מי צריך להחליט כשמדובר בנושא של טיפוח?

(Minghui.org) מספר מתרגלים דנו בשאלה אם עלינו להסכים שיהיה כלב בבית של מתרגל שבו אנחנו לומדים את הפא ביחד. אלה שהתנגדו לרעיון חשבו שאסור לתת לבעלי חיים להקשיב לפא. התומכים חשבו שמכיוון שבתו של המתרגל, שאינה מתרגלת, רוצה לגדל כלב, עלינו להתאים לחברה הרגילה.
למי צריך מתרגל להקשיב? מי המחליט?

אצל כמה מתרגלים מקומיים יש חיות מחמד בבית. כלבה של מתרגלת נהרגה בתאונת דרכים ובמקום לקבל את הרמז, היא קנתה גור אחר. היא האכילה אותו טוב ונתנה לו בגדים, נעליים, ותמיד דיברה על כמה שהוא חכם. כאשר מתרגלים אחרים יעצו לה לא לטפל בכלב בביתה, התירוץ שלה היה שמשפחתה רוצה זאת.

המאסטר ענה לשאלה הנוגעת על החזקת חיות קטנות:

"ויש סיבות לכך שלא צריך להרוג אותם ולא צריך לגדל אותם. לגבי "לא להרוג", זה ברור לכל המטפחים. ב"לא לגדל אותם" יש שתי נקודות. הראשונה היא שכאשר [אדם] עושה טיפוח, אז קל לחיה להשיג "יכולות נסתרות" (לינג). יכול להיות שהן יעשו הרבה דברים לא נכונים בו ברגע שהן ישיגו "יכולות נסתרות". בסין יש אמרה עתיקה: "להפוך לרוח". לחיות אסור לטפח. דבר נוסף הוא שלגדל את הדברים האלה דורש הרבה טיפול. זה יסיח את הדעת, ולחשוב על זה זאת החזקה שתשפיע על הטיפוח. כמובן, עבור מטפחים לאהוב חיות זאת גם החזקה." ("הוראת הפא בוועידה ביוסטון" 1996)

בהיותנו מתרגלי דאפא, עלינו לעקוב אחר הלימוד של המאסטר כדי להיקרא תלמיד דאפא, ורק כך אנחנו יכולים להיטמע בפא. כאשר המשטר הסיני פתח ברדיפות אחר הפאלון גונג, משפחות של חלק מהמתרגלים לא אפשרו להם להמשיך לתרגל. האם על מתרגלים להקשיב לאנשים רגילים שאינם מתרגלים? כשמדובר בטיפוח, המתרגלים הם אלה שצריכים לקבל את ההחלטה.