בתי ויתרה על הרגלי העצלות שלה לאחר שקראה את "ג'ואן פאלון"

(Minghui.org)בתי בת ה-33 גדלה מפונקת. היא לא ביצעה שום מטלות בבית ורוב היום הייתה עסוקה  בטלפון הנייד שלה. היא צפתה בטלוויזיה ונעשתה כל כך מעורבת במה שצפתה שפעמים רבות היא לא שמעה שקראנו לה לארוחת הערב.

בעלה של בתי נסע הרבה לרגל עבודתו, אז היא ובתה גרו איתנו. הייתי לא רק השמרטפית היחידה, אלא גם עשיתי כמעט את כל עבודות הבית. לפעמים חשתי תרעומת והייתי צריכה להזכיר לעצמי את שירו של המאסטר ("הונג-יין"):

לחשל את הלב ואת הרצון

"בהגעה לשלמות הוא משיג את פרי הבודהא,

אל הקשיים מתייחס כאל אושר." ("הונג יין")

לאחר זמן מה הייתי נרגעת וחושבת על עצמי כעל הנזיר הצעיר העושה את כל העבודה ולא מקבל שום הכרה.

אך כמה שהייתה עצלה, בתי אהבה באמת את הדאפא. היא תמכה בתרגול הפאלון דאפא שלי, ותרמה ללא היסוס כסף ומאמץ לפעילויות הפאלון דאפא.

עקב וירוס המק"ס, שלושה דורות של משפחתנו נאלצו לשהות יחד בסגר. יום אחד בתי הציעה: "כיוון שאנחנו לא יכולים ללכת לאף מקום ואין לנו מה לעשות, למה שלא נלמד יחד את הפא?" בעלי ונכדתי הסכימו. כך התחלנו ארבעתנו לקרוא יחד את הספר "ג'ואן פאלון".

לאחר זמן מה נכדתי ביקשה מבעלי לשחק איתה בחדר אחר. בתי המשיכה לקרוא בעצמה בחדר השינה. היא גם התחילה לצפות יחד איתי בסרטון הדרכת התרגילים של פאלון דאפא.

סביבת משפחתנו החלה להשתפר. יום אחד אחרי ארוחת הצהרים הדחתי את הכלים כרגיל כאשר בתי נכנסה למטבח ואמרה: "אמא, תני לי להדיח את הכלים. את עשית זאת במשך עשורים. מעכשיו זה תורי".

לא האמנתי למשמע אוזניי. לעיתים נדירות בלבד היא עזרה לי במטלות הבית. האם היא רצינית? היא לקחה ממני את הכלי והחלה לרחוץ אותו. היא אמרה: "אמא, סוף סוף סיימתי לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון" בפעם הראשונה. החלטתי להיות אדם טוב. איהני יכולה להיות עצלנית שכזאת לתמיד. תמיד אמרתי לבעלי כמה נהדר הוא הפאלון דאפא, אך הוא לא האמין לזה כי הוא לא הרגיש וראה את זה אצלי. עכשיו אפגין את הטוּב של הדאפא במעשיי".

השבתי: "כשהוא יראה את השינוי שחל בך, תוכלי לומר לו שפאלון דאפא שינה אותך".

"בדיוק!" היא חייכה.

עדיין הייתי קצת סקפטית, אך היא המשיכה בעקביות כבר כמעט חודש. אחרי כל ארוחה היא קמה ומפנה את השולחן, מדיחה את הכלים ומשאירה את המטבח נוצץ מניקיון –טוב יותר ממה שאני הייתי עושה. בעבר כל יום סידרתי את מיטתה. עכשיו היא מסדרת אותה בעצמה ומסדרת גם את הסלון. יום אחד היא אפילו כיבסה את הכביסה שלי כשלא הייתי בבית.

עכשיו אני משוכנעת שהיא השתנתה. היא נעשתה אכפתית ומבינה יותר כלפי אחרים. היא גם למדה להיות סובלנית. כשהיא רואה התנהגות שלילית אצל אחרים, היא בודקת את עצמה. בתי העצלנית המכורה לטלפון הנייד התחלפה באשה שמחה, נעימה ומועילה. השינוי הזה טבעי ומגיע מבפנים. כל זה קרה לאחר שקראה פעם אחת את "ג'ואן פאלון". בדיוק כמו שהמאסטר אמר:

"כל עוד תקרא את הדאפא, תשתנה; כל עוד תקרא את הדאפא, תתקדם." ("יסודות להתקדמות במרץ", "להתמוסס בתוך הפא")

בתי אמרה לי: "אמא, אני חושבת שאם תצליחי, כולנו נצליח".

לפני כתיבת המאמר הזה, בתי הקריאה לי כמה חדשות על יחסים מתוחים שנוצרו בין בעלים ונשים במשך הסגר, ותלונות של הורים כלפי ילדיהם שיצאו משליטה. אם הילדים לא יחזרו לבתי הספר במהרה, ההורים ישתגעו. אך במשפחתנו בת שלושת הדורות אף אחד לא מרגיש כך. בורכנו על ידי הפאלון דאפא.

כשכתבתי את המאמר הזה דמעות זלגו מעיניי, אני כל כך אסירת תודה למאסטר. אני מקווה שאנשים יוכלו לראות את הכוח המדהים של פאלון דאפא מהשינוי שחל בבתי ויבחרו לעצמם עתיד בהיר.

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים.

העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי].