ההשפעה השלילית האפשרית של חיסון לקורונה

(Minghui.org) תוך יומיים, ב-12 וב-13 באוקטובר, גם "ג'ונסון את ג'ונסון" וגם "אלי לילי" השהו את הניסויים הקליניים שלהם בחיסון לווירוס הקורונה בשלבים האחרונים שלהם, מתוך חששות בטיחות לגבי ה"תרופה" שכולם מצפים לה מאוד לווירוס הקטלני שהדביק כ-40 מיליון אנשים והרג מיליון איש ברחבי העולם.

לא ברור מתי שתי החֲבַרות תוכלנה או תחדשנה את הניסויים הקליניים שלהן, או מהם המצבים הספציפיים שהמשתתפים בניסויים שלהן חוו, אך העצירה הפתאומית בעבודה של שתי החברות המובילות בחזית, מחדשת את הדיון לגבי הבטיחות של חיסון לווירוס הקורונה ולתופעות לוואי אפשריות שיכולות להיות לו.

אחד החששות העיקריים בנוגע לחיסון הוא גידול התלות בנוגדנים (ADE), תופעה היכולה לתרום לגידול בחומרת ההדבקה בווירוס. במקרה וה-ADE קורה, הנוגדנים המומרצים על ידי זריקת החיסון יזרזו את הכניסה של הווירוס לתוך התאים ועקב כך שכפול ויראלי שלו, וזאת במקום לנטרל אותו. ADE עלול לגרום תגובות חיסוניות חמורות, הכוללות מוות מהיר.

שלא כמו איך שתרופות אנטיביוטיות מכוונות לחיידק והורגות אותו, עבור הווירוסים אין תרופה בעלת ספקטרום רחב כזה. רוב התרופות האנטי-וויראליות אינן מחסלות את הפתוגן (מחולל המחלה) אליו הן מכוונות. במקום זה הן מעכבות את השכפול שלו, וכך נותנות יותר זמן למערכת החיסון של הגוף האנושי עצמו להגיב לווירוס. ברגע שהמערכת החיסונית מנצחת בקרב, היא מפתחת זיכרון לנוגדן הספציפי הזה שייצרה כדי לנטרל את הווירוס. כאשר הגוף יידבק שוב באותו הווירוס, הזיכרון הזה יתפעל את המערכת החיסונית של הגוף ויְיָצר במהירות מספר גדול של נוגדנים להתמודד ולבלום את הפתוגן.

זה מתבסס על אותו רעיון שחיסונים – בעיקר כאלה המכילי גורמים המחקים את המחלה אך אינם מסוגלים לגרום לה – פותחו כדי להכין את הגוף שיפתח חסינות הדרושה לפתוגנים מסוימים.

אפקט ה-ADE, שעדיין אינו מובן דיו, התגלה לראשונה בווירוס הדֶנְגי (dengue virus). כשאדם נדבק לראשונה בנגיף, יכול להיות לו חום, כאב ראש, כאבים בשרירים ובמפרקים וגירודים בעור. רק לאחד מתוך 1000 עלולים להיות תסמינים חמורים כמו דימום, כניסה לשוק או קדחת דימומית. אבל היחס יכול להיות פי 10 גבוה יותר אם אדם נדבק בווירוס שוב.

בניסויים הקליניים למציאת חיסון לדנגי, חיסון שפותח על ידי "סאנופי" המכוון כלפי כל ארבעת הסוגים של וירוס הדנגי, 250 ילדים מתוך 20,439 (1.44 אחוזים) אושפזו בשנה החמישית אחרי שקיבלו מנה שלישית של החיסון, קרוב לוודאי כתוצאה מאפקט ה-ADE.

בנוסף לווירוס הדנגי, ה-ADE נצפה גם בווירוס הכשל החיסוני איידס (HIV), בווירוס דלקת הצפק המדביק חתולים, בסינדרום נשימתי אקוטי חמור של וירוס הקורונה (SARS-CoV) ובסינדרום הנשימתי המזרח תיכוני הקשור לווירוס הקורונה MERS-CoV)).

עד כה, בין מיליוני וירוסים הקיימים בטבע, רק וירוס האבעבועות השחורות חוסל באמצעות חיסון. עבור וירוסים מורכבים יותר, פיתוח חיסונים נתקל בעוד קשיים ותוצאות מעורבות, עקב אפקט ה-ADE ועקב השינויים המתמידים ברצפים של הווירוס, הגורמים למוטציות חדשות.

בהתחשב בעובדה שהווירוס החדש (Covid-19) זהה ב-80 אחוז ל- SARS-CoVוב-54 אחוז ל- MERS-CoV, קרוב לוודאי שאפקט ה-ADE יקרה בווירוס הקורונה החדש, וזה יגרום לאלה שקיבלו את החיסון להיות יותר פגיעים לזנים החדשים (המוטציות) של הווירוס.

כמה מדענים מציעים לשפר את הרכב החיסון כדי למזער את האפשרות לאפקט ה-ADE כמו לצמצם את הנוגדנים שאינם מנטרלים או לכוונן את המינונים של החיסון. אולם בהתחשב בטבעו הלא יציב של וירוס הקורונה ושיעור גבוה של מוטציה בשל מבנה ה-RNA שלו (מולקולה גנטית הַרְגישה להתפרקות כימית בסביבה) זה עלול להוות אתגר משמעותי למדענים להמשיך בָּמרוץ ראש-בראש לפיתוח החיסון.

מבחינה היסטורית, במגפות אחדות הגל השני היה קטלני יותר, כמו בשפעת הספרדית ב-1918 ובמגפת שפעת החזירים ב-2009. כאשר נתיב ההדבקה של הווירוס והקבוצות הפגיעות שהיא מכוונת אליהן דינמיים מאוד, הגיוני לשאול אם ה-ADE עלול להיות אחד הגורמים שתרם לגל השני הקטלני של ההדבקה.

מצד שני, מנקודת ההשקפה של התרבות הסינית המסורתית, מתמיד שררה אמונה שיש קשר עמוק בין הגוף והנפש האנושיים, ואם נשים בצד את הביטוי של התופעה בפני השטח, מגפות נחשבו לעתים קרובות אינדיקטור להתדרדרות לבבות האנשים והסטנדרטים המוסריים.

בשעה שמדענים מתחרים לייצר חיסונים מצילי חיים ותרופות לרפא את ה- Covid-19הקטלני, שווה לעצור קמעה ולהרהר על עצמנו: האם ישנה סיבה עמוקה יותר למצב הזה של וירוס הקורונה? האם נוכל למצוא מרפא בתוככי עצמנו?