(Minghui.org) אני מתרגל פאלון דאפא כבר 10 שנים. במהלך מסע הטיפוח שלי לא תמיד הצלחתי להיות צלול ולהתנהג כמו מטפח כשנתקלתי בהפרעות, וזאת בשל המושגים האנושיים שלי. לא הצלחתי לראות מבעד לאשליה, וכשלתי במבחנים של רגשות שמחה, גאווה ואכזבה.

לאחרונה השתתפתי בפרויקט. כשלמדתי את הפא ותרגלתי את התרגילים עם מתרגלים נוספים, קיבלתי הבנה חדשה לגבי הפא ולגבי הטיפוח. בייחוד בשעה שהתגברתי על הכאב בביצוע התרגיל השני זיהיתי את המחשבות הלא נכונות שהיו במחשבתי בעבר.

בעבר, בכל פעם שתרגלתי את התרגיל השני, זרועותיי הרגישו כואבות מאוד בתנוחת "חיבוק הגלגל". הכאב הפיזי היה ממשי כל כך שלרוב הפסקתי באמצע. עשיתי רק חצי מהתרגיל השני! לא הצלחתי להישאר צלול בהתייחס לעצמי כמטפח, ולראות מבעד לאשליה של הכאב. במקום זאת, בשל הכאב האמיתי שהרגשתי פיזית ותשוקתי לשמור על כבודי נמנעתי לעתים תכופות מלתרגל עם מתרגלים אחרים.

המאסטר אמר:

"אני אומר לכם שהחומר והנפש הם דבר אחד." ("ג'ואן פאלון" הרצאה ראשונה)

לא הייתה לי הבנה עמוקה לגבי דברי המאסטר. השתתפות בלימוד פא קבוצתי ותרגול התרגילים עזר לי להיות "טבול" בסביבת טיפוח, ובפעם הראשונה גם הבנתי את עקרונות הפא שבמילים אלו.

אז יום אחד, כשהחזקתי את תנוחת חיבוק הגלגל וזרועותיי כאבו מאוד, חשבתי: "הדאפא הוא כל-יכול. אין בו כל כך הרבה סבל. זה נמשך יותר מדי זמן. אני באמת לא מאמין בהרגשה הזאת. זאת אשליה". עם המחשבה האחת הזאת, זרועותיי לפתע לא כאבו עוד. המשכתי לעשות את התרגילים וסיימתי את התרגיל השני.

לאחר שסיימתי את התרגילים חשבתי לעומק. המאסטר אמר:

"אני אומר לכם שהחומר והנפש הם דבר אחד." ("ג'ואן פאלון" הרצאה ראשונה)

במשך כל כך הרבה שנים לא הצלחתי לראות את התפיסה המוטעית שלי. התייחסתי לכל מה שאני רואה, שומע, ומרגיש כאל אמת במסלול הטיפוח שלי. לכן עשיתי מעקפים רבים.

אנשים רגילים מטפלים בראשם כשיש להם כאב ראש, ומטפלים בכפות רגליהם כשהן כואבות – כי הם רק מסתכלים על פני השטח, ומשתמשים בעיניהם לשפוט אם דברים הם טובים או רעים.

אז איך אפשר שלא ללכת לאיבוד בתוך המבוך הזה של העולם האנושי? רק על ידי טיפוח בדאפא.

לא רק פרצתי דרך ההפרעה, שהייתה תוצאה של אשליה שקארמת המחשבה שלי ייצרה, אלא שבכל פעם שלמדתי את הפא בקבוצה עם עוד מתרגלים הרגשתי כטובל בתוך מיכל ענק, והרגשתי כה חמים ורגוע!

זו התנסות טיפוח שאירעה ממש לאחרונה אנא תקנו אותי בחמלה אם יש טעויות. הֵא-שי!

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.]