(Minghui.com) התקופה של 7-24 באפריל 1995 זכורה ביותר למתרגלים בשוודיה. מר לי הונג ג'י, מייסד הפאלון דאפא, הגיע לגטבורג (גוטנברג), תחנתו השנייה להצגת השיטה מחוץ לסין.

במשך הרצאותיו בגטבורג, העיר השנייה בגודלה בשוודיה, הסביר מר לי הונג ג'י את תכלית החיים ואיך לחזור למקור. הוא דיבר על טיפוח תרגול ועל העקרונות שאנשים צריכים ללכת על פיהם כדי לרומם את עצמם/אופיים. מתרגלים שנכחו בהרצאות זוכרים היטב את המראות שריגשו אותם מאוד.

 מר לי הונג ג'י, מייסד הפאלון דאפא, נותן הרצאה באפריל 1995 בגטבורג, שוודיה

יותר מ- 100 אנשים נכחו בהרצאות, רובם מערביים. פִּירִיוֹ, אחות מוסמכת בבית חולים בגטבורג, הייתה ביניהם.

היא נזכרת: "רבים מאיתנו הקשיבו להרצאות. במשך השיעור, מאסטר לי ביקש אותנו לחשוב על מקום בגופנו שיש בו מחלות או חוסר נוחות. כיוון שסבלתי מכאב גב יותר משנתיים וזה הקשה עליי לישון, קיוויתי שהמאסטר יוכל לעזור לי.

"באותו רגע, חשתי משב רוח נכנס דרך גבי לגופי. מיד חשתי רגועה – הכאב המייסר חלף מיידית. הבנתי מיד שהפאלון דאפא הוא נפלא כל כך ויוצא מן הכלל".

מאסטר לי הסביר לאנשים בקהל את מבנה הגופים הקוסמיים, כדי לעזור להם להבין. הוא גם שרטט את זה על הלוח. התוכן שהציג ענה על שאלות רבות שהיו לפיריו בקשר לחיים. זה כלל את מקורם של החיים ותכליתם, את החזרה למקור ואיך זה מתחבר לחיי היום יום שלנו.

פיריו, אחות מוסמכת בבית חולים בגטבורג

"לדוגמה", מספרת פיריו, "המאסטר אמר שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לעקרונות אמת-חמלה-סובלנות, זאת אומרת, לחזור לטבע המהותי, הטהור, והטוב ביותר של נפשנו. זו כל התכלית של חיינו".

כיוון שיהיו כל מיני מבחנים, המאסטר הזכיר למתרגלים לתקן את עצמם באופן קבוע ולשפר את עצמם על מנת לחזור לטבעם האמיתי. "הוא אמר לנו לא לחשוש מקשיים, אלאו לנהל את המצבים האלו בחמלה ובסובלנות. זה חשוב מאוד להיות תמיד טוב לב ולהתחשב באחרים". היא אמרה.

פיריו אמרה שהתלמידים יכלו לחוש לעומק בחמלה של המאסטר. היא סיפרה: "חלק מהשאלות שלנו היו בסיסיות מאוד ואפילו מטופשות, אך המאסטר תמיד הסביר בסבלנות".

לאחר שהמאסטר דיבר על העקרונות של טוב ורע ועל גמול בהתאם, פיריו שאלה את המאסטר אם הדאפא יכול לעזור לאנשים שעשו דברים רעים בחייהם. "אני זוכרת שהמאסטר הביט בי בכובד ראש וענה: 'כן, הדאפא יכול לעזור לך בזה, כולל הדברים האלו שעשית אך אינך מודעת אליהם'. ידעתי שהוא מדבר על דברים ממחזורי חיי הקודמים".

במשך שבעת הימים האלו, המתרגלים תרגלו יחד את התרגילים. רבים הרגישו אנרגטיים ומחודשים. "הייתה לי קצת קארמת מחלה, משהו כמו כאב ראש או שפעת. אך זה חלף מהר והרגשתי שוב רגועה. לא הייתה לי הרגשה טובה כזו במשך זמן רב. הדאפא נפלא כל כך, וחשתי כל כך בת מזל ואסירת תודה. אלו הו הימים הטובים ביותר בחיי", היא מציינת.

אחרי שתרגלה במשך 25 שנים, פיריו חשה שהיא אמפתית יותר כלפי אחרים. "זה קרה באופן טבעי כשהמשכנו ללמוד את הוראת הפאלון דאפא, לתרגל את התרגילים, ולשפר את עצמנו בזמן מצוקות", הסבירה. היא אמרה שמתרגלים מתמודדים עם קונפליקטים בחמלה ובסלחנות במקום לחפש נקמה. עם גישה חיובית, הם הופכים תקריות שליליות להזדמנויות להסתכל פנימה ולהשתפר; זה דבר שהדאפא לימד אותם לעשות.

בהסתכלות לאחור על 25 השנים ויותר של טיפוח תרגול, פיריו אמרה שאין מילים להביע את הכרת התודה שלה: "אני יודעת שהמאסטר תמיד לצידנו, מגן עלינו ועוזר לנו. בכל פעם שאיבדתי אמון או התרשלתי, המאסטר עזר באמצעות מילים, דיונים, ושיתוף התנסויות של מתרגלים אחרים. זה אפשר לי לבחון את עצמי מחדש ולקום שוב".

פיריו מציינת שיש דברים רבים שיכלה לעשות טוב יותר: "אך גם בזמנים הקשים ביותר שלנו, המאסטר תמיד נמצא, עוזר לנו בחמלה ללא מילים, כדי שנוכל להמשיך בנתיב הטיפוח. זו הסיבה שאני תמיד מתרגשת עד דמעות מכל דבר שהמאסטר עשה עבורנו".