(Minghui.org) ב-4 בספטמבר 2020 בשלוש לפנות בוקר עמדתי לקום ולתרגל את התרגילים. לפתע חשתי מסוחררת, כאילו העולם מסתובב. ראיתי עין אדומה עגולה עם משהו צהוב לידה שנראה כמו זנב. זה הסתובב מהר כל כך שלא יכולתי לשאת זאת. מיד צעקתי: "בבקשה עזור לי, מאסטר! בבקשה עזור לי, מאסטר לי הונג ג'י!" נשכבתי על הרצפה כשפניי כלפי מטה והזעתי המון במשך כמעט ארבע שעות.

חיכיתי עד 6:30 בבוקר. התקשרתי לבני: "בבקשה בוא לכאן במהירות מיד כשתסיים את ארוחת הבוקר". הוא חש בדחיפות שבקולי והגיע מהר לביתי. הייתי מסוחררת ולא העזתי לפקוח את עיניי. במשך יומיים לא אכלתי, ושתיתי רק קצת מים בקשית. ביום השלישי היה לי כאב בטן לפני ששתיתי קצת דייסה נוזלית.

במשך ארבעה ימים לא יצאתי מהמיטה. בתי ובני ביקשו שאלך לבית החולים. עניתי: "לא, זה קורה כדי לסלק את הקארמה שלי. בבקשה אל תספרו לאף אחד על זה". בערב היום הרביעי של המחלה הסחרור עדיין ייסר אותי. בחצות כבר לא חשתי מסוחררת, אך הייתי חלשה.

במשך הזמן הזה חשבתי: "בעבר הייתי תמיד חולה. לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא המאסטר הסיר את החוליים שלי. במשך 21 שנה הייתי חופשייה מכל חולי. עכשיו חייבת להיות פרצה גדולה בטיפוח שלי, אחרת לא הייתה לי קארמת מחלה רצינית כל כך ומצוקה גדולה שכזאת".

למדתי מחדש את הרצאת המאסטר הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק 2019".

המאסטר אמר:

"הו, כשאני לא מרגיש טוב אני לא צריך להשתמש במילה 'מחלה'. אני צריך לומר שאני 'משיל קארמה'". אבל זה לא הרעיון. אתה באמת משיל קארמה. מסע הטיפוח שלך תוכנן היטב, ולגוף שלך אסור לחלות. באמת, אסור לו לחלות."

"זה נגרם מהקארמה שנשלחה לשם. אז מדוע היא נשלחה דווקא לשם? למעשה, לא היו חייבים לשלוח אותה ספציפית לשם; אפשר היה לשלוח אותה למקום אחר. הם שולחים אותה לשם כשיש לך סוג כלשהו של החזקה, והמטרה שלהם היא לעזור לך לעבוד על זה."

"כפי שאתם יודעים, בטיפוח האדם אמור להיות "ללא השמטה". אם יש לך החסרות, האם הם יתנו לך ללכת לשמים? אז זה מה שקורה."

יש שכנה הגרה מעבר לרחוב מול ביתי. כשאני משוחחת זמן רב עם שכנים אחרים, היא הולכת אליהם ואומרת עליי דברים רעים. כיוון שהשכנים מאוד טובים אליי הם מספרים לי מה היא אמרה. כשארבעה-חמישה אנשים מספרים לי את זה, אז אני מרגישה תרעומת כלפיה. יש לי מחשבות ביקורתיות על השכנה שלי, אך אני מצליחה לא לומר לה דבר.

המאסטר אמר:

"....אם זה לא מפריע לו בלב זה לא נחשב, או שזה חסר תועלת ולא יכול לגרום לו להשתפר." ("ג'ואן פאלון", הרצאה רביעית "הפיכה של הקארמה")

כמעט בכל הרצאה המאסטר מדבר על "להסתכל פנימה", אך לא הצלחתי למצוא את ההחזקות שלי הקשורות לעניין הזה.

ביום החמישי, מתרגלת הגרה הרחק ממני התקשרה. הדיבור שלי היה בלתי ברור והיא בקושי שמעה אותי, אז היא ניתקה והתקשרה למתרגלת הגרה בקרבתי, ואז המתרגלת הזאת באה לביתי. כשראתה אותי היא פשוט אמרה: "בבקשה אל תסתכלי החוצה, הסתכלי פנימה, נסי למצוא את ההחזקה שצריך לסלק, והשמידי אותה לחלוטין".

ביום השישי, קיבלתי מאמר של מתרגל עמית שפורסם בשבועון מינג-הווי מס' 973. כותרת המאמר היא "תהיה מאושר כאשר לא תהיה לך אף תלונה". לאחר שקראתי אותו לבי החל להתעורר. המתרגל כתב: "אם יש לך מחשבות של תלונה, אז תהיה לך התנהגות של האשמת אנשים". המשפט הזה התייחס בדיוק אליי.

המאסטר אמר:

"אדם רשע נוצר מקנאה. בגלל אנוכיות וכעס הוא מתלונן שדברים אינם הוגנים כלפיו.

אדם רחום הוא תמיד עם לב של חמלה. ללא טענות וללא שנאה, הוא מתייחס לקשיים כאל אושר.

לאדם מואר אין כלל החזקות. הוא מתבונן באנשי העולם, המובכים על-ידי האשליה". ("יסודות להתקדמות במרץ" "מצבים")

כתבתי גם את דברי המאסטר האלו על פיסת נייר והצמדתי אותה למראה שעל הקיר. בפעם הבאה שקראתי את הפיסקה הזו נדהמתי.

נהגתי לחשוב שאינני כל כך קנאית. כשלאחרים היה יותר כסף או דבר אחר, שמחתי מאוד ולא קינאתי. הפעם, לאחר שקראתי את מה שהמאסטר לימד, הבנתי שהתרעומת והשנאה שייכות לקנאה. יש בי גם תרעומת וגם שנאה! האין הן מרושעות? אני אדם מרושע! איזה הלם! אינני רוצה להיות אדם רע, אינני רוצה בתרעומת, אינני רוצה לקנא, ואני נחושה להסיר את הדברים האלו.

חזרתי על זה שוב ושוב וכתבתי את זה, אני רוצה לסלק את ההחזקות של תרעומת וקנאה ולהחליפן בחמלה. אינני רוצה להיות אדם מרושע אלא אדם טוב לב על ידי שיפור האופי שלי.

באותו ערב, בתי באה לבקר אותי ונתקלה באותה שכנה שגרה מעבר לרחוב. היא אמרה לבתי: "אמך חולה אך לא ביקרתי אותה. כשרגלי לא הייתה בסדר, אמך הביאה לי אוכל וירקות". בתי אמרה לה: "אמי אינה חולה אלא קצת מסוחררת. הכול בסדר". בתי מסרה לי את דבריה. כששמעתי זאת רק הצטערתי בשבילה. לא הייתה בי תרעומת ושנאה.

לפני שתרגלתי בדאפא, סבלתי מבעיה באוזן הפנימית הנקראת membranous labyrinth, וחוויתי פעמים רבות סחרור וסימפטומים אחרים הדומים לסילוק הקארמה האחרון שלי, אך אף אחת מהן לא הייתה בצורה כה חמורה כפי שחוויתי בפעם הזאת. הקארמה שסולקה הפעם הייתה ענקית – הגורמים הרעים של הכוחות הישנים סידרו זאת! המאסטר הוא שהציל אותי שוב. תודה לך, מאסטר! תודה לך, מאסטר!

באותו זמן, עליי גם להודות לשכנתי שיצרה את התנאים לעזור לי לשפר את אופיי. אסיר את כל מיני ההחזקות בטיפוח שלי ואעשה את שלושת הדברים היטב כך שאוכל לחזור הביתה עם המאסטר.