(Minghui.com) לפני שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא הייתי עיתונאית. לאחר שהתחלתי לתרגל המשכתי בעבודתי כעיתונאית. אף ש"חבשתי את אותו כובע", עשיתי דברים אחרים לחלוטין. ברצוני לספר על השוני.

בסין אנשים העובדים בתקשורת, בין אם הם מתמחים או עורכים ראשיים, הם כולם תחת סמכות מחלקת התעמולה. את המשימה שלה אפשר לתמצת במשפט אחד: לשטוף את מוחם של האנשים הסינים ולהבטיח את שליטתה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). דיווח אמיתי הוא יקר ערך רק אם הוא מוציא את האמת לאור. אבל הכביכול "עיתונאים" בסין מציירים שקרים כאמת. למעשה היינו כמו אמני הונאה. באותה תקופה לכל אות שכתבתי, לכל מילה שאמרתי, לכל צעד שעשיתי, היה מחיר. התלבשתי לפי צו האופנה ונהג הסיע אותי לכל מקום; לעתים קרובות הוזמנתי לסעודה בערב. כשביקרתי בכפר, כלי רכב משטרתיים ליוו אותי.

כשחקרתי את רדיפת הפאלון דאפא נעצרתי שלא כחוק והושעתי מתפקידי. תחת שלטונה של המק"ס המרושעת שום אמת לא הורשתה. מאז והלאה הפכתי ל"אשת תקשורת" מסוג אחר: ראיינתי את אלו שנרדפו, מאמינים חסרי קול, ודיברתי עם מי שפגשתי בנוגע לסיפור של הפאלון גונג. אף אחד לא שילם לי או נתן לי פרס. כתבתי את סיפוריהם כשדמעות בעיניי בזמן שהקשבתי להם, והזמנתי את המרואיינים לארוחת ערב; ואז ארגנתי ארוחות ערב לידידיי כדי שאוכל לשתף אותם בסיפורי המתרגלים. העט שלי נעשתה ישרה ויקרת ערך.

לבסוף הפכתי למתרגלת פאלון דאפא, כי בעולם החילוני הזה זו הייתה פיסת הארץ הטהורה היחידה.

קודם לכן עבדתי במקצוע ממודר: היו לנו עיתונאים, עורכים, צוות הפקה, מחלקת דפוס והפצה, ותמיכה אדמיניסטרטיבית ולוגיסטית. עכשיו אני ממלאת את כל התפקידים האלו בעצמי. התחלתי ללבוש רק בגדים פשוטים ואת תיק הגב שלי, ללכת בתוך ההמון, ולהגיע לכל דירה בבניינים כדי לחלק לאנשים תקליטורים וחוברות על האמת של הרדיפה.

במשך שנים רבות לא נסעתי בתחבורה ציבורית. אך מצאתי את עצמי נוסעת באוטובוס כל הדרך עד התחנה הסופית וחזרה, וירדתי בכל תחנה כדי לחלק חומרי מידע. התעלמו ממני, צעקו עליי, קיללו אותי ואיימו עליי. כמובן שנתקלתי גם בטוב לב והכרת תודה. "אשת התקשורת" שהפכתי להיות סבלה קשיים רבים, אך היא שלווה, כי אני יודעת שאני מפיצה את האמת, בין אם זה דרך פי או דרך ידיי. כל זה הוא אמת והוא מועיל לכל אחד. אינני עושה זאת למען רווח אישי, אהדה או הבנה, אלא לתועלתם של אלו המקבלים זאת. אני מקווה שדרך ידיעת האמת הם יוכלו להתעורר באמצעות טוב לבם, ויהיה להם עתיד טוב יותר ברגע ההיסטורי הסופי הקריטי הזה.

אינני זקוקה לכרטיס ביקור

בעבר, כעיתונאית היו לי ההתמחויות שלי כגון: חינוך, חקלאות, או בריאות; או שעקבתי אחר נושאים שונים כמו שתילת תבואה באביב, שתי האסיפות השנתיות של המק"ס; מבזקי חדשות, ודיווחים מיוחדים. נשאתי איתי כרטיסי ביקור כל הזמן.

עכשיו אין לי דבר. איך אני מציגה את עצמי? לסינים רבים יש פחדים רבים, אז אינני מציגה את עצמי. אני פשוט מניחה את החוברות והתקליטורים ליד הדלת ועוזבת בשקט. ברחוב אני נותנת את החומרים לעוברים ושבים.

כשהעיר שלי נכנסה לסגר עקב וירוס המק"ס, נתתי דיסק און קי (כונן) עם חומרי הבהרת אמת לאיש בתחנת הרכבת. לפני שהספקתי לפתוח את פי הוא סימן לי שלא אוסיף דבר ונד בראשו; יצרנו רק קשר עין ועזבתי מיד.

פעם אחת ראיתי כמה מתַקְני אופנועים עובדים יחד. ניגשתי אליהם ונתתי להם כוננים, והסברתי להם איך להשתמש בו. שלושה מהם הודו לי, אך הרביעי שאל: "האין זה...?" אחר הפסיק אותו: "על תגיד שום דבר יותר, פשוט תצפה בו". בנסיבות יוצאות דופן, טוב לב מציג עצמו באופנים שונים.

פעם, ברגע שהתרחקתי מכמה דוורים צעירים שמעתי אותם אומרים: "פאלון דאפא! במשך שנים רבות כל כך כולם רוצים לגרוף רווח מאחרים. רק פאלון דאפא נותן ללא תנאי".

ללא מילים או כרטיסי ביקור, אנשים רבים יכולים לזהות מתרגל דאפא.

כמובן שיש פעמים שעליי להציג את עצמי. פעם הלכתי דרך שני רחובות ולא פגשתי אף אחד בדרך בשל הסגר. ואז ראיתי מספר אנשים ליד ציוד ספורט. הרגשתי שאני חייבת לגשת אליהם כיוון שבימים אלו קשה כל כך לראות ולפגוש אנשים בחוץ. ניגשתי אליהם והיו שם כמה אנשים מבוגרים שהתעמלו. הופתעתי שסיורי המשטרה לא עצרו בעדם. נהדר!

אמרתי לאחד מהם: "הי, זה כונן ללא תשלום". הוא נענע בראשו. יותר מדיי הונאות. אחרים אמרו: "למה הוא בחינם? זה לא זול. אינני מאמין לך. אינני רוצה אותו". אחר שאל: "את פאלון דאפא?" השבתי: "כן". ואז הוא שאל אותי: "פרשת מהמק"ס? אני פרשתי לאחר שהייתי חבר בה במשך הרבה שנים".

אחרים הצטרפו לשיחה. איש זקן אמר: "תראו, תראו. פאלון דאפא לא מרמה או פוגע באנשים. כולנו יודעים זאת אחרי כל השנים האלו". כל אחד מהם החל לקבל את הכונן. אחד אפילו ביקש שניים עבור חבריו שכבר עזבו. כשעמדתי ללכת הוא אמר: "כשתבואי שוב נשוחח עוד על הדברים האלו!"

פעם, ראיתי שני בחורים מעבירים דברים מעבר לקיר. הצעתי להם כונן ואמרתי שניתן לחבר את החיבור הגדול לטלוויזיה, למחשב, לנגני MP3 , או לכל יציאה לכונן, ואת החיבור הקטן לטלפון נייד. אחד מהם שמח מאוד. לפתע הוא צעק: "פאלון דאפא הוא טוב!" הצעתי לו להפסיק.

קצת לפני הסגר בעיר, שותף של בעלילחדר בקולג' בא לבקר והביא את הבוס שלו ועוד קולגות שהיו באותה נסיעה. זו הפעם הראשונה שהם נפגשו יחד מאז שסיימו את לימודיהם וזו הייתה הזדמנות נדירה. ליד שולחן ארוחת הערב הגיע זמני לדבר. העליתי שתי נקודות: בעתיד בני אדם יחוו אסונות. צריך לקרוא חדשות שמחוץ לסין כדי לקבל מידע. בחמשת אלפי שנות הציוויליזציה הסינית, הספר שתורגם לשפות הרבות ביותר וחובה על האינטלקטואלים לקראו נקרא "ג'ואן פאלון".

הגברת שישבה לידי שאלה אותי: "האם את השליחה שלנו?"

מי אני? ייתכן שבעולם הזה אני ועמיתיי המתרגלים הם קרוביכם, חברי כיתתכם, שכניכם, עמיתיכם, בעלי ביתכם, לקוחותיכם, חברים לנסיעה או עוברי אורח. אך תפקידנו הוא להיות שליחי השמים. בימים אחרונים אלו, לפני שהסילוק הגדול יתרחש, אנחנו מפיצים את החסד הזה, ואת הסוד שדרכו תוכלו להינצל, ולהביא לכם את הבשורות הטובות החשובות ביותר.

כיוון שהוא יקר ערך, אין לו מחיר

בתחילתו של הסגר מחירי הירקות הרקיעו שחקים. קניתי קצת תרד וזה עלה 12 יואן ליחידת משקל, כפול מהמחיר הרגיל. המוכר אמר שהוא היה צריך לחטוף את הירקות כאילו המלאי אזל. לפעמים כשנתתי למישהו כונן, שאלו אותי כמה זה עולה. כשאמרתי שזה בחינם, חלק שאלו מדוע. אז נתתי להם אנלוגיה: "האדמה מזינה אותנו ואיננה מבקשת דבר בתמורה. השמש זורחת עלינו וזה לא עולה לנו במאום גם כן. לדברים בעלי הערך ביותר אין מחיר. כל החוברות והכוננים נושאים בתוכם את חמלת האלים. בזמנים של פורענויות, הם יכולים להביא תקווה לאנשים ולמשפחותיהם. אנחנו לא דורשים תשלום כי אנחנו רוצים להפיץ את האמת באופן נרחב וכי זה יקר לאין ערוך".

אחד מבני כיתתי נלכד בתעמולה של המק"ס ואמר שמתרגלי פאלון דאפא המחלקים חומרי הבהרת אמת מקבלים על זה תשלום. נתתי להם להבין שאף אחד לא שילם לי אפילו אגורה מאז שהתחלתי לטפח. כל דבר שאני עושה הוא בהתנדבות. בעבר הייתי ידועה במעגל החברתי שלי כבעלת טעם יקר. אך היום אני לובשת בגדים שקניתי במחיר סביר בלבד. פעם נמנעתי מלקנות מכנסיים בשווי כמה אלפי יואן שהיו במבצע ב-300 יואן. אך כדי לעזור ליותר אנשים לדעת את האמת, אני אפילו לא ממצמצת כשאני מוציאה 10,000 יואן על כוננים וחוברות.

אני "אשת תקשורת" שעברה דרך ארוכה, מחדשות מזויפות ועד להפצת האמת על הפאלון דאפא, לימוד "ג'ואן פאלון" ותרגול התרגילים והמדיטציה. מבלי לדעת זאת, האני שבעולם החילוני הזה והאני האמיתי שלי המורכב מאמת, חמלה, וסובלנות – הבשילו שניהם.

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.]