הבנתי לגבי הישארות במצב מחשבה של אלוהות

(Minghui.com) כששלחתי מחשבות נכונות אתמול בלילה והתחלתי להשתמש בכוח שמימי לחסל את הרוע, מיד נכנסתי לדינג. הרגשתי שהעולם כולו נעשה שליו ונכנסתי למקום פתוח וריק. העין השלישית שלי סגורה, ואף שאינני יכול לראות ממדים אחרים, זה הרגיש נהדר ויוצא מן הכלל להיות במצב דינג. זו הייתה הרגשה כל כך נפלאה. לא הגעתי למצב כזה במשך זמן רב. חשבתי שזה בטח המצב של אלוהות.

הוארתי לכך שכשאתה נמצא במצב של אלוהות, דפוסי המחשבה שלך יהיו שונים לגמרי. הדרך בה אתה מסתכל על העולם הזה, ואיך אתה חושב על כביכול לעבור מבחנים – גם יהיו שונים לחלוטין. לאחר שיצאתי מהדינג, לקחתי ספר של דאפא והמשפט הזה קפץ מולי:

"אֶל לא ישים בכלל לב למה שבן-אדם אומר עליו – אתה לא יכול להשפיע עליו. הוא לא ינסה בכלל להבין איך מה שאתה עושה קשור אליו. הוא לא מקדיש תשומת לב בכלל, משום שאתה לא יכול להשפיע עליו. אלוהויות יכולות לשלוט על המחשבה האנושית ולהוביל בני-אדם לעשות דברים מסוימים, לא ההפך. איך בכלל יכולים בני-אדם להשפיע על אלוהויות? אז אם אתה רוצה להיות ישות אלוהית, האין אתה עצמך גם צריך להיות ככה, האין אתה צריך לוותר על ההחזקות האלה? והאם אתה לא צריך לוותר על הרגשות האלה שלך שיכולים להיות מעוררים על ידי בני-אדם?" ("לימוד הפא בקנדה בשנת 2006")

הוארתי לכך שזו צורת המחשבה כשלבך נמצא מחוץ לעולם. לא יהיה לך אפילו המושג של לעבור מצוקה ולכן לבך לא יושפע כלל. לא תחשוב על לשאת זאת כשאחרים מתייחסים אליך בחוסר הוגנות, או אפילו על זה שעליך לסבול כאשר אתה מנסה לשאת זאת. זה מכיוון שתראה את עצמך כאלוהות ולבך לא יושפע כלל. ברגע מכריע זה בו אנחנו מסייעים למאסטר לתקן את הפא, להיות במצב של אלוהות מאפשר לנו לכבוש בקלות את הרוע ולהשתמש בכוחות השמימיים שלנו להתגבר על מצבים קשים. חוויתי את זה לעומק בעבר בזמן רגעים מכריעים כשעזרתי למאסטר בתיקון הפא.

כשלא הצלחתי להישאר במצב כזה לאורך זמן, התחלתי לתהות איך אוכל לעשות זאת.

התעוררתי למחרת בבוקר כדי לתרגל את התרגילים. המצב הנפלא של אלוהות נעלם. נפלתי חזרה להרגשה שכולי "אנושי" מדי.

הייתי מסוחרר ומחשבותיי לא היו בהירות. עיניי דמעו ואפי דלף עקב אלרגיה כביכול. הרגשתי דכדוך וחוסר סבלנות שהגיעו משום מקום. המצב הנפלא של אלוהות שחוויתי בלילה הקודם, וההבנה שהשגתי ממנו, נראו כזיכרון רחוק.

אך לב הטיפוח שלי הזכיר לי: "עליי להיות במצב של אלוהות". לפתע חשבתי: "למה שלא אשתמש בכוחות השמימיים שלי?"

קראתי במאמר שיתוף התנסות שלתלמיד דאפא יש צבא של מיליוני חיילים. אז כיוונתי את צבא החיילים שלי להשמיד את כל הגורמים שמאחורי המצב הלא נכון שחוויתי, כי עם הדברים הלא תקינים שהרגשתי, לעולם לא אוכל להגיע למצב של אלוהות.

לאחר 10 דקות ראשי החל להתבהר והפסקתי להרגיש מסוחרר. הסימפטומים של האלרגיה גם נעלמו. לא הרגשתי מדוכא יותר.

יש אפילו יותר סיבות להגיע למצב של אלוהות בזמן קונפליקט. להזכיר לעצמנו תמיד לא להיות מושפעים משום דבר, אפילו מהדברים הזעירים ביותר – האין זה אותו הדבר כמו לעבוד קשה כדי לשמור על מצב של אלוהות? בעבר חשבתי שלנסות לחיות לפי הקריטריון של אלוהות זה גבוה מדי ושזו מטרה בלתי סבירה. אך אם אנחנו ממשיכים לחשוב כך, איך נצליח להגיע מיד למצב של אלוהות ברגע שהמאסטר יקבל אותנו בזמן ההגעה שלנו לשלמות?

המצב של אלוהות שהמאסטר נתן לי לחוות באותו יום – והמשפט הזה מהוראת המאסטר – עזרו לי להתעורר לכך שהמאסטר אומר לי להתייחס לכל דבר בחיי היום יום במצב הזה, מצב של אלוהות. עליי לעבוד קשה כדי להשיג זאת.

למעשה, כשאנחנו באמת מגיעים למצב של אלוהות, הכול נעשה פשוט, וגם תיעשה בלתי מנוצח על נתיב הטיפוח שלך. כ"בן אנוש" הכוח של האדם חלש. אך לאלוהות יש כוח כל יכול לפתור כל בעיה. אז אין עלינו להמעיט בערכנו. אם אנחנו ממעיטים בערכנו אנחנו ממעיטים בערך הדאפא. מהיום ואילך אני מאתגר את עצמי להתייחס אל עצמי כאלוהות ולהתמודד עם כל הדברים עם חשיבה אלוהית והלך רוח של אלוהות.