עד שהעיד ב-2016 על קצירת איברים בכפייה בסין נחשף בשמו כדי לסייע לשים קץ לזוועה

(Minghui.org) ברדיפה נגד פאלון גונג בסין ובין כל סוגי ההפרות של זכויות אדם בעולם המודרני, קצירת איברים בכפייה היא הזוועה החמורה ביותר הידועה בעולם. כשדווח על כך לראשונה ב-2006 ראה: פשעי קצירת האיברים בכפייה , עורכי דין לזכויות אדם התייחסו לכך כ"רוע חסר תקדים על הפלנטה הזאת".

ב-14 השנים האחרונות, נאספו יותר מ-2,000 הקלטות קול וסיפורי עדים והם מתארים רשת אספקה זדונית של איברים בשיתוף פעולה של המשטר הקומוניסטי, המשטרה הצבאית ובתי החולים בסין.

בסוף 2020 "הארגון העולמי לחקירת רדיפת פאלון גונג" (WOIPFG) פרסם מסמך של עֵד שפירט לפרטי פרטים מידע על קשרים, מתקנים, הליך ותיאור של קצירת איברים בכפייה.

העד סיפק את המידע שכלל הקלטות קול ל-WOIPFG בסוף 2016. הוא שמר על עילום שמו מתוך דאגה לבטיחותו עד דצמבר 2020, כשחש שהוא מוכרח לחשוף את שמו האמתי ואת מה שידע לגבי פשעי קצירת האיברים בכפייה.

הָעֵדוּת

העד, לו שו הנג נולד בסין ב-1950. הוא החזיק בגרין קארד של ארה"ב ב-2016 וניהל עסק לשיפוץ בתים. כשחזר לשנחאי לבקר קרובי משפחה ב-2002, גיסתו ג'ואו צ'ינג ובעלה ביקשו ממנו לעזור להם להפנות לשנחאי פציינטים אמריקנים הזקוקים להשתלה.

גיסתו ג'ואו הייתה מנהלת מחלקת יולדות וגינקולוגיה בבית חולים של פן-דונג ומאוחר יותר הפכה נשיאת בית החולים של וואן-פינג. בעלה, מאו שו-פינג, היה בעבר סגן מנהל של משרד "בתי הכלא השחורים" (לאו-גאי) ששמו הרשמי הוא "המשרד לרפורמה באמצעות עבודה" בשנחאי, ואחר-כך סגן מנהל משרד המשפטים בשנחאי. היו לו קשרים הדוקים עם וו ג'י-מינג, מזכיר הוועדה הפוליטית-משפטית (PLAC) בשנחאי, שהוא גם אחיינו של ג'יאנג דזה-מין, המנהיג לשעבר של המק"ס שיזם ופתח ביולי 1999 את הרדיפה נגד פאלון גונג.

מאו שו-פינג אמר ללו באחת השיחות שהעמלה על הפניית פציינט להשתלת איבר יכולה להיות גדולה הרבה יותר מהרווח של שיפוץ כמה בתים. כשלו שאל איזה סוג של ניתוחי השתלות מעורבים בעניין, מאו ענה "איברים כמו כליות, כבדים או קרניות".

על-פי חקירות קודמות של "הארגון העולמי לחקירת רדיפת פאלון גונג", בית החולים המסונף לאוניברסיטה הרפואית של סין, גבה 60,000 דולר עבור השתלת כליה, 100,000 דולר עבור כבד ו-150,000 דולר עבור ריאה ולב. ראה: התכנית לקצירת איברים בכפייה בסין מתוזמנת ומאורגנת צבאית על ידי המדינה

הוצאת איבר חי

על-פי עדותו של לו, ג'ואו הייתה מנתחת מנוסה, אבל אחרי מספר פעמים שהשתתפה בקצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג, היא הפסיקה מפני שהמחזות המחרידים גרמו לה לעתים קרובות לסיוטים בלילה.

במהלך ההליכים שבהם ג'ואו הסירה איברים, הקורבנות זעקו מכאב. כששאל אותה פעם אחת מדוע היא לא נתנה להם הרדמה, היא הסבירה: "יש מקומות שאתה לא רוצה לתת הרדמה, במיוחד לאיברים הפגיעים האלה".

הצורה הזאת של קצירת איברים חיים שונה לחלוטין מהשתלות בהן מעורבים איברים של תורמים במצב מוות מוחי, כפי שמקובל בדרך כלל בקהילה הרפואית.

העדויות של לו אִימתו גם שהקורבנות שהיו קשורים כשדחפו אותם לחדרי הניתוחים, היו מתרגלי פאלון גונג משום שהם קראו בקול: "פאלון דאפא הוא טוב". זה מראה לפחות שני דברים:ראשית שהם היו מתרגלי פאלון גונג עצורים ולא אסירים המוצאים להורג כפי שהמק"ס ניסתה לתרץ את מקור האיברים עד 2015. ושנית שהיו אלה אנשים בריאים בדעה צלולה ולא תורמים הנמצאים במצב של מוות מוחי.

שרשרת אספקה תעשייתית

כשג'ואו ביצעה הסרת איברים ב-2002 היא לא עשתה זאת בבית החולים של פו-דונג שם עבדה, אלא הגיעה לבית החולים של חילות המשטרה החמושה בשנחאי, שאינו מצוי ברשימת המתקנים הרפואיים שאושרו לבצע השתלות איברים. יתר על כן, בית החולים קיבל ב-2004 פרס כאחד "מבתי החולים שאנשים יכולים לבטוח בהם".

זה אישר את המעורבות העמוקה של בתי החולים הצבאיים בקצירת איברים בכפייה, כולל בתי החולים שלא היה להם אישור רשמי להשתלות.

מלבד בתי חולים צבאיים, נתח קריטי בשרשרת האספקה הם מקומות העוצרים מתרגלי פאלון גונג. במיוחד מחנות עבודה ובתי כלא שם מוחזקים מתרגלים לתקופות זמן ארוכות. גם מחנות עבודה (שבוטלו ב-2013) וגם מתקני כליאה פעלו תחת משרד המשפטים, עליהם פיקח בעלה של ג'ואו, מאו. ראה: משרד המשפטים של גואנג-ג'ואו מוביל את הרדיפה נגד מתרגלי פאלון גונג באזורו

ג'יאנג דזה-מין הפך למנהיג העליון של המק"ס בשל העמדה בה נקט במהלך הטבח בכיכר טיאננמן ב-1989 . באופן דומה, בכירים רבים שאימצו בקפדנות את מדיניות הרדיפה שלו נגד פאלון גונג קודמו בתפקיד. מאו היה דוגמה לכך. אחרי שהשיג את אמונו של וו – ­ האחיין של ג'יאנג ומפקד המשטרה בשנחאי שהוביל את הרדיפה באזור,ראה: Dafa Practitioner Lin Mingli of Shanghai Arrested, Brother From Canada Appeals for His Release – מאו רכש מידע פנימי רב והפך שותף לדבר עבירה של ג'יאנג והנאמנים לו בפשעי קצירת איברים.

להוסיף עוד על הפגיעה בשרשרת האספקה עם הרווחים שלו עצמו, מאו גם סידר לאשתו לבצע הסרת איברים בבית החולים של חילות המשטרה החמושה בשנחאי. יתר על כן, הוא ביקש מחברים וקרובים כמו לו לגייס פציינטים נוספים ממקומות שונים, כולל ארה"ב.

פשעים אפלים במערכת המשפט הסינית אינם מוגבלים רק לקצירת איברים בכפייה. מאו סיפר שהוא ובכירים אחרים במערכת המשפט נענו גם לבקשות של החלפת אסירים ושימוש באסירים לניסויים רפואיים. בקשות להחלפת אסירים הגיעו מבכירים בדרגים גבוהים יותר בבייג'ינג, שביקשו במיוחד שמתרגלי פאלון גונג העצורים במתקנים המפוקחים על ידי מאו יובאו למתקנים בבייג'ינג. בתמורה, אסירים שאינם מתרגלים בבייג'ינג יישלחו לשנחאי

אחרי קמפיינים פוליטיים כמו מהפכת התרבות, המק"ס הוציאה להורג כמה בכירים בדרגים נמוכים כשעירים לעזאזל, כדי להפיג את זעם הציבור. כדי להתכונן לכך בסופו של דבר, מאו סיפר ללו שהוא שמר את פתקי הנייר עם הבקשות הכתובות להחלפת אסירים והקליט שיחות טלפון רלוונטיות: "שמרתי כמה העתקים מהם", הוא אמר.

איומים והפחדות

כדי לפתות את לו לגייס פציינטים להשתלות, ג'ואו ומאו חשפו את המידע הפנימי המוזכר למעלה כשביקר בשנחאי ב-2002. אחרי שב-2006 חשפו לראשונה את קצירת האיברים בכפייה על ידי המק"ס, בני הזוג נלחצו, ואיימו על לו לשמור על שתיקה.

בני משפחה נוספים הצטרפו להשתיק את לו. חתנה של ג'ואו אמר ללו ב-2010 שאם הוא ידבר בגלוי על קצירת האיברים, הוא ימצא דרכים שהממשל האמריקני יחזיר אותו חזרה לסין.

לו ענה לו שאין כל סיכוי לכך.

חתנה של ג'ואו אמר ללו "אתה תמים יותר מדי. אתה תצטרך לעבור בידוק מזוודות או משלוחים לארה"ב נכון? אנחנו נשים משהו בתוכם", הוא הסביר. "אמריקה תשלח אותך חזרה, כשיגלו שאתה מעביר סמים".

לו ידע שהאיום הזה אינו חסר בסיס, מאחר ששמע על סיפורים כאלה.

ב-2013 גיסתו השנייה של לו, אחותה של ג'ואו, הזהירה אותו לבל יספר לאחרים על קצירת האיברים.

קריאה למצפון

חרף הסכנות, לו החליט לחשוף את הפשעים בשמו האמיתי. "לא יכולתי להחזיק זאת בפנים עוד", הוא הסביר. "מאחר שאני יודע איך המק"ס קוצרת איברים, עליי לדבר בגלוי".

המעשה הזה של אומץ ומצפון יוכל לעזור לקרב יותר את הקץ לרדיפה, לעינויים ולקצירת איברים בכפייה מולם עומדים עדיין מתרגלים.

ב-14 השנים מאז דווחו בפומבי הזוועות על קצירת איברים בכפייה, אנשים רבים בחרו להימנע מלהתמודד עם הנושא משום שהוא "שערורייתי" מדי. אבל הרוע אינו חדל להתקיים אך ורק משום שבחרנו להתעלם ממנו. במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר יאן קארסקי סיפר לגורמים רשמיים אמריקניים ובכלל זה לנשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט ולשופט בית הדין העליון פליקס פרנקפורטר את עדותו מיד ראשונה על השואה נגד יהודי פולין, אנשים פָּטְרו זאת בלא כלום.

"אינני יכול להאמין לך", אמר פרנקפורטר שהיה יהודי בעצמו.

השגריר הפולני שנכח במקום אמר: "פליקס, אינך יכול לומר לאיש הזה בפניו שהוא משקר. הממשלה שלי מאחוריו".

השופט פרנקפורטר ענה: "אדוני השגריר, לא אמרתי שהאיש הצעיר הזה משקר. אמרתי שאינני יכול להאמין לו. יש שוני בין הדברים".

יכולנו ללמוד מהטרגדיות הרבות תחת משטרים רודניים. על אף שבכירי המק"ס ניסו להסתיר את פשעיהם ולמחוק ראיות, המאמצים של מתרגלי פאלון גונג וחוקרים עצמאיים גילו כמות עצומה של ראיות המאששות את הטענה על קצירת איברים בכפייה.

הטריבונל העצמאי בלונדון שהוקם כדי לחקור את קצירת האיברים בכפייה מאסירי מצפון בסין הכריז על ממצאין ב-17 היוני 2019 והגיע למסקנה שהמק"ס קוצרת איברים ממתרגלי פאלון גונג חיים בסין במשך שנים רבות ושהפשע הזה ממשיך עדיין. ראה:

זרקורי התקשורת התמקדו על מסקנות הטריבונל בלונדון לגבי פשעי קצירת איברים בסין

הטריבונל בחן עדויות של 29 עדים ו-26 מומחים בשני שימועים. גוף הראיות כלל גם מתרגלי פאלון גונג שעברו בדיקות דם מוגזמות נגד רצונם, כמו גם הקלטות קול של שיחות טלפון עם בכירים בצמרת המק"ס, עם מקורות צבאיים בדרג גבוה, ועם רופאים ומתווכים להשתלות איברים.

"המסקנה מראה שאנשים רבים מאוד מתו מיתה מחרידה שקשה לתארה, ללא כל סיבה", אמר יו"ר הטריבונל סר ג'פרי נייס, מומחה מוביל בחוקי זכויות אדם.

"במהלך אלפי שנות הציוויליזציה הסינית, העם הסיני האמין תמיד ש"טוב יתוגמל בטוב והרוע יוענש". במערב ישנה אמרה מקבילה: "האלוהים עוזר לאלה העוזרים לעצמם".

אנחנו מקווים שעוד אנשים – לא משנה מהיכן הם, בין אם בסין, אמריקה או בכל מקום אחר בעולם – ישמרו על עקרונות מוסריים, ילכו אחרי מצפונם, וירימו את קולם בגלוי נגד המשטר הסיני הרודני. חרף המגפה ומצבי כאוס אחרים, האלוהי עדיין משגיח עלינו. העתיד של כל אדם, הכולל את בריאותו ובטיחותו, תלוי במידה רבה ביושר וביושרה שלו, כמו גם בבחירה שלו לעשות את הדבר הנכון והישר בתקופת הזמן הקשה הזאת.