(Minghui.org) אני גרה באזור הכפר בסין וכמה מבני משפחתי מתרגלים פאלון גונג ובכלל זה בעלי והוריו. אחרי שהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) פתחה ברדיפה כלל ארצית נגד פאלון גונג ב-1999, בכירים בכפר ושוטרים מקומיים הטרידו אותנו באופן קבוע.

בשנים הראשונות של הרדיפה הייתי ממש מפוחדת – כלב שנבח, דפיקה על הדלת או צלצול טלפון היו גורמים לי להפוך עצבנית מאוד ומונעים שינה מעיניי בלילה. דאגתי שמא מישהו מבני משפחתי ייאסר ויעונה במעצר כמו כל כך הרבה מתרגלי פאלון גונג אחרים.

אחרי סבל של אין ספור ימים ולילות, הבנתי שמשפחתי חפה מפשע ושבכירי המק"ס הם המבצעים מעשים רעים נגד אזרחים חפים מפשע. אחרי הכול אין שום רע לחיות על פי העקרונות של הפאלון גונג "אמת-חמלה-סובלנות". החלטתי לא לאפשר אף פעם לבכירים או לשוטרים להפחיד שוב פעם את משפחתי ולהציק לה.

על אף שאינני מתרגלת פאלון גונג בעצמי, החלטתי להתייצב אל מול הפושעים. בכל פעם שהם חזרו שוב לבית שלנו, הייתי מכניסה קודם כל את ספרי פאלון גונג לחדר שלי ואז עמדתי על המשמר בפתח הדלת. הם לא העזו אף פעם להיכנס לתוך חדרי.

להחזיר פריטים שהוחרמו שלא כחוק

פעם אחת שוטרים ממשטרת העיירה באו לקחת את חמי מהבית והם החרימו את תלת האופן שלנו. עמדתי בחצר שבחזית ביתנו ואמרתי לשוטרים: "תלת האופן יישאר, הוא איננו מתרגל פאלון גונג או מזיק למישהו. וגם לא ניתן שתיקחו את חמי משום שאנחנו מסתמכים עליו לעזור בענייני המשפחה. כמו כן, מי יישא באחריות אם משהו יקרה לו? אם אתם צריכים לאסור מישהו, קחו אותי". הם עזבו מבלי לומר מילה.

במארס 2017 סוכני יחידת ביטחון הפנים של המחוז עכבו את בעלי שהיה בדרכו לפגוש לקוח. לאחר מכן הם ערכו חיפוש וביזה בביתנו והחרימו חפצי ערך רבים שלנו. הם גזרו על בעלי 3 שנים בכלא.

בזמן שבעלי היה כלוא, עבדתי בעבודות מזדמנות כדי להתפרנס ולתמוך בילדים שלנו ובהורים של בעלי. בזמני הפנוי הלכתי למשטרה שוב ושוב לדרוש שיחזירו לנו את הפריטים שהחרימו, שהיו נכסים שלנו כחוק ושהם החזיקו בהם באופן בלתי חוקי. ידעתי שאני צודקת וגם ביקשתי עזרה ממאסטר לי (מייסד הפאלון גונג). דברים פלאיים רבים התרחשו בהליך הזה שבו ביקשתי מהמשטרה להחזיר את מה שהחרימו.

זה החל בכך ששכרתי עורך דין לבעלי. השוטרים אמרו שאין לו אישור לראות את בעלי. אבל עורך הדין ראה אותו במרכז המעצרים מפני שהשוטר בתורנות שכח את ההוראה מיחידת ביטחון הפנים. שתי הסוכנויות האלה התווכחו זו עם זו בגלל זה לאחר מכן.

בפעם אחרת כשעורך הדין הופיע, יחידת ביטחון הפנים הודיעה לו שלא יוכל לפגוש בבעלי. במחשבתי התחננתי למאסטר לי לעזרה, בתקווה שנוכל לראות את מנהל יחידת ביטחון הפנים. המתנו מחוץ לבניין במשך מחצית השעה עד שהמנהל חזר. כשביקשתי פגישה קצרה עמו הוא ענה: "בשום אופן לא" והכפיש את פאלון גונג.

אמרתי לו: "מתרגלי פאלון גונג חיים על-פי 'אמת-חמלה-סובלנות', כמו כן אין כל חוק הקובע שתרגול בפאלון גונג איננו חוקי". הוא לא יכול היה להוכיח שאני טועה ולאחר מכן הסכים לקבל את החומרים מידי עורך הדין.

באפריל 2017 ניגשתי שוב ליחידת ביטחון הפנים לבקש את החזרת הרכב של משפחתי. כשראיתי את המנהל בכניסה צדדית, סיפרתי לו מדוע באתי. "הוא ענה: "בשום אופן לא", ודחה את בקשתי. ביקשתי אותו הבהרה בעניין מאחר שאין חוק כלשהו בסין המתיר למשטרה להחרים רכבים משפחתיים ממתרגלי פאלון גונג.

"אם תוכל למצוא חוק כזה, אני אחזור הביתה", אמרתי לו. "אחרת, החזר לי בבקשה את המכונית".

הוא לא התרצה, והחל להכפיש את פאלון גונג.

גם אני לא ויתרתי. אמרתי לו שלממשלה יש רשימה של כָתות אסורות ושפאלון גונג אינו אחד מהן.

טון הדיבור שלו התרכך וכשהמשכתי ללחוץ, הוא החזיר לי את המכונית באותו אחר צהריים.

ביולי 2017 קיבלתי בחזרה גלאי כסף מזויף בו עשינו שימוש בעסק המשפחתי. בנסיעה הבאה שלי דרשתי להחזיר לנו את תעודת הזיהוי של בעלי, את ספר הרישום של משק הבית שלנו ואת רישיון הנהיגה. המנהל אמר בהתחלה שהם יחזירו את הדברים רק אחרי שבעלי ישוחרר. המשכתי פשוט לבקש זאת. בסופו של דבר, הוא החזיר לי כל מה שביקשתי.

הכול הוחזר

פעם אחת כשביקרתי את בעלי, הוא אמר שהמשטרה לקחה כסף מכיסו כדי לשלם עבור הבדיקות הפיזיות בעקבות מאסרו. כך שהלכתי שוב לדרוש שיחזירו את הכסף חזרה. אבל המשטרה התעלמה ממני.

באפריל 2018 ניגשתי ליחידת ביטחון הפנים לבקש להחזיר את 2 המחשבים ו-2 המדפסות שהחרימו לנו. תחילה הם החזירו לי את הטלפון הנייד של בעלי. כשביקשתי חזרה את המחשבים שלי, סגן המנהל אמר שהייתה סיסמה להגנת התכנה על המחשבים שאולי שייכת לפאלון גונג. צעקתי עליו: "אנחנו משתמשים בהם לעסק שלנו. אנחנו משתמשים במדפסת שחור לבן להדפיס חוזים ובמדפסת הצבעונית לפרויקטים של עיצוב. איזה חוק קובע שלעשות עסקים זה בלתי חוקי? בבקשה החזר לי אותם". הם החזירו לי אותם.

ביוני 2018 ניגשתי ליחידת ביטחון הפנים עבור 300 היואן שלקחו מבעלי כדי לכסות את הבדיקה הפיזית שעשו לו ועבור 1000 היואן שהם לקחו מביתנו. כשחיכיתי שייראו אותי, אחד השוטרים צעק עלי: "את מחפשת פה צרות? צאי החוצה".

עניתי לו: "בבקשה שים לב לדיבור שלך איש צעיר. אתה יודע שאנחנו הסינים מאמינים שטוב יתוגמל בטוב ורוע יתוגמל ברע".

הערתי ששוטרים כמוהו אסרו והתעללו במתרגלי פאלון גונג חפים מפשע שרק האמינו באמת-חמלה-סובלנות ורצו להיות אנשים טובים יותר.

בסופו של דבר החזיר לי סגן המנהל את כל הכסף.

מאמצים לשחרר את בעלי

אחרי שבעלי נאסר, יחידת ביטחון הפנים סיפקה הצהרות מזויפות למשרד התביעה כדי להאשים אותו. מאחר שלא היו ראיות מספקות, השוטרים הגדילו את מספר הפריטים שהוחרמו מפחות מ-1000 ל-26,000. המספר המנופח שעזר לגזור עליו עונש מאסר נרשם בגזר הדין הסופי. אחרי שהשופט הראשי הבחין בחוסר ההתאמה בין המספר הממשי של פריטים מוחרמים לבין המספר המזויף שפוברק על ידי השוטרים, הוא פשוט תיקן את המספר בגזר הדין.

כשערערנו על פסק הדין, בית דין הביניים לא חקר בעניין ואישר את הקביעה הראשונית של גזר הדין.

יום לפני שבעלי הועבר לכלא, בית דין הביניים קרא לי לבוא לחתום על מסמך שבו נאמר שמספר תעודת הזיהוי של בעלי תועד לא נכון וצריך לתקן אותו. הלכתי לשם אבל סירבתי לחתום על מסמך כלשהו, מפחד שמא ישתמשו בחתימתי לרדוף עוד יותר את בעלי, כפי שעשו למתרגלים אחרים. דיברתי עם פקידי בית הדין אחד אחד, ואמרתי להם שהם ביצעו פשעים בכך שהאשימו שלא בצדק מתרגלי פאלון גונג וגזרו עליהם תקופות מאסר בכלא.

כשחזרתי הביתה המשכתי לצלצל שוב ושוב לבכירים במשטרה ובבית הדין בבקשה לשחרר את בעלי.אני גאה להיות אשת מתרגל פאלון גונג. מתרגלים הם אנשים נפלאים והם סובלים במידה ניכרת בשל אמונתם. עלינו לתמוך בהם בלב שלם.