להוקיר את עצמך ולהתייחס ברצינות לטיפוח

(Minghui.org) אני רוצה לשתף כמה מהתנסויות הטיפוח האחרונות שלי.

על מתרגלים להוקיר את עצמם

במשך שנים רבות עבדתי בפרויקט מדיה. הייתי עסוקה בענייני משפחה במשך היום ובעבודה על חדשות בערב. לאחר תקופה ארוכה הרגשתי מותשת ושאינני ישנה מספיק. התחלתי לישון יותר, אך תרגלתי פחות את התרגילים. במקום לתרגל את כל חמשת התרגילים כל יום עשיתי את תרגילי העמידה ביום אחר ואת המדיטציה ביום שאחריו. לפעמים לא תרגלתי כלל.

נודע לי על מתרגלת עמיתה שחוותה שינוי פלאי לאחר שהקדישה יותר זמן לתרגול התרגילים. היא סבלה קודם מבעיות שמיעה ונעשתה חירשת. בזכות תרגול התרגילים היא זכתה מחדש בשמיעה שלה וגם הייתה לה יותר אנרגיה ללמוד את הפא.

זה גרם לי לחשוב: איך אנשים רגילים דואגים לעצמם? הם אוכלים טוב וישנים טוב. כשאני מרגישה עייפה, אני רוצה לישון עוד. האין זו מחשבה של אדם רגיל?

המאסטר אמר:

"האם אי פעם חשבת על העובדה שלעשות טיפוח-תרגול זאת הצורה הטובה ביותר של מנוחה?" ("הרצאה בוועידה הראשונה בצפון-אמריקה" 1998)

ניסיתי לפתור את הבעיה הזאת כמו אדם רגיל במקום ללכת עם הפא של המאסטר ולקבל אנרגיה מהפא.

המאסטר אמר:

"זה משום שטיפוח הוא משהו רציני, ודורש שלא יהיו החסרות. אם במשך זמן רב לא התמודדת עם הדברים האלה באמצעות טיפוח, לא משנה כמה הם קטנים, אם לא לקחת אותם ברצינות במשך תקופת זמן ארוכה, אז זאת בעיה גדולה. אנשים רבים נפטרו בגלל דברים כאלה." ("הוראת הפא בוועידת הפא של החוף המערבי ב-2015")

אנשים רגילים שמים דגש על לאכול ולישון טוב כדי להיות בריאים. בשעה שעל מטפחים להתמקד בנחישות בטיפוח כדי לתחזק את עצמם. אם מתרגל לא מצליח לפרוץ מעבר למושגים האנושיים הוא ייהרס. שינה מרובה היא חסרת משמעות. זה לא להוקיר את עצמך.

עשיית פרויקטים של דאפא אינה תחליף לטיפוח

המתרגלת שסבלה מבעיות שמיעה הייתה עסוקה מהבוקר עד הערב בעבודה של הבהרת אמת. היא תמיד רצתה לסיים את העבודה לפני שלמדה את הפא. אך דבר גרר דבר ונעשה מאוחר, ואז היא כבר הייתה עייפה מכדי ללמוד את הפא או לתרגל. לפעמים היא הייתה עצובה כל כך שרצתה לבכות. רק מאוחר יותר, כשסבלה מקארמת מחלה קשה היא הבינה שעליה להשתנות.

חשבתי על זה שהרבה פעמים גם אני הייתי כזו. חשבתי שאעשה את כל העבודה שלי לפני שאלמד את הפא ואתרגל את התרגילים. אך הדברים על פי רוב לא קרו כפי שציפיתי; ככל שעשיתי דברים לפי צורת המחשבה הזו, ההחזקה לעשיית דברים התחזקה.

המאסטר אמר:

"בגלל שאתם תלמידי דאפא, אינכם יכולים לעשות דברים בניתוק מהפא. אתם עדיין משנים את החלק השטחי ביותר הזה שעוד לא עבר שינוי, לכן אינכם יכולים להתנתק מלימוד הפא. חייבים ללמוד היטב את הפא. במהלך לימוד הפא, תוכלו לסלק ללא הרף את האלמנטים הלא טובים של עצמכם ולשנות את מעט הדברים האלה האחרונים שלכם שעדיין לא עברו שינוי." ("הרצאת פא וביאור פא בוועידת הפא באזור ניו יורק רבתי" 2003)

דברי המאסטר גרמו לי לחשוב על הדברים לעומק. הרגשתי שעליי לשלוט בהחזקה שלי לעשיית דברים ולשים תמיד את הטיפוח במקום הראשון. לעשות פרויקטים של דאפא זה לא תחליף לטיפוח.

היבט נוסף שהייתי צריכה לשפר הוא הנושא של הסתכלות פנימה. לפעמים אם מתרגלים לא עושים דברים כראוי זה די מציק לי ומעסיק את מחשבתי. אך כשאני לא עושה דברים כראוי, זה לא מטריד אותי כל כך. אני יכולה לסלוח לעצמי על טעויותיי, אך לא מסוגלת לשאת את ההחסרות של אחרים.

כולנו מטפחים ולכולנו יש פגמים. לא משנה כמה עסוקים אנחנו, עלינו להסתכל פנימה ולטפח את עצמנו.

הכתוב לעיל הוא הבנתי האישית. אנא הצביעו על כל דבר שאינו בהתאם לפא.

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.]