הקרב ההירואי שלי להתגברות על החזקה בסיסית

(Minghui.com)בעשרים השנים שטיפחתי, חשבתי שכבר מצאתי את ההחזקות הבסיסיות שלי. אולם הניסיון   שעברתי במהלך מגיפת וירוס ה- CCP (הקורונה) גרם לי להבין שיש לי עדיין החזקה עמוקה יותר שהייתי צריך לחסל.

מספר ימים אחרי השנה הסינית החדשה התחלתי להשתעל. בהתחלה חשבתי שזו הפרעה שחוסמת אותי מלהבהיר את האמת, אז ניסיתי לשלול אותה. אחרי שקראתי את המאמר החדש של מאסטר לי, הבנתי שיש לי הבנה לא נכונה על המתרחש:

"אבל מגיפה כמו "וירוס המק"ס[i]" ("וירוס וו-האן") של עכשיו מגיעה עם מטרה, ויש לה מטרות-יעד. היא מגיעה כדי להשמיד את מי שהולך עם המפלגה המרושעת, ואת אלה שמשתפים פעולה עם המק"ס המרושעת."

"אלה מקרב תלמידי הדאפא שאינם מתקדמים במרץ ושהולכים לקיצוניות, מהרו וישרו את עצמכם, לימדו את הפא וטַפחו את עצמכם בכנות – משום שאתם נמצאים בסכנה חמורה ביותר." ("הישארו רציונליים")

השיעול היה רע ביותר בהתחלה, ולעתים קרובות התעוררתי מזה באמצע הלילה. המשכתי להסתכל פנימה. כששיתפתי את החוויות שלי עם מתרגלים אחרים, נשאלתי האם בגדתי במתרגלים עמיתים. הודיתי שאכן קרה משהו כזה כשנעצרתי באופן לא חוקי.

במשך זמן רב הבגידה שלי במתרגלים הייתה כאבן כבדה בלבי. במהלך תקופה זו, פעמיים בחלומותיי, כרעתי על ברכיי מול המאסטר, בכיתי והתוודיתי על בגידתי.

כאשר העיר נפתחה מחדש אחרי הסגר, המתרגלים עודדו אותי לבקר את המתרגלים שבהם בגדתי. הודיתי בפניהם בכנות על טעויותיי וביקשתי שיסלחו לי. לאלה שלא הצלחתי למצוא, ביקשתי ממתרגלים אחרים להעביר להם את הווידוי שלי. מאז השתפר בהדרגה מצבי הגופני, אך השיעול עדיין המשיך מדי פעם.

כיוון שהשיעול לא נעלם, מתרגל שאל אותי אם יש לי חיבור חזק לתאווה. השאלה הזו פילחה את לבי. מאותו יום הרהרתי ברצינות בנתיב הטיפוח שלי. התחלתי ללמוד את הפא בחריצות ולהסתכל פנימה. כשלא הצלחתי להירגע, התחלתי להעתיק את הפא. ביליתי יותר משעתיים בהעתקת הוראת הפא על התאווה בהרצאה שישית. המאסטר אמר:

"במהלך ההיסטוריה או מנקודת מבט של ממדים גבוהים, העניין של התשוקה והתאווה המינית הוא קריטי ביותר כדי לראות האם האדם יכול לטפח. לכן עלינו באמת להתייחס לדברים האלה בקלילות." ("ג'וּאַן פַאלוּן")

"... בכל פעם שמופיעה הפרעה מסוג זה או אחר עליכם לחפש את הסיבות בעצמכם ולהבין מה עדיין לא שחררתם." ("ג'וּאַן פַאלוּן")

בהמשך, תוך כדי העתקה של הפרק:

"מדוע הגונג לא גדל עם התרגול?" ("ג'וּאַן פַאלוּן")

פספסתי שני משפטים:

"כל חומר ביקום, כולל כל החומרים הפזורים ביקום, הוא ישות תבונית עם מחשבה," ("ג'וּאַן פַאלוּן")

"מדוע אינם נותנים לך לעלות למעלה? זה משום שהשין-שינג שלך לא השתפר." ("ג'וּאַן פַאלוּן")

אחרי שקראתי את הפסקה הזו מספר פעמים, הבנתי שהמאסטר מעיר אותי: אלוהויות ביקום כולו מסתכלות על ההחזקה המזוהמת שלי לתאווה. בעיניהם אני דומה לאדם רגיל או אפילו גרוע מכך. אני מתרגל יותר מעשרים שנה ולא עשיתי אף פריצת דרך משמעותית בכל הקשור לתאווה. לעתים קרובות אני מתפתה לראות סרטונים באינטרנט, נמשך לאנשים יפים, ולפעמים אפילו נמשך לצפייה בסרטונים פורנוגרפיים. הייתי גרוע יותר מאדם רגיל. הייתי כל כך רחוק מהדרישות של הדאפא!

בהתבוננות לאחור, העניין המקורי שלי בתרגול פאלון דאפא היה מעורב בהחזקות להשגת אנרגיית טיפוח ולהתפארות. חבויה עמוק מאחורי החזקות אלו הייתה התאווה. השילוב של ההחזקות האלו השפיע קשות על תהליך ההטמעה שלי בפא.

גורמים שליליים אלה יכולים להפריע למחשבותיי הנכונות כאשר התודעה העיקרית שלי אינה חזקה ולגרום לי לעשות שוב ושוב טעויות. להלן כמה דוגמאות: לא העזתי להתקדם בהגנה על הדאפא מחשש שאאבד את החבֵרה שלי. כשנעצרתי שלא כדין, בגדתי במתרגלים עמיתים וכתבתי מכתב ויתור על הדאפא מחשש לאבד את מקום עבודתי. כשהייתי במרכז כליאה, לא העזתי להתנגד לרדיפה; פשוט נשאתי זאת בפסיביות. כאשר הוטרדתי על ידי המשטרה בחיי היומיום שלי, ניסיתי שוב ושוב להימנע מהם.

המושגים השליליים החריגים הללו, יחד עם התאווה, גרמו לי לעשות הרבה דברים מוטעים, איבדתי הזדמנויות רבות לאמת את הפא, וכך הוחמצו כה הרבה חיים שהיו מיועדים מראש להינצל על ידי הדאפא!

לאחר שהעתקתי את הפא, כרעתי על ברכיי מול תמונת המאסטר וביקשתי שיעזור לי לחסל לחלוטין את כל מרכיבי התאווה במוחי.

במהלך תקופה זו הייתי כמו מתרגל שרק התחיל לטפח, טובל בחסדיו האדירים של המאסטר. השתדלתי לטהר את עצמי. בכל פעם ששלחתי מחשבות נכונות, התמקדתי בניקוי התאווה במוחי. התייחסתי לכל מחשבה ומחשבה כדי לא לאפשר לתאווה הזדמנות כלשהי. אני מאמין באמונה שלמה כי תחת ברכת המאסטר אוכל להוציא את ההחזקה היסודית הזו.

אחר כך חלמתי שאני הולך בדרך המובילה לראש של הר. לאורך הדרך היו כמה דלתות ובתוך כל אחת מהן היו נשים לבושות שלא כראוי. כולן היו מה שנקרא אלוהויות. לבשתי גלימה לבנה והנפתי שרביט למעלה עם ידי השמאלית, בעוד ידי הימנית הייתה מול חזי. צעקתי בקול רם: "כל האלוהויות נסוגות!"

עברתי דרך דלת. האשה בפנים הייתה אמורה לפתות אותי, אבל היא פתאום נעצרה ונתנה לי לעבור. גם הנשים שראיתי דרך הדלתות האחרות לא זזו. אחרי שהלכתי באזור זה הגעתי לראש ההר והסתכלתי לרחוק. ראיתי אופק עצום, וכל העולם היה ברור. חזרתי כל הזמן בקול מהדהד אל העולם העצום: "כל האלוהויות נסוגות!"

המאסטר אמר:

"מה שאתם צריכים להשיג הוא הבהרת העובדות והצלת ישויות חיות . אין שום דבר אחר בשבילכם להשיג. אין שום דבר אחר בעולם הזה שאתם צריכים להשיג. אלה הם הדברים שאתם צריכים לעבוד לקראתם, אבל יש אנשים שכבר לא ממש מקדישים תשומת לב אפילו לטיפוח של עצמם, ובמקום זאת שמו בעדיפות דברים רגילים. אז האם לא סטיתם מנתיב הטיפוח של תלמידי דאפא?" ("הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק ב-2015")

טיפוח זה דבר ממש רציני. אין דברים חשובים אחרים בחיינו, רק את הדברים שהמאסטר דורש מהמתרגלים.

אני מקווה שהשיתוף שלי מועיל לאותם מתרגלים שעדיין מכורים לדברים של אנשים רגילים.