להישאר נחוש בזכות שלי לתרגל דאפא

(Minghui.org) אני בן 73 והתחלתי לתרגל פאלון דאפא בשנת 1997. בשנת 2000 נעצרתי בניגוד לחוק והוכנסתי למחנה עבודה [בכפייה] בשל אמונתי בפאלון דאפא. לאחר ששוחררתי, "משרד 610" המחוזי והמשטרה חזרו ועצרו אותי אחת לשנה.

לא הסכמתי להודות באשמה כלשהי, ובמקום זאת פירטתי בחקירה המשטרתית את הפשעים שהמשטרה ביצעה. לכן הם שיחררו אותי בכל פעם.

נעצרתי שוב באפריל 2004 ולאחר חודש נלקחתי לכיתה של שטיפת מוח. התחלתי בשביתת רעב כדי למחות על המעצר הבלתי חוקי. אמרתי להם שאפרסם באינטרנט את פשעיהם. הם שחררו אותי אחרי שבוע.

מאוחר יותר הם עיקלו לי את המשכורת ואת הפנסיה.

מניעת רדיפה פיננסית

החלטתי להחזיר לעצמי את המשכורת והפנסיה שלי. כתבתי מכתב ערעור והלכתי לוועדת החינוך המחוזית.

פגשתי את מנהל הוועדה. כשביקשתי ממנו את משכורתי, הוא שאל: "אתה עדיין מתרגל פאלון דאפא?" עניתי לו בשאלה: "למה אני לא יכול לתרגל?" יצאתי מבלי לקבל את המשכורת שלי.

לאחר שחזרתי הביתה כתבתי יותר מתריסר מכתבים בהם הבהרתי את האמת על הדאפא, תוך מתן דוגמאות מניסיוני וחוויותיי. הדגשתי גם שדאפא מוסריות לחברה, ושמעלילים עליו עלילות שווא.

שלחתי את המכתבים למדור הפוליטי בוועדת החינוך המחוזית ואז דיברתי עם המנהל של המדור פנים אל פנים.

בנובמבר 2012 קיים השלטון המרכזי של המק"ס פגישה בבייג'ינג. האווירה הייתה מתוחה מאוד.

"משרד 610" האיץ את רדיפת הפאלון דאפא. מסרתי את מכתביי לתחנת המשטרה, לראשות העיר ולסגל במשרד הכפר.

במכתב ציינתי ששכרי עוקל והוחרם ואמרתי שזה לא חוקי. אבל הם נתנו כל מיני תירוצים ולא שילמו את שכרי.

זמן קצר לאחר שליחת המכתבים, התקיימה פגישה במשרד הכפר עם ראש תחנת המשטרה, הקצין האחראי על אזורנו, סגן ראש העיר, וראש הסניף של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) בכפר שלנו.

בפגישה שוחחתי איתם על הרגשתי לגבי הרדיפה הכספית כלפיי, והם הביעו הבנה והזדהות. ראש סניף המק"ס בכפר הסיר מיד את המעקב עליי. סגן ראש העיר וראש המשטרה אמרו לי שהם ימצאו פתרון, ואז סיפרתי להם את העובדות לגבי הדאפא.

נאמר לי להשתתף בפגישה במשרד העירוני. בפגישה נכחו מנהל בית הספר, מנהל המחלקה הפוליטית בוועדת החינוך המחוזית, סגני ראשי העיר, ראש סניף המק"ס בכפר, וקצין משטרה.

בפגישה דיברתי על הרדיפה המתמשכת שסבלתי ממנה רק בגלל היותי אדם טוב. ואז הם דיברו בזה אחר זה, וכולם הביעו את הבנתם ואת אהדתם אליי.

לבסוף הסכים מנהל המדור הפוליטי לפתור את נושא השכר שהעליתי בפניו. המנהל נתן לי מיד משכורת של חודש, ואמר ששאר שכרי וקצבת הפנסיה יהיו זמינים עבורי בקרוב. התוצאה של הפגישה הזו הייתה שקיבלתי פיצוי בסך 345,000 יואן בשלושה תשלומים.

מנהל המדור הפוליטי כלל בחישוב הפיצוי המגיע לי גם את הזמן שלא עבדתי, וגם את הזמן בו נסעתי לבייג'ינג כדי לאמת את הפא.

לפורר את ההפרעות

כשלמדתי את הפא באפריל 2014 שמעתי מישהו מדבר מחוץ לדלתי, וראיתי שם שלושה אנשים. שאלתי אותם מה הם רוצים. שלושת האנשים היו: המנהל החדש של המשטרה, ראש צוות ביטחון המדינה והמנהל החדש של תחנת המשטרה המקומית. הם באו עד ביתי ורצו לדבר איתי.

אמרתי להם: "אתם לא יכולים להיכנס משום שאתם רודפים אנשים. אני לא רוצה אתכם בביתי".

ראש צוות ביטחון המדינה אמר: "תבדוק איזה יום היום, אתה צריך לדעת, אני לא מאפשר לך ללכת לשום מקום".

מיד פניתי אליו ואמרתי: “אני אזרח במדינה הזאת. יש לי חופש תנועה. האם אתה מעז להכחיש זאת? אני יכול ללכת לכל מקום. אני אלך למקום שאתה לא מרשה לי ללכת. תגיד לי לאן אתה לא רוצה שאלך".

הוא לא אמר מילה למרות שכולם הביטו בו. הוא נראה עצבני. אמרתי: "אם אתה לא מעז לענות לי, אתה יכול ללכת". הוא אכן יצא החוצה.

אדם נוסף נכנס עם מצלמה וצילם את החדר. אמרתי לו שאין לו זכות לצלם תמונות, אז הוא הכחיש שעשה זאת. הגעתי לקצה גבול הסבלנות שלי ואמרתי לכולם שילכו.

המאסטר אמר:

"כך שכמטפח, מה שבאמת ראוי לציון הוא כשאתה יכול להיות נחוש ועם מחשבות נכונות כה איתנות ששום דבר לא יכול להטות אותך. היה נחוש ומוצק כמו יהלום או גרניט, ואז שום דבר לא יוכל להשפיע עליך – הרוע ייתקף פחד אפילו למראך." ("ללמד את הפא בוועידת הפא הבין-לאומית במערב ארה"ב", 2005)

כך הסתיים המאבק בין הישר והצודק לבין הרוע. על פני השטח, כוחם של שני הצדדים לא היה מאוזן, אבל לי היה מאסטר שעמד לצדי ולכן לא פחדתי מהם.

מישהו אמר לי אחר כך שלכפר הגיעו אנשים מ"משרד 610" של העיר. היו הרבה אנשי ממשל מהמחוז ומהעיר, עשר מכוניות סך הכול.

הם הלכו גם לבתיהם של מתרגלים אחרים כדי להטריד אותם ולהציק להם, אבל הבית שלי היה המקום הראשון שהם הגיעו אליו. הם מעולם לא חזרו לביתי.

[הערת המערכת: ההשקפות המובעות במאמר מייצגות את דעת הכותב בלבד, והן באחריותו. על הקוראים לאמוד בעצמם את התוכן]

כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי