הגוף שב לאיתנו לחלוטין לאחר שלוש וחצי שעות של שליחת מחשבות נכונות

(Minghui.org) לילה אחד לפני שנתיים עברתי מבחן של חיים ומוות. אני ונכדתי ישנו באותו חדר. בשתיים בלילה היא פרצה לפתע בבכי ללא סיבה. היא בכתה בקול רם מאוד במשך זמן רב כאילו היא נחרצת להעיר אותי. מה שהיה מוזר זה שהוריה לא שמעו את בכייה כלל. עכשיו, כשאני חושבת על זה, אני מאמינה שהמאסטר הוא זה שנתן לנכדתי להעיר אותי, כי הייתי בעיצומה של מצוקה גדולה.

התעוררתי בהדרגה כששמעתי את בכייה מתקרב אליי. אמרתי לעצמי: "קומי מהר. תראה מה קורה איתה". אך לא יכולתי לזוז! מה קורה? גיליתי שאיני יכולה להזיז יותר את ידי הימנית ואת רגלי הימנית. מה קורה פה? מדוע לא יכולתי להזיז את ידי ואת רגלי? ההרגשה בצד ימין של גופי הייתה כאילו הוא נמחץ תחת אבן גדולה בשעה שצד שמאל נשאר במצב רגיל.

השתמשתי בידי השמאלית למשוך את ידי הימנית. חשתי שיד ימין כל כך כבדה וזה נראה כאילו יש לי שבץ. חשבתי: "זה לא תקין! אלו היד והרגל שלי. אני שולטת בהן. אני לא מקבלת שהן לא ממלאות אחר פקודתי". תרגלתי פאלון דאפא כמעט 20 שנה. המאסטר טיהר את גופי מזמן. זה בלתי אפשרי שיהיו לי סימפטומים כאלו. אני מאמינה שהכוחות הישנים דחפו אליי את הסימפטומים האלו.

נכדתי הפסיקה לבכות ברגע שהתעוררתי, כאילו סיימה את משימתה, ונרדמה מיד. רציתי להתיישב אך צדי הימני היה כבד כמו סלע ענק. נאבקתי במשך זמן רב וזיעה שטפה את כל גופי, אך עדיין לא הצלחתי לזוז. המשכתי לומר: "פאלון דאפא הוא טוב! מאסטר, הצל אותי!" המשכתי לנסות להתיישב. לבסוף אחרי בערך 40 דקות התיישבתי. אמרתי בדמעות: "תודה לך מאסטר, שהצלת אותי שוב!"

לאחר שהתיישבתי ניסיתי לשלוח מחשבות נכונות. ידעתי שאין לי שום מחלה ושזה בלתי אפשרי שאחלה. הסיבה שחוויתי את הסימפטומים האלו חייבת להיות בגלל שישויות מרושעות הפריעו לי ורצו לפגוע בי. אז עליי לשלוח מחשבות נכונות. אך לא הצלחתי להצליב את רגלי הימנית או לזקוף את כף ידי הימנית. לא קיבלתי את מה שמתרחש. החזקתי את כף יד ימין עם ידי השמאלית. אף שלא יכולתי לשכל את רגל ימין, המשכתי להזיזה לכיוון גופי. המשכתי לעשות כך ככל שיכולתי. האמנתי במאסטר והאמנתי גם שאוכל לעשות זאת. ככל שהסימפטומים התמשכו, כך הייתי נחושה יותר לסלקם, ומחשבותיי הנכונות היו מוצקות יותר ויותר. ביקשתי שוב את עזרת המאסטר. רציתי לאמת שהפאלון דאפא הוא טוב ושלמטפח אין שום מחלה.

עשיתי החלטה: לא אפסיק לשלוח מחשבות נכונות או אשחרר את רגליי אלא אם כן גופי יחזור למצבו הנורמלי. שלחתימחשבות נכונות במשך שלוש וחצי שעות מ-2:40 ועד 6:10 בבוקר. ממצב בו לא יכולתי לשכל את רגלי הימנית למצב בו ישבתי בשתי רגליים משוכלות, וממצב בו לא יכולתי לזקוף את כף ידי הימנית למצב בו הצלחתי לזקוף אותה, גופי שב לאיתנו לחלוטין תוך שלוש וחצי שעות!

לאחר ששלחתי מחשבות נכונות ב-6:10, קמתי ממיטתי כרגיל ובישלתי ארוחת בוקר לילדיי. הם אכלו והלכו לעבודה כרגיל.

הערת המערכת: ההשקפות המובעות במאמר מייצגות את ההבנה של הכותב בלבד.

 כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.