מצוקה של חיים ומוות הצביעה לי על הקנאה שלי

(Minghui.com) תרגלתי פאלון דאפ כמעט 20 שנה. תמיד חשבתי שטיפחתי היטב, אך לאחרונה זיהיתי דרך מצוקה את ההחזקות הכי בסיסיות שלי.

זכרתי לשמור על מחשבות נכונות בזמן המצוקה

בוקר אחד בסתיו 2017, איך שסיימתי לשלוח מחשבות נכונות, צץ בצד הימני של מותניי גידול בגודל של שני אגרופים. הוא היה קשה ונע מגבי לצלעותיי. מחשבתי הייתה ריקה ולא ידעתי מה לעשות. התופעה הזאת קרתה לי בעבר שלוש פעמים.

לאחר זמן מה מוחי החל לעבוד. זעקתי: "המורה, עזור לי! בבקשה תדריך אותי! מה עשיתי לא בסדר? אתקן את עצמי!" שלחתי את המחשבה הנכונה שאני שוללת כל דבר שהכוחות הישנים תכננו עבורי.

כל גופי כאב. גפיי היו חלשות, לא יכולתי לדבר ורציתי להקיא. הכאב בבטני היה בלתי נסבל וזה נמשך כמה שעות.

כל יום ב-14:00 יש לנו לימוד פא קבוצתי. אחרי שלמדתי את הפא במשך שעה וחצי, לא יכולתי יותר לשאת את הכאב. פניי היו חיוורות, רעדתי וחשתי קור עז. המתרגלים העמיתים עזרו לי ושלחו מחשבות נכונות. לבסוף אמרתי בקול חלוש: "המורה, אני מצטערת, אינני יכולה לשאת זאת יותר". שכבתי על מיטה. גופי היה חסר תחושה אך מחשבתי הייתה בהירה. ידעתי שעליי לגלות מה גרם לכך.

בוחנת את עצמי

הזמן עבר ומתרגלים המשיכו לשלוח מחשבות נכונות בשבילי. הסתכלתי פנימה. יום אחד חלפה בי לפתע מחשבה: "למה אני נרדפת? מה הן הבעיות שלי? כל השנים האלו טיפחתי ברצינות והייתי נחושה. האמנתי לעומק במורה ובפא. זכרתי את דברי הפא של המורה:

"זה נכון שהכוחות הישנים ניצלו כל הזדמנות שהיא. הם עשו דברים נוראים אפילו לתלמידי דאפא שבאמת הדרכתי והובלתי בהיסטוריה." ("לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס" 2006)

הבנתי שהמורה נותן לי רמזים.

בערב לאחר שהמתרגלים חזרו לביתם שלחתי מחשבות נכונות. הסתכלתי פנימה וביקשתי עזרה מהמורה. רציתי לנקות את מחשבתי ולמצוא את שורש הבעיה שלי.

המורה אמר:

"אם תלמיד הדאפא פועל באופן נכון, שום דבר לא מעז להיכנס לתוך החלק השטחי שלא טופח. דבר אחד, יצורים חיים ישנים לא מעזים לערער את הפא של היקום הישן. דבר שני, יש לכם את המאסטר ואת האלוהויות של הגנת הפא. אם ההחזקות בצד האנושי שלכם על פני השטח לא מסולקות, יהיה למאסטר ולאלוהויות של הגנת הפא קשה לעזור. אם המחשבות הנכונות חזקות, המאסטר והאלוהויות של הגנת הפא יכולים לעשות הכל עבורכם." ("הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003")

כיוון שהתופעה הזאת קרתה בעבר, זה חייב להיות קשור להחזקות שלי ולכמה עקרונות פא שלא הבנתי. לכן הכוחות הישנים יכלו לנצל את הפרצות שלי כדי לרדוף אותי.

ברגע שזיהיתי את מטרתם של הכוחות הישנים, נזכרתי פתאום במחשבה שהייתה לי באותו בוקר: "כמה מתרגלים אינם מטפחים טוב כמוני. מדוע אני ממשיכה להיות מטרה לרדיפה?" הייתי בהלם כשנזכרתי בזה. זה מה שזה! זאת הבעיה! קנאה! היא השפיעה עליי ורדפה אותי ולא אפשרה לי לראות את הבעיה שלי. ההחזקה לקנאה השתלטה על מחשבתי וגרמה למחשבות הנכונות שלי להתנדנד. הכוחות הישנים השתמשו בה כדי להרוס את הטיפוח שלי ולהשיג את מטרתם.

המורה אמר:

"המטרה שהם רצו להשיג היא שהם רוצים להחזיר את היקום במהלך תיקון הפא לאותו מצב שבו תיקון הפא כאילו לא התחולל, ושעדיין תהיה מערכת הדברים שלהם..." הרצאת הפא בוועידת הפא במע רב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003")

"הם רק רוצים, על הבסיס שלא יאבדו שום דבר שהיה להם במקור, להתחמק בתבונה מהאסון הזה באמצעות התכנונים המדוקדקים שלהם. אבל זה בלתי אפשרי להשגה." ("הרצאת הפא בוועידת הפא במע רב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003")

הבנתי את עקרונות הפא האלו, אך עדיין הייתי צריכה למצוא את שורשי ההחזקות של אנוכיות, רגשות וקנאה, כך שאוכל לסלקן לחלוטין.

לפורר לחלוטין את ההחזקה של הקנאה

אני בת 60. כשהייתי ילדה היינו עניים ואבי נפטר כשהייתי צעירה. אחיי ואחיותיי – לחמישתנו היו חיים קשים. לא היה לנו דבר. חשבתי שכשאגדל אעבוד קשה וחיי יהיו טובים יותר. לא רק שחלומי לא התגשם, פיתחתי הרבה מושגים שליליים.

אחד הדברים שהרגשתי שאינם הוגנים הוא היותי נמוכה. אך הייתי שאפתנית מאוד ולא התכופפתי לשום דבר. נלחמתי להיות מספר 1 בכל דבר ולא נתתי לאף אחד להתנשא מעליי. לכן עשיתי הרבה דברים מעבר ליכולתי. נקודת המבט הזאת על החיים שמה אותי באין סוף קונפליקטים וגרמה לי ללחץ רגשי ופיזי רב. כשהייתי רק בשנות ה-20 לחיי היו לי לעתים תכופות כאבי ראש וכאבי גב, וסבלתי מחוסר שינה ארוך טווח. לבסוף זה נגמר בתחלואים רבים, כמו גידול מוחי, המטוריה ועוד. שוב ושוב נלקחתי לחדר מיון. לפני שהגעתי לגיל 40 חיי כמעט הגיעו לסיומם.

בינואר 1999 כשדברים נראו הכי נואשים, מצאתי את הפאלון דאפא. המורה עזר לי לשוב לבריאות והתחלתי לטפח. שכבה אחר שכבה סילקתי הרבה החזקות אנושיות והרגשתי שטיפחתי היטב. אך נראה שההחזקות לאגו, לתחרותיות ולקנאה תמיד נשארו איתי.

פעם היה לי ויכוח עם בעלי על משהו ממש טריוויאלי. התלוננתי ללא הרף: "אינך עושה דבר בשעה שאני עסוקה בכל כך הרבה דברים בבית ומחוץ ובית". הייתי עייפה והמנטליות של תרעומת ותחרותיות גרמה לי לומר דברים כמו: "אני מרוויחה יותר כסף ממך. אני קונה כל מה שאתה צריך ודואגת לילדים. אתה מתעלם ממני!"

ההערה היחידה שלו הייתה: "את כל כך קמצנית".

הייתי כל כך מותשת וכעוסה שסטרתי לו. נעלבתי מאוד ממה שאמר! איך הוא מעז!

לאחר שהבנתי מה עשיתי, הזדעזעתי! איך מטפחת יכולה להתנהג כך?

בפעם אחרת, עמיתה לעבודה אמרה לי: "את טובה בכל דבר וכל משימה שמטילים עליך מתבצעת היטב. אך, למרבה הצער, בגלל שאת נמוכה, אנשים לא מתייחסים אליך ברצינות". הערתה הרגיזה אותי. הרגשתי שכל תא בגופי רועד ואפילו שיניי חשו רדומות.

אף שהצלחתי להדחיק את כעסי, רגשות קיפוח שטפו אותי כמו מי רותחין. אהבתי שישבחו אותי ושנאתי כשאנשים השפילו אותי או העבירו עליי ביקורת. לפתע הבנתי שהקנאה היא זו המושכת אותי מטה!

הבטתי בתמונת המאסטר ואמרתי: "המורה, עכשיו אני מבינה למה התכוונת כשאמרת":

"לימוד הפא עם החזקות אינו טיפוח אמיתי. אבל בתהליך הטיפוח-תרגול אפשר, עם הזמן, לזהות את ההחזקה הבסיסית, לסלק אותה ותוך כדי כך להגיע לאמות מידה של מטפח." ("יסודות להתקדמות במרץ II", "ללכת לקראת השלמות המלאה")

סוף סוף מצאתי את שורש ההחזקה שלי – אנוכיות – שהיא מה שהיקום הישן מתבסס עליו. זו הייתה החזקה בסיסית נוראית. הבנתי שהטיפוח הוא רציני מאוד! הכוחות הישנים מתבוננים בכל מחשבה ומחשבה. היה עליי לתקן את המושג שלי ולסלק את ההחזקות שלי לקנאה ולאנוכיות.

חשפתי את התכנונים המרושעים של הכוחות הישנים

חשבתי לחשוף בלימוד הפא שלמחרת את ההחזקות הבסיסיות שלי המושרשות עמוק ואת המשקעים הרעילים של השנאה כדי שמתרגלים לא יחזרו על הטעויות שלי. ברגע שהמחשבה הזו הבזיקה בראשי, כל גופי רעד וחשתי סחרחורת. כמעט התעלפתי. הבנתי שהכוחות הישנים חרדים שיחשפו אותם. זה עזר לאושש את הביטחון העצמי שלי. המורה אמר:

"...הדאפא יהיה איתך כשהמחשבות שלך נכונות,..." ("הרצאת הפא במנהטן", 2006)

הייתי נחושה לדבר על ההתנסות שלי.

במשך כל היום המשכתי לשלוח מחשבות נכונות. כשהמתרגלים הגיעו, סיפרתי להם את ההבנות שלי. כשדיברתי יכולתי להרגיש את משקעי הקנאה והאנוכיות שלי מתנדפים ונעלמים.

טיפוח הוא רציני מאוד, ואי אפשר להתעלם אפילו מהדבר הקטן ביותר. עלינו להסתכל פנימה ולבחון כל מחשבה שלנו כך שלא יוכלו להפריע לנו.

ברצוני לסיים בשיתוף משהו אחר שהמורה אמר:

"למעשה, כל מה שאינו בהתאמה לדאפא ולמחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא נגרם מהמעורבות של הכוחות הישנים, וזה כולל את כל הגורמים הלא ישרים של עצמכם. זאת הסיבה שקבעתי את שליחת המחשבות הנכונות כאחד משלושת הדברים העיקריים שתלמידי דאפא עושים. שליחת מחשבות נכונות מְכַוֶונֶת גם החוצה וגם פנימה, ואף ישות שאינה ישרה לא יכולה להימלט. זה רק שיש אצלנו גישות שונות והתנהלויות שונות בשליחת המחשבות הנכונות." ("על הגלים שעורר המאמר על הפו-יואן-שן")

תודה לך, המורה! תודה לכל המתרגלים שעזרו לי!