המנהלים בבתי הספר שבהם עבדתי שינו את גישתם

(Minghui.com) בשנות העשרים לחיי פיתחתי ויטיליגו (בהקת - מחלת עור). כתמים לבנים הופיעו על חזי ובסופו של דבר התפשטו על כל גופי. נשים צעירות מודאגות מהופעתן, כך שבאופן טבעי הייתי מרוסקת.

נעשיתי אובססיבית למצוא מרפא. ניסיתי כל טיפול מסורתי ומערבי שקיים, אך שום דבר לא עזר. המספר הגדול של התרופות שצרכתי והתרגילים השונים של תרגילי צ'י קונג שניסיתי גרמו יותר נזק מתועלת. נותרתי עם גוף חלש ומצב רוח רע.

בדיוק כשמצבי נראה חסר סיכוי, מצאתי עותק של הספר "ג'ואן פאלון". קראתי את הספר בנשימה אחת וזה הסעיר אותי לחלוטין. ממעמקי הווייתי שמעתי קול "את תהיי בריאה שוב!"

לא כל כך הבנתי מה קורה, אבל הרגשתי מעודדת. עכשיו אני יודעת שמאסטר לי (המייסד) הגן עליי והנחה אותי לדאפא.

לימוד הפא וביצוע התרגילים הפכו לחלק מחיי. הייתי מוקפת אנרגיה שלווה והרמונית, רגועה ושמחה. הויטיליגו נעלם בהדרגה.

מרצון "לשנות" אותי לרצון להגן עליי

ב-20 ביולי 1999, ראש המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) דאז החל את הרדיפה הבלתי פוסקת כנגד הפאלון גונג והמתרגלים. מקומות היעד הראשונים לתעמולה של המק"ס היו תמיד בתי הספר. אני מורה לאנגלית בחטיבת ביניים.

המנהל שלנו נקרא לישיבה במחלקת החינוך ב-20 ביולי 1999. לאחר מכן הוא שיתף את תוכן הפגישה ולחץ עליי להפסיק לתרגל פאלון גונג.

לא ידעתי מה לחשוב. הפאלון גונג מלמד אותנו להיות אנשים טובים, אז מדוע יש הוראה פתאומית שנפסיק לתרגל? כמו כל אדם בסין גדלתי תחת השפעת המק"ס ושטיפת המוח שלה. לא האמנתי שהמק"ס כל כך גרועה שהיא יכולה לשקר, לבגוד או לפגוע באנשים טובים. באותו רגע הבטתי בספר לספרות אנגלית שהחזקתי, וקראתי פתאום את המשפט "הם ישלמו על כל מה שהם עשו". הרגשתי שמאסטר לי מנסה להאיר את עיניי.

בספטמבר הסלימה המק"ס את הלחץ שלה לאלץ אנשים להפסיק לתרגל פאלון גונג. בנוסף לצעקות עליי וחבטות על שולחן, המנהל גייס גורמים אחרים מבית הספר שיעזרו. אסור היה לי ללמד, ותעודת הזהות שלי הוחרמה. הם הגיעו לעתים קרובות לביתי והפריעו למשפחתי. כדי להוריד את הלחץ על משפחתי ועליי, ובניגוד לרצוני, כתבתי מכתב המשמיץ את הפאלון גונג ואת מאסטר לי. ההטרדות פסקו.

מהר מאוד הבנתי מה עשיתי והתמלאתי חרטה. המאסטר והדאפא הצילו אותי, ואילו אני בגדתי בהם.

חודש לאחר מכן הנהלת בית הספר הורתה לי לכתוב "דו"ח מחשבה" על הפאלון גונג. החלטתי שלעמוד לימין הדאפא חשוב יותר מהנוחות ומהבטיחות שלי. הנחתי את מכתב הכוונות שלי על שולחנו של מנהל בית הספר ואמרתי: "אני לא רוצה לשקר לך, אני רוצה להיות נאמנה לעצמי. אין שום דבר פסול בתרגול פאלון גונג. יום אחד כל העולם יידע את האמת על הרדיפה"!

בדרך כלל, מנהל בית הספר שלנו לא סבל מישהו שלא הסכים אתו. הופתעתי שלא רק שהוא לא דיווח עליי, הוא מעולם לא הציק לי שוב באמונתי. הוא אפילו ניסה פעם להזהיר אותי לפני מעצר צפוי. והרגיש הקלה לאחר שגילה שאני בסדר.

המאסטר אמר:

"מה שחשוב למטפחים זה מחשבות נכונות. כשיש לך מחשבות נכונות חזקות, אתה יכול לעמוד בפני כל דבר ולעשות כל דבר." ("לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס", 2006)

"פאלוןדאפא הוא פא אמיתי. כל עוד המטפח שומר היטב על ה-שין-שינג לפי הדאפא, מסלק את ההחזקות, מוותר על הרדיפות הלא נכונות, כך צדק אחד יסלק מאה עוולות, כל שד יפחד ממך וכל מי שלא קשור לשיפור שלך לא יעז להפריע לך." ("דרך השלמות הגדולה של חוק הבודהא של הפאלון")

יישמתי בעבודה את עקרונות הפאלון גונג של אמת-חמלה-סובלנות. שנים רבות מוניתי ללמד את כיתת הבוגרים. המנהל אמר לי פעם שהוא העביר את בנו לשיעור שלי כי הייתי המורה הטובה ביותר לנושא.

גם כשהרדיפה הייתה חמורה ביותר, עדיין הייתי מועמדת לפרס "המורה המצטיין ביותר" וקיבלתי אותו שלוש שנים ברציפות.

המאסטר אמר (תרגום זמני, לא רשמי):

"אבל התחום שתשיג בטיפוח ומצב הטיפוח שלך ישתקפו בעבודתך; אתה תפעל ממש היטב ותהיה תמיד אדם טוב בכל מקום שבו תהיה." (Teaching the Fa at the Western U.S. Fa Conference) (1999)

מזכיר בית הספר שלנו

בשנת 2004 בית הספר שלנו התמזג עם בית ספר אחר. המנהלים החדשים לא לחצו עלי להפסיק לתרגל פאלון גונג עד 2006.

בספטמבר 2006 בני התחיל ללמוד בכיתה ז' באותו בית הספר בו אני מלמדת. לאחר שבני השתמש בביטוי "אמת-חמלה-סובלנות" באחד המבחנים שלו מנהלי בתי הספר נבהלו. המזכיר הראשי חקר אותי ואמרתי לו: "הבן שלי גדל עם העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות, והוא לא עשה שום דבר רע בכך שכתב את המילים האלה במבחן. הוא לא יודע שהמילים האלה הם "רגישים פוליטית". מדוע זה לא נכון להיות אמיתי, חומל וסובלני"? המזכיר אמר: "אין בזה שום דבר רע, אבל את פשוט לא יכולה להגיד אותם או לרשום אותם". שאלתי: "אתה לא חושב שזה מוזר?" הוא לא ענה.

רגע לפני ישיבה מסוימת הוא הזהיר אותי שבשל הלחץ מצד גורמים בכירים הוא יצטרך "לדבר על נושא הפאלון גונג שלי". הסתכלתי עליו בחמלה ואמרתי: "האם זה יועיל לך או למורים האחרים אם תעשה זאת"? הוא לא העלה את הנושא בפגישה.

במהלך פגישה נוספת החל המזכיר לקרוא מאמר שהונפק על ידי הממשלה שהכפיש את הפאלון גונג. במקרה ישבתי לידו והעברתי לו פתק. על הפתק רשמתי לו שהפאלון גונג הגון ומוסרי, והאמת על הרדיפה כבר ידועה בכל העולם. בהמשך הוא אמר לי שהוא רק פעל על-פי "הנוהל". הצטערתי שלא היה לי מספיק אומץ לקום ולסתור אותו במהלך הפגישה.

בהמשך סיפרתי לו עוד על הפאלון גונג ונתתי לו תוכנה לעקיפת מחסום האינטרנט. לאחר מכן מעולם לא שמעתי אותו אומר מילה רעה על הדאפא.

המאסטר אמר:

"במהלך הבהרת האמת, כשנוגעים בנושאים המהותיים ובאותו הזמן, כשהם מרגישים שתלמידי הדאפא באמת מצילים אותם, לדעתי הצד המבין של האנשים יתגלה." ("הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003")

מנהל חדש מושיט יד עוזרת

המנהל החדש הכריז בישיבת הסגל שלנו: "לתלמידי בית הספר אסור לתרגל פאלון גונג, במיוחד לאלה שהם ילדי העובדים". ידעתי שההצהרה שלו מכוונת אליי.

אחרי הפגישה ניהלתי איתו שיחה. סיפרתי לו איך בעבר נאבקתי במחלות ואיך הפקתי תועלת מתרגול הפאלון גונג. הדגשתי גם את החשיבות של ניתוק הקשר לארגוני המפלגה הקומוניסטית הסינית.

גישתו השתנתה. הוא אמר שהוא מבין ושיבח את מוסר העבודה שלי.

ביולי 2009 נעצרתי בגלל שדיברתי על הפאלון גונג בציבור. המנהל החדש הוציא את בכירי "משרד 610" לארוחת ערב על חשבון כספו הפרטי, ועזר לי להשתחרר ממרכז המעצר. הודיתי לו ואמרתי: "אתה ומשפחתך תבורכו על חסדכם כלפי הדאפא וכלפיי!" מפקד תחנת המשטרה המקומית שלנו אמר: "מנהל בית הספר שלך מנסה תמיד לעצור בעדנו כשאנחנו מבקרים בבית הספר שלך לבדוק אותך. הוא גם אומר המון דברים טובים עלייך".

בשנת 2017 המנהל הזה קודם ועזב את בית הספר שלנו. שלחתי לו ולכל עובדי בית הספר שלנו טקסט: "תודה על כל מה שעשית למעני! השמיים יברכו אותך"!