(Minghui.org) אני מתרגל בן 77 שהתחיל לטפח לפני 25 שנים. במשך מספר החודשים האחרונים ביקרתי אצל כמה מתרגלים מבוגרים בשנות ה-80 לחייהם. הבחנתי שלאחדים מהם היו גילויים של קארמת מחלה שגויים בדרגות שונות, שהראו סימפטומים שונים. אחדים חושבים שהם זקנים או שמחלותיהם הישנות צצו ועלו שוב. אחדים אישרו שהם לא התקדמו במרץ בטיפוח, וזה איפשר לכוחות הישנים לנצל את הפרצות שהיו להם. אחדים התלוננו על בעיות משפחתיות, עם ילדיהם או נשותיהם, ולאחדים הייתה התמרמרות נגד מתרגלים עמיתים. יש גם מתרגלים טובים באמת שנוהגים לפי עקרונות הפא ומחפשים פנימה אחר החזקות המוחבאות עמוק שנוצלו על ידי הכוחות הישנים וגרם להופעת קארמת המחלה המזויפת.

רוב המתרגלים האלה קיבלו את הפא לפני ה-20 ביולי 1999. אחדים מהם התקדמו במרץ ועשו בהתמדה את שלושת הדברים, אך אינם יכולים להשתחרר מהחזקות מסוימות. ממה שראיתי אצלם חשבתי על עצמי. אני מתרגל ותיק והגעתי גם כן לגיל מבוגר, ויש לי הבנה עמוקה על מצב מתרגלים מבוגרים.

בשנים האחרונות סבלתי מכאבים ממושכים ברגל. הבנתי שזה נגרם בגלל ההחזקות שלי, וגיליתי כמה מהן, כמו תרעומת, מנטליות של מאבק, החזקה לנוחות, החזקה לשמוע מילים טובות וכו'. אך לגלות אותם אינו אותו דבר כמו לסלק אותם, והחזקות אחדות לא סולקו מן השורש. לפני שנה חשתי עצבני והיו לי דפיקות לב חזקות לא רק כשעליתי או ירדתי במדרגות אלא אפילו כשהלכתי על שטח ישר. למרות שניסיתי לעשות את שלושת הדברים, הבנתי שהבעיה היא רצינית. זה לא רק למצוא בעיה בשין-שינג (האופי, הטבע המוסרי), הדבר הקריטי ביותר הוא האם האדם יכול לסלק ולהיפטר מההחזקות לאחר שגילה אותן.

המאסטר אמר:

"אל תתווכח עוד ועוד, ואל תשים דגש על מי צודק ומי טועה. כמה אנשים תמיד מדגישים את זה שהם צודקים, אבל אפילו אם אתם צודקים, אפילו אם אתם לא טועים, אז מה? האם השתפרתם על בסיס הפא? להשתמש בחשיבה אנושית כדי לשים דגש על מי צודק ומי טועה זה כשלעצמו שגוי. זה משום שאתם משתמשים אז בהיגיון של אנשים רגילים כדי לאמוד את עצמכם, ומשתמשים בהיגיון הזה כדי לדרוש מאחרים. כפי שאלוהויות רואות את זה, עבור מטפח, להיות צודק או טועה בעולם האנושי זה לא חשוב כלל וכלל, בעוד שלסלק את ההחזקות שהשתרשו בחשיבה האנושית זה חשוב, ומה שחשוב זה בדיוק ההצלחה שלכם לסלק בטיפוח-תרגול את ההחזקות האלה של הלבבות האנושיים שלכם."("הרצאת הפא במנהטן" 2006)

קראתי ושיננתי את הקטע הזה שוב ושוב. חשתי שהקטע הזה באמת גילה לי את החזקותיי. הבנתי שזה לא רק למצוא את ההחזקה, אם אינני יכול לסלק את ההחזקה ולהעלות את השין-שינג שלי, יהיו בעתיד עוד מצוקות וסבל.

המאסטר אמר:

"כל אחת מההחזקות שלכם יכולה לגרום לטיפוח שלכם להיכשל. כל אחת מההחזקות שלכם יכולה לגרום לבעיות גופניות, ולהוביל לכך שהאמונה שלכם בדאפא, שפעם הייתה מוצקה, תתנדנד." ("הוראת הפא בוועידת הפא של החוף המערבי ב-2015")

פעם חלמתי חלום בו פסעתי על כביש הררי וכשהגעתי לחצי הדרך במעלה ההר הסתכלתי למעלה, ראיתי שעדיין הייתה לי עוד דרך ארוכה כדי להגיע לפסגת ההר. במחשבתי ידעתי שאהיה בסדר כשאגיע לפסגה, אבל השאלה היא מתי אגיע לפסגה? והנה כהרף עין הייתי על פסגת ההר.

בזמן זה מילות הפואמה של המאסטר עלו במחשבתי,

 "רק צעד אחד ואתה נכנס לשמים" ("הונג יין 3" "מקדש מָעְיְנות הדרקון").

כשהתעוררתי עדיין דקלמתי את השיר הזה, הבנתי שהמאסטר משתמש בשיר הזה כדי לעודד אותי להתקדם באופן מהיר וחרוץ. לאחר סילוק כל ההחזקות האלו, לעלות לגן עדן זה מרחק קצר ביותר. פעמיים היה לי אותו החלום לפני כן, עם אותה תפאורה, אותו הר, אותו כביש, אך בשני החלומות הקודמים לא הצלחתי להגיע לפסגת ההר, התעוררתי כשהייתי כמעט שם. הגעתי להבנה שהיו לי יותר מדי החזקות ושלא טיפחתי היטב. איך אוכל להגיע לפסגת ההר עם כל כך הרבה החזקות?

המאסטר אמר:

"מי שיכול לטפח כמו בהתחלה, יוכל בוודאות להגיע לשלמות המלאה." ("הוראת הפא בוועידת הפא בניו יורק רבתי 2013")

תיקון הפא מגיע לסופו. בכנות, אני מקווה שאנחנו המתרגלים המבוגרים נגיע מהר למצב של התקדמות במרץ. לא נודה ולא נקבל שאנחנו זקנים. לא נתיר לתרעומת ולהתמרמרות מהעבר להיות מקובעים בתוך נתיב הטיפוח שלנו. לא נהייה אובססיביים לגבי צפייה בטלוויזיה ושימוש בטלפונים הניידים. הבה ונתמקד בשיפור השין-שינג (הטבע המוסרי) שלנו, נחפש פנימה ברצינות אחר מחשבות ומושגים אנושיים, נוותר על האנוכיות, נטפח ביציבות, ומהר נתקן את המושגים שלנו שיהיו בהתאמה עם הפא.

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.]