מתרגל צעיר: הטיפוח מתחיל בדברים קטנים

(Minghui.org) התחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-2006. לפני שהתחלתי לטפח הייתי חלוש וחולני. גם נתקלתי בצרות רבות בביה”ס וציוניי לא היו טובים. בביה”ס הייסודי המחנכת לא רצתה שאעלה כיתה עם יתר חבריי כי היא חששה שציוניי הנמוכים יפגעו בממוצע הכיתה. אז נשארתי כיתה.

אחרי שנעשיתי למתרגל דאפא, ציוניי בחטיבה היו תמיד בין הטובים ביותר. גרתי הרחק מביה"ס ורכבתי על אופניים מדי יום. תלמידים אחרים הציקו לי והכריחו אותי להכין להם את שיעורי הבית ולנקות את הכיתה. הם תמיד הכריחו אותי להשאיל את האופניים החדשים שלי לאחרים. כשנתקלתי ביחס בלתי הוגן נזכרתי באחד משירי המאסטר:

"בהגעה לשלמות הוא משיג את פרי הבודהא,

אל הקשיים מתייחס כאל אושר.

כאבי הגוף אינם נחשבים כסבל,

טיפוח הלב הוא הקשה ביותר.

כל מחסום ומחסום צריך לעבור,

השדים נמצאים בכל מקום.

מאה קשיים נוחתים בבת אחת,

כדי לראות כיצד יחיה אז.

עם היכולת לסבול את הקשיים שבעולם,

הוא יֵצֵא מהעולם כשהוא בודהא." ("הונג יין I" "לחשל את הלב ואת הרצון")

לא נטרתי טינה בלבי והנחתי לרגשות הלא טובים שלי להתפוגג.

כשהייתי בתיכון גרתי במעונות ואמרתי לעצמי “הטיפוח עומד בראש סדר העדיפויות שלי, ואחרי כן הלימודים”. עומס העבודה בתיכון היה כבד, אבל בכל זאת מצאתי זמן לעשות דברים כדי לעורר את המודעות לדאפא. מדי סוף שבוע הייתי לוקח גיר או צבע וכותב “פאלון דאפא הוא טוב. פאלון דאפא הוא ישר”. במקומות הסמוכים לביה”ס.

לפעמים הייתי מדבר עם אנשים פנים אל פנים ומסביר להם את העובדות על פאלון דאפא ועל הרדיפה.

לפעמים כשהייתי כותב על הפאלון דאפא פחדתי. הבנתי שהפחד היה החזקה שיש להסיר. בהדרגה הפחד הלך ופחת.

פעם כתבתי על הקיר במסדרון של בניין מגורים. בדיוק כשסיימתי אחד הדיירים פתח את דלתו. נזכרתי בדברי המאסטר:

"השורש שלי נעוץ ביקום. מי שיכול לפגוע בך יכול לפגוע בי, בפשטות הוא יכול לפגוע ביקום הזה." )"ג'ואן פאלון", הרצאה ראשונה "מאפייני הפאלון דאפא")

לא נראה שהוא הבחין בי, אז עליתי לקומה העליונה. הוא נעל את דלתו וירד למטה. ארועים כאלה התרחשו פעמים רבות. בעזרת ההגנה של המורה איש לא יכול היה לעצור בעדי לכתוב מילים טובות על הפאלון דאפא. הודיתי מכל הלב למורה על שדאג לי.

במעונות כמה מחבריי לחדר היו עצלים, אחרים היו לא מסודרים. היה לנו סידור עבודה יומי לניקיון החדר, אבל הם סיימו את מטלותיהם בחופזה. לא במקרה ראיתי את זה. אני מתרגל ואני יודע שאין דברים קטנים במהלך הטיפוח. אז ניקיתי את החדר היטב מדי יום. לפעמים הייתי קצת עייף אך חשתי שמחה. הסיטואציה הייתה עבורי הזדמנות להשתפר. בסופו של דבר החדר שלנו זכה מספר פעמים בפרס “החדר הנקי ביותר”.

אחדים מחבריי לכיתה היו חומקים משיעורים כדי ללכת לקפה-אינטרנט, לשחק כדורגל, לשחק ביליארד, או לצאת עם בנות. לי היו דרישות גבוהות מעצמי. כמתרגל פאלון דאפא ידעתי שכל הפיתויים האלו הם מבחנים. השתדלתי לעשות כל דבר קטן היטב.

הייתי לומד בעל-פה את שירי המאסטר בעת ההפסקות ולעיתים קרובות הייתי חוזר עליהם בלב.

באוניברסיטה הייתה חובה לגור במעונות. מאחר שלא השגיחו עלינו בקפדנות כמו בתיכון, הייתי צריך להיות קפדן עם עצמי. ארגנתי את לוח השעות שלי כך שיהיה לי זמן רב יותר לאמת את הפא וללמוד לשיעורים.

היו לי ציונים טובים ואנשים בטחו בי בגלל האופי שלי. נבחרתי לנשיא אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה שלי וקיבלתי מספר מלגות. אחת המלגות הייתה מילגה לאומית שניתנה לשלושה תלמידים בלבד באוניברסיטה שלנו.

נעשיתי בריא יותר וחכם יותר מאז שהתחלתי לטפח ולתרגל. לעתים קרובות התחשבתי באחרים וחשבתי על אחרים תחילה, כנדרש ממתרגל פאלון דאפא. האנשים סביבי ראו אותי בעין יפה.

לולא הייתי מתרגל פאלון דאפא לא הייתי מתברך באף אחד מהדברים האלה שהיה לי הכבוד לזכות בהם. אני מודה בכל לבי למאסטר על שהוא משגיח עלי ומעודד אותי.

עכשיו יש לי משרה טובה. אני יודע שכל הדברים האלה ניתנו לי כי אני מתרגל פאלון דאפא. אני אמשיך להיות חרוץ ואדרוש מעצמי דרישות קפדניות. אני רוצה לעזור לאנשים רבים יותר ללמוד את העובדות על הפאלון דאפא ולעזור למאסטר בתיקון הפא. לא אישאר עם חרטות.

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.]