בעיות מסוימות", והם מנסים ככל יכולתם לעזור לו להסתכל פנימה.

המאסטר: אומַר זאת כך: אם תלמיד דאפא נתקל במצוקות מסוימות או בסילוק קארמה, אז חייבת להיות סיבה בתוכו ועליו להסתכל פנימה לתוך עצמו. כן, אחרי שהוא מוצא אותה, והוא מיד מנהל את עצמו היטב, אז המצב יתהפך וישתפר, וישתנה לכיוון חיובי. יש אנשים שלא מוכנים להקשיב כשאחרים מציינים את ההחסרות שלהם. במיוחד עבור מתרגל שהוא באמצע המצוקה, הוא כבר סובל, וכשאתם אומרים: "בוודאי יש לך בעיות", אז הוא אפילו מתעצבן יותר, ולא מוכן להקשיב. אם הוא לא מוכן להקשיב, אז בואו נשים לב לדרך שבה אנחנו פונים אליו.

שאלה: יש מספר צוותים המתאמים מאמצים לנהל חקירות בנושא קצירת האיברים ולהבהיר את האמת לזרם המוביל בחברה. הייתי רוצה לשאול אם עלינו להתמזג ולהתגבש כדי לעבוד ביחד?

המאסטר: שוב, עדיף שתדונו בזה ותפתרו את זה בעצמכם. עשו את מה שאתם מרגישים שיהיה יותר אפקטיבי. אם שילוב המאמצים ועבודה ביחד הם אפקטיביים, אז עשו את זה; אם אתם עושים זאת בנפרד ואתם ממלאים תפקידים באזורים שונים, אז זה, גם כן, מצב אחר. בכל מקרה, אתם מחליטים בעצמכם, ושתי הגישות הן בסדר.

שאלה: לאחרונה עבר מצב העניינים בעולם שינויים רבים, והמצב של טייוואן נראה קצת מבלבל. מאסטר, בבקשה אמור כמה משפטים לתלמידים מטייוואן.

המאסטר: אתה מבקש כמה משפטים, אז אומר כמה משפטים (הקהל צוחק ומוחא כפיים). לגבי השאלה אם המק"ס המרושעת תאחד את טייוואן עם סין – זה מה שהכי מטריד אותך, נכון? אומַר לכם שלא ניתַן לה המזל הטוב הזה (הקהל מוחא כפיים).לגבי מה שיקרה אחרי שהמק"ס תיעלם, אלוהויות כבר מזמן עשו תכנונים. כשהמק"ס המרושעת לא תהיה, אף אחד לא יכפה דברים על אחרים. אם אנשים ירצו להתאחד, אז הם יעשו זאת; אם הם לא ירצו, אז הם לא.

באשר לי, אינני מתעסק עם הדברים האלה. מה שבמחשבה שלי הם אנשי העולם. לא משנה לאיזו קבוצה אתנית אתה שייך, לא משנה מאיזה אזור אתה מגיע, אני מציע הצלה לכולם ומציל את כולם. אותו דבר נכון גם עבור תלמידי דאפא. אל תזלזלו באדם זה או באדם אחר. לא משנה מאיזה מוצא אתני, ברוב המקרים בתוך העור נמצאות אלוהויות, אף על פי שהעורות האנושיים על פני השטח הם שונים. האנשים היום הם שונים מהאנשים של העבר.

שאלה: בעידן האינטרנט יש בכל מקום חדשות מזויפות, וקשה להבחין בין האמת לשקר. לגבי הנושא של הבחירות לנשיאות בשנת 2020 בטייוואן ובאמריקה, האם חדשות מזויפות ישפיעו על שיקול הדעת של אנשים גם כן?

המאסטר: בעידן כאוטי יש שפע של כאוס, ואפילו קשה מאוד לאנשים להשיג משהו טוב. זהו ביטוי של עידן כאוטי. במהלך הבחירות בארה"ב, אנשים רבים לא ציפו שטראמפ ייבחר, והוא נבחר. אנשים רבים חשבו שעניין מסוים צריך להיות בצורה מסוימת, אבל זה לא מה שקרה בסוף. אני תמיד מדבר על נושא מסוים; אמרתי שהמין האנושי נשלט על ידי אלוהויות, ושמה שקורה לו מוכתב על ידי אלוהויות. אם אומר יותר מדי, ואכנס לפרטים, אז זה ישפיע על הצלת ישויות חיות, אז לא אכנס לפרטים (הקהל מוחא כפיים).

שאלה: לא ראיתי את הקרובים שלי בסין כבר יותר מעשור. הייתי רוצה לשאול אם יהיו לנו הזדמנויות לחזור לסין?

המאסטר: לגבי תלמידי דאפא, חלק מההחזקות האנושיות הושארו עבורכם כדי שתוכלו להציל אנשים וכדי שתוכלו לחיות בקרב אנשים רגילים. כיוון שכל אחד רוצה לראות את המשפחה שלו, אי אפשר להחשיב את המחשבות האלה כהחזקות. אתה רוצה שאני אגיד לך אם תוכל לפגוש אותם או לא. זה לא יהיה בסדר אם אגיד זאת במפורש, נכון? (המאסטר צוחק).אתה עדיין צריך לטפח. לפני רגע התחלתי בכך שדיברתי על המצב הפוליטי. נראה שהמצב מתפתח במהירות רבה, וכשהסוף של המק"ס המרושעת יגיע, היא תתדרדר במהירות ותיפול מהר מאוד (הקהל מוחא כפיים). גל, (המאסטר ממחיש בידיו גל עולה) כאשר הוא מתרומם וגדל – הוווואאאה" – לוקח לו זמן להתרומם; אבל כשהוא בנפילה (המאסטר ממחיש בידיו גל נופל) – "ספלאש" – הוא נופל מהר מאוד (המאסטר צוחק, הקהל מוחא כפיים). לא משנה איך האנשים האלה שעשו מעשים רעים מתכננים לברוח, הם לא יספיקו.

שאלה: עשרת אלפים תלמידי דאפא מכל העולם הנוכחים בוועידת הפא שולחים את ברכותיהם למאסטר הרחום!

המאסטר: אני מודה לכולכם! (הקהל מוחא כפיים בהתלהבות).

שאלה: כיום, אחראים רבים אומרים לעתים קרובות: "האיש הזה חשוד". ברגע שזה נאמר, סביבת הטיפוח של המתרגל הזה עשויה להשתנות מיד. באופן זה האחראי יכול לשלול מהמתרגל הזה את הזכות וההזדמנות להשתתף בפרויקטים.

המאסטר: האחראים שלנו לא צריכים להגיד דברים כאלה כלאחר יד. אפילו אם אתה מגלה בעיות, עליך להתבונן בשקט, ולא להגיד דבר עד שזה מגיע לרגע הקריטי. אבל יש אנשים שיש להם התנהגויות מוזרות, ושמתעקשים לעשות דברים בדרך שלהם. למעשה, אם בטיפוח שלך ובחיי היום יום שלך תבחן יותר את ההתנהגויות שלך, ותבחן ביתר קפידה את מצב הטיפוח של עצמך, ותשווה בינך לבין אחרים – האם אתה מתנהג באופן מוזר מדי? האם אינך קיצוני מדי? האם אינך מתעקש יותר מדי לגבי הדרכים שלך?! היות שאתה מחוץ לסין, בתקופת הזמן הנוכחית המיוחדת, ההתנהגות שלך עלולה בקלות לגרום לאחרים לחשוב שאתה חשוד. אז שני הצדדים צריכים להקדיש תשומת לב לעניין הזה.

שוב ושוב הדגשתי שהמתרגלים שעזבו את סין חייבים להקדיש תשומת לב לעניינים האלה. ההתנהגויות והשיטות המוזרות האלה, וכן הגישות הקיצוניות לדברים, הן ממש לא הולמות. בחברה הסינית אפילו דרמות טלוויזיה מלאות באנשים העוסקים בתככים זה נגד זה. אתה לא רואה את הדברים האלה מחוץ לסין. כל מה שעבודות ספרות ואמנות מציגות הוא אינטריגות ותככים: אנשים העוסקים בתככים נגד אנשים, ורוחות העוסקות בתככים נגד רוחות. עבודות ספרות ואמנות, רומנים, דרמות טלוויזיה וסרטים – כולם מלאים בזה, זה כאילו שאין לאנשים שום דבר לעשות חוץ מלעסוק בתככים ומאבקים זה נגד זה. ככל שאנשים בסרטים ובדרמות הטלוויזיה מתעסקים ללא הרף בקנוניות ובמאבקים, כך נראה שאנשים אוהבים את זה יותר. לב האנשים נעשה כזה, והם מסתכלים על דברים בצורה מעוותת. כדי לתקן את עצמך, אתה חייב באמת להקדיש לזה תשומת לב מיוחדת.

אני חוויתי את מצב הקיום של האנשים לפני "מהפכת התרבות" בסין. שלב אחר שלב ראיתי את השינויים שחלו באנשים הסינים, ואני רואה אותם בבירור. תמיד הייתי שונה מאנשים רגילים. אינני נסחף עם הטרנדים, ואינני זז בהתאם למהלכים של המפלגה המרושעת בחברה. נותרתי צלול, ואני רואה בבירור את הדברים ההם שהמפלגה המרושעת תמיד עשתה. כל אנשי העולם הלכו לאיבוד בתוך הטרנדים, אז הם אינם מסוגלים לראות את עצמם בצורה צלולה. הירגע והתבונן בעצמך. אל תלך לקיצוניות, ואל תיתן לאחרים להרגיש שאתה מוזר, כך שעניינים רבים לא יגרמו למצבים מסובכים בקרב המתרגלים.

בפרט מתרגלים ותיקים מחוץ לסין, החיים כבר שנים רבות מחוץ לסין, אינם יודעים לעבוד עם אלה שרק הגיעו מסין. אמנם גם הם במקור באו מסין, אבל אנשים שעזבו את סין בימים ההם לא היו כאלה. האנשים היום השתנו כל כך הרבה, אז הם אינם מבינים את פני הדברים.

המאסטר לא יגיד הרבה. "תלמיד דאפא" הוא תואר מיוחד, כזה שמעולם לא התקיים מאז תחילת השמים והארץ. תיקון הפא של היקום גם כן לא התרחש מעולם לפני כן. כאשר היקום נעשה מושחת, הוא מושמד, ובוראים יקום חדש. כפי שכולכם יודעים, יכולת של אלוהות תשלים זאת עם מחשבה אחת בלבד. אבל אם הוא נברא מחדש, מה שמצער יהיה שהישויות המקוריות האלה, והתמצית המהותית שנוצרה תוך המהלך הממושך של הזמן, יאבדו. שום דבר לא יישאר, והכול ייברא מחדש. כשהכול מגיע שוב לתהליך הזה, ייתכן שזה לא יהיה אותו דבר עוד. זה מצער למדי לאבד את זה. יתר על כן, כל הישויות האלה נבראו על ידי אלוהות, אחרי הכול. לאלוהות ההיא יש רחמים, והיא רוצה לשמור עליהן, אז היא לקחה על עצמה את המשימה הזאת.

כלומר, זה משהו חסר תקדים. מאז תחילת השמים והארץ מעולם לא התקיימה התופעה הקוסמית האדירה של תיקון הפא של היקום; ומאז תחילת השמים והארץ מעולם לא התקיימו תלמידי דאפא. המאסטר יצר את הפאר הזה והוביל אתכם להיכנס לרגע ההיסטורי הזה. עליכם לטפח את עצמכם היטב, להציג את מי שאתם למלוא רצון לבכם בשעה שאתם מצילים ישויות חיות, ולפעול אפילו טוב יותר!

תודה לכולכם! (מחיאות כפיים ממושכות ונלהבות מהקהל)

(תרגום ההרצאה לעברית התפרסם 5.6.2019 ; השאלות והתשובות פורסמו 11.6.2019 ; תאריך עדכון אחרון: 5.8.2019)