(Minghui.org) השתתפתי בסדרת הרצאות הפא השנייה של המאסטר בבייג'ינג בשנת 1992. גופי ונפשי טוהרו על ידי המאסטר. חזרתי לבריאות טובה והחלטתי לתרגל פאלון דאפא. המאסטר תמיד משגיח עליי, מגן ומאיר את עיניי.

אני אישה בת 88, עצמאית, הגרה לבד ודואגת לעצמה. ילדיי עסוקים בעבודה ובמשפחות שלהם. כולם תומכים בתרגול הפאלון דאפא שלי.

סביב השנה החדשה התחלתי פתאום להשתעל והרגשתי עייפה מאוד. גופי, הראש והצוואר שלי כאבו. נשארתי במיטה יומיים בלי לאכול ולשתות. לא יכולתי לזוז והייתי בבית לבד, אבל המחשבה שלי הייתה צלולה מאוד. ידעתי שהמאסטר מנקה את הראש והצוואר שלי. הראש שלי הרגיש כבד מאוד. ישנתי יומיים בערך.

בהגיע הזמן שעמיתיי המתרגלים מגיעים לביתי ללמוד את הפא, קמתי להצטרף אליהם. אחרי שהם הלכו חזרתי למיטה. פתאום הבנתי שאסור לי לחזור למיטה כי לא אוכל לקום. אני מתרגלת. אז התלבשתי מייד ועשיתי את תרגילי הפאלון דאפא.

הסתכלתי פנימה וגיליתי שהתרפיתי בטיפוח. אמנם למדתי את הפא ועשיתי את התרגילים כל יום. לפעמים יצאתי להבהיר את האמת. עשיתי כל מה שמתבקש מהמתרגלים, אז הצדקתי לעצמי שזה בסדר לראות טלוויזיה במשך זמן מה. אבל לא הספיק לי לצפות מעט, וצפיתי הרבה, מה שהפך להיות הפרעה גדולה.

כשעמיתיי המתרגלים הגיעו שוב דיברתי איתם על ההפרעה שלי. הפסקתי לצפות בטלוויזיה ולמדתי יותר הרצאות של המאסטר. הראש והצוואר שלי התאוששו במהירות.

אני אלמד את הפא יותר ואטפח באמת. אני אסירת תודה על ההגנה של המאסטר לאורך הדרך. אני מקווה שחברינו המתרגלים לא ירדו מהטיפוח. טפחו כמו כאשר השגנו לראשונה את הפא והנחנו את כל ההחזקות האנושיות. המאסטר נתן לנו את הטוב ביותר.