סר ג'פרי נייס: קצירת איברים בכפייה על ידי המק"ס היא איום לאנושות

(Minghui.org) במהלך פורום שהתקיים ב-24 בפברואר, סר ג'פרי נייס שהיה יו"ר ה- China Tribunal ("טריבונל בנושא סין") סקר את ההיסטוריה והפעילות של הטריבונל, כמו גם פסק הדין שלו בנוגע לקצירת איברים בכפייה בסין על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). הוא אמר שהפשע של קצירת איברים מאיים על האנושות ושעלינו האחריות לתקן זאת.

 4 בפברואר 2021: סר ג'פרי נייס, יו"ר China Tribunal מדבר בפורום על קצירת איברים בכפייה

הפורום היה חלק מוועידה על קצירת איברים בכפייה על ידי המק"ס. את הוועידה ארגנה הקואליציה הבין לאומית לסיום הפגיעה בהשתלות בסין (ETAC).

האמנה הבין-לאומית של זכויות אזרחיות ופוליטיות שאומצה על ידי האסיפה הכללית של האו"ם ב-1966 הצהירה :"לכל בן אנוש יש הזכות המולדת לחיים. הזכות הזאת צריכה להיות מוגנת על ידי החוק. אף אחד לא צריך להיות משולל באופן שרירותי מחייו", הסבירה ETAC באתר שלה לגבי המניע לוועידה.

אולם במשך שני העשורים האחרונים המק"ס מוציאה להורג אנשים בצורה שיטתית "על פי דרישה", כדי לספק איברים להשתלות. "עבור הקורבנות הכוללים אסירים פוליטיים, מתרגלי פאלון גונג ואויגורים, זו לא רק קצירת האיברים שלהם אלא גם קצירת חייהם. לגבינו, זה גוזל מאתנו את האנושיות שלנו ומרעיל לעד את היכולת שלנו להיות בני אדם", ממשיכה ההצהרה של ETAC.

הסכמה רחבה

סר נייס משמש כפרקליט מאז 1971. בין השנים 1998 לבין 2006 הוא הוביל את התביעה נגד נשיא סרביה לשעבר, סלובודן מילושוביץ בטריבונל הפלילי הבין-לאומי (ICTY). מאז 2007 הוא מייעץ ומייצג מדינות וקורבנות בנוגע לקונפליקטים מזוינים פנימיים ובין-לאומיים.

בדצמבר 2018 China Tribunal פרסם פסיקת ביניים:

"חברי הטריבונל בטוחים – פה אחד, ומעבר לכל ספק סביר – שבסין מתקיימת, במשך תקופת זמן משמעותית, קצירת איברים כפויה מאסירי מצפון, הכוללת מספר משמעותי מאוד של קורבנות."

ב-18 ביוני 2019 הודיע הטריבונל על פסיקתו הסופית:

קצירת איברים בכפייה אכן מתבצעת במשך שנים ברחבי סין בקנה מידה משמעותי ומתרגלים של פאלון גונג היו אחד מהמקורות – וכנראה המקור העיקרי – לאספקת האיברים. הרדיפה המתוזמרת והבדיקות הרפואיות של אויגורים שייכות לעת האחרונהיותר, וייתכן שראיות של קצירת איברים בכפייה מקבוצה זאת יעלו במהלך הזמן. לטריבונל לא היו ראיות שפורקה התשתית המשמעותית הקשורה לתעשיית ההשתלות של סין, ובהיעדר כל הסבר מספק לגבי מקור זמין לאיברים, המסקנה היא שקצירת האיברים בכפייה ממשיכה גם כיום".

הפסיקות האלה התבססו על שני מפגשי שימועים, אחד בין ה-8 בדצמבר 2018 לבין ה-10 בו והשני ב-6 וב-7 באפריל 2019 . יותר מ-50 עדים, מומחים, חוקרים ואנליסטים העידו במהלך השימועים.

סר נייס אמר שהמסקנות נקבעו על סמך המצגות האלה. המסקנות של הטריבונל התקבלו במידה רבה במדינות רבות. היו מדינות כמו ארה"ב, קנדה, בריטניה ועוד, שהשתמשו בהן כדי ליישם חוקים לבלום קצירת איברים.

טריבונלים עצמאיים, עממיים כאלה החלו אחרי מלחמת העולם השנייה. הם נדירים יחסית באירופה, אבל נראים לעתים קרובות בדרום אמריקה, הסביר סר נייס. הוא אמר שטריבונל כזה אינו יכול לפתור את כל הבעיות, אבל הוא יכול להיות שימושי כאשר כמה ממשלות או ארגונים בין-לאומיים אינם מצליחים להתמודד עם נושאים מסוימים, ואז הטריבונל יכול למלא את הפרצה הזאת.

במבט לאחור על הקריירה שלו אמר סר נייס, שבהתחלה הוא לא ידע הרבה על טריבונלים עממיים. אך הפרות זכויות אדם באיראן במהלך שנות ה-1980 תפסו את תשומת לבו. עקב זה, הוא לקח חלק בטריבונל על איראן שנוסד ב-2007. באופן דומה כשעבד עם ICTY, הוא היה התובע המוביל במשפטו של סלובודן מילושוביץ' בהאג.

לפני כ-5 שנים שוחח תומך זכויות האדם בן רוג'רס עם סר נייס בתקווה שהוא יעניק הצהרה על סוגיית קצירת איברים בסין. משום שהיו מדינות שאמרו שהראיות אולי אינן מספקות ולא היו מוכנות לקחת בכך חלק, סר נייס חשב על הקמת הטריבונל העממי. בעבודה משותפת עם וונדי רוג'רס מאוניברסיטת מקווארי (שבסידני, אוסטרליה) ועם דיוויד מטאס, עורך הדין המפורסם לזכויות אדם – הוקם China Tribunal.

הטריבונל שייך לאנשים ועוסק רק בעובדות

סר נייס בנה את China Tribunal בהתבסס על ניסיונו הקודם בטריבונלים אחרים. הוא אמר שכשממשלות וארגונים בין-לאומיים זונחים דיכוי של עם ומסרבים לנקוט בפעולה, אז זקוקים לטריבונלים העממיים.

בשונה מבית משפט רגיל או ועדה פרלמנטרית, טריבונל עממי חייב להיות שייך לאנשים. כלומר, הוא צריך לכלול אנשים רגילים מרקע נרחב, ולאו דווקא עורכי דין או מומחים מארגוני זכויות אדם.

במילים אחרות, סר נייס ציפה שהטריבונל יתפקד כמו משפט עם מושבעים. לדוגמה, מושבעים בבתי משפט פליליים או אזרחיים מגיעים למסקנה על בסיס ראיות. בַּמקרה של קצירת איברים, לחברי הטריבונל נאמר גם לא להעלות השערות או להניח הנחות. זה כמו להתחיל מדף ריק, הם ימלאו אותו בעובדות ובדעות מבוססות.

כתוצאה מכך, על אף שחקירות עצמאיות על ידי דיוויד מטאס, דיוויד קילגור, איתן גוטמן ואחרים סיפקו הוכחה חזקה לגבי קצירת איברים בסין, הטריבונל לקח רק את הראיות והסיק את המסקנות שלו עצמו.

מסקנה ברורה

סר נייס ציין שהמסקנה הייתה ברורה שקצירת איברים – פשע כנגד האנושות – ורצח עם אכן קיימים בסין כפי שדווח בפסיקת הדין.

הוא ציין שלפני העבודה הזאת, אף אחד מחברי הטריבונל לא היו מודע לקצירת איברים בכפייה. הם אזרחים רגילים שהגיעו למסקנות רציונליות של עצמם על בסיס עובדות. על אף שהיו משפטנים מקצועיים המעורבים בכך, הטריבונל תפקד כמו חבר מושבעים שצריך להגיע למסקנה בעצמו. כמו כן, הם אינם אחראיים לספק המלצות, או לומר לאנשים לנקוט בפעולות מסוימות, משום שזה מעבר לטווח של הטריבונל.

אך בכל זאת, המסקנות של הטריבונל יכולות להיות המלצה בעלת ערך לכל אחד שיש לו עסקים עם סין. זה כולל, ארגוני חינוך, חברות, סוכנויות נסיעה וגופים אחרים.

סר נייס הדגיש שלחברי הטריבונל אין כל אג'נדה פוליטית ושהם הגיעו למסקנות רק על בסיס עובדות. זו הסיבה מדוע יהיה קשה למישהו לאתגר את המסקנה שלהם. למעשה, מאז שהודיעו על פסיקות הטריבונל ב-2018 וב-2019, אף אחד לא הפריך אותן על בסיס עובדתי.

איום לאנושות

מאחר שהמסקנות הנוגעות בקצירת איברים בכפייה בסין הגיעו מאזרחים רגילים, ניתן להשתמש במסקנות כאלה לסיוע לקבלת החלטה בכל פעם שיש צורך להחליט אם המק"ס ביצעה פשעים נגד האנושות. קצירת האיברים בכפייה אינה נוגעת רק במקרים מועטים, אלא זהו פשע בחסות מדינה בקנה מידה גדול, שבוצע על ידי המק"ס נגד אנשים חפים מפשע.

אם הפשע הזה ייוותר ללא התערבות, הוא יכול להתפשט – בהתחשב בגלובליזציה של היום – ולסכן את כל האנושות.

כשהאו"ם אימץ את ההכרזה האוניברסלית של זכויות אדם ב-1948, זה נתן אישור לתשתית של חירויות בסיסיות וזכויות בסיסיות. סר נייס אמר שמפני שזה נקרא "זכויות אוניברסליות", משמעותו גם "אחריויות אוניברסליות". כלומר, זוהי מחויבות לכל הממשלות ולכל האנשים.

לכן, כשמוּפרות זכויות של קבוצת אנשים, זה קשור לכולנו. לכולנו יש האחריות לתקן זאת.

זה גורם לכך שקצירת איברים בכפייה בסין רלוונטית מאוד לכולנו. למעשה, הפשע עדיין ממשיך בסין והוא נרחב יותר מכפי שסוּקר בפסיקה בשנה שעברה.

כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.