מציאת ההחזקה הנסתרת שלי למוניטין

(Minghui.org) לאחר כמעט שני עשורים של טיפוח מצאתי את מקור ההחזקה שהציקה לי במשך שנים רבות. ברצוני לשתף את התובנות שלי עם עמיתיי המטפחים למקרה שמישהו מהם תקוע גם כן במצוקה הזאת.

כתלמיד דאפא, הייתי רגיל להיות טוב לב, מועיל ונדיב. כשאחרים העבירו עלי ביקורת, פגעו בי או ניצלו אותי, לא הגבתי ועשיתי את המיטב להסתכל פנימה אחר ההחזקות שלי. כמובן, כתלמידי דאפא זה איך שאנחנו אמורים לפעול. עם זאת, נאבקתי להבחין בין הרצון שלי להיות טוב ולא אנוכי לבין הפחד שאנשים יתרגזו, יכעסו עליי, או יסתכלו עליי מלמעלה ואני אושפל. הייתי קשור למה שהאנשים חושבים עליי. בעצם הייתה לי החזקה לעצמי ולמוניטין שלי.

הסתרתי את הפחדים האלו מעצמי ומאחרים על ידי כך שהצגתי התנהגות אדיבה ורגועה כלפי חוץ כאילו לא נתתי לשום דבר להפריע לי. אך ככל שיותר ויותר אנשים ניצלו אותי, כעסי גדל לבסוף, והיה לי קשה יותר לשלוט בו.

במשך מספר שנים היה לי עסק והרשיתי גם לעובדים וגם ללקוחות לנצל אותי עד הנקודה שחיי הפכו קשים מאוד ובסופו של דבר העסק התמוטט. לא דרשתי מאנשים להיות אחראים לעבודתם, ולא מילאתי את האחריות שלי כבוס וכמפקח. לא היה דבר קשה יותר מאשר לפטר מישהו, ונהגתי לדחות את זה במשך שבועות ולבזבז את זמני בדאגה על כך.

המאסטר כתב:

"כדי לשמור על השם הטוב, מה האדם חושב כשהוא מטפל במחלות? "תנו לי את המחלה כדי שהמטופל יירפא". זה לא בא מתוך חמלה. ההחזקה של פרסום ואינטרס אישי לא סולקה בכלל ואי אפשר בהחלט לפתח חמלה. הוא מפחד לאבד את שמו הטוב." ("ג'ואן פאלון")

אף שהסתכלתי פנימה ומצאתי כמה מהחזקותיי הגלויות יותר, מגוון מושגים מילאו תפקיד בצורות של הונאה עצמית שהרחיקו אותי מלראות את טבעו האמיתי של המצב. אמרתי לעצמי דברים שהרחיקו אותי מלראות את פחדיי הנסתרים עמוק בפנים. לדוגמה: אמרתי לעצמי שאינני רוצה לשלוט באחרים ושאין לי שום עניין בלהיות בעל סמכות. אמרתי לעצמי שלשלוט באנשים או לדרוש מהם אחריות לא ישפר את ביצועיהם בכל מקרה. האמת הייתה שחששתי שהם יתרגזו עליי או יתאכזבו ממני, אז ניסיתי להתייחס לכולם כאל חברים שלי. בכך לא הצגתי בהתנהלותי את עקרונות הדאפא, ולא תיקנתי מושגים מעוותים ברמה האנושית.

רימיתי את עצמי בכך שאמרתי לעצמי שכולם יודעים שתרגלתי בדאפא ושמשום כך עליי להציג בפניהם התנהגות של תלמיד דאפא. האמת היא שאם הייתי מוותר באמת על ההחזקות שלי, הייתי מסוגל למלא את המחויבויות שלי ובה בעת להפגין התנהגות של תלמיד דאפא.

מאסטר לי כתב:

"מאמר זה מדבר בברור על הדרך להתייחסות לנושאים של תיקון הפא והטיפוח-תרגול. לגבי תלמיד דאפא הדברים שונים בתהליך תיקון הפא מהטיפוח-תרגול האישי שבעבר. כשאנחנו ניצבים מול פגיעה לא הגיונית, רדיפה של הדאפא, אי צדק שמונחת עלינו בכוח, איננו יכולים להתייחס אליהם כמו קודם בטיפוח-תרגול האישי ולקבל את כולם – זה בגלל שתלמידי הדאפא נמצאים עתה בתקופת תיקון הפא. אם הבעיה לא נובעת מהחזקות ומטעויות של הפרט, אלו הם וודאי הפרעה וביצוע מעשה רע על ידי הרוע." ("יסודות להתקדמות במרץ 2""תיקון הפא והטיפוח-תרגול")

גם לאחר שעשיתי מעט התקדמות בנושאים אלו בעבודתי, הם התפשטו גם לביתי. הייתי תקוע בקשיים ארוכי טווח מול אשתי, מטפחת עמיתה. מצב זה היה קשה אף יותר ובזבזנו שעות וימים רבים בוויכוחים אינסופיים וחסרי היגיון במקום לנצל את הזמן להבהיר את האמת ולאמת את הפא. ניסיתי להקשיב בתשומת לב ולהבין את נקודת מבטה של אשתי, להיות טוב לב, סלחן וחומל, תוך כדי הסתכלות פנימה.

אך אף אחד ממאמציי לא ממש הניב פרי. זה בלבל אותי, כי בעבר כשגיליתי את ההחזקות שלי, הסביבה שלי השתנתה מיד, בדיוק כמו שהמאסטר מתאר. יכולתי לראות שפעולותיי אינן מושלמות, אך הרגשתי שאני טוב ונדיב באופן קיצוני ונתתי כל מה שיכולתי לתת כדי להיות בעל ואב טוב.

האמת הייתה שפחדתי שאשתי תכעס עליי ותראה אותי כאנוכי או אכזרי. אכן, האשמות אלו בדיוק היו מה שהחזיר אותי לוויכוחים כדי להגן על עצמי. ההחזקות העמוקות והחזקות יותר היו למוניטין שלי! מאמציי להסתכל פנימה לא עבדו כי רימיתי את עצמי כשזה נגע למה שראיתי באמת.

בלבלתי התחשבות אדיבה וחומלת של מתרגל עם הפחד האנושי שאנשים אחרים יחשבו עליי רעות. גם הובכתי מזה שיכולתי להיות כל כך כנוע כשאנשים ניצלו אותי, כי לא ראיתי את עצמי כך. רק כשהתחלתי לראות באמת את ההחזקות שלי כפי שהן באמת וסירבתי בנחישות לקחת חלק בכל "דיון" נוסף, סוף סוף המצב השתנה. הרגשתי שהפכתי לאדם חדש, וחשתי שמשקל עצום הוסר מכתפיי. אשתי גם שינתה לחלוטין את יחסה אליי ללא צורך לדון, להתווכח, או "להבין דברים".

הגעתי להבנה שלהיכנע לאחרים זה לא אותו הדבר כמו להיות חסר-אנוכיות, ושלהסתכל פנימה זה לא אומר שאין עלינו לעצור פעולות מזיקות של אנשים כלפינו. המשמעות של להיות טוב אינה אומרת להרשות לאחרים לנצל את טוב לבנו ולעשות מעשים רעים. פעולה מסוימת לא חייבת להיות מוטעית רק בגלל שמישהו אולי לא יאהב את מה שאנחנו עושים או שייעלב. כמובן, איננו צריכים להשתמש בזה כתירוץ ללכת לקיצוניות השנייה. אנחנו צריכים לדבוק במחשבות הנכונות ולשפוט את הפעולות והמילים שלנו בהתבסס על הפא!

המאסטר לימד:

"אם מישהו אומר שאתה טוב, ייתכן שאתה לא בהכרח טוב באמת; אם מישהו אומר שאתה רע, אתה לא בהכרח רע באמת. זה משום שהקריטריונים שמודדים אתם טוב או רע התעוותו כולם. רק מי שמתאים לתכונה הזאת של היקום הוא אדם טוב." ("ג'ואן פאלון")

עליי לשמור במחשבתי את העקרונות האלו בעתיד ולשים לב לא להיתקע שוב במצוקה הזאת. עליי להיות מוכן לפעול עם מחשבות נכונות ופעולות נכונות ולא לתת לשום פחד או פסיביות לעצור בעדי.

מטפחים עמיתים, אנא הצביעו על כל דבר שאינו הולם, או הוסיפו הבנות נוספות.