לקח מהסיפור של בי-גאן

(Minghui.org) לאחרונה שמעתי על מתרגל שמילא תפקיד מרכזי בפרויקט והלך לעולמו. זה באמת כל כך חבל, כי כמתרגלים אנחנו יודעים שלא משנה כמה חמורה נראית קארמת המחלה, בסופו של דבר זו רק אשליה. אך מדוע יש מתרגלים שעוברים את המבחן הזה ויש כאלו שנכשלים בו?

מותו של המתרגל גרם לי להיזכר מה קרה לבי-גאן, דמות בספר "הכתרת האלים" [Investiture of the Gods].

בי-גאן, היה שגריר בשושלת שאנג (1600-1046 לפנה"ס) וגם דודו של המלך ג'ואו. למרבה הצער, המלך היה מושחת מאוד וחי חיי תועבה והפקר.

דא-ג'י, פילגשו המועדפת של המלך ג'ואו, הייתה גלגול של שועל. בניסיון לשכנע את הקיסר להפסיק להתפנק בנשים יתר על המידה, בי-גאן העלה באש את מערת השועל של דא-ג'י. ומאז נטרה דא-ג'י טינה רצחנית לבי-גאן.

יום אחד העמידה דא-ג'י פני חולה ואמרה למלך ג'ואו שהיא לא תירפא אלא אם תוכל להשיג את לבו של בי-גאן כתרופה.

החכם הידוע ג'יָאנְג דְזְה-יָא כבר ידע מראש שצרה זו תבוא על ראשו של בי-גאן. אז הוא נתן לו קמע ואמר לו איך להשתמש בו – כשבי-גאן ימצא את עצמו בסכנת חיים עליו לשרוף את הקמע ולשתות את אפרו עם מים.

אך ג'יָאנְג דְזְה-יָא הזהיר את בי-גאן לא לדבר עם אף אשה בשעה שהקמע בתוקף.

בי-גאן שמר על הוראת החכם. הוא ביתר את לבו במו ידיו והניח אותו על רצפת הארמון, אך עדיין היה חי ובריא. למעשה, מצבו היה טוב כל כך שהוא הצליח לעזוב את הארמון ולרכב משם על סוסו.

אך בצד הדרך בי-גאן ראה זקנה מוכרת תרד מים – או, בסינית "ירק חסר לב". מרכולתה עוררה את סקרנותו של בי-גאן.

"איך ירק יכול לחיות ללא לב?" הוא שאל.

"הוא חי טוב מאוד", ענתה הזקנה.

"האם בן אנוש יכול לחיות ללא לב?"

הזקנה צחקה צחוק רם.

"בוודאי שלא – בן אנוש ימות ללא לב!"

לשמע מילים אלו בי-גאן החל להקיא דם, נפל מסוסו ומת מיד.

הקמע שג'יָאנְג דְזְה-יָא נתן לבי-גאן היה למעשה מציל חיים, עם זאת, בי-גאן הוזהר שלא לדבר עם אף אשה. אך הוא לא לגמרי האמין לג'יָאנְג דְזְה-יָא. בגלל המושגים האנושיים שלו בי-גאן שאל את הזקנה על האפשרות של חיים ללא לב. ובגלל המושגים האנושיים האלו חייו של בי-גאן היו צריכים ללכת לפי עקרונות אנושיים – שגיאה שבסופו של דבר עלתה לו בחייו.

לבי-גאן שמור כבוד גדול בהיסטוריה הסינית בזכות הגינותו ונאמנותו. מכל מקום, אם האפיזודה הזו לא הייתה קורה, הוא היה יכול לתרום עוד הרבה מאוד בחייו.

כמתרגלי דאפא כולנו יודעים שאין לנו מחלות. אך לפעמים, כשיש לנו קארמת מחלה רצינית, חלק מאיתנו עדיין רוצה ללכת לרופאים. זה אומר שהם שמו את מבטחם ברופאים כדי להישאר בחיים.

המאסטר אמר:

"אם תלכו למגיד עתידות, האם אינכם מקשיבים לו ומאמינים לו? אז האם אין זה גורם לכם למעמסה פסיכולוגית? אם אתם מעמיסים על עצמכם וחושבים על זה בלבכם, האין זו החזקה? אז איך אפשר לסלק את ההחזקה הזו? האם אין זה להוסיף לעצמכם קושי באופן מלאכותי?" ג'ואן פאלון")

אם מתרגל מאמין באשליה של קארמת מחלה, התוצאות יכולות להיות חמורות מאוד. אם הרופא יאמר שהמחלה החריפה או שלחה גרורות למקום אחר, זה יכול לשמש כמבחן קריטי למתרגל. ברגע שהוא מאמין שהמחלה אמיתית, המצוקה תהפוך לקשה אף יותר להתגבר עליה.

כשקושי מגיע, כל עוד זה לא מזיז לנו את הלב, שום דבר לא יכול להפריע לנו, כי יש לנו המאסטר השומר עלינו.

המאסטר אמר:

"השורש שלי נעוץ ביקום. מי שיכול לפגוע בך יכול לפגוע בי, בפשטות הוא יכול לפגוע ביקום הזה." ("ג'ואן פאלון")

עכשיו הוא הזמן המכריע להצלת אנשים, אז עלינו להישאר כאן עד הסוף. הקמע של ג'יָאנְג דְזְה-יָא היה יכול להציל את חייו של בי-גאן. הבה נאמין ביציבות במאסטר ובדאפא, נוותר על כל המושגים האנושיים שלנו ונסלק את כל ההפרעות כדי שנוכל להגיע לשלמות ולהציל עוד ישויות חיות.